"מקורב רשמי לצלחת" עונה ואל, "בצורה כזו או אחרת." הוא מושך כתפיים. "אני אטען שהם התרשמו מהעובדה שחזרתי מהשבי בחיים, בכל זאת זה משהו שאבא שלי והמשפחה שלו לא הצליחו לעשות כל כך טוב."
כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)
- מחבר/ת הנושא rui
- תאריך התחלה
נושא
תקצירי עלילה (א')
(ב')
(ג')
הנפשות הפועלות (א')
(ב')
(ג')
(ד')
(ה')
רגעי מפתח
עץ ההרשמה
מידע על ת'נדיאן
כששירו-סנשאי ניגש לאחד משולחנות המזון הוא נתקע בטעות בננס שחור שיער, שעוטה על גופו גלימת מאגים מסורתית, וכמעט מעיף אותו מדרכו.
"רוב סליחות, אדוני!" אומר שירו, נוזף בעצמו בשקט בשעה שהוא מסייע לננס להתייצב ומנקה את בגדיו מהאבק שאולי דבק בהם. "הייתי טרוד כל כך במחשבות עד שלא שמתי לב אליך. אני מבטיח לך כי לא הייתה בכך שום כוונת זדון. אוכל להביא לך משהו מהשולחן כפיצוי מסוים?"
"רוב סליחות, אדוני!" אומר שירו, נוזף בעצמו בשקט בשעה שהוא מסייע לננס להתייצב ומנקה את בגדיו מהאבק שאולי דבק בהם. "הייתי טרוד כל כך במחשבות עד שלא שמתי לב אליך. אני מבטיח לך כי לא הייתה בכך שום כוונת זדון. אוכל להביא לך משהו מהשולחן כפיצוי מסוים?"
לאחר מספר דקות, כשהקטור כבר נפרד מהקצין ומסוגל להתחיל לעכל את משמעות דבריו, הוא מרגיש טפיחה קלה על השכם.
״אתה נראה מודאג״ הוא מביט אחורה ומזהה את לורד נורברט. האיש נראה טוב בהרבה, החלים מהפציעה לחלוטין. עיניו מעט טרודות, אך הוא מסתיר זאת היטב ליד אחרים.
״יין הוא בדרך כלל התשובה. כשהייתי סוחר יינות, הייתי הולך למודאגים קודם כל״ האיש מעביר להקטור כוס.
״לא אאשים אותך אם תמהל אותו כדי לשמור על ערנותך, אבל יש פעולות שאני מסרב לעשות באופן אישי, כמו להשמיד יין טוב״ הוא מחייך ולוקח כוס בעצמו.
״אתה נראה מודאג״ הוא מביט אחורה ומזהה את לורד נורברט. האיש נראה טוב בהרבה, החלים מהפציעה לחלוטין. עיניו מעט טרודות, אך הוא מסתיר זאת היטב ליד אחרים.
״יין הוא בדרך כלל התשובה. כשהייתי סוחר יינות, הייתי הולך למודאגים קודם כל״ האיש מעביר להקטור כוס.
״לא אאשים אותך אם תמהל אותו כדי לשמור על ערנותך, אבל יש פעולות שאני מסרב לעשות באופן אישי, כמו להשמיד יין טוב״ הוא מחייך ולוקח כוס בעצמו.
הננס, שאכן לא ציפה למכה כזאת בערב הזה, מנסה לקום ולהתאושש. ידו האחת מגששת לנקודות אחיזה שיעזרו לו לקום כשהשנייה תופסת בראשו, כאילו לוודא שלא יפול.
"לא לא, אין צורך...", הוא אומר בעודו קם.
"טרוד במחשבות? שמעתי תירוצים גרועים יותר בחיי. בעיקר בשוק. אם זה קורה לך, תמיד תבדוק שלא כייסו אותך.
מה הטריד אותך כל כך שכמעט רמסת אותי, אם יותר לי לשאול?"
"לא לא, אין צורך...", הוא אומר בעודו קם.
