השחקנים:
רוג'ר רייס
רוברט סנואו
פרנק וויגין
רוג'ר רייס
רוברט סנואו
פרנק וויגין
עיר ירח - עץ משחק (רשומות המוטנטים מותאם, חופשיטה 3/3)
- מחבר/ת הנושא The scribe
- תאריך התחלה
אני מחכה לאוקיי מהמנהלים לפני שאני מתחיל... טרם קיבלתי
רוג'ר רייס נשא את הצעירה בידיו עד למרפאה, אדיש לחלוטין למבטים של העוברים ושבים והתפרץ לקליניקה מבלי לדפוק על הדלת. הוא בחן לרגע את הדוקטור ההמום שישב בכסא רק לרגע, לפני שהוא הניח אותה על מיטת הטיפולים.
"לפחות לא נכנסת באמצע בדיקה אינטימית" אמר ד"ר פרנק וויגין ברגע שהתאושש.
"לא אכפת לי" ענה רוג'ר. "היא צריכה עזרה".
פרנק ניגש לבדוק את הצעירה. "חברה שלך?" הוא שאל. "לא, היא מהשבט" ענה רוג'ר מבלי להסביר.
הצעירה סבלה מדלקת ריאות חמורה, זה ברור, ואולי מעוד כמה בעיות פחות דחופות. "זה לא יהיה זול" אמר ד"ר וויגין
"אין לנו כסף" אמר רוג'ר. היא חברה בשבט, והצ'יף ביקש לקחת אותה לרופא.
פרנק החל לומר "תקשיב, מרפאה זה לא איזה..." אבל הפסיק ברגע שרוג'ר החל למתוח את שריריו.
רוג'ר הסתכל על הרופא ועל הצעירה. "אולי יש דרך אחרת לשלם חוץ מכסף"? שאל
פרנק חשב על ספק הציוד שכבר חודשיים לא שולח את ההזמנה למרות שקיבל את מלוא התשלום.
"דווקא יש משהו שבכל זאת תוכל לעשות בשבילי" אמר פרנק.
"לפחות לא נכנסת באמצע בדיקה אינטימית" אמר ד"ר פרנק וויגין ברגע שהתאושש.
"לא אכפת לי" ענה רוג'ר. "היא צריכה עזרה".
פרנק ניגש לבדוק את הצעירה. "חברה שלך?" הוא שאל. "לא, היא מהשבט" ענה רוג'ר מבלי להסביר.
הצעירה סבלה מדלקת ריאות חמורה, זה ברור, ואולי מעוד כמה בעיות פחות דחופות. "זה לא יהיה זול" אמר ד"ר וויגין
"אין לנו כסף" אמר רוג'ר. היא חברה בשבט, והצ'יף ביקש לקחת אותה לרופא.
פרנק החל לומר "תקשיב, מרפאה זה לא איזה..." אבל הפסיק ברגע שרוג'ר החל למתוח את שריריו.
רוג'ר הסתכל על הרופא ועל הצעירה. "אולי יש דרך אחרת לשלם חוץ מכסף"? שאל
פרנק חשב על ספק הציוד שכבר חודשיים לא שולח את ההזמנה למרות שקיבל את מלוא התשלום.
"דווקא יש משהו שבכל זאת תוכל לעשות בשבילי" אמר פרנק.
"מה לעזאזל נראה לך שאתה עושה???" צרח ריקרדו על רוג'ר. "הוא לקוח, ועוד לקוח קבוע!!"
"היה לקוח קבוע" ענה רוג'ר ולכסן מבט אל הגבר ששכב על המדרכה לידם. הגבר התפתל קצת, ואז הפסיק.
"התפקיד שלך היה לשמור על שקט. היית צריך להראות לו את הדרך החוצה, לא לשבור לו את הלסת!"
"הוא דחף אותי" ענה רוג'ר בלקוניות
"הוא שיכור!! והוא חצי מהגודל שלך! ולא חמוש!! ו...."
"אף אחד לא דוחף אותי"
"אתה מפוטר!!!" שאג ריקרדו "תתחפף מפה יא חתיכת דפוק!! אדיוט! טמבל!"
"אתה חייב לי כסף. עבדתי פה ארבעה לילות"
"אתה לא מקבל כלום יא כלב חולה שכמוך!!"
