DND שמבוסס על המציאות

[ליאור]

DND שמבוסס על המציאות
כלומר: כמה רחוק אתה יכול לתקוף אם חרב ארוכה מה רמת ההגנב ששיריון נותן לפי סוג השיריון ועוד

Cogent Roleplay בנוסף לכל מה שמוסבר באתר ניתן להוריד את החוברת בחינם

צריך לציין שזה דורש זמן לימוד ולהתרגל בימיוחד אם רוצים קרב ברמה קשה

מה אתם חושבים?

 

[Nextorl]

קודם כל, לא מדובר במבוכים ודרקונים אלא במשחק תפקידים אחר. אז העברתי את הנושא לפורום המתאים. מבוכים ודרקונים זה שמה של שיטת משחק תפקידים אחת מתוך אלפי השיטות הקיימות.

עכשיו, לנושא. כל כמה זמן, מישהו מציץ ואומר "מבוכים ודרקונים זה לא ריאליסטי, אני רוצה לשחק משחק ריאליסטי יותר." אף פעם לא הבנתי למה הרצון הזה קיים. אחרי הכל, אנחנו משחקים במשחקי תפקידים כדי לספר סיפור- ואחד העקרונות החשובים ביותר בסיפור סיפורים הוא השעיית ספק. ברור שבמציאות בן אדם לא יוכל ליפול ממטוס ולשרוד, אבל זה יוצר סיפור הרבה יותר מעניין ומגניב אם הדמות הראשית שורדת ולא סתם מתה מנפילה משעממת. מצד שני, אם מדובר בנבל הראשי שנדחף מספינת האוויר עם בעיטה ספרטנית, המוות שלו ייצור סיפור יותר טוב מאשר אם הוא ישרוד.
על כן, סיפורים לא צריכים להיות מוגבלים בידי חוקי המציאות. גם שיטות שכן מנסות ליצור סימולציה מדויקת יותר של חוקי המציאות לא יהיו מדויקות והחוקים שלהן יהיו רק סימלוץ גס ולא מושלם, עם פישוט משמעותי והמון חוקים אבסטרקטיים. אני חושב שדירוג שריון ונקודות פגיעה במבוכים ודרקונים הן דוגמה טובה, למרות שמו"ד לא מנסה יותר מדי ליצור סימולציה. עדיין, אי אפשר למדוד חיים בצורה מדויקת במציאות, אז נקודות פגיעה הן תיאור אבסטרקטי ולא מדויק שלהם.

 

[אביעד]

זו בסכך הכל שיטה חמודה מתוך הרבה שיטות.
מי שרוצה לשחק משחק ריאליסטי מוזמן בכיף.
ובטוח יש שיטות ריאליסטיות יותר שכתבו אלה שראו את הפגמים בשיטות הריאליסטיות.
נקסטורל - יהיו גם אנשים שלא יבינו למה קיים הרצון לשחק משחק לא ריאליסטי. זה מה שאנשים רוצים מספיק בשביל לטרוח ולהכין שיטה. גם אני לא מבין מה אנשים מוצאים בהופעות של נועה קירל אבל חוסר ההבנה שלי לא מפריע לה למכור כרטיסים יש כאלה שאוהבים סיפור מציאותי יותר, והסיפורים שלהם צריכים להיות מוגבלים על ידי חוקיות כלשהיא.
למעשה אני סוטה פה קצת מהדיון אבל גם הסיפורים שאתה מספר או משחק או מנחה נכתבים לפי איזה סט חוקים מציאותיים (מלבד הספרותיים) עדיין יש בהם דמויות מוכרות לך שעושות פעולות שאתה מבין את מהותן ויש איזו עקביות לוגית והשלכות למעשים שלהן.

 

[dragonian]

מה עושה את זה בעצם ריאלסי יותר?
יש לך אולי ריויו של השיטה?
נסית אותה?

