גזע- חצי אלף
גיל -27
גובה 170 ס"מ
צבע שיער שחור
עיניים- כחולות
שייך ללגיון הבורוס
"מה מגדיר אותנו? מי שנולדנו להיות? מי שחונכו להיות? או מי שבחרנו להיות? בחרתי להיות עצמי, ולעזזאל עם העולם"
להגיד שהילדות של ניקולס הייתה קשה יהיה להמעיט בקושי שלה, אין לו מושג מי אבא שלו, יש לו הערכה גסה מי אמא שלו, ואת שבע השנים הראשנות שלו הוא בילה כחסר גילדה בשכונת העוני של מחוז 3, היה לו את כל "הדרישות" של ילדות קשה, עוני, רעב, אלימות, ומחלה שהשאירה את עורו לבקן, אלו היו חייו, והוא היה אמור לסיים אותם חסר כל באיזו סמטה, ככל הנראה מרעב או מחלה.
אבל אז הוא נתקל באדם הנכון, או אולי האדם הלא נכון, הוא היה רם דרג באיחוד האורז'וב, בן אנוש שעשה חישוב מהיר והחליט לעשות השקעה לטווח הארוך, ארוך מאוד.
ניקולס אומץ לאיחוד האורז'וב, העניין הוא שזה מעולם לא נעשה ברשמיות, הוא גדל מוקף צמר גפן בתוך אחוזות הגילדה, לומד להכיר את חבריה, אנשיה, וכמובן את הפעולות שלה, החוקיות והלא חוקיות יחדיו.
בפני הגילדה עמדה תכונית ברורה, כדי לקדם את העסקים המפוקפקים שלה, היא צריכה מישהו מבפנים, היא צריכה מישהו שיהיה שם להעלים עין, מישהו שידע לנווט חקירות למקום הלא נכון, מישהו שילבש מדים של גילדה אחת, אבל ישרת אחרת.
הרעיון היה פשוט, ניקולס יחנוך בסתר על ידי הגילדה, יאומן להכיר את האנשים שלה ואת שמות הקוד שלהם, כשהוא יגיע לבגרות, הוא ישלח לאקדמיה הצבאית של ליגיון הבורוס, יאומן כאחד ויוכשר כאחד מהם, ואז כשהוא יצטרף בעתיד לכוחות השיטור, הוא יהיה נאמן לאיחוד האורז'וב, וישמור על האינטרסים שלהם.
במשך שבע שנים ניקולס עבד לפי התוכנית, הוא קיבל חינוך מתאים ולא ידע מחסור או רעב, מעבר לזה, הוא גדל כתף אל כתף עם דור העתיד של הגילדה, הוא למד לבטוח בהם, והם למדו לבטוח בו, אפשר להגיד שהחלק הראשון של התכונית היה מוכן. איחוד האורז'וב לא היה רק הגילדה הלא רשמית של ניקולס, כל מי שהיה שם היה גם המשפחה שלו.
ואז הגיע היום המיועד, ניקולס הגיע לבגרות, אסף את המסמכים שסופקו לו ויצא לעבר האקדמיה, ניקולס ידע שהוא לא יראה יותר את ה"משפחה" שלו יותר, לא באותה צורה לפחות, הוא ידע שכאשר יחזור "הבייתה" הם יהיו זרים בשבילו, והוא חייב להיות זר בשבילם.
ניקולס התקבל לאקדמיה בלי הרבה קושי, היה לו מוח חריף ואמונה עצמית חזקה, להגיד שהוא הצטיין בלימודים יהיה להמעיט בו, הוא היה ראש צוות מוקדם הרבה יותר מהמצופה, שירת שנתיים בגדוד הפרשים של הלגיון, אשר במהלכם הוא היה עד לשחיתות חמורה בחייל, שגבלה בבגידה בלגיון,הבוגדים ניסו לגייס גם אותו, לנסות לצרפם למהלך שיבטיח להם כוח, אבל יפגע ברווניקה בצורה חסרת תקדים.
האנשים הללו היו אחיו לנשק בשנתיים האחרונות, האנשים שלפי כל מה שלמד בצעירותו - להיות נאמן לאחים שלך לנשק, החוק הוא שני, המשפחה והגילדה לפני הכל.
כשהוא יודע שהוא צובר לעצמו אויבים מסוכנים, עלה ניקולס על דוכן העדים והעיד נגד החברים שלו, זו הייתה הפעם הראשונה שהחיים שלו והדברים שלמד באקדמיה התנגשו, מצד אחד להיות נאמן לאחים לנשק, מצד שני לקיים את החוק בכל מחיר.
זו הפעם בה הוא בחר בחוק על פני האחים שלו.
