לאחות את השברים - פאנפיק ה"פ

[- יוובל (: -]

זה אחד הפאנפיקים שלי, שדי אהבתי.
אשמח מאוד לתגובות בונות, חוות דעתם וכד'..
* הפאנפיק נכתב לפני יציאת הספר השישי ואני בהחלט מודעת לעובדה שהדמויות מעט ילדותיות מידי לגילן בפאנפיק שלהל"נ *

לאחות את השברים:

פאנדום: הארי פוטר
מחברת: יובל
שיפ: ג'ן
דירוג: G
אורך: 897

היא מועדת על המדרגות, הזכוכיות עפות לכל עבר.
היא אוספת בקפדנות את מה שאמור היה להיות מראה ונזכרת.
נזכרת בכל מה שקרה שנים לפני זה.
דבר שלא השלימה איתו.
בעודה מביטה בבבואתה בחלקיק הזכוכית האחרון על הרצפה היא קמה והולכת להביא דבק.
היא פותחת את המגירה, נאנחת, מוציאה דבק ונופלת באפיסת כוחות על הרצפה.
בניסיון נואש לקום מהרצפה היא נפצעת והדם מטפטף.
היא מנסה לאחות את השברים למראה שלמה ונזכרת.
נזכרת באותו ברגע.
היא אוספת את חלקיק ה'הארי' ומנסה לחברו אל חלקיק ה'רון'.
הדבק לא נותן לה את האפשרות.
היא מנסה שוב. הפעם מחברת את חלקיק ה'רון' אל חלקיק ה'הרמיוני'.
וכך ילדה ג'ינג'ית מנומשת יושבת שעות על הרצפה הקרה, מנסה לחבר את הזכוכיות.
מנסה לאחות את השברים.
והזכוכיות חלקות מזיעה ודם.
ולילדה לא אכפת כלל.
כי היא לא מוותרת.
היא מנסה להפוך את האשליה שהם עוד חיים לאמיתית.
את האשליה שהיא לא היחידה ששרדה לאמת.
לאחות את השברים לנשמה שלה.
לאחות את השברים.
לבנות את התקווה מתוך החלקים.
אבל בסופו של דבר, היא רק מנסה ניסיונות כושלים.

 

[Envinyatar]

ברוכה הבאה לפורום וברכות על פרסום הפיק

תגובה מפורטת, בתקווה מחר.

 

[רגולוס]

קודם כל, ברוכה הבאה לפורום מקווה שבשהותך כאן תקבלי את ההערות וההארות והתגובות כסיוע ולא כאבן הנקרית בדרך, וכמובן תקחי דברים בפרופורציה.

ראשית, אני רוצה לשבח אותך על שבחרת בג'ן! הו, ג'ן אלילי, כמה התגעגעתי לראות אותך כאן ברשת... לאחרונה אני נתקלת רק בשיפים, סלאשים וכיוצ"ב. זה נמאס בסופו של דבר וצריכים גיוון. וכעת לתגובה על הפאנפיק:

הדימויים עם המראה מעולים. הנפילה, הנסיונות הכושלים, והכול ממש מתאר סיטואציות פסיכולוגיות שונות שג'יני (הבנתי נכון? זו ג'יני?) עוברת בתקופה של אחרי המלחמה, ואולי סתם בתקופות שבהן נראה כי לא נשאר דבר חוץ מערבובית רגשות מהולה בדם. תרתי משמע, באופן מוזר להחריד. מצד אחד, כשנתקלתי באורך (הקצר-משהו) של הפאנפיק שלך, שהכותרת אפילו עברה אותו, הרמתי את שתי הגבות ותהיתי כמה רגש אפשר להעביר בכמה שורות, והאם הפאנפיק מיצה את עצמו. סברתי שלא וניגשתי לקריאה. ובכן, הנה לך טיפ קטן כדי לא לפספס קוראים: גם אורך הוא דבר חשוב. אמנם יש דברים שממצים את עצמם אחרי כמה שורות, אבל יש מקרים בהם כן אפשר לפרט קצת יותר. האורך המרתיע כמעט גרם לי לפספס את היצירה, וחבל. כמובן, אני חוזרת ומדגישה שכל דבר בפרופורציה.
אני יכולה להגיד על הפאנפיק הזה שהוא מיצה את עצמו חלקית. זאת אומרת, הוא בוסרי, אבל הוא טוב; יש בו מספיק רגש כדי לתאר את ג'יני והניסיונות שלה להבין את הסביבה, את המצב בין השלישייה האגדית ושאר נושאים מגוונים. מה אני מנסה להגיד בזה? שהיו מקומות שדימויים קלעו למה שהייתי, כקוראת שמתעניינת במה שאת מנסה להציג, רוצה לראות ומצד שני היו מקומות שחזרת וחזרת על תאורי סביבה עד שזה נמאס. איחוי השברים אמנם מוטיב עיקרי (כפי שהבנתי, תקני אותי אם אני טועה!) בפאנפיק שלך, אבל זה לא מצדיק את הופעתו לעיתים תכופות. לעומת זאת, חיבור הארי, רון והרמיוני היה במקום.

כרגע הקטע הקצרצר הזה נדמה להיות אוסף של תאורי התרחשות: ג'יני שוברת מראה, הולכת להביא דבק, חוזרת ונחתכת מזכוכיות. זו מטאפורה נהדרת למה שמתחולל בה, אבל היא מאוד ראשונית, והייתי רוצה מאוד לראות יותר מזה. לקרוא את ההסבר הרחב, מה היא מרגישה, עד כמה היא רועדת, אולי היא רואה חלקים ממנה (הכוונה לבבואה, אבל יכול להיות גם במובן מטאפורי כמה דברים אחרים...) משתקפים במראה המנופצת על הרצפה? אולי ואולי ואולי. זה תלוי לאן את לוקחת את הרעיון שלך, שהוא טוב, אבל צריך מחשבה לעומק.

ד"א באשר לאופי ילדותי: אני דווקא לא מצאתי אותו. אם את מדברת על ג'יני הבוגרת - שהיא הדמות היחידה שהופיעה בפיק באופן ישיר - כל אחד יכול לבכות, ואני לא מצאתי אותה מתנהגת בטיפשות של בת תשע-עשר.

עוד נקודה שחשוב לי לציין, היא שבירת השורות שלך. הקטע היה נראה הרבה יותר טוב ללא ירידת שורה באופן תכוף, ולעתים קצת הסתבכת בתוך עצמך עם הניסוח. למשל, בשורה האחרונה, חזר פעמיים השרש נ-ס-י/ה (אבוי, בגרות בלשון!) -
"אבל בסופו של דבר, היא רק מנסה ניסיונות כושלים."
מה שיכול היה להיות הרבה יותר נעים לעין ולקריאה היא החלפת ביטויים כפולים וזוטות שכאלה לניסוח מחושב יותר, נניח "אבל בסופו של דבר, כל נסיונותיה כושלים." או משהו בסגנון.

ושוב, ברוכה הבאה!
אני ליהי, ואני אוהבת לחפור

 

[- יוובל (: -]

תודה על הביקורת הבונה .
שמתי לב שאת אוהבת לחפור D:.
אני אקח את מה שכתבת לתשומת ליבי ,
ושתדל לשים לב לכך להבא ,
ולשפר את הכתיבה.
תודה [;.

 

[~רתם~]

ליהי יכולה להגיד מה שהיא רוצה, אני אהבתי. אולי היא צודקת שזה טיפ-טיפה בוסרי, אבל אני ממש אהבתי. ממש ממש. חוץ מזה, העניין ששל מראה, אני זה מביא שבע שנים מזל רע, לא? היית יכולה לשחק עם זה. חוץ מזה-ה"סוג" כתיבה מעניין (נראה כמו שיר) וזו ג'יני לבד, לא בוכה רק על הארי או משהוא כזה...

וחוץ מזה, רק כי אני קטנונית: "נזכרת באותו ברגע" זה לא אמור להיות "נזכרת באותו הרגע"
ואני לא בטוחה שהבנתי עד הסוף את המשפט הזה "את האשליה שהיא לא היחידה ששרדה לאמת"...

רתם הקטנונית =]]

 

[שמעון_נעים]

אני אצטרף לליהי (רגולוס). היא אמרה הכל, כך שאין לי הרבה מה להוסיף. ברוכה הבאה לפורום!

 

[BarnacleJill]

ברוכה הבאה.
אני דווקא מצטרפת לרתם- נורא אהבתי. ג'יני היא דמות מאוד מעניינת. וכן, הג'ן הוא זן מבורך.
אין לי מה להוסיף, ליהי די מיצתה את מה שחשבתי לומר או לא חשבתי לומר.