 

[ליאור]

הרעיון הוא שאתה צריך לחשב מרחקים סוגי נשק ושיריון
לדוגמא אם מדובר בחרב איזה חרב קצרה, ארוכה, 2 ידיים ,ענקית ואיזה דגם למשל חרב ממזרה, רפייר וכו...

אישית עוד לא ניסיתי את זה בגלל זה העלתי את זה לדיון קיויתי שאחרים כבר ניסו את זה או משהו דומה

 

[אביעד]

זה נשמע לי חופר. ממליץ להתרחק.
כלומר זה נחמד והכל, אבל אם אתה עכשיו רוצה לחשב מכמה סנטימטרים אתה יכול לתקוף בחרב קצרה וכמה אתה מתקדם במדויק כל הקרב ילך לך על זה
"אני מתקדם 8 מטרים 5 סנטימרטים ו2 מילימטרים, ככה שהיריב נמצא בדיוק בטווח החרב שלי אבל החרב שלו קצרה יותר והוא לא יכול לתקוף אותי בלי להתקרב 0.4 סנטימטר ולחטוף מזדמנת"
"איך אתה יודע שזה המרחק המדויק שאתה מתקדם לעזאזל?"
"אני תמיד נושא איתי סרגל ומחוגה לכל מקום. הדמות שלי חברה בבונים החופשיים. שכחת?"

 

[Dr_RPG]

נתקלתי בשיטה בעבר. אומנם לא קראתי את פרק הקרב, אבל חיבבתי מאוד את הגישה של השיטה לתכונות- יש כוח, זריזות, ותבונה, ובכל אחד מהם יכול להיות לדמות 1,0, או 2. גם מערכת המיומנויות נראית נחמדה ברפרוף.

 

[אביעד]

אז בעצם השיטה הזו מחשבת לך סנטימטרים עם חרב ארוכה אבל נותנת הערכה מאוד גסה בנוגע לתכונות?

 

[I Am A Druid]

אני לא הבנתי למה אנשים מחפשים משהו יותר מציאותי. כל הכיף במבוכים ודרקונים זה להמציא! לא הסתכלתי על החוברת, אבל לפי מה שאתם אומרים כאן, נשמע שזה דומה למו''ד אבל עם תוספת חישובים מיותרים ושינויים בתכונות ובמיומנויות...

 

[המפקד האלמוני]

יש הרבה מאוד שיטות שמציגות מערכת כללים מציאותית יותר מזו של מו"ד בכל הקשור לפיתוח דמות (למשל - כשרונות במקום דרגות), שיטת קרב וכו'. בשנות התשעים זה אפילו היה מאוד נפוץ ואופנתי, אבל כבר בשנות השבעים במוד"מ1 גארי גייגקס הגיב לביקורות על חוסר הגיון בשיטה שלו בטיעון די חלש של "אם אתה מסוגל לדמיין ענק בגובה שישה מטרים אתה צריך להיות מסוגל לדמיין גם כוהן שזוכה לניסים חזקים יותר מהאל שלו בגלל שהוא הרג כמה מפלצות ועלה דרגה".

חלק מהשיטות נטו לסיבוכיות וריבוי חישובים, אבל לא כולן. אישית, במשך המון זמן שיחקתי במכניקה הריאליסטית-מאוד של Basic Roleplaying והיא הייתה כל כך פשוטה ואינטואיטיבית עד שאנשים שמעולם לא שיחקו משחקי תפקידים יכלו לבנות לעצמם דמות תוך כמה דקות ולהשתלב במשחק.

לא כל דבר צריך למדוד במדוייק. פשוט צריך שהחוקים יאפשרו לך לשקף דברים שאפשר לתפוס בשכל ישר. למשל - מספיק להגדיר חלק מכלי הנשק כארוכים ואחרים כבינוניים וקצרים. אם אתה תוקף מישהו שיש לו נשק ארוך (למשל חנית) ולך יש נשק קצר (פגיון) סביר שתהיה לו הזדמנות לדקור אותך לפני שתתקרב אליו מספיק. מצד שני, אם אתה כבר צמוד אליו מספיק כדי לדקור אותו בפגיון, כנראה שהוא לא יוכל לתקוף אותך עם החנית הארוכה שלו אם הוא לא ינתק מגע ויפתח ביניכם פער.

