עשרים ושלוש ימים אחרי ההתפרצות
"אז זה המקום שאני קוראת לו בית."
עיניו האפלות של ארווין הורק עברו על החללים של דירתה כקורא תיגר על הכרזתה של אולידיה. אולידיה תמיד גרה יותר בעבודה מאשר בדירתה זו שאליה עברה אחרי גירושיה. המקום היה בבעלותה עד כמה שמשהו היה בבעלותו של מישהו בפדרציה הטראנס-אוראנית. היה לה חוזה שיכלה לגרש כל זר שלא חפצה ביקרו מדירתה וזה כל מה שהיא חיפשה אחרי גירושיה.
"מקום קטן, עמיתתי." בחר ארווין הורק לומר לבסוף. למה הוא בדיוק ציפה? הדירה הזו נועדה למגורים של אדם אחד. אם אולידיה תתחיל להריץ את בקשת האפטרופוסות על וינדאריה, היא תצטרך לשאת ולתת עם שכניה על הרחבתה.
"כאן אני ישנה." אמרה אולידיה מצביעה על אחד הקירות הירוקים, הגבשושיים, שהיו ריקים בינתיים מתוואי נוף. היא הצביעה לעבר קיר אחר ואמרה: "כאן אני שומרת על הרכוש הפיסי שלי." וגומה מעוגלת הופיעה למשמע וחשפה את תוכן הכיס הנסתר. היו שהעדיפו להעניק לביתם מראה מחוספס על ידי הבלטת הגומות השונות. אולידיה לא ראתה סיבה להעניק למקום, ששהתה בו כה מעט, מראה כזה שהזכיר לה את הבית שבו גדלה בבובואר שלוש. כשידה נעה משם, הגומה נעלמה.
ארווין הורק מצמצץ. אולידיה תהתה כמה זמן יחלוף עד שישוב לעולמו פשוט על מנת לישון. כאילו הוא שמע את מחשבותיה, הוא ענה: "לא בזמן הקרוב, עמיתתי. עם זאת, גופי האנושי אכן תשוש. זו הייתה שעה ארוכה מאד באולפנים של 'העור הוא ביתנו' ומעולם לא נדרשתי לומר כל כך הרבה... שקרים."
הפעם האחרונה שאולידיה הכניסה גבר לדירה, הוא התגלה כראש התחנה המקומית של שירותי הביון הפדרלים. למיניות לא היו ממש מגבלות בפדרציה הטראנס אוראנית כך שאולידיה החליקה בקלות מנישואין לאישה לחיזור אחרי גבר. ארווין הורק בא מממלכה אחרת לחלוטין של בעלי חיים בצורתו האמתית – צורה שעדיין לא ראתה.
האם הוא רמז עתה שבני מינו לא ישנו?
"זו הייתה שעה ארוכה מאד גם עבורי ביחד עם ההיתקלות במר גראבן מקודם." אמרה אולידיה והרשתה לעצמה לשחרר פיהוק ארוך כדי לראות את תגובתו של ארווין לפיהוק שלה. החוצן בהחלט לא היה מתואם איתה לפי קהות החושים שבה קיבל את הפיהוק הזה. לא שהיא ציפתה למשהו כזה. בחייה, היא באמת עייפה. היא עמדה לפתוח את גומת השינה כשנשמע רעש. בהתחלה היא חשבה שהרעש הזה בא מאחת הדירות השכנות עד שנזכרה בשקט המופתי בו היה שרוי הבניין כששבה אליו עם ארווין הורק. לא ולא, הרעש בא מבחוץ. לכוכבתפוז היו חיי לילה כמו לכל עיר גדולה בגאלאקסיה. והרעש רק התעצם ושברי מילים התחילו להסתנן לתוך תודעתה הנקלשת של אולידיה על סף השינה: "חירות!" "צדק!" "בחירה גנטית!" והמילה האחרונה דחפה אותה להבין שלרעש שהיא שומעת אין שום קשר לחיי הלילה של העיר. ועם הרעש, היא התחילה לחוש את הרעידות. מישהו ניסה להיכנס לבניין.
"חירות!" נשמעה מילה שבינה לבין אחותה "צדק!" היה מרווח גדול שבו ניתן לשזור כל רצף של מילים "בחירה גנטית!" שנצעק ברגש רב יותר מהשאר.
"ארווין, האם אתה שומע אותם?" שאלה אולידיה, ידיה רועדות מאימה לא מוצדקת. אין לאגודה לבחירה גנטית שום דין וחשבון איתה. מי שהעליל את העלילה הזאת היה בכיר ממנה בהרבה גם אם לא גר בכוכבתפוז אלא בחוותו במחוז ארבע. היא רק צייתה לפקודות.
