הממממ... השאלה הזו ידועה גם כשאלת ה Doppleganger/ Changling:
או בגדול- "עד כמה יכולת התחזות יכולה לחקות מישהוא, ללא ידע על הדמות שאותה מחקים?"
ובנוסף מתקיים פה דיון של "מה קובע יותר? התוסף/ חלק מכני/ הגלגול? או משחק הדמות?"
יש לי מספר נקודות להעלות לגבי שאלות אלו:
==================================
1. פרמטרים:
אני מקבל את הטיעון שההשקעה בתוסף הגבוה משמעותה שהדמות מאוד מוכשרת וטובה במה שהיא עושה, אך עד נקודה מסויימת... לכל פעולה במשחק יש פרמטרים/ גבולות בתוכה היא פועלת. חלקן מובאות באופן ברור בחוקים, חלקן דורשות שיקול דעת.
מספר דוגמאות:
- לא משנה מה תוסף הרכיבה שלך, לא תוכל לרכב עם הסוס שלך על גבי מים, או אוויר.
- לא משנה כמה טוב אתה בירייה, לא תוכל לירות מעבר לטווח המקסימלי, למטרה בתוך חדר אטום, או ללא כלי הירייה שלך.
- לא משנה כמה טובה ההתגנבות שלך, אתה עדיין צריך cover או concealment כדי שזה יעבוד.
בדומה גם התחזות ורמייה:
מטרת ההתחזות היא לשחק בצורה הדומה ככל הניתן לדמות אליה אתה מתחזה, כך שלא יזהו כי אינך היא. הדגש הוא בלהתנהג ולהדמות לה. אן אותה בעלת פונדק שונאת את בעלה, פחדנית והססנית, ומעולם לא הייתה קרבית, אך אם תשחק אותה כפתאום ביחסים הכי טובים עם בעלה, אמיצה ואומנית לחימה, אתה כבר לא מתחזה לה.
אם אתה משקר ואומר "אני בעצם לא בעלת פונדק. אני למעשה גיבורת אגדות אשר חייה אלפי שנים, מעבירה את נשמתי מגוף לגוף, וכעת בחרתי להראות את אני האמיתית!" גם מרגיש (לי לפחות) חורג.
ייתכן שחלק ייתנגדו לפרשנות שלי, וזה מקובל... שוב, החוקים לא שמים קו ברור, כפי שהם לא שמים קו ברור במקרים אחרים. אך יש לשקול (והרבה פעמים לדון עם השחקן) לגבי גבולות של פעולה.
לפני שעוד יכעסו עלי, קראו הלאה.
2. משמעות התוסף ברמייה, ו"קול תובנת הכשרון בתוך עולם המשחק":
הרבה אמרו פה "אולי השחקן לא יודע כיצד לרמות, אך הדמות שלו כן יודעת!", ולמרוץ מה שאמרתי גבולות ופרמטרים, אני מסכים. כיצד זה מתיישב בתוך משחק? בצורה זו:
הדמות יודעת, אך חסר לה ידע בתוך המשחק. לדוגמא- כיצד אותה בעלת פונדק מתנהגת. הפתרון/ פשרה שלי היא שכישורי דמות מוצלחת מאפשרים לה להבין ולנתח מה היא צריכה לעשות כדי לעמוד בגבולות ובפרמטרים. ותפקיד שליט המבוך לתקשר זאת, ולהתריע בפני דברים שלא מתיישבים בין כשרון הדמות לעולם המשחק.
אם אני חוזר לדוגמת בעלת הפונדק ששונאת את בעלה, פחדנית והססנית ומעולם לא הייתה קרבית, שנרצחה 2 דקות לאחר הכרותה:
שליט המבוך (לאחר גלגול מוצלח): אתה מבין שבעלת הפונדק מאוד מוכרת על ידי התושבים, וכדי לחקות אותה תצטרך להזהר בתחילה ולאסוף מידע. אתה חוזר לפונדק, ומזייף קצת חולשה ובלבול קל.
בתוך כחצי שעה אתה לומד מהסובבים אותך כי היחסים עם בעלה של בעלת הפונדק קשים הם, וקיים ריחוק. בנוסף נראה שבעלה מאיים ומשרה טרור, והרב מתייחסים לעלת הפונדק כטיפוס הססן וחושש מעימותים. נראה כי היא חוששת מסכנה, ומאוד מכל אלימות."
זה כבר נותן לשחקן מידע, שאותו הוא יכול לשחק, בהתאם לגלגול!
מה קורה אם השחקן עושה משהוא מפתיע, שבכל זאת שובר את הגבול?
במידה וזה לא מידע סודי (בעלת הפונדק הייתה ברומן סודי ואסור עם בעל המאפייה!), בתור שליט מבוך הייתי מתריע, כקול הפנימי.
"אני מגרש את הגמדים מכאן!"