רוג'ר התחיל להתקרב באיום אל ריקרדו אבל עצר מיד כשריקרדו הוריד את ידו אל נרתיק האקדח שלו. רוג'ר משך בכתפיו, הסתובב והלך משם.
בהמשך הסמטה נשען על הקיר בחור צעיר
"חרא של מזל, הא? אתה נראה כאילו אתה צריך את הכסף" אמר לו הבחור
"אתה מחפש צרות?" שאל רוג'ר
"לא לא, חס וחלילה" חייך הבחור. "פשוט חשבתי שנוכל לעזור אחד לשני"
רוג'ר התחיל ללכת. הבחור אמר "מה אם אומר לך שאוכל להביא לך את הכסף שמגיע לך"?
רוג'ר עצר במקום. הבחור אמר "אני רק צריך לדעת את הקוד לאזעקה, ואני אסתדר מפה"
חמש שעות אחר כך, רוג'ר ורוברט סנואו חיכו מחוץ למועדון, ותיצפתו על אחרוני העובדים שיוצאים מהדלת.
"טוב אני נכנס" אמר רוברט.
"איך אני יודע שבאמת אתה מביא לי את הכסף?" שאל רוג'ר
"סמוך עליי"
רוג'ר תפס את ידו של רוברט וכופף אותה אחורה, בידו השנייה הוא שלף את מפתחות הג'יפ של רוברט והחזיק בהן.
"עכשיו אני סומך עליך" אמר רוג'ר.
"היה לקוח קבוע" ענה רוג'ר ולכסן מבט אל הגבר ששכב על המדרכה לידם. הגבר התפתל קצת, ואז הפסיק.
"התפקיד שלך היה לשמור על שקט. היית צריך להראות לו את הדרך החוצה, לא לשבור לו את הלסת!"
"הוא דחף אותי" ענה רוג'ר בלקוניות
"הוא שיכור!! והוא חצי מהגודל שלך! ולא חמוש!! ו...."
"אף אחד לא דוחף אותי"
"אתה מפוטר!!!" שאג ריקרדו "תתחפף מפה יא חתיכת דפוק!! אדיוט! טמבל!"
"אתה חייב לי כסף. עבדתי פה ארבעה לילות"
"אתה לא מקבל כלום יא כלב חולה שכמוך!!"
רוג'ר התחיל להתקרב באיום אל ריקרדו אבל עצר מיד כשריקרדו הוריד את ידו אל נרתיק האקדח שלו. רוג'ר משך בכתפיו, הסתובב והלך משם.
בהמשך הסמטה נשען על הקיר בחור צעיר
"חרא של מזל, הא? אתה נראה כאילו אתה צריך את הכסף" אמר לו הבחור
"אתה מחפש צרות?" שאל רוג'ר
"לא לא, חס וחלילה" חייך הבחור. "פשוט חשבתי שנוכל לעזור אחד לשני"
רוג'ר התחיל ללכת. הבחור אמר "מה אם אומר לך שאוכל להביא לך את הכסף שמגיע לך"?
רוג'ר עצר במקום. הבחור אמר "אני רק צריך לדעת את הקוד לאזעקה, ואני אסתדר מפה"
חמש שעות אחר כך, רוג'ר ורוברט סנואו חיכו מחוץ למועדון, ותיצפתו על אחרוני העובדים שיוצאים מהדלת.
"טוב אני נכנס" אמר רוברט.
"איך אני יודע שבאמת אתה מביא לי את הכסף?" שאל רוג'ר
"סמוך עליי"
רוג'ר תפס את ידו של רוברט וכופף אותה אחורה, בידו השנייה הוא שלף את מפתחות הג'יפ של רוברט והחזיק בהן.
"עכשיו אני סומך עליך" אמר רוג'ר.
רוברט סנואו שכב על מיטת הטיפול בקליניקה של ד"ר פרנק וויגין
"שמע דוק, הגב הורג אותי... כבר ארבעה ימים אני בקושי קם מהמיטה..."
"תקשיב מר...?" "קריקאלי" ענה רוברט במהירות
"אני לא מוצא שום בעיה בגב שלך, או בהולכה העצבית, אני לא חושב שאוכל לעזור לך"
"טוב, כל הבאסה" אמר רובט וקם מהמיטה. "אולי זה יעבור לבד"
"כן, אולי באמת" אמר פרנק "אה, ולפני שאתה יוצא, רוקן בבקשה את תיק הגב שלך על השולחן שלי. אני צריך את הציוד הזה"
רוברט הסתובב אל פרנק וראה שהוא מחזיק אקדח ביד
"איזה חרא" אמר רוברט
"וגם אני אנעל מחדש את סורגי החלון שפתחת לפני שאלך לישון"
"ערמת חרא" אמר רוברט
"ואני חושב שאני אשמור את בדיקת הדם שעשיתי לך ואת טביעת האצבעות שלך למקרה שיקרה משהו לרכוש שלי. אולי זה יעניין את משטרת לונה"
"ערמת חרא על הפודיום עם מדליית זהב" סינן רוברט, בזמן שהוא מרוקן את התיק.
"שיהיה לך יום נעים".
רוברט פנה ללכת וכשהוא היה צמוד לדלת, הוא הסתובב חזרה אל פרנק.
"עוד משהו"? שאל הדוקטור
"רציתי לשאול אם יש שימוש רפואי בממריצים מסוג 'קריקיט'"
"מוזר שאתה שואל, אבל האמת שיש, במינון נמוך הם יכולים להסדיר הפרעות בפעילות הלב על רקע נרקוטי, למה?"
"כי הרשיתי לעצמי לבדוק את תא המטען של הרכב שלך לפני שנכנסתי, יש שם שני ארגזים של החומר הזה, ומוקדם יותר היום, מישהו שדד שליח של סייבטרוניק במגרש חנייה. נלקחו ממנו שני ארגזי קריקיט, מוזר לא?"
החיוך נמחק מפניו של פרנק.
"שב רגע יקירי. אנחנו צריכים לדבר"
"שמע דוק, הגב הורג אותי... כבר ארבעה ימים אני בקושי קם מהמיטה..."
"תקשיב מר...?" "קריקאלי" ענה רוברט במהירות
"אני לא מוצא שום בעיה בגב שלך, או בהולכה העצבית, אני לא חושב שאוכל לעזור לך"
"טוב, כל הבאסה" אמר רובט וקם מהמיטה. "אולי זה יעבור לבד"
"כן, אולי באמת" אמר פרנק "אה, ולפני שאתה יוצא, רוקן בבקשה את תיק הגב שלך על השולחן שלי. אני צריך את הציוד הזה"
רוברט הסתובב אל פרנק וראה שהוא מחזיק אקדח ביד
"איזה חרא" אמר רוברט
"וגם אני אנעל מחדש את סורגי החלון שפתחת לפני שאלך לישון"
"ערמת חרא" אמר רוברט
"ואני חושב שאני אשמור את בדיקת הדם שעשיתי לך ואת טביעת האצבעות שלך למקרה שיקרה משהו לרכוש שלי. אולי זה יעניין את משטרת לונה"
"ערמת חרא על הפודיום עם מדליית זהב" סינן רוברט, בזמן שהוא מרוקן את התיק.
"שיהיה לך יום נעים".
רוברט פנה ללכת וכשהוא היה צמוד לדלת, הוא הסתובב חזרה אל פרנק.
"עוד משהו"? שאל הדוקטור
"רציתי לשאול אם יש שימוש רפואי בממריצים מסוג 'קריקיט'"
"מוזר שאתה שואל, אבל האמת שיש, במינון נמוך הם יכולים להסדיר הפרעות בפעילות הלב על רקע נרקוטי, למה?"
"כי הרשיתי לעצמי לבדוק את תא המטען של הרכב שלך לפני שנכנסתי, יש שם שני ארגזים של החומר הזה, ומוקדם יותר היום, מישהו שדד שליח של סייבטרוניק במגרש חנייה. נלקחו ממנו שני ארגזי קריקיט, מוזר לא?"
החיוך נמחק מפניו של פרנק.
"שב רגע יקירי. אנחנו צריכים לדבר"
רוברט החנה את האופנוע שלו במגרש החנייה, ופסע בעייפות אל הביתן הקטן של סיי, כדי להגיד לו לילה טוב.
"היי סיי"
"הלו רוברט, מה המצב?"
"הולך למות. כל הבלדרות הזו לא משתלמת... בקושי מכסה את הדלק והבלאי של האופנוע. העבודה שאתה מסדר לי הרבה יותר טובה, יש לך משהו?"