והבניין המשיך לרעוד כשמישהו, בפירוש, ניסה לקרוע לעצמו דרך פנימה. "האגודה לבחירה גנטית מאשימה אותך בכך שמר גראבן נכלא על כך שניסה להביא צדק לשמה." חיבר עבורה ארווין את מחרוזת המילים שנצעקה מלמטה.
" – אבל הם בטח מבינים שצייתתי לפקודות מגבוה." נבחה אולידיה "אם הייתי אומרת את האמת, הייתה פורצת תבהלה המונית שהייתה משרתת את... החוצן."
"את עדיין מנהלת פרוייקט צרעה. מנקודת מבט ציבורית, את אחראית לעיצוב אסטרטגיית ההתמודדות מול החוצן. וחשוב מכל, אני לא מאמין שמניעיהם... ראויים." אמר ארווין הורק, מניח את רגליו בזו אחר זו בתנוחה משונה כאילו היה מתאגרף "החוצן רוצה שתיכשלי, עמיתתי. זו הסיבה שגרם להם לבחור בך כדרך לפרוק את זעמם על הרשויות."
ואז הדלת נפרצה. אולידיה חשבה שהחסירה פעימת לב עד שקלטה שזו... פיירי. היא עדיין הייתה כחולת עור כפי שהייתה בפעם האחרונה שנפגשו. "אם את רוצה להישאר בחיים, אחריי." אמרה פיירי, מתנשפת מהמאמץ להגיע לפה "יש כניסת חירום שאני רוצה שנצא דרכה."
"אני אעקוב אחריך דרך הענן." אמר ארווין ושב לעולם שלו. אולידיה ניחשה שגם לו יש בכירים שעליו לרצות בקרב בני מינו. הם לא יסכנו את הסוכן הכי בכיר שלהם בצורה כזו. פיירי דחקה בה במרפקה ואולידיה שמעה את הפעילים של האגודה בתוך הבניין, צועקים את הסיסמאות שלהם. אולידיה הצליחה לרוץ כשפיירי תומכת בה כמיטב יכולתה, משתנקת מהמתח. אולידיה לא הייתה צריכה לתהות למה המשטרה לא הגיעה באותה מהירות. הרי הם לא עשו כלום כדי לפזר את ההפגנה מול ההיכל ונדרשה הוראה ישירה כדי שיאבטחו אותה. ובלי שמץ של ספק, החוצן העצים, כמיטב יכולתו, את תחושת הקיפוח שלהם על כך שהרשויות העמידו אותם תחת סכנה שמעבר להכשרתם והודיעה להם בערך ברגע האחרון. לא רק חברי הפרלמנט של קלאמניטיה יצאו מדעתם המזוינת.
אולידיה מצאה את עצמה שואלת: "פייריי מתוקה, היות ואנחנו עומדות למות, האם את יכולה לענות לי על שאלה אחת שתמיד רציתי לשאול ואף פעם לא העזתי –"
"אני ראש מחלקת משאבי אנוש של שירות הביון העולמי, אולידיה." ענתה פיירי, פולטת רוק על רצפת המסדרון בעוד פעילי האגודה פורקים את זעמם על המדרגות של הבניין המסכן. התובנה מה היה תפקידה של פיירי כל הזמן גרם לאולידיה לצחוק בעוד גומה נפערת בתוך הקיר החלק שלפניהן. מתוך הגומה יצאו חולדות שאולידיה זכרה מהליכתה לאתר השחור. הן יצרו מערך מסביבן.
"כל הזמן הזה חשבתי שאת מרגלת." אמרה אולידיה בעודה מכניסה רגל לתוך הגומה. פיירי חייכה בתשובה ואמרה: "אם הייתי מרגלת, מאיפה היה לי זמן? ועכשיו, קפצי לגומה. היא תיקח אותך למקום מבטחים שאפילו לי, כמנהלת מחלקת משאבי האנוש של שירות הביון העולמי, אין את הסיווג לדעת איפה." והדבר האחרון שראתה, בטרם הכדור נחתם, היה את פיירי מובילה להקת חולדות כנגד פעילים משולהבים יתר על המידה של האגודה לבחירה גנטית.
הכדור ניתז במסלול מדויק למדי לעבר רובע ההשתנות שהיה בצדה האחר של העיר. אולידיה ראתה במו עיניה את המסלול שעבר הכדור בטרם התאחה עם קיר של בניין ברובע ההשתנות שנפתח וחשף את נשיא קלמניטיה שתיים, גווין קיז. אולידיה הושיטה את ידיה כדי להיות בטוחה שהוא אמיתי משום שאת מראהו הטוב היא ייחסה לתשישותה הגוברת. עור פניו היה חלק מדי ושערו הזהוב היה מוחלק והזכיר לה את רמת הקפדנות של מר גראבן לגבי מראהו. הוא לבש חליפה צהובה בטעם רע עם עניבה שלא הסתדרה עם שאר הופעתו. כנראה שהעירו את האיש משנתו והביאו אותו לכאן. אפילו הוא יכל לחשוב על משהו יותר טוב להורות לתאי הסיב לארוג אם היה לו יותר זמן.