"טרוד במחשבות? שמעתי תירוצים גרועים יותר בחיי. בעיקר בשוק. אם זה קורה לך, תמיד תבדוק שלא כייסו אותך.
מה הטריד אותך כל כך שכמעט רמסת אותי, אם יותר לי לשאול?"
"גורל הממלכה" אומר שירו, חצי בהלצה. הוא קד קלות לעבר הננס, עוזר לו לקום.
"שירו-סנשאי מהשושלת הלבנה, לשירותך. ומי אתה, אם אוכל לשאול?"
"שירו-סנשאי מהשושלת הלבנה, לשירותך. ומי אתה, אם אוכל לשאול?"
"הרבה מילים גדולות בשביל ננס כמוני", הוא מגרד בראשו, "השם הוא הארקאן, אדוני, היועץ המאגי של הברון דולקוף זויס, או כמו שהוא אוהב לקרוא לי - הקוסם הפרטי שלו. אני מבין שאתה מהגיבורים שלכבודם המשתה הזה, פחות או יותר?"
"אפשר לומר, כן. נלחמתי לצד חבריי באדמות החוף ובאפלת המעמקים - אם זה הופך אותנו לגיבורים? לא יודע" הוא מושך בכתפיו.
"אתה היועץ המאגי של הברון זויס? השם הזה מוכר לי מאיפשהו... מה שם הנחלה שלו? וחוץ מזה, אם יותר לי לשאול - למה אתה כאן? זה לא נפוץ כל כך שאצילים מביאים את היועצים המאגיים שלהם לנשפים, אם אני לא טועה" שואל דם הדרקון בסקרנות.
"כמובן, בלי שום כוונה לפגוע. ואם פגעתי, התנצלותי הכנה".
"אתה היועץ המאגי של הברון זויס? השם הזה מוכר לי מאיפשהו... מה שם הנחלה שלו? וחוץ מזה, אם יותר לי לשאול - למה אתה כאן? זה לא נפוץ כל כך שאצילים מביאים את היועצים המאגיים שלהם לנשפים, אם אני לא טועה" שואל דם הדרקון בסקרנות.
"כמובן, בלי שום כוונה לפגוע. ואם פגעתי, התנצלותי הכנה".
"שני-יערות, זה השם, כן. אזור יחסית מוכר, הברון דואג שהוא יישאר בין הכפרים המצליחים של הממלכה. בדרכו הייחודית, כמובן", הוא מוסיף בחיוך.
"דרכו הייחודית? למה הכוונה?" שואל שירו בהרמת גבה.
"הוא טיפוס מיוחד, הברון זויס. יש לו דם חם מצד אחד, אבל בכל הנוגע להתנהלות פוליטית הוא מאוד שקול וזהיר. הוא לא...", הארקאן מהסס לרגע, בוחר מילים בקפידה, "הוא לא חסיד גדול של זרים. גם כשזה נוגע לממלכה, הוא לא חסיד גדול של התנהלות יחסי החוץ לאחרונה", הוא מוסיף בהיסוס מה, "אבל הוא תמיד יודע לעשות את הצעד הנכון בזמן הנכון כדי לקדם את הכפר קדימה, ולהשאיר אותו חוליה קריטית במנגנון של הממלכה".
"זהיר? אז אני מבין שהוא לא תומך באחת הסיעות, לפחות לא בפומבי" אומר שירו בהנהון. אם הוא היה יודע למה הוא נכנס כשהציע את שירותו ללוקרשיוס, יכול להיות שגם הוא היה זהיר יותר מבחינה פוליטית.
"כן, אני מבין את הפחד מזרים, במיוחד לאור הקרבה הגדולה לוילאס ולאימפריה" הוא מהנהן בהבנה, מצר על הפחד שביתו לשעבר משרה על כל הסובבים אותו.
"האם יש משהו חריג שם לאחרונה?"
"כן, אני מבין את הפחד מזרים, במיוחד לאור הקרבה הגדולה לוילאס ולאימפריה" הוא מהנהן בהבנה, מצר על הפחד שביתו לשעבר משרה על כל הסובבים אותו.
"האם יש משהו חריג שם לאחרונה?"
"לא יזיק לכל הממלכה הזו כוס יין טובה" אומר הקטור בדיכאון מסוים. זה מרגיש כאילו שום דבר ממה שהם עושים לא מצליח להתגבר על ה50 דברים האחרים שצצים כנגדם. בשלב הזה הקטור חושב שהוא וכל הקבוצה התבגרו ב10 שנים רק מהלחץ של להיות חוקרי המועצה. והם אפילו לא עשו את התפקיד חצי שנה.
"כרגע הסתבר לי שהריבון שלח הצעה לכלל החיילים שעומדים להשתחרר להצטרף לצבאו הפרטי בדיוק כשיצאה הקריאה לפירוק הצבא. דבר שנראה שאף אחד אחר לא יודע, או לפחות לא מתייחס אליו".
הלורד משתתק, החיוך מש משפתיו. הוא מביט רגע להקטור, מקווה לראות ספק קל בעיניו, אך תקוותו נכזבת.
״זה נשמע לא פחות מהזוי שצבא שלם מתגייס מתחת לאפה של ממלכה״ הוא לא עוצר בעצמו, משלב את ידיו.
״אם זה נכון, יהי הנסיבות המקלות אשר יהיו, המועצה באמת ובתמים סיימה את דרכה. אי אפשר להמשיך ולהתנהל ככה״ האיש מושך באפו בחוסר נוחות.
״סר הקטור, אם הריבון רוצה הפיכה - תהיה הפיכה. הצבא לא ישנה זאת אם במילא יש לו שכירי חרב״ הוא מביט לרגע לעבר הדלתות הכפולות.
״ככה זה גם בעסקים, יש דברים שאתה לא מסוגל לשנות. אני מציע לך, לבינתיים, לנצור את רגעי השלווה האחרונים עם האנשים היקרים לך. מה שלא יקרה, אחרי הערב הזה אני חושד ששום דבר לא יחזור להיות כתמול שלשום״.
״זה נשמע לא פחות מהזוי שצבא שלם מתגייס מתחת לאפה של ממלכה״ הוא לא עוצר בעצמו, משלב את ידיו.
״אם זה נכון, יהי הנסיבות המקלות אשר יהיו, המועצה באמת ובתמים סיימה את דרכה. אי אפשר להמשיך ולהתנהל ככה״ האיש מושך באפו בחוסר נוחות.
״סר הקטור, אם הריבון רוצה הפיכה - תהיה הפיכה. הצבא לא ישנה זאת אם במילא יש לו שכירי חרב״ הוא מביט לרגע לעבר הדלתות הכפולות.
״ככה זה גם בעסקים, יש דברים שאתה לא מסוגל לשנות. אני מציע לך, לבינתיים, לנצור את רגעי השלווה האחרונים עם האנשים היקרים לך. מה שלא יקרה, אחרי הערב הזה אני חושד ששום דבר לא יחזור להיות כתמול שלשום״.
"לא היה לי ספק בעניין ההפיכה. זה פשוט שדרכה של המועצה כל כך שגויה, כל כך לוקה, שצבא שלם מתגייס מתחת לאפם. אפילו לא הייתי צריך להשקיע מאמץ רב בשביל לגלות זאת, רק לדבר עם חייל. זה פשוט שכל אחד כל כך מתעסק רק בתחומו שהוא לא רק לא מודע למצב, אלא גם שם מקלות בגלגליהם של אחרים". הקטור נאנח ופשוט מסתכל על העיר דרך אחד החלונות. "בשלב הזה יכול להיות שהריבון צודק, לא בדרך, אבל ביעד. המועצה צריכה להתפרק".
הקטור מנער את ראשו, מחליט לשלוח את המחשבות האלה לכיוון אחר. "איני רציתי לדכא את האווירה. סלח לי. האם יש חדשות מצד החקירה שלך?".
הקטור מנער את ראשו, מחליט לשלוח את המחשבות האלה לכיוון אחר. "איני רציתי לדכא את האווירה. סלח לי. האם יש חדשות מצד החקירה שלך?".
נורברט שותק רגע ארוך, לוגם מהיין שלו בעודו משקיף דרך החלון יחד עם הקטור. השמש טרם ירדה, עוד לא החלה בשקיעתה, האורות האחרונים של היום עוברים דרך גנו של המלך וממשיכים אל אולם הנשף.
״מה אתה חושב שעדיף, סר הקטור - להכיר אדם כלשהו בטרם הוא מת, או להגיע ולמצוא גוויה שלא פגשת מעולם?״ הלורד מחזיק לרגע את כוסו, מנענע בתוכה את היין.
״אני אזרח הממלכה הזאת שישים ושש שנה. נשוי עשרים ושבע, אלמן שלוש עשרה. אני מבוגר מספיק לזכור את התקופה לפני בנג׳מין, לפחות במידת מה״ הוא ממשיך להביט אל החלון.
״היה פה טוב פעם, סר הקטור. אני יודע שקשה להאמין… או לפחות, שקשה להבין. להבין באמת את הפוטנציאל של הארץ הזאת. התאהבתי באשתי ובארודר, אבל הייתה תקופה בה האמנתי שכל עיר וכפר מסוגלים לשכפל את ההצלחה של בית ריינן, לפחות במידה מסוימת. אני לא יודע אם האמונה הזאת עוד נעלמה מליבי״ הוא עוצר לרגע.
״במשך שנים, חשבתי שצריך לשמר את המועצה. לא ראיתי אלטרנטיבה למולי, לא אחת אמיתית. לא משנה במי הייתי תומך, הוא לא היה טוב מספיק. קיוותי, בבוא הזמן, שהם יצליחו לפעול יחד. זה רק החריף בחלוף השנים, לצערי״ הוא משפיל את מבטו לרגע.
״אתה חושב שטעיתי כשבחרתי לשמור על הנייטרליות של ארודר בכל מחיר?״
״מה אתה חושב שעדיף, סר הקטור - להכיר אדם כלשהו בטרם הוא מת, או להגיע ולמצוא גוויה שלא פגשת מעולם?״ הלורד מחזיק לרגע את כוסו, מנענע בתוכה את היין.
״אני אזרח הממלכה הזאת שישים ושש שנה. נשוי עשרים ושבע, אלמן שלוש עשרה. אני מבוגר מספיק לזכור את התקופה לפני בנג׳מין, לפחות במידת מה״ הוא ממשיך להביט אל החלון.
״היה פה טוב פעם, סר הקטור. אני יודע שקשה להאמין… או לפחות, שקשה להבין. להבין באמת את הפוטנציאל של הארץ הזאת. התאהבתי באשתי ובארודר, אבל הייתה תקופה בה האמנתי שכל עיר וכפר מסוגלים לשכפל את ההצלחה של בית ריינן, לפחות במידה מסוימת. אני לא יודע אם האמונה הזאת עוד נעלמה מליבי״ הוא עוצר לרגע.
״במשך שנים, חשבתי שצריך לשמר את המועצה. לא ראיתי אלטרנטיבה למולי, לא אחת אמיתית. לא משנה במי הייתי תומך, הוא לא היה טוב מספיק. קיוותי, בבוא הזמן, שהם יצליחו לפעול יחד. זה רק החריף בחלוף השנים, לצערי״ הוא משפיל את מבטו לרגע.
