"אני מסכים" אומר רוברט "אז הדרך הכי מהירה שלנו לצאת מפה היא..." הוא ממתין שפרנק ישלים את המידע החסר.
עיר ירח - עץ משחק (רשומות המוטנטים מותאם, חופשיטה 3/3)
- מחבר/ת הנושא The scribe
- תאריך התחלה
"חשבתי שכבר מצאנו יציאה. אפילו שתיים" אומר רוברט "לפי מה שאמרת קודם, אם נעיר או נהרוג את הישנים האלו הסיוט יגמר, ונוכל לברוח; ואם המכשפה באמת תעזור לנו, גם זו דרך לצאת. השאלה היא רק איזה דרך עדיפה מבין השתיים"
"מה שתאמר" מושך רוברט בכתפיו "אם כי אתה צריך לקחת בחשבון שבהנחה שאנחנו נמצאים בתוך הסיוט שבו המכשפה הזו כלאה אותנו, אנחנו גם כך במצב הזה" הוא ניגש לעזור לפרנק בעודו מדבר, ולאחר רגע מוסיף "אגב, אנחנו מעירים אותם או הורגים אותם? מי הם בכלל?" הוא שואל ומצביע על האנשים הישנים.
"לפי מה שהבנתי, הם אנשים שהיו פה כשהמכשפה התחילה את הסיוט שלה, והעובדה שהם ישניםמחזקת את הקסם שלה. התרופה הזו נועדת כדי להעיר אותם." פרנק פונה אל רוברט "אני מניח שאדם עם... הנסיון שלך, יודע איך להזריק לתוך וריד." כשפרנק מושיט לו מזרק שהוא מילא בתרופה
"אכן" אומר רוברט ומתחיל להזריק לאנשים את המזרקים שפרנק מגיש לו, במומחיות חשודה מעט.
זהו לא זמן למשחקים, אני לא יכול כרגע להמשיך. המשחק בהשהייה עד שישראל תעמוד על הרגליים
למזלכם, יש מספיק חומר בשביל להזריק לכל האנשים שבבית המרקחת. חלק מהאנשים חזרו להכרה מעורפלת, הם מצליחים לשבת ולהשמיע קולות. אתם לא בטוחים אם אתם לא מבינים אותם כי הם מטושטשים או כי הם מדברים בשפה זרה.
מה הלאה?
מה הלאה?
"איך אנחנו יודעים אם אנחנו עדיין בתוך הסיוט או שיצאנו ממנו?" שואל רוברט בקול מוטרד
רוברט מהנהן ומחווה 'אחריך' לפרק.
משהו מרגיש לכם שונה כאשר אתם הולכים לצד החנויות. הקומה כאילו נוטה על הצד וכלפי מטה, ובעצם הופכת למין כבש שמתחיל לרדת לקומה הראשונה. אין לכם ספק שהארכיטקטורה הזו לא הייתה שם קודם. הכבש פונה הצידה. כשאתם מתחילים את הפנייה, בקצה הכבש, מונחת גופתו המעוותת של מרשואן. ממש לא איפה שהשארתם אותה. יש לגופה פה שמתחיל בסנטר ומסתיים בעורף, דרך הקרקפת עם כמות עצומה של שיניים. ליד הגופה יושב על הרצפה חסן ולצידו טאאל.
"לא במיוחד" אומר רוברט "בהתחשב בעיוותים במרחב. אבל אם המכשפה שולטת במימד הזה, מה שאני מאמין שזהו המצב, היא פשוט תופיע היכן שנחפש אותה".
רוברט מהנהן, ומוביל את פרנק בחזרה על עקבותיהם למקום שבו ראה לאחרונה את המכשפה.
אאוט.
אני מתנצל על ההמתנה הארוכה. התקופה האחרונה מקשה עליי.
אין.
הרחבה שליד החנויות נמשכת ונמשכת בעיקול שמאלה, ללא מדרגות או מעלית שיאפשרו שינוי של המפלס, וללא יציאה מהקניון אתם לא יכולים לראות את הקומה שמתחתיכם, היא בחושך מוחלט, אם היא שם בכלל. זה ללא ספק לא היה ככה לפני שיצאתם מהבית המרקחת . ככל שאתם מתקדמים, העיקול נהיה חד יותר, כאילו אתם במעגל תנועה גדול. החנויות מציגות חלונות ראווה ללא דלתות, וללא רווחים ביניהן. החנויות כולן ריקות, אין זכר לבית המרקחת ולגופה של ישמעאל.
לפתע, החלק האחורי של כל החנויות הופך לשקוף לגמרי. אתם באמת נמצאים במעגל גדול. עוד אתכם במעגל נמצאים טאאל, חסן והמכשפה.
באמצע המעגל יושב, או אולי עומד, יצור בלהות עצום.
אני מתנצל על ההמתנה הארוכה. התקופה האחרונה מקשה עליי.
אין.
הרחבה שליד החנויות נמשכת ונמשכת בעיקול שמאלה, ללא מדרגות או מעלית שיאפשרו שינוי של המפלס, וללא יציאה מהקניון אתם לא יכולים לראות את הקומה שמתחתיכם, היא בחושך מוחלט, אם היא שם בכלל. זה ללא ספק לא היה ככה לפני שיצאתם מהבית המרקחת . ככל שאתם מתקדמים, העיקול נהיה חד יותר, כאילו אתם במעגל תנועה גדול. החנויות מציגות חלונות ראווה ללא דלתות, וללא רווחים ביניהן. החנויות כולן ריקות, אין זכר לבית המרקחת ולגופה של ישמעאל.
לפתע, החלק האחורי של כל החנויות הופך לשקוף לגמרי. אתם באמת נמצאים במעגל גדול. עוד אתכם במעגל נמצאים טאאל, חסן והמכשפה.
באמצע המעגל יושב, או אולי עומד, יצור בלהות עצום.