"כן. אני אמיתי." אמר הנשיא גווין קיז "אל תאמיני לכל מה שאת חווה במדיה, אולידיה."
הוא הושיט לה את זרועו, פניו נראות לה כזוהרות לעברה מתוך מצולות הים, כשאולידיה חשה שהמקום שהם צעדו בו לא אמיתי. היא לא הבינה למה גווין קיז צריך להיות כה יפה במציאות ולהיות כה מכוער במדיה. יכול להיות שהייתה פה אסטרטגית מדיה מתוחכמת שאולידיה לא הבינה עד הסוף. הוא ליהג. ואולידיה לא הקשיבה, שקועה בהרהוריה.
לבסוף הם הגיעו לאתר קישור. כשכפות רגליה של אולידיה דרכו על הקרומית של אתר הקישור, הוחדרו לתוך גופה חומרים שסתרו תוך כמה דקות את ההוראה שנתן מוחה לגופה לישון.
כשתודעתה של אולידיה הצטללה, עיניה הוצרו למראה גבר שלקחה יום אחד לדירתה ולמחרת לקח ממנה את גרושתה: איליפר פיידן, ראש התחנה המקומית של שירותי הביון הפדרליים.
"רק למען הפרוטוקול," אמר איליפר פיידן, שעורו החום הזכיר לאולידיה קליפתו של עץ בוגר, רב בשנים, ועיניו כהות, "אתר הקישור הזה הוא אדמת הפדרציה ולאף גורם מקלמניטיה שתיים בפרט ומושבת קלמניטיה בכלל אין סמכות כאן."
"בוא לא נצחצח מילים." הציע הנשיא גווין קיז בנימה בוגרת שהפתיעה אותה "ונתרכז בסיבה שבגללה גררת אותי משנת הלילה הכי טובה שהייתה לי אי –"
אולידיה חזרה בה מדעתה הטובה על גווין קיז. איליפר חשק בשיניו ואמר: "נתחיל מההתחלה, אולידיה. האם את מבינה למה בחרתי אותך מהרשימה?"
"זו שאלה מצוינת." ענה במקומה הנשיא גווין קיז "האינטלגנציה שלה ממוצעת. הדמיון שלה מוגבל. והיא... והיא – "
"כפי שהזכרתי מקודם, זוהי אדמת הפדרציה, מר קיז. אם תתפרץ שוב לשיחה, אני אדאג שתגורש מכאן. אתה נמצא כאן רק מטעמי פרוטוקול בלבד, הנשיא." השיב איליפר פיידן באותה קלילות חצופה שמשכה את אולידיה אליו כשהתחרה מולה במועדון היסטריה. מאוחר יותר הודה שהוא מעדיף קנקנוע. יותר מסוכן לדעתו.
"משום שבזמנו חשבת שמדובר בווינדאריה ורק אישה יכולה להבין אישה." ניסתה אולידיה לנחש לכוונתו האמיתית. החיוך על פניו של איליפר היה חלקי.
"קרוב. כשהטילו עליי לחפש מועמד בזמנו, הוא אמור היה לגבש אסטרטגיית התמודדות מול החוצן, לא מול וינדאריה שהייתה ילדה. החוצן משכפל את עצמו כפי שאת יודעת והנחנו שמה שיגיח מווינדאריה, בסופו של דבר, יהיה מאד... דומה להורהו." הסביר איליפר, משלב את זרועותיו כנגד מדיו הכחלחלים. וכמו ציידים טובים, הם היו משתמשים במרכיבים מגופתו של החוצן על מנת ליצור את הכשרונות שיצעידו את הפדרציה הטראנס-אוראנית לשלב הבא של הציביליזציה אבל בשלב זה העניין יצא מהאחריות שלה.
"אני... לא דומה לו בכלל." התיזה אולידיה "הוא חוצן. אני בת אדם."
"זו דעה אחת." העיר הנשיא גווין קיז "אף פעם לא חשבתי שאנשי בובואר אנושיים לחלוטין אחרי שהם בחרו להישאר מאחור בהרבה מאד מובנים."
איליפר נקב אותו במבטו ואמר: "כאן אנחנו נכנסים לסיבה שבחרתי את אולידיה: אפופניה."
"אפופניה?" שאלו אולידיה וגווין כאדם אחד.
