אחד מהשינויים היסודיים במו"ד 4 הוא שהרבה יותר קשה למות וגם אי אפשר כמעט לאבד נק"ן/חפצים.
בכדי למות צריך להגיע לאפס נק"פ וצריכים לעבור משהו כמו 5-6 סיבובים בממוצע, עד שנכשלים 3 פעמים בגלגול מוות. בנוסף אין יותר מפלצות שהורסות חפצים (כמעט) וכמובן שאין שאיבת דרגות וכך הלאה של אל-מתים.
זה תהליך שהתחיל כבר במה' 3, התעצם ב 3.5 והגיע לשיאו ב-4: הדמות לא נחלשת או מאבדת יכולות במהלך ההרפתקות, אלא רק צוברת עוד ועוד.
כלומר, אם דמות עשתה טעות, או סתם היה לה מזל רע, לא יקרה לה דבר - בניגוד למהדורות קודמות.
(כהערה, הדרך היחידה שאני רואה להרוג דמויות בוודאות, זה total party kill...)
כשאני מסתכל על זה, יש לזה יתרונות וחסרונות
- אי אפשר למות, אז לא צריך כל פעם לגלגל מחדש דמויות ונשארים עם אותן דמויות הרבה זמן, מה שמאפשר פיתוח עלילה מבוססת-דמות.
- אין סיכון במשחק, כלומר אי אפשר למות בגלל שטות, או לאבד חפצים.
- זה מרגיש סינטטי (או פחות ריאליסטי) ...
בסופו של יום, כשאני חושב על זה ולאחר כמעט שלוש שנים של משחק במה' 4, זה נקודה לרעה, שמפחיתה לי מההנאה במשחק...
בכדי למות צריך להגיע לאפס נק"פ וצריכים לעבור משהו כמו 5-6 סיבובים בממוצע, עד שנכשלים 3 פעמים בגלגול מוות. בנוסף אין יותר מפלצות שהורסות חפצים (כמעט) וכמובן שאין שאיבת דרגות וכך הלאה של אל-מתים.
זה תהליך שהתחיל כבר במה' 3, התעצם ב 3.5 והגיע לשיאו ב-4: הדמות לא נחלשת או מאבדת יכולות במהלך ההרפתקות, אלא רק צוברת עוד ועוד.
כלומר, אם דמות עשתה טעות, או סתם היה לה מזל רע, לא יקרה לה דבר - בניגוד למהדורות קודמות.
(כהערה, הדרך היחידה שאני רואה להרוג דמויות בוודאות, זה total party kill...)
כשאני מסתכל על זה, יש לזה יתרונות וחסרונות
- אי אפשר למות, אז לא צריך כל פעם לגלגל מחדש דמויות ונשארים עם אותן דמויות הרבה זמן, מה שמאפשר פיתוח עלילה מבוססת-דמות.
- אין סיכון במשחק, כלומר אי אפשר למות בגלל שטות, או לאבד חפצים.
- זה מרגיש סינטטי (או פחות ריאליסטי) ...
בסופו של יום, כשאני חושב על זה ולאחר כמעט שלוש שנים של משחק במה' 4, זה נקודה לרעה, שמפחיתה לי מההנאה במשחק...