להט מחטט במהירות בין הספרים הקרועים והדפים, עד שהוא מוצא משהו שנראה שימושי - נראה שהקוסם השאיר אחריו יומן כרוך בעור. היומן מאובק ודפים רבים ממנו נקרעו, אך להט עדיין יכול לקרוא כמה פרטים מעניינים ממנו.
יום 215: אתמול הענקים עזבו את עולמינו, ובכך הצלחתי סוף סוף להיפטר מההמון המשוגע מהעיר. אבל החוויה הזאת הבהירה לי שאני לא יכול להתעכב עם המחקר שלי יותר. יש לי עוד כל כך הרבה ללמוד, כל כך הרבה להספיק... אבל חיי התמותה כל כך שבריריים. אני זקן, ואם מפלצת מההרים או אספסוף פראי לא יביאו למותי, לא אצליח לשרוד עוד יותר מעשור בכל מקרה. אני מוכרח למצוא דרך אחרת לשרוד, דרך לשמר את תודעתי לנצח... לעולם לא אפנה לאל מוות, על אף לחישותיה של אשיר האכזרית הקוראות לי להשתמש בטריקים אפלים שכאלה. הוי, אלים, מה קרה לי? הייתי צעיר פעם, אמיץ לב ובעל שכל שאין כדוגמתו. וכעת אני סתם זקן וערירי, שפוחד פחד מוות מהמוות עצמו.
הענקים, אשיר תקלל אותם, לקחו חצי מהקנה שלי. אבל בחצי השני עדיין אגור מספיק כוח. אם אוכל לתעל את האנרגייה הזאת, האפשרויות הן אינסופיות...
יום 289: המלכודות מוכנות סוף סוף, מכווננות להגן על המגדל מכל אחד שיעז לפלוש לכאן. היצורים שזימנתי ישנים בשקט בכלובים שלהם - הם לא יעשו לי בעיות, כל עוד הם ישארו שבעים. ליבי פועם בהתרגשות. הייתכן כי התוכנית הזאת אכן תצלח? הוי, אלים, אל תאכזבו אותי עכשיו. אני רוצה לזכות בחיי אלמוות - אני רוצה להמשיך לחקור עד האינסוף. תנו לי את ההצלחה האחרונה הזאת.
היום שמעתי קול מוזר מכיוון הקנה, מעיין לחישה - אני בטוח שהמוח הסנילי שלי סתם מתחיל לדמיין דברים. לא אתן לזה להסיח את דעתי.
נ.ב, הערה לעצמי - לזכור לחפש מייצב ארכאנו-קריסטלי עבור הגולם החדש. אני בטוח שנשאר לי אחד איפשהו.
יום 325: הוא מדבר אלי. היצור בקנה, הוא לוחש לי כשאני ישן. אני לא משוגע, נכון? הוא לוחש לי לחישות אכזריות, קורא לי להחזיר את החצי השני ולחבר אותו יחדיו, הוא אומר לי שהוא יתענג על לזלול את הנשמה שלי. לא. הוא רק שד ברברי, זה הכל, אני ארכימאג אדיר בכוחי, הוא לא מסוגל לעשות לי כלום! אני... אני... הוא צודק... אני כלום... הוא האל שלי, הוא השליט שלי, הוא יזלול את נשמתי, הוא...
יום ???: רק באלריז רק באלריז רק באלריז רק באלריז רק באלריז רק
*דף ריק*
*דף ריק*
*דף ריק*
יום... לא חשוב. הצלחתי לדחוק את השפעתו לקצת. השד הורג אותי מבפנים. אני בקושי מצליח לזוז או לחשוב. לא נשאר לי הרבה זמן. האלים צחקו לי בפנים. התוכנית שלי לא תצא לפועל. נשמתי נידונה אל החיים הבאים, או שאולי השד יאכל אותה לפני שאצא מהעולם הזה. אבל אני מסרב למות. אני מסרב להכשל.
נשארה לי רק אפשרות אחת.
*שאר הדפים ריקים מתוכן.*