Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
Note: This feature may not be available in some browsers.
ברוכים הבאים לפורום הפונדק
הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!
הקטור חושב על הדברים, נראה שרוצה להגיד הרבה אך בוחר לומר מועט. יש רק שאלה אחת שחשובה בראשו והוא רוצה את דעתו של הריבון עליה. ״המשמעות של דבריך כבדה ואתה יודע זאת. אך החלטתי תגיע רק לאחר שאוודא דבר אחד. בשביל מי אתה עושה את כל זה?״.
דנקן נאלם דום, והקטור רואה שהוא פגע בנקודה רגישה. השאלה שלו מעלה באיש זיכרונות.
״המעשים שלי פה…״ הוא משפיל לראשונה את מבטו, והקטור רואה שהריבון מרגיש לא בנוח. הוא אפילו לא מתמקד באביר כרגע.
״הם הכפרה שלי״.
״אם כך, אתה ראוי לעזרתי״ אומר הקטור באחת, חושב לעצמו על כך שזו נשמעת מטרה ראויה, אך בו זמנית, חושב גם על זה שלו והריבון ייאבד שליטה בחיפוש אחר כפרה, לפחות הוא יהיה שם לנסות ולעצור אותו.
״אני חושב שנקודת ההנחה שלנו בנושא שגויה״ אומר הקטור, מחבר מחדש את הרמזים בראשו. ״בעוד אני בטוח שישנם מהלכים אשר חברי המועצה עושים, משהו בהיקף לא מסתדר. קרו שלושה מהלכים מרכזיים במהלך שהותנו באדמות החוף. חטיפתו של הלורד, התקפות הפושטים והתקפה של הפיה פמיניה. כולם התנגשו אחת בשנייה, כמו גם שהלורד קיבל מכתב מזויף בשמך. אני סבור שאם יש בוגד אחד אשר מושך בחוטים, ישנו ארגון שפועל תחתיו וגם הוא, מפולג כמו הממלכה הזו.
לדעתי ישנם סיעה של בוגדים באבירי המעמקים, לדעתי ישנם סיעה של בוגדים בחצר המלכה. אך דעתי הסופית לכרגע היא שבשביל לנהל ארגון בסדר גודל כזה, הן מבחינה תקציבית והן מבחינה ניהולית, צריך להיות או מלך של ממלכה, או העוצר שלה״ הקטור שם את דעתו באחת, אינו אומר את המילים נחרצות, אך בבירור מתכוון לכך שהוא חושד בלוקרישיוס.
״מאז שהוא היה ילד קטן, לא סבלתי את לוקרשיוס״ דנקן מניח את ראשו על חזהו, שוקל את דבריו של האביר. ״עם הטיקים הבלתי נגמרים שלו והאווירה הקפוצה… נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ בכל רגע. מנהל מוכשר, אבל מתוסבך. כמו כולנו״ הוא אומר לבסוף, מושך בכתפיו.
״שים את הפוליטיקה בצד, לרגע. הקבוצה שלך - האם בכלל ניתן לבטוח בהם? לילוואנה נראית נחרצת בנושא, בפרט לגביך״ הוא מביט לשנייה בהקטור כחושב על משהו, אך זונח את ההרהור שלו. ״וכפי שאמרתי, זאת התחלה. אבל גם היא טעתה בעבר״.
״כולם, פרט לאחד, קיבלו את אמוני המלא. אילידיה, גם אם מוזרה במידת מה, בעלת רצון אמיתי לעזור. שירו-סנשאי מחפש כפרה ולהשיב את כבודו, לא אל מול האימפריה שלו, אלא מול עצמו. קאס איני מכיר רבות, אך מההיכרות הקצרה איני רואה אותו כחלק מקונסיפרציה שכזו. וירניק, למרות אופיו המיוחד, גם מעוניין רק בטובם של אנשי החוף ואנשי הממלכה. אך האחרון, קראנג, בעודו חביב ובעל רצון טוב, איני יודע מה הרקע שלו. לדבריו היה מיסיונר של כנסיית סטנמאר, אך איננו יודעים מדוע למד אומנויות לחימה ברמה שיוכל לחסל פושטים בקלות. רקעו מלא במסתורין דק, לא דיו בכדי שאוכל לקרוא לו בוגד, אך מספיק בשביל שאוכל להגיד שיש לי קמצוצי חשד לגביו״.
