• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

רובין הוד ועולמו המשתנה

אחד הספרים הראשונים שקראתי בז'אנר ה"הרפתקאות עם חרבות" (כמו חרב וכשפים אבל בלי הכשפים) היה עיבוד להרפתקאותיו של רובין הוד. הגרסא הזו, שקראתי בכיתה א' או ב', הייתה עיבוד של אלכסנדר דיומא הבן (לא ההוא מהמוסקטרים אלא בנו מחוץ לנישואין) בפורמט גדול וצבעוני עם ציורים יפים של אמן איטלקי כלשהו.
חיפוש בגוגל מראה שהספר הזה תורגם לעברית ב-1961 והוא נמכר כמשומש במחיר מופקע למדי.

הספר כלל גרסא די גנרית ותמציתית לעלילותיו של רובין הוד, כאשר אנשיו הוזכרו בו אבל לא קיבלו דגש רב וסיפורי רקע - היו לנו ג'ון הקטן וויל סקרלט וכו' (לא את האח טאק אבל), הנסיך הרשע ג'ון והמלך ריצ'רד, כמובן שהעלמה מריאן, אבל בתכלס זה די היה מופע יחיד של רובין הוד. פחות גם על הרקע, העבר וההקשר שלו ויותר על ההרפתקאות שלו בזמן התרחשותן ועד רציחתו המצערת.

זה היה הרובין הוד הראשון שקראתי, אבל הכרתי את הדמות גם קודם לכן מסיפורים בעל פה, סרטים מצויירים וכד'. עם הזמן, נתקלתי בעוד גרסאות ועיבודים של עלילות רובין הוד, כמו למשל המהדורה בעריכת רוג'ר לנסלין גרין שניסתה לאגד את כל הסיפורים, הבלדות והמחזות השונים והסותרים בהם הוא מופיע כדמות ראשית או כהופעת אורח, לקודס אחיד וקוהרנטי. חוץ מזה, רובין הוד זכה גם לכמה וכמה סרטים ואפילו לקווסט של חברת סיירה.

ואז שמתי לב למשהו מעניין. רובין הוד נשאר רובין הוד. העלילות הן פחות או יותר אותו דבר. א-ב-ל, בגרסאות השונות של הסיפורים יש עוד תכנים, שמשקפים את עולם הערכים של הכותבים והעורכים, תחומי העניין שלהם והמציאות בה חיו.

#אזהרת_טריגר: המשך ההודעה מדבר על האופן בו סיפור קלאסי מציג אג'נדות שלא היו קיימות בזמן שבו הוא התרחש. פתיתי שלג שמרנים שתכנים כאלה מעליבים, מלחיצים ומרגיזים אותם מוזמנים להפסיק לקרוא כאן. לכו לעשות משהו פחות מפחיד כמו לראות סרטים מצויירים של הנסיכה סיסי.

סיפור המסגרת של רובין הוד כנראה לא השתנה - פורע חוק שחי ביער עם חבורת אנשים בעלי כינויים שונים, משתמש בחץ וקשת, לוקח מהעשירים ובדרך כלל נותן לעניים. אבל אם אני אקח את כל תכני רובין-הוד שאני זוכר שראיתי וגם עוד כמה שלא ראיתי אבל שמעתי עליהם, אפשר לארוז ולסדר תחת כמה כותרות עוד כמה ערכים ומוטיבים שהשתנו עם הזמן, חלק נוספו וחלק ירדו. הכל בהתאם למה שמצא חן בעיני הכותבים או המסר שהם רצו להעביר. זה לא נסיון לעשות סקירת ספרות של כל גרסאות רובין הוד באשר הן, אלא רק של הרעיונות והאג'נדות, שחלקן חזרו בכמה וכמה מופעים וחלק הופיעו פעם אחת או שתיים. מוזמנים להרחיב כמובן.

