"שלומות אחייני דונלין.. זמן רב לא התראנו" בירך הסייג'(sage - אדון הידע) הזקן את האלף הצעיר שהילך לצידו לאורך ריצפת השיש של היכל גילדת "הלטא העתיק" בדוניי-פוהר, המרהיבה בעריי האימפריה הפוהרית..
"שלומות דוד.. באתי לשאול לשלומך היות ואתה מסוגר כל כך בין כל העתקים רבי העוצמה והמגילות שאתה מקיף את עצמך בהם, כלל לא שומעים ממך".
"אכן אכן" ענה הסייג' מסדר את גלימותיו האדומות, הוא הפנה מבטו ישירות לעבר דונלין הצעיר לצידו, פניו של אולביון הסייג' הזקן נראו צעירות כשל אחיינו, זאת סגולתם של האלפים - לעולם לא להזדקן, לשני קרובי המשפחה היה שיער זהוב חולי.. דונלין החזיק בתספורת קצרה בעוד שדודו השאיר שיער ארוך שנאסף לצמות רבות ודקות.."שלומי מצויין דונלין נערי, אתה יודע שאני עסוק מאוד, זה רק מתוקף תפקידי כ..."
"..ראש הלטא העתיק, הגילדה הגדולה ביותר בגאנוס לחקר העבר אני יודע זאת דוד.." השלים דונלין..
"כן ובכן, מה שלומך ושלום הנסיכה הקיסרית רווינה בימים אלו?"
"היא לא נסיכה דוד.. אתה יודע את זה.. אביה ויתר על כס האימפריה כעבור 20 שנה לאחר שהקים אותה.. דמוקרטיה זוכר דוד?"
"ויתר על כיסאו באמת?" מבט תמים עלה על פניו של אולביון הסייג' הגדול..
"נו באמת דוד.. לא תצליח לעבוד עליי עם תרגיל המג הסנילי שלך, אתה חייב לדעת מי שולט על פוהר בימים האלו, מי ממן את כל המחקרים שלכם?"
הסייג' הזקן חייך קלות "כמובן כמובן.. אני יודע.. אישלדיון פוהר ויתר על כס האימפריה לפני עשרות שנים.. אבל זה נראה כאילו זה קרה רק אתמול.."
"אצלך הכל נראה כאילו זה קרה רק אתמול, אני לא מאמין שאתה עוד זוכר את העידנים שלפני ימי האופל והחשכה שחלפה על פני העולם.. האם באמת היה העולם שונה לגמרי לפני שהאחד הקים את צבאות האופל מקברם?"
"שונה לגמרי, אתה היית צעיר מדי מכדי לזכור.. מרבית בני האדם שחיו אז כבר לא קיימים.. אני לא מאמין שפוהר הזקן עוד חיי.. הוא באמת היה אדם מרשים בזמנו.. שבר כלי היום.."
"זה נכון שאתה הכרת אותו בימים ההם? את הפלאדין הגדול ביותר בכל הזמנים.. זה נכון שאתה הכרת את נבחרו של קלאדאן בתקופת המלחמה הגדולה?"
"הכרתי אותו? או או.. אני הדרכתי אותו.. הוא באמת היה פעם אדם מרשים.. מגיע לו לעמוד בראש האימפריה.. חבל שהוא ויתר על הכס בכזו קלות בסופו של דבר.. כמה חבל שבני האדם לא יכולים לחיות לנצח.. רק עליי נגזר להישאר כאן מאות שנים ולתעד את כל שהיה וכל מה שהווה.."
והם המשיכו לצעוד בין מדפי הספרים הלא נגמרים והספריות הנצחיות של היכל הגילדה.. כשרק קול צעדייהם נשמע ברקע על גבי רצפת השיש האדום...
פרטי העולם יתפרסמו בקרוב..
"שלומות דוד.. באתי לשאול לשלומך היות ואתה מסוגר כל כך בין כל העתקים רבי העוצמה והמגילות שאתה מקיף את עצמך בהם, כלל לא שומעים ממך".
"אכן אכן" ענה הסייג' מסדר את גלימותיו האדומות, הוא הפנה מבטו ישירות לעבר דונלין הצעיר לצידו, פניו של אולביון הסייג' הזקן נראו צעירות כשל אחיינו, זאת סגולתם של האלפים - לעולם לא להזדקן, לשני קרובי המשפחה היה שיער זהוב חולי.. דונלין החזיק בתספורת קצרה בעוד שדודו השאיר שיער ארוך שנאסף לצמות רבות ודקות.."שלומי מצויין דונלין נערי, אתה יודע שאני עסוק מאוד, זה רק מתוקף תפקידי כ..."
"..ראש הלטא העתיק, הגילדה הגדולה ביותר בגאנוס לחקר העבר אני יודע זאת דוד.." השלים דונלין..
"כן ובכן, מה שלומך ושלום הנסיכה הקיסרית רווינה בימים אלו?"
"היא לא נסיכה דוד.. אתה יודע את זה.. אביה ויתר על כס האימפריה כעבור 20 שנה לאחר שהקים אותה.. דמוקרטיה זוכר דוד?"
"ויתר על כיסאו באמת?" מבט תמים עלה על פניו של אולביון הסייג' הגדול..
"נו באמת דוד.. לא תצליח לעבוד עליי עם תרגיל המג הסנילי שלך, אתה חייב לדעת מי שולט על פוהר בימים האלו, מי ממן את כל המחקרים שלכם?"
הסייג' הזקן חייך קלות "כמובן כמובן.. אני יודע.. אישלדיון פוהר ויתר על כס האימפריה לפני עשרות שנים.. אבל זה נראה כאילו זה קרה רק אתמול.."
"אצלך הכל נראה כאילו זה קרה רק אתמול, אני לא מאמין שאתה עוד זוכר את העידנים שלפני ימי האופל והחשכה שחלפה על פני העולם.. האם באמת היה העולם שונה לגמרי לפני שהאחד הקים את צבאות האופל מקברם?"
"שונה לגמרי, אתה היית צעיר מדי מכדי לזכור.. מרבית בני האדם שחיו אז כבר לא קיימים.. אני לא מאמין שפוהר הזקן עוד חיי.. הוא באמת היה אדם מרשים בזמנו.. שבר כלי היום.."
"זה נכון שאתה הכרת אותו בימים ההם? את הפלאדין הגדול ביותר בכל הזמנים.. זה נכון שאתה הכרת את נבחרו של קלאדאן בתקופת המלחמה הגדולה?"
"הכרתי אותו? או או.. אני הדרכתי אותו.. הוא באמת היה פעם אדם מרשים.. מגיע לו לעמוד בראש האימפריה.. חבל שהוא ויתר על הכס בכזו קלות בסופו של דבר.. כמה חבל שבני האדם לא יכולים לחיות לנצח.. רק עליי נגזר להישאר כאן מאות שנים ולתעד את כל שהיה וכל מה שהווה.."
והם המשיכו לצעוד בין מדפי הספרים הלא נגמרים והספריות הנצחיות של היכל הגילדה.. כשרק קול צעדייהם נשמע ברקע על גבי רצפת השיש האדום...
פרטי העולם יתפרסמו בקרוב..