הוא מקשיב בעניין, והקטור רואה שהוא מרצין. העוינות והזעף הרגילים שלו נעלמים כשהם מדברים על נושאים מהותיים שכאלו.
״תשובה כנה״ הוא כמעט מסוגל להישבע שהריבון החמיא לו, לפחות על פי נימת הקול.
״האתגר הנוכחי הוא לא המועצה. אני לא חושש מהם, בלי קשר לחקירה שלכם״ הוא פותח. הקטור רואה שהשינוי ממשיך. האיש מדבר בקול עסקי; הוא רגיל להכתיב לאחרים עדיפויות.
״האיום המשמעותי מגיע מהמעמקים ומוילאס. אנחנו עומדים בפני נחשול״ הוא אומר בפשטות, לא טורח להסתיר זאת. ״עוד לא הגענו לשם, אבל הסימנים ברורים. הבעיה כפולה - כשאנחנו נוצף בטרוגולדיטים, וילאס מתכננת לפלוש אלינו. זאת עובדה מוגמרת״.
דנקן מביט לרגע במפות השונות, מחזיר את מבטו לאחר מכן להקטור. ״בזמן שהמועצה עסוקה במשחקי הכס שלה, אני מנסה להתמודד עם זה. בני הברית שעוזרים לי סופגים עלבונות ונאצות במקום לקבל הכרת תודה״ הוא מרגיש את שמו של היירוזאוג מרחף בחדר, הגם שהגנרל לא אומר זאת במפורש.
״יש לנו מספר בעיות מרכזיות, נכון לעכשיו. אחת בביצה, אחת באזור המעמקים ואחת על גבול הדוכסות. כל אחת גרועה מהשנייה״ הוא עוצר לרגע, מאפשר להקטור להעיר, אם הוא מעוניין.
״בכל הקשור לביצה אני מאמין שאפשר להיעזר בדרואידים. למזלנו קראנג נחשב מסיונר של הכנסייה ולכן לכהונה אין מה להגיד בנושא. בקשור למעמקים הייתי רוצה לתפוס טרוגולדיט כשבוי. אנו צריכים לגלות מה הוא השבט החדש ומה המשמעות שלו בהיווצרות הנחשול״ נותן הקטור את ההערות שלו בנושא.
״להיעזר בדרואידים זאת כותרת יפה. איך אתה מתכנן לתרגם את זה לפרקטיקה? אין להם מעגל ראשי שממתין לקבלת פניות ציבור. הם מפוזרים בכל השטח, שלא לדבר על כך שאין להם ניסיון בעבודה עם צבא סדור. הביקורות המתמשכות שלהם על ההתנהלות הטקטית שלנו גם כן לא עוזרות ליצירת אחוות לוחמים״ הוא מניד בראשו. ״אתה יכול לקחת את המיסיונר שלך ואתה יכול גם שלא, אין לכך משמעות עבורי. תכניס את זה לקודקוד שלך - אף אחד לא מחליט פה על השטח חוץ ממי שמפקד עליו. אני הסמכות כאן, לא תאודוריאן או מי מהאחרים שצנופים בקריאת-כתר״ הוא פוטר את הנושא בידו.
״באשר לטרוגולדיטים - אני נוטה להסכים. לקחנו כבר מספר שבויים, אבל הם לא יודעים דבר על השבט החדש הזה. הם מעטרים את החומות כעת״ הקטור רואה שעשוע אפל בעיניו, הגם שהוא נעלם כמעט מיד. ״לשלוח אתכם למשימות חיפוש זה אקראי מדי. להיירוזאוג הייