חרבו של מיילו ממשיכה לחבוט בטריסטן. נראה שאף על פי שהמכות לא קטלניות, הן מתחילות להתיש אותו.
"מספיק!!! קורא גריאן, עוצמת קולו חזקה, גועשת, די בהדף הצעקה שלו כדי להסיט אתכם אחורה, לא ברור איך המקום לא קורס תחת הצעקה שלו.
אתם נהדפים לאחור, חלק מהספלים נשברים ומתפרקים, אתם מספיקים לקום ולראות את טרטסין אוחז ביד אחת במזבח.
"בורים, טיפשים, חסרי שכל ובינה. אתם נלחמים בכוח שאתם לא מבינים, ולא קרובים להבין!" הוא צועק, וכל העורבים שנשארו בחדר מצטרפים לצעקה שלו.
"פזוזו"
"פזוזו"
"פזוזו"
הוא אומר 3 פעמים, והעורבים מתחילים לעוף מסביבו, "ביקשתם, קיבלתם." אומר גריאן, "אין יותר טריסטן, אין יותר בן אדם בפנים, אז תגידו לי, מה אתם רואים כשאתם מביטים לי בעיניים?
העורבים קוראים שוב, והפעם הם עפים ישר לכיוונו של טריסטן, נספגים לתוכו,
עיינו של טריסטן הופכות ירוקות בצורה מכליאה, כנפיו גדלות, קורעות חלקים מהשריון שלו כשהן נפרסות לכל כיוון, חרבו ומגינו נשברים בידייו, בעוד זוג טפרים ארוכים מחליפים אותם, עורו משחיר והילה אפלה מקיפה אותו, די בה בכדי לגרום לכם להרגיש רע, ברור לכם שמקרוב, כל אחד מכם יפגע ממנה.
"אז תגיד לי מיילו." הוא אומר, קולו עמוק ונשמע מספר פעמיים, גובר על צווחות העורבים. "תגיד לי מיילו מה אתה רואה כשאתה מביט לי בעיינים?" הוא שואל, "כי כל מה שיש שנשאר בי זה השד שבתוכי, דם שחור וסמיך הוא הסיבה היחידה שאני לחיי." הוא שואג, מילותיו נשמעות כמו דקלום אפל.
מיילו מרגיש קרירות מכה בו כאשר זה עומד קרוב לטריסטן, "אני הולך להרוג כל אחד מחבריך, וכאשר אתה האחרון שתישאר, ותתחנן לתת לי את החרב שלך ולסיים את חייך, אשאיר אותך לצפות בעולם נשרף בגלל המעשים שלך."
הוא מביט בחדר לרגע, "אתחיל בבן המחצית שפחד ממני." הוא אומר, פורס את כנפיו ועף מעל מיילו, נוחת בין אלטון לבין לאטמיר. טפריו ננעצים בבן המחצית.
"התפתחות בקרב"
טריסטן הפך לגריאן.
האספקעם הושמדו.
ספסלים נהרסו.
התקפה מול אלטון
[dice seed=28540 secure=b530f528_0]1d20+18[/dice]
אם פגע
[dice seed=55126 secure=4c550a0f_1]1d10+15[/dice]
תור אלטון
"מספיק!!! קורא גריאן, עוצמת קולו חזקה, גועשת, די בהדף הצעקה שלו כדי להסיט אתכם אחורה, לא ברור איך המקום לא קורס תחת הצעקה שלו.
אתם נהדפים לאחור, חלק מהספלים נשברים ומתפרקים, אתם מספיקים לקום ולראות את טרטסין אוחז ביד אחת במזבח.
"בורים, טיפשים, חסרי שכל ובינה. אתם נלחמים בכוח שאתם לא מבינים, ולא קרובים להבין!" הוא צועק, וכל העורבים שנשארו בחדר מצטרפים לצעקה שלו.
"פזוזו"
"פזוזו"
"פזוזו"
הוא אומר 3 פעמים, והעורבים מתחילים לעוף מסביבו, "ביקשתם, קיבלתם." אומר גריאן, "אין יותר טריסטן, אין יותר בן אדם בפנים, אז תגידו לי, מה אתם רואים כשאתם מביטים לי בעיניים?
עיינו של טריסטן הופכות ירוקות בצורה מכליאה, כנפיו גדלות, קורעות חלקים מהשריון שלו כשהן נפרסות לכל כיוון, חרבו ומגינו נשברים בידייו, בעוד זוג טפרים ארוכים מחליפים אותם, עורו משחיר והילה אפלה מקיפה אותו, די בה בכדי לגרום לכם להרגיש רע, ברור לכם שמקרוב, כל אחד מכם יפגע ממנה.
"אז תגיד לי מיילו." הוא אומר, קולו עמוק ונשמע מספר פעמיים, גובר על צווחות העורבים. "תגיד לי מיילו מה אתה רואה כשאתה מביט לי בעיינים?" הוא שואל, "כי כל מה שיש שנשאר בי זה השד שבתוכי, דם שחור וסמיך הוא הסיבה היחידה שאני לחיי." הוא שואג, מילותיו נשמעות כמו דקלום אפל.
מיילו מרגיש קרירות מכה בו כאשר זה עומד קרוב לטריסטן, "אני הולך להרוג כל אחד מחבריך, וכאשר אתה האחרון שתישאר, ותתחנן לתת לי את החרב שלך ולסיים את חייך, אשאיר אותך לצפות בעולם נשרף בגלל המעשים שלך."
הוא מביט בחדר לרגע, "אתחיל בבן המחצית שפחד ממני." הוא אומר, פורס את כנפיו ועף מעל מיילו, נוחת בין אלטון לבין לאטמיר. טפריו ננעצים בבן המחצית.
"התפתחות בקרב"
טריסטן הפך לגריאן.
האספקעם הושמדו.
ספסלים נהרסו.
התקפה מול אלטון
[dice seed=28540 secure=b530f528_0]1d20+18[/dice]
אם פגע
[dice seed=55126 secure=4c550a0f_1]1d10+15[/dice]
תור אלטון