"... אמ... במהלך מספר השעות שהתחזית לבעלת הפונדק, שמת לב שיש מספר סממנים שהיא דווקא מחבבת גמדים! 2 חביות השיכר עם חותם גמדי. 2 שולחנות מותאמים בסמוך לאש, והמלצר צחק ואמר "הי! את חושבת שתורין ו12 הגמדים שלו יגיעו הערב?". אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?"
מה קורה, אם למרות הידע, השחקן בוחר לעשות משהוא מפתיע/ נוגד לתרמית? פה דרוש שיקול דעת... עד כמה זה מתקרב לגבולות הפרמטרים של ההתחזות? מקרי קיצון קל לדעת, מקרים אפורים יותר פחות...
אני ממליץ, שלאחר ההתרעה, דיון קצר עם השחקן, ושאר השחקנים (2-3 דקות בשולחן) כדי להחליט האם זה חורג לחלוטין, לא חורג אך אם מתאם שלילי, או היטב בתוך הגבולות.
כהמשך דוגמאות עם גירוש הגמדים:
"... באמת? היא אוהבת גמדים? טוב, אנחנו חייבים לגרש אותם בכל מקרה. כ"בעלת הפונדק" אני מזייף עלבון קשה וצורב מהם, על סף הסטרייה ודמעות, ומבקשת מהם לעזוב עכשיו, עד שאתעשת!"
או "אני קמה שקטה וכועסת, פותחת את הדלת ובלי מילה מסמנת להם החוצה!"
או "אני תוקפת.אותם!"
כל תגובה ראוייה לשיקול אחר...
3. התחזות ורמייה מוצלחים, אין משמעותם כי אין תוצאות!
התחזות מוצלחת משמעותה כי מאמינים שאתה אכן הדמות אליה התחזית. אין המשמעות שהתנהגותך לא מדאיגה/ מבלבלת/ מעלה שאלות.
בדומה רמייה מוצלחת משמעותה שהאמינו כי אינך משקר, אך לא כי ההסבר אינו בעייתי.
לצורה בה מתחזים או מרמים יש משמעויות, מעבר לאם הצלחת או לא.
כדוגמא פשוטה- אם החלטתם/ שיחקתם שההתחזות מוצלחת, אך ההתנהגות אינה תואמת את ההתנהגות של בעלת הפונדק, אז אוכלוסיית הפונדק אמנם תאמין שזו בעלת הפונדק, אך התנהגותה תעלה שאלות, ותגובות. לדוגמא:
- "היא מתנהגת ממש מוזר! בטח השתגעה! צריך לקרוא למרפאים לרפא אותה!"
- "היא מתנהגת ממש מוזר! אולי היא תחת כישוף? צריכים להציל אותה!"
- "היא מתנהגת ממש מוזר! בטח המזון החדש שהביאו! טפו! אני עוזב ולא חוזר!"
- "היא מתנהגת ממש מוזר! תמיד ידעתי שהיא מכשפה בסתר! הכישוף סוף סוף פגע בה! Burn the witch!"
- "היא מתנהגת ממש מוזר! זה קצת מפחיד... אולי כדאי לחפש הרפתקנים כדי לחקור את זה?"
ועוד, כעולה ביד הדמיון...
לסיכום:
========
- כל פעולה במשחק בתוך פרמטרים/ גבולות. הגיעו למסקנות לגבי הגבולות בתוך החבורה. אם יש חריגה גסה ובוטה מהם- הפעולה נכשלת מיידית. לגבי מה שלא ברור, הפעילו שיקול דעת בתוך העולם.
- אם זאת, גלגול/ תוסף/ הצלחה בפעולה, אמורה לספק לשחקן (ע"י שליט המבוך) מידע על מנת לעמוד בפרמטרים, ע"י התרעה ודיון קצר מחוץ למשחק.
- זה לא תקף לגבי מידע סודי.
- אם למרות מתן המידע, השחקן פועל בצורה שיכולה לחרוג מהפרמטרים, יש לשקול ולשחק מקרה לגופו. (אינני יכול לתת עצה ספציפית כאן).
- התחזות מוצלחת= מאמינים שהדמות היא אכן הדמות. רמייה מוצלחת= מאמינים שאינה משקרת.
אין הדבר אומר שאין משמעויות אחרות ושהכל בסדר. שחק בהתאם, עם הבנה כי מאמינים לדמות, אך התנהגותה אינה הולמת. מה היו עושים הדב"שים במקרה כזה?
מקווה שזה עוזר.
בעבר היה לי שחקן ששיחק Changling, שזה גזע שהתחזות לאחרים היא השטיק המרכזי שלו. חשוב לא להרוס לשחקן את הכיף מהדבר המרכזי בו השקיע ולו הוא מצפה, אך במקביל לא לשבור כל אחיזה בהגיון הפנימי של העולם. לאחר מספר הרפתקאות כל נושא ההתחזויות הפך למרתק, מעניין, עם תועלת אך גם סכנות. זה יכול להיות ממש כיף ומגניב, משני צידי המסך
בהצלחה!