״אתה חושב שטעיתי כשבחרתי לשמור על הנייטרליות של ארודר בכל מחיר?״
"אני לא חושב שמישהו מהנמצאים פה הבין בזמנו כמה המצב קשה" אומר הקטור, אך משהו בעיניו משתנה, נחוש יותר. "אך עכשיו שאנחנו יודעים, אנחנו יכולים רק לנסות ולשנות את המצב לטובה. לא כזה מזמן, מישהי דיברה איתי על האנשים. על כמה טובים הם, כמה אוהבים הם. והיא אמרה לי שאסור לשכוח זאת. מה שאנחנו עושים אנחנו עושים לא בשביל המועצה, או המורשת של הממלכה הזו או אפילו השגשוג. אנחנו עושים הכל בשביל האנשים של הממלכה, האנשים שאין עוול בכפם ורק אנו יכולים לעזור להם. איני יודע להגיד אם טעית או לא, איך אין מה לערער על מה אם, אלא על מה עכשיו. כל עוד ליבך בדרך הנכונה, גם את הסערה הזו נוכל לעבור. לא משנה כמה שנים העננים מצטברים, בסוף תמיד תגיע זריחה".
"מילים נבונות" הוא מהנהן, לוגם בשנית מכוסו.
"דרוול וג'סלה מתים, סר הקטור. אין לי הוכחות, אבל אני בטוח בכך. הם שירתו את אשתי שנים רבות, ואותי לאחר לכתה. איש מהם לא היה נעלם יש מאין. אני חושב שלולא החלטת המועצה להותירני כאן, אני הייתי הבא בתור. מותי היה מוביל להחזרת ארודר למועצה, ומשם קצרה הדרך לכאוס... ובכנות, אני עדיין לא בטוח שאשרוד את השבועות הקרובים. הכל יכול לקרות" הוא ממשיך להביט אל החלון ושולף לפתע מעטפה קטנה, מעביר אותה להקטור.
"זהו צו ירושה. מיניתי את כולכם, ואני מתכוון לכולכם" הוא מסיט את עיניו לרגע לעבר וירניק, נאנח קלות. "אם המלך מסוגל להקים מועצה, אז גם אני. אם יקרה לי משהו, אני רוצה שאתה תשב בראשה. אני יודע שאתה לא כובל את עצמך למקומות, סר הקטור. אני יודע שהמשפחה שלך נעה ממקום למקום. אבל כרגע, האנשים שלי זקוקים לכם. אותם אנשים שהצלתם בואת', אותם לוחמי משמר שעמדו לצידכם נגד קושאן וברסוולה. וירניק, עם כל כמה שאני סולד ממנו, נוטה לציין שוב ושוב שהאנשים הם העיקר, לא הממשל או המלוכה. זוהי אמונה משותפת לשנינו".
"דרוול וג'סלה מתים, סר הקטור. אין לי הוכחות, אבל אני בטוח בכך. הם שירתו את אשתי שנים רבות, ואותי לאחר לכתה. איש מהם לא היה נעלם יש מאין. אני חושב שלולא החלטת המועצה להותירני כאן, אני הייתי הבא בתור. מותי היה מוביל להחזרת ארודר למועצה, ומשם קצרה הדרך לכאוס... ובכנות, אני עדיין לא בטוח שאשרוד את השבועות הקרובים. הכל יכול לקרות" הוא ממשיך להביט אל החלון ושולף לפתע מעטפה קטנה, מעביר אותה להקטור.
"זהו צו ירושה. מיניתי את כולכם, ואני מתכוון לכולכם" הוא מסיט את עיניו לרגע לעבר וירניק, נאנח קלות. "אם המלך מסוגל להקים מועצה, אז גם אני. אם יקרה לי משהו, אני רוצה שאתה תשב בראשה. אני יודע שאתה לא כובל את עצמך למקומות, סר הקטור. אני יודע שהמשפחה שלך נעה ממקום למקום. אבל כרגע, האנשים שלי זקוקים לכם. אותם אנשים שהצלתם בואת', אותם לוחמי משמר שעמדו לצידכם נגד קושאן וברסוולה. וירניק, עם כל כמה שאני סולד ממנו, נוטה לציין שוב ושוב שהאנשים הם העיקר, לא הממשל או המלוכה. זוהי אמונה משותפת לשנינו".
הקטור לוקח את המעטפה, מעט בשוק מדבריו של נורברט. הוא לא ציפה לכך.
"איני יכול לתאר במילים כמה אני מעריך את הדרך בה אתה חושב על האנשים, הלורד נורברט. משפחתי אינה כובלת את עצמה למקומות, אך מסעו של כל מאיר דרך מגיע לסיום מסעו בשלב מסוים. לדאוג לאנשיי ארודר... אני מאמין שזו נקודה טובה לעשות בה בדיוק את זה" אומר האביר בחיוך. "וכמה שאתה סולד מוירניק, אני בטוח שהוא יכול לתפקד יותר טוב מאשר המועצה פה".
"איני יכול לתאר במילים כמה אני מעריך את הדרך בה אתה חושב על האנשים, הלורד נורברט. משפחתי אינה כובלת את עצמה למקומות, אך מסעו של כל מאיר דרך מגיע לסיום מסעו בשלב מסוים. לדאוג לאנשיי ארודר... אני מאמין שזו נקודה טובה לעשות בה בדיוק את זה" אומר האביר בחיוך. "וכמה שאתה סולד מוירניק, אני בטוח שהוא יכול לתפקד יותר טוב מאשר המועצה פה".
"סלח לי, אבל אני חושב שגם קושאן וברסוולה יבצעו עבודה טובה יותר" הוא עוצר אנחה ומביט בצלופח, שעסוק בתחרות ג'אגלינג עם אחד מהבדרנים שהובאו למשתה - וניכר שמנצח, לפחות על פי ההתגאויות הרועשות שלו. "אבל יש לו כושר ארגון, לא אכחיש זאת. הזדמן לי לשוחח עמו מספר פעמים מאז שהגעתם הנה. בעבר, כשנתקלנו אחד בשני, הוא דיבר הרבה על הזדמנות שנייה. הזדמנות לשנות את החיים שלו. הוא רצה, אני חושב, אבל לא ידע איך לגרום לזה לקרות. ההיקשרות עם קראולי, הבנייה של 'ארגון מידע'..." הוא מגלגל את עיניו, עדיין משוכנע שמדובר בגילדת גנבים. "אבל אני חושב שהזמן במחציתכם שינה אותו. הוא עדיין חושב שהוא בדרן גדול, אבל הוא רציני יותר. אני יודע לזהות זאת. אני חושב שאתה ושירו-סנשאי שיחקתם בכך חלק" נורברט מביט לרגע בשירו, אשר משוחח מרחוק עם ננס בלבוש מגים.
"והוא זרק לי משהו על אהבה. לא שמעתי אותו מדבר על המושג הזה אף פעם לפני כן. הוא אמר שהוא מבין עכשיו למה נותרתי כאן בהתחלה, לפני שנקשרתי לארודר. למה עשיתי זאת רק כי אשתי ביקשה ממני לפני לכתה. פעם היה לו קשה להבין את זה, את הבחירה להשתקע במקום אחד בשביל מישהו אחר ולא בשביל עצמך. יש לו עוד הרבה ללמוד" הם מביטים בוירניק זורק עוד ועוד כדורי ג'אגלינג במטרה להכשיל את הבדרן, שבבירור מתעלה עליו כרגע.
"אבל הוא אדם טוב יותר בזכותכם, ממש כמו הממלכה הזאת".
"והוא זרק לי משהו על אהבה. לא שמעתי אותו מדבר על המושג הזה אף פעם לפני כן. הוא אמר שהוא מבין עכשיו למה נותרתי כאן בהתחלה, לפני שנקשרתי לארודר. למה עשיתי זאת רק כי אשתי ביקשה ממני לפני לכתה. פעם היה לו קשה להבין את זה, את הבחירה להשתקע במקום אחד בשביל מישהו אחר ולא בשביל עצמך. יש לו עוד הרבה ללמוד" הם מביטים בוירניק זורק עוד ועוד כדורי ג'אגלינג במטרה להכשיל את הבדרן, שבבירור מתעלה עליו כרגע.
"אבל הוא אדם טוב יותר בזכותכם, ממש כמו הממלכה הזאת".