 

[kosem10]

לא כל דבר צריך למדוד במדוייק. פשוט צריך שהחוקים יאפשרו לך לשקף דברים שאפשר לתפוס בשכל ישר. למשל - מספיק להגדיר חלק מכלי הנשק כארוכים ואחרים כבינוניים וקצרים. אם אתה תוקף מישהו שיש לו נשק ארוך (למשל חנית) ולך יש נשק קצר (פגיון) סביר שתהיה לו הזדמנות לדקור אותך לפני שתתקרב אליו מספיק. מצד שני, אם אתה כבר צמוד אליו מספיק כדי לדקור אותו בפגיון, כנראה שהוא לא יוכל לתקוף אותך עם החנית הארוכה שלו אם הוא לא ינתק מגע ויפתח ביניכם פער.

כן אבל כמו שאמרת, זה שכל ישר, וגם בשיטה הכי פשוטה בעולם אני יכול לחשוב על ההשלכות לבד, ללא שיטה.

האם עולמות פראיים יותר "ריאליסטית" בגלל מערכת הפצעים? (גם אם פוגעים בך לפעמים רק שורטים או עושים משהו לא רציני מספיק להיחשב, ומצד שני אם פוגעים בך חזק מספיק אתה תחטוף פצע, שזה מינוס אחד לכל הגלגולים. אחרי שלושה פצעים רציניים אתה מחוסר הכרה ומשם יש סיכוי למות).

אני חושב שריאליסטיות לא יכולה להיות מדרג שבו שמים כל שיטה עד כמה היא ריאליסטית ומשווים ביניהן כי זה פשוט דבר שכל אחד ייגש אליו בצורה שונה. הרי אף פעם בחייכם לא תוכלו לייצג את כל חוקי המדע הידועים ולא ידועים לאדם על דף נייר עם עיפרון, אז כל אחד פיתח את השיטה שלדעתו הכי מתקרבת לזה בלי ליצור כאב ראש ובהתאם לסגנון השיטה, כי בסוף באנו לשחק, לדבר, לגלגל קןביות ולהנות, לא לחשב נוסחאות מסובכות.

אבל יכול להיות שזאת הגישה שלי כי אני עוד מסתבך עם דנד 5.

 

[האיש הצעיר]

אתה תוקף מישהו שיש לו נשק ארוך (למשל חנית) ולך יש נשק קצר (פגיון) סביר שתהיה לו הזדמנות לדקור אותך לפני שתתקרב אליו מספיק. מצד שני, אם אתה כבר צמוד אליו מספיק כדי לדקור אותו בפגיון, כנראה שהוא לא יוכל לתקוף אותך עם החנית הארוכה שלו אם הוא לא ינתק מגע ויפתח ביניכם פער.

אני לא מסכים. במציאות אתה יכול להזיז את החנית אחורה ולתקוף, גם אם היריב שלך צמוד יחסית.
דרך אגב, אני במשך הרבה זמן שיחקתי בשיטה (שהמצאתי) שמבדילה בין קרב רחוק (טווח/ קפא"פ) קרב סכינים (אותה המשבצת) וקרב מגע (בו לא ניתן להשתמש בנשקים, ולגמדים ואורקים היה יתרון מוגזם) ולכל אחד היה דרג"ש משלו עם תכונה (זרז לסכינים, חוסן לרחוק וכוח למגע) וסוגי שריון שנותנים לו תוסף. זה היה מסובך, אבל הוסיף לאוירה של המשחק.

 

[המפקד האלמוני]

במציאות אתה יכול להזיז את החנית אחורה ולתקוף, גם אם היריב שלך צמוד יחסית

במציאות אתה גם יכול לזרוק על מישהו חרב, או לדקור אותו עם חץ שאתה מחזיק ביד, אבל זו דרך די טובה להביא על עצמך מוות מוקדם.