IN
"הליר" האלף הראשון, בעל השיער השחור, מתקן את מארו בנוקשות. "תהגה את השם נכון, לכל הרוחות" הוא שותה עוד מעט מהיין האלפי.
"היה את רוגאר שנבזז על ידם, הוא מסתגר לו בשועל הכסוף. ואנחנו עצמנו עמדנו לטפל בהם, עד שקראו לנו לחזית. נגמרו החיילים שהם קראו לך?" אומר האלף הרגוע יותר, בבירור מתכוון לחיילים אלפים ולא סתם חיילים.
"שרטטנו לעצמנו מפה שאמורה להוביל אל המקום הכללי שלהם. יותר טובה מהמפה שנתנו לכם, כנראה. אם אתה הולך לעשות את העבודה בשביל האימפריה, לפחות תעשה את זה נכון" הוא אומר ומוציא פיסת קלף מהכיס שלו - שרטוט קטן של הדרך ושל כמה נקודות, יחד עם עיגול גדול שמקיף אזור. על העיגול נכתב בשפה לא קריאה משהו, והאותיות מוזרות ונראות... שונות, מעוקמות. הכתב חלק, כנראה בגלל שזה אלפית או משהו.
"זה אומר שודדים" מתרגם החייל השני ושותה עוד קצת מהיין. הוא מוריד את קסדת העור שחבש ומתיישב ביותר נוחות. "אם תלך לשם לבד אתה תמות. חבל לבזבז לוחם" אומר האלף. מארו היה אולי מופתע מהיחס החמים יחסית, אם הוא לא ידע שהאלף כנראה מתכוון ללוחם כלשהו, ולא רק למארו עצמו. החזית נואשת לחיילים. "מהשמועות, יש שם לפחות עשרים בני אנוש".