ואיפשהו, זה הרשים את את המלאכית אאורליה, שביקשה לפגוש בעצמה את החייל שחשף את הפרשה, הוא נקרא למחוז עשר, ושם במפקדה הראשית זכה לקבל שתי מתנות מהמלאכית.
הראשנה הייתה הנגיעה שלה בנישמתו, ניקולס הרגיש כיצד כוח קדוש בער בו, כיצד הערכים שלו הופכים ליותר מרק קווים מנחים, הוא נשבע, נשבע שהחוק הוא מה שמחזיק את החברה יחדיו, שהמילה שלו היא מחייבת ושללא נאמנות, חוקים ושבועות הם חסרי תוקף, ושללא האומץ לעשות את מה שצריך לעשות, בכל מחיר, לא יהיה איש אחר שיעשה את החובה.
לבסוף הוא נשבע לשאת באחריות על כל פעולה שיעשה, לטוב ולרע. הוא יעמוד מאחורי ההחלטות שלו.
ומאז אורה נותן בו כוח.
מיד לאחר מכאן המלאכית קידמה אותו לדרגת סגן, והפכה אותו לקצין במשטרה הצבאית של לגיון הבורוס, את חמש השנים האחרונות הוא בילה בתפקיד הזה, מוודא שהליגיון מתנהל בהתאם לחוק, חף מפשעים, ונקי משחיתות, הוא צבר לעצמו הרבה מאוד אויבים על הדרך, בין אם זה אנשי הגילדה שלו, ובין אם זה אנשי גילדות אחרות, כולם למדו שסגן ניקולס הוא קוץ מסוכן, וכי יותר קל לשחד קיר לבנים מאשר להסיט את תשומת לביו מפשע.
אלו היו שנים ארוכות, אבל כעת, ניקולס בדרך הבייתה, הוא קיבל את המשימה להיות נציג הליגיון במחוז שלוש, ולשתף פעולה עם סגן הבילוש ווניק קרלוס, הערכים של ניקולס הולכים להתנגש עוד פעם עם העבר שלו, כשהוא צועד לעבר הרחבות שבהם גדל, ואל המשפחה הישנה שלו, אלה שמצפים ממנו להפנות מבט כאשר יבוצע פשע, או לאכוף את החוק בצורה סלקטיבית במיוחד.
ניקולס עצמו לא יודע לאן הוא מתקדם, הלב שלו נקרע עוד לפני שהוא הגיע להחלטה הראשנה שלו.
מי ינצח? האם זה ילד האשפתות הנאמן למשפחה שלו
או האביר שנאמן לחוק ולעיר שלו.
מראה
ניקולס הוא חצי אלף ממוצע לחלוטין, פרק לעובדה שעורו לבקן במס' מקומות, מה שכנראה מרמז על שם המשפחה שניתן לו (בתרגום חופשי מצרפתית, LeBlanc = האחד בלבן/הלבן) הוא מסתובב עם שריון לוחות מלא הנושא את סמל היחידה שלו, וחמוש בפטיש מלחמה חד ידני, לצד מגן גדול הנושא סמל זהה, שיערו שחור וקצר בהתאם לתקנות הצבא, ועיניו כחולות.
אופי
ניקולס נאמן לשבועה שלו, החוק הוא בראש ובראשנה, הוא רואה בעיר ובאנשיה כחובה האישית שלו, והוא יקריב את עצמו שבע פעמיים למען העיר הזו, מצד שני - החוק הוא המנטרה שלו, והוא יאכוף אותו, גם אם אחרים יפגעו בדרך.
דבר אחד נשאר בראשו מהימים לפני האקדמיה, הנאמנות למשפחה, וניקולס נאמן בצורה מעט קיצונית לאחים שלו לנשק, כל עוד הם הוחכיו את עצמם, הוא יתן להם לעיתים את הגנת הספק לפני שימהר להאשים אותם בפשע. ואם אלה יבגדו בו, הדבר כנראה ירסק עמוק את נשמתו.
הרמך
לאחרונה הגיע כוחו של ניקולס לרמה המאפשרת לו לקבל אח נוסף לנשק, וולקן הוא רוח קדושה שנכבלה לשירותו של ניקולס דרך קסמיה של המלאכית (הרמך שהוא מקבל מהלחש find steed), ומסמל את הפרש שניקולס היה בעבר, הרוח לובשת בעיקר צורה של אייל גדול (elk), אבל לעיתים ניקולס כובל אותו מחדש בתור סוס מלחמה (בהתאם לצורך), וולקן הוא היצור הכי קרוב לניקולס, ולעיתים ניתן למצוא את השניים מנהלים שיח ארוך האחד עם השני, לא תמיד בטלפתיה.