"ראיית דפוסים במקום שאין דפוסים. האמונה של בובואר שמלחמת המינים היא מושג חשוב מדי מכדי לאמץ את המהפכה המושגית שהייתה מייתרת אותו." אמר איליפר והצליח בהחלט להרגיז את אולידיה בהערתו החשוכה והלא מתחשבת כלפי מושבתה. עם זאת, אולידיה התחילה להבין שהוא פשוט האמין שהיא כמעט נמצאת באותו מישור מחשבתי כמו החוצן ומכאן שהיא תבין אותו.
החוצן עצמו אמר בצורה סתומה שהתודעה שלה יפהפיה.
"אז אתה טוען שהדרך להבסת החוצן עוברת בניצול אמונתו כנגדו." היא אמרה. ואז אולידיה הבינה שזה בדיוק מה שאיליפר חשב ותכנן כל הדרך להביא אותה להבנת הרעיון הפשוט הזה. הוא החווה בידו החומה, כמצטנע בפניה, ואמר: "זה לא הרעיון שלי, אולידיה. זה היה הרעיון של ליליאן הולט. היא הכירה את החוצן יותר מכולנו. היא זו שבאה אלינו עם הרעיון המקורי אחרי שמר גראבן דחה את הצעתה זו. גם העניין עם האגודה לבחירה... היה רעיון שלה, למיטב הבנתי, למרות שהעניין עבר את כל שרשרת הפיקוד הארורה."
נראה שגווין קיז עמד לומר שהם נשלטים על ידי אישה מתה והחליט לא לומר מילה. תחת זאת, הוא הפנה את מבטו התוהה לעבר אולידיה שמצאה שכבר ברור לה מה צריך לעשות.
"החוצן רואה את עצמו כאלופה של הישות שהוא עובד מטעמה." הסבירה אולידיה, בלהט, "עלינו לשכנע אותו שאותה ישות רוצה להחליף אותו בווינדאריה. כך הוא ישמיד את... עצמו. האם אני נשמעת מגוחכת?"
"את הבוס, אולידיה." אמר איליפר, מרים את ידיו החומות, "אני ערבתי לך מול הגדולים."
בקיצור, היא נשמעת מגוחכת. דווקא גווין קיז נראה כעל סף שכנוע שהרי הוא ידע מה זה לעבוד כמשרתה של ישות. רק שאצלו הישות הייתה אדם אמיתי בשר ודם ששלט מחוותו במחוז ארבע על קלמניטיה שתיים. ניכר שהרעיון שהציעה אולידיה עבר בראשו כמה פעמים מגונות. הוא אמר: "צריך להפחיד אותה. מה עם הראיון שארווין הורק הרביץ? ניתן לתת את החלק שבו הוא מספר על מה שקרה."
"פחד זה לא מניע טוב." התנגדה אולידיה "זאת לא הדרך של הפדרציה הטרנס-אוראנית."
גווין קיז קפץ את שפתיו ואמר: "פחד בפני עצמו זה שקוף מדי. היא תבין שאנחנו מתמרנים אותה לעשות את העבודה המלוכלכת עבורנו."
איליפר העיר: "אנחנו אכן מנסים לתמרן את ויני לעשות את העבודה המלוכלכת עבורנו."
ואז אולידיה כמעט צעקה. שערותיה השחורות סמרו כשהמקום כמעט קרס מעוצמת הצעקה שלה. כל ההיסטוריה חוזרת על עצמה. גברים מנצלים נשים. לא משנה איפה. לא משנה מתי. אפילו הפדרציה הטרנס-אורנית, עם כל המהפכה המושגית המפוארת שלה כביכול, היא חזרה של אותו סיפור ישן. על זה אולידיה צעקה וכשהיא נרגעה, היא הבינה.
"אנחנו ניגשים לזה מהמקום הלא נכון. אנחנו חושבים על וינדאריה ככלי להגשמת תוכניותינו." אמרה אולידיה והרימה יד כדי להשתיק הערה צינית מאיליפר בעניין הזה "עלינו לראות אותה כגיבורה שתציל אותנו. כך עלינו להפעיל אותה. לא דרך פחד, רבותיי."
"את הבוס, אולידיה." הסכים איליפר פיידן "עכשיו בוא נכין תוכנית פעולה לגיבורה זו."
אולידיה חייכה בפעם הראשונה בחייה. היא הודתה שהרעיון של גווין קיז לא היה גרוע. הם צריכים לקבוע שורת זרזים. היא צריכה לדבר עם החברים שלה. עם כל מי שיהיה מוכן להקשיב לה. אחד מהם יצטרך להתעמת עם החוצן כדי להראות לווינדאריה שזה... אפשרי.