רובין הוד גיבור הצדק החלוקתי: לא בכל הגרסאות הוא גונב מהעשירים ונותן לעניים, אבל בסופו של דבר, אולי זה הדבר הראשון שיעלה לכם בראש כשיגידו לכם "רובין הוד" ואם רובין הוד הוא גם מושג ולא רק אדם, אז כשאומרים על מישהו שהוא "כמו רובין הוד" מתכוונים אך ורק לזה. בגרסאות האלה של סיפורי רובין הוד, הוא קודם כל מתקן עוולות חברתיות עד כדי מסרים מרקסיסטיים של מלחמת מעמדות וחלוקת העושר מחדש בניגוד לרצונם של העשירים, הנבלים שבסיפור. הדגש כאן הוא על עשירים נגד עניים, כאשר רובין הוד הוא הגיבור שצועד קדימה ומחליט לשנות את המציאות בכוח הזרוע. לא בטוח כמה זה מתחבר למציאות של המערכת הכלכלית בימי הביניים בה כולם כולל האצילים חיו מהיד לפה, כסף מזומן לא היה מאוד נפוץ ועיקר הנכסים היו בנדל"ן, אבל זה לגמרי מתחבר לרעיונות מודרניים לגמרי של צדק חברתי ואף מהפכני.

רובין הוד והשד העדתי: לאומיות היא פטנט די חדש, שלא היה קיים בימי הביניים בהם לכאורה רובין הוד הסתובב ביער שרווד. אבל חלק מהמשכתבים של סיפוריו חיו בעידן של מלחמות שקיבלו צביון יותר ויותר לאומי, בין היתר - המאבק האנגלי-צרפתי על הגמוניה מעצמתית. גם רובין הוד נקרא לדגל ועלילותיו כוללות לא פעם גם הדים למאבק הזה. כך, רובין הוד הופך לאציל סקסוני-אנגלי שנושל מאדמותיו, תוארו וכבודו על ידי הכובשים הנורמנים (צרפתים!) וכעת הוא בא לסגור איתם את החשבון. הסקסונים מוצגים כגבריים, הגונים וצנועים בעוד שהנורמנים הם צרפתונים מגונדרים, רכרוכיים, נהנתנים וחמסנים. מצד שני, המתח העדתי הזה גם מוצא פתרון בדרכי שלום - לעיתים רובין הוא הוא ממוצא נורמני לפחות בחלקו, או נקשר אל הנורמנים בנישואין או חברות וכולם הופכים בסופו של דבר להיות אנגלים טובים.

רובין הוד הרומנטיקן: העלמה מריאן שמופיעה בהרבה מהיצירות המוכרות, היא תוספת מאוחרת יחסית. בגרסאות האלה, רובין הוד מחזר אחריה באבירות רבה - סיפור אהבה שלא פעם נגמר באופן טרגי לאחר שמריאן נהרגת על ידי אויביו, מה ששובר את רובין המסכן לחלוטין. סופרים ומעבדים עם גישה לתפיסות מודרניות של אהבה ורומנטיקה הפכו את רובין הוד לא רק לרומנטיקן בחייו האישיים עם מריאן, אלא גם לסוג של קופידון שמקום לירות את חיציו באוהבים, מאיים בקשתו על כל מיני אצילים רשעים שרוצים להשיא את בנותיהם לקשישים עשירים במקום לאהוב האמיתי שלהן שהוא כמובן אחד מחבריו או אנשיו של רובין הוד עצמו. כך, רובין הוד הופך ל"מרסק חתונות" שמשבש את טקס הכלולות הכפוי ומביא נזיר מטעמו (לרוב האח טאק) שיחתן את האוהבים.

רובין הוד והפמיניסטיות: העלמה מריאן שהוזכרה לעיל מגלמת בדרך כלל תפקיד פסיבי, אבל לא תמיד. כך, רובין הוד, אנשיו וחברותיהם מגוייסים למאבק למען זכויות האשה ומריאן, מוד (החברה של ויל סקרלט) ועוד נשים ונערות אחרות מוצגות כשותפות לדרך ולמאבק, מולבשות בירוק ומשתמשות בקשתות וחיצים. לעיתים הן גם מסייעות לרובין ואנשיו בקרבותיהם ומריאן גם זוכה בכמה מהגרסאות למות-גבורה טרגי. אם רובין הוד נרצח בשנתו בגלל תככים נשיים (אם מנזר מאפשרת לרוצח לפתוח לו וריד או עושה זאת בעצמה) הרי שמריאן נופלת בקרב. בחלק מהנוסחים רובין ומריאן גם לא מממשים את אהבתם עד לשלב מאוחר יותר בעלילה (ומכאן היא העלמה מריאן) והיא חיה עם רובין ואנשיו כאחת מהחבר'ה ולא בתור הבחורה-של. אמנם עדיין קוראים לזה "רובין הוד ואנשיו העליזים" ולא "רובין הוד ואנשיו ונשיו העליזים" אבל כן יש לנו תכנים של שוויון מגדרי שבוודאי היו זרים למדי לאנשי המאה ה-12 בה לכאורה הוא אמור היה לחיות.

רובין הוד המלוכני הנאמן: קו עלילה נוסף שמופיע בהרבה סיפורים של רובין הוד, הוא ראייתו כנאמן למלך האמיתי, המלך ריצ'רד לב-הארי. המאבק נגד הנסיך ג'ון הוא לא סתם עניין כלכלי אלא עניין פוליטי עקרוני - ג'ון הוא תופס כס מושחת ורע בעוד שריצ'רד הוא המלך האמיתי שצריך לחזור ולתקן את הקלקלות שג'ון גרם להן. בחלק מהגרסאות (כמו הקווסט של סיירה) למעשי השוד של רובין הוד יש גם הקשר לקו העלילה הזה - הוא לא סתם מנסה להשיג כסף, אלא לצבור הון מספיק כדי לפדות את ריצ'רד מהשבי בו הוא נמצא, כי ג'ון הרשע מרוצה מהמצב הזה ומסרב לשלם את הכופר. זה אולי קו העלילה הכי תלוש מהמציאות בכל הרפתקאות רובין הוד, כי ריצ'רד לב הארי האמיתי היה טיפוס אלים ואכזרי וגם מלך די מחורבן והמיסים הכבדים שהוטלו על אנגליה נועדו לממן את הרפתקאותיו הצבאיות הכושלות בארץ הקודש וביבשת האירופית - הוא בקושי היה בממלכתו וכנראה גם לא התעניין בה יותר מידי.

רובין הוד והאדם השחור: למיטב ידיעתי היה רק בגרסת הסרט של קווין קוסטנר, בה רובין הוד חוזר מארץ הקודש עם חבר מוסלמי כהה עור ומתייחס אליו כשווה ערך ובעל ברית. מצד שני, אותו חבר שחור מוצג כדמות מסתורית ואקזוטית, לא כסתם מישהו כהה שמתפלל לאללה אבל חוץ מזה הוא כמו כולם.

אז בסיכומו של דבר, אין לנו באמת "סיפור קלאסי" אחד של רובין הוד, אלא כמה סיפורים שמספרים את אותו סיפור, אבל במשך מאות שנים מכלילים בתוכו גם אג'נדות ורעיונות שהיו זרים לחלוטין לאנשי המאה ה-12 בה עלילות רובין הוד אמורות להתרחש.
אולי זו הסיבה שרובין הוד עדיין מעניין אנשים וזוכה לסרטים ויצירות אודותיו גם לתוך המאה ה-21. כי בניגוד לגיבורים כמו מתחרהו הספרותי בן זמנו ג'ורג'-א-גרין (עזבו, סתם סוג של פקח שמחרים חיות משק משוטטות והולך מכות) הוא עדיין ממציא את עצמו מחדש.
 
אחד הדברים היפים באגדות זה שאפשר לשמור על הקסם שלהם, אבל לשנות את המסר שלהן בהתאם לרקע ולערכים שלך. דוגמאות טובות אחרות הן סיפורי האחים גרים (תשוו בין פלונטר או מליפיסנט של דיסני, שמקדשים נשים אמיצות ואהבת אמת, לזוועות שאיכרים גרמנים סיפרו זה לזה בימי הביניים) והמיתולוגיה היוונית (ריק ריירדן, לדוגמה, משתמש בסיפורי המיתולוגיה היוונית כדי להעביר מסרים זרים לחלוטין לתרבות היוונית-רומית, וק.ס. לואיס שילב תכנים מהמיתולוגיות היוונית והנורדית בספרים המאוד משיחיים-נוצריים שלו).

מצד שני, אותו חבר שחור מוצג כדמות מסתורית ואקזוטית, לא כסתם מישהו כהה שמתפלל לאללה אבל חוץ מזה הוא כמו כולם.
מממ, אני לא רואה בעיה בלראות אנשים עם מראה, שפה ותרבות אחרים כמסתוריים ואקזוטיים. זה די טבעי להיות מוקסם ומבולבל מדברים שאתה לא מכיר. למרות שאולי לא הבנתי אותך נכון...
 
אני לא רואה בעיה בלראות אנשים עם מראה, שפה ותרבות אחרים כמסתוריים ואקזוטיים
מצד שני, אנשים לא תמיד אוהבים שהתרבות שלהם מוצגת כמשהו אקזוטי ומוזר.
הדמות של המורי בסרט של קוסטנר די נופלת לTROPE של "כושי קסום".

אם כבר מדברים על הסרט "רובין הוד נסיך הגנבים" של קוסטנר, היה בו גם שימוש אנאכרוניסטי די מוזר בקלטים, שהוצגו כפראים קמאיים שצמאים לדם אדם - פשוטו כמשמעו.

משתמש בסיפורי המיתולוגיה היוונית כדי להעביר מסרים זרים לחלוטין לתרבות היוונית-רומית
זה היה עניין מאוד מקובל כבר בעת העתיקה, שהרומאים העתיקו את המיתולוגיה היוונית ועשו בה כל מיני שינויים, או השתמשו בה לסיפורים גסים כמו "חמור הזהב".

רובין הוד, בכל מקרה, הוא פשוט מקרה בוחן מאוד בולט לאופן שבו מעדכנים סיפור עם אג'נדות חדשות. אני חושב שלפחות בגרסאות הקדומות יותר שלו הוא אפילו לא שדד יותר מידי אנשים, עשירים או לא - פשוט חי ביער כפורע חוק שצד את איילי המלך ללא אישור.
 
הגרסה שאני מכיר היא פחות או יותר שילוב של הגרסה הסוציאליסטית, העדתית והמלוכנית (הנסיך ג'ון אפשר לנורמנים המרושעים לעשוק את האנגלים המסכנים בהעדרו של ריצ'רד שם-אצילי).

לא תופס מרובין הוד גיבור, הוא גנב ופורע חוק ולהפוך את המעשים (כביכול) שלו לאידיאל זו איוולת מוסרית.
מעניין לעניין באותו עניין, מתברר שבאוקראינה חמילנסקי נתפס כגיבור לאומי שגנב מעשירים ונתן לעניים.
 
מורדים, פורעי חוק, שודדים, גיבורים לאומיים, מחבלים ולוחמי חופש הם בהרבה מקרים אותם אנשים. רובין הוד הוא אולי דמות אגדית, אבל פנצ'ו וילה האמיתי לגמרי הוא גיבור מקסיקני שבעיקר התמחה בגניבת פרות.

כשמציגים את רובין הוד כמלוכני נאמן, אז מנטרלים את הפן הפלילי שלו. הוא לא פורע חוק, אלא החוק הנוכחי של תופס הכס הוא הפשע ורובין הוא מעין-פרטיזן שמנהל מערכה לגיטימית ברשות ובסמכות מטעם השלטון האמיתי.
 
חזרה
Top