"מזל ששאלת" אמר סיי בחיוך רחב
"אין לי כוח למשחקים שלך סיי, אני מת מעייפות. אם אתה עובד עליי אני תוקע בך כדור"
סיי החליק לעברו פתח נייר קטן. "זה משהו גדול. הכי גדול שהבאתי לך. תהיה בכתובת הזו בשעה תשע מחר, ותביא איתך צוות"
"צוות? איזה צוות ב..." רוברט השתתק כשהוא ראה את המבט המזלזל בעיניו של סיי.
"יש לי אנשים להביא, אל תדאג. מחר בתשע"
"תתלבשו יפה" אמר סיי.
עריכה אחרונה:
היי חברה,
The scribeאנחנו צריכים בעצם לדעת מה המשימה המדויקת שלנו.
The scribeאנחנו צריכים בעצם לדעת מה המשימה המדויקת שלנו.
OUT
tkhag1
האיש הצעיר
גרגויל
מנקודה זו אתם מתחילים. ההנחה היא שיש רמה כלשהי של הכרות ביניכם, כמו שמופיע ברקע לעיל. רוברט הציע לרוג'ר ופרנק "ג'וב גדול ממש" והם הסכימו, כל אחד מסיבותיו הוא.
IN
אתם מגיעים לכתובת שרוברט אמר לכם, כמה דקות לפני השעה תשע. האזור הוא אזור תעשייה לשעבר, בלאגן גדול של בתי מלאכה ותעשייה זעירה. בשנתיים האחרונות יש מיזם גדול של האחווה במקום, ובאופן הדרגתי המתחמים נרכשים ע"י האחווה, משוטחים, ונבנים מחדש כבנייני מגורים גדולים.
הכתובת המדוייקת היא מגרש ריק ומגודר, הבולדוזרים כבר מחקו כל זכר למה שהיה שם פעם.
שער הגדר פתוח, בפנים חונה רכב בודד, מונע, עם אורות דולקים.
אתם מתקרבים ומזהים רכב שרד תוצרת החליפיון. מחוץ לרכב עומדות שתי דמויות, גבר ואישה.
tkhag1
האיש הצעיר
גרגוילמנקודה זו אתם מתחילים. ההנחה היא שיש רמה כלשהי של הכרות ביניכם, כמו שמופיע ברקע לעיל. רוברט הציע לרוג'ר ופרנק "ג'וב גדול ממש" והם הסכימו, כל אחד מסיבותיו הוא.
IN
אתם מגיעים לכתובת שרוברט אמר לכם, כמה דקות לפני השעה תשע. האזור הוא אזור תעשייה לשעבר, בלאגן גדול של בתי מלאכה ותעשייה זעירה. בשנתיים האחרונות יש מיזם גדול של האחווה במקום, ובאופן הדרגתי המתחמים נרכשים ע"י האחווה, משוטחים, ונבנים מחדש כבנייני מגורים גדולים.
הכתובת המדוייקת היא מגרש ריק ומגודר, הבולדוזרים כבר מחקו כל זכר למה שהיה שם פעם.
שער הגדר פתוח, בפנים חונה רכב בודד, מונע, עם אורות דולקים.
אתם מתקרבים ומזהים רכב שרד תוצרת החליפיון. מחוץ לרכב עומדות שתי דמויות, גבר ואישה.
"אז, רוברט, אני חייב להודות שהרעיון שלך ל"ג'וב גדול" מאוד עניין אותי, למרות שאני אשמח לדעת מה זה בדיוק הג'וב הזה שלך, חוץ מכמובן תשלום על זה שתהיה בשקט לגבי מה שנוגע לעסקים הפרטיים שלי" פרנק אומר כשהוא שם לב לרוג'ר "אה, אתה פה כדי לדאוג לכסף על ההוצאות הרפואיות של הלא חברה שלך?"
רוג'ר מביט קדימה במבט שנראה ריק של אדם מוגבל שיכלית.... או לפחות כך זה נראה בהתחלה. העיניים שלו סורקות את האיזור ובודקות כל פרט ופרט... באדישות גמורה. לא נראה שאכפת לא בכלל מכל מה שמתרחש כאן... הוא מביט ברופא כאשר זה מזכיר את הצעירה ואומר "תודה שטיפלת בה" למרות שלפי קולו לא נשמע שהוא היה אפילו ממצמץ אם היא הייתה מתה
אני לא אמור לדעת מה הג'וב הגדול שסיי הציע לי?
"אוקיי חברה, סיי אמר שזה גדול אז זה גדול, הוא איש שאפשר לסמוך עליו... בערבון מוגבל.
בכל מקרה, אני לא יודע הרבה מאוד על הג'וב, בואו נתקרב לראות מה העניין" אומר רוברט בקול נמוך, ומתחיל לצעוד לכיוון הרכב.
בכל מקרה, אני לא יודע הרבה מאוד על הג'וב, בואו נתקרב לראות מה העניין" אומר רוברט בקול נמוך, ומתחיל לצעוד לכיוון הרכב.
רוברט מגיע אל הרכב, ואומר "אז אני מבין שאתם מציעים לי את הג'וב שסיי דיבר עליו?"
אתם מתקרבים אל הדמויות.
לפניכם אשה כהת עור. היא לבושה באלגנטיות. השער הארוך שלה קלוע לצמות קטנות ובהן חרוזים בצבעים שונים. לידה עומד מה שנראה כמו שומר ראש או מאבטח. הוא גבוה מאוד עם שפם ותספורת צבאית, הוא נושא תת מקלע עם רצועה על הכתף.
היא פונה אל רוברט.
"ערב טוב. רוברט, אני מניחה?" ומושיטה את ידה ללחיצת יד.
היא בוחנת את רוג'ר ואת פרנק במבטה.
לפניכם אשה כהת עור. היא לבושה באלגנטיות. השער הארוך שלה קלוע לצמות קטנות ובהן חרוזים בצבעים שונים. לידה עומד מה שנראה כמו שומר ראש או מאבטח. הוא גבוה מאוד עם שפם ותספורת צבאית, הוא נושא תת מקלע עם רצועה על הכתף.
היא פונה אל רוברט.
"ערב טוב. רוברט, אני מניחה?" ומושיטה את ידה ללחיצת יד.
היא בוחנת את רוג'ר ואת פרנק במבטה.
"אכן" אומר רוברט ולוחץ את ידה בחוזקה.
"גם אני אשמח לדעת יותר, ואני מבהיר מראש: אנחנו לא מקבלים את העבודה לפני שאנחנו יודעים מהי" אומר רוברט, ונראה שהוא לוקח באופן טבעי מנהיגות על הקבוצה.
"לי קוראים קאשה, אני משבט טאבאט של החליפיון. התעורר אצלנו חשד, שייתכן ואחד מהעובדים שלנו הוא משומד. מה שאתם צריכים לעשות הוא מאוד פשוט, בעשרת הימים הבאים, אתם עוקבים אחריו.
אם הוא מראה סימן כלשהו, שהוא תומך בסימטריה, אתם יוצאים איתנו קשר, לא עם האחווה, ולא עם המשטרה. רק איתנו, ובזה משימתכם הושלמה.
אם הוא נקי, משימתכם הושלמה.
אם נאלצתם לפגוע בו, כדאי מאוד שתוכלו להציג ראייה משכנעת לזה שהוא משומד.
אנחנו משלמים 15,000 כתר להשלמת המשימה, אתם תקבלו 20% כמקדמה."
קאשה מוציאה תיק מסמכים מהרכב.
"כל מה שאתם צריכים לדעת נמצא בתיק. יש שם מספר טלפון שרק אליו אתם מתקשרים במקרה הצורך. אני מדגישה שוב, אתם יוצרים קשר רק דרך המספר הזה. לא עם אף אחד אחר מהחליפיון או מטאבאט.
יש שאלות?"
אם הוא מראה סימן כלשהו, שהוא תומך בסימטריה, אתם יוצאים איתנו קשר, לא עם האחווה, ולא עם המשטרה. רק איתנו, ובזה משימתכם הושלמה.
אם הוא נקי, משימתכם הושלמה.
אם נאלצתם לפגוע בו, כדאי מאוד שתוכלו להציג ראייה משכנעת לזה שהוא משומד.
אנחנו משלמים 15,000 כתר להשלמת המשימה, אתם תקבלו 20% כמקדמה."
קאשה מוציאה תיק מסמכים מהרכב.
"כל מה שאתם צריכים לדעת נמצא בתיק. יש שם מספר טלפון שרק אליו אתם מתקשרים במקרה הצורך. אני מדגישה שוב, אתם יוצרים קשר רק דרך המספר הזה. לא עם אף אחד אחר מהחליפיון או מטאבאט.
יש שאלות?"
עריכה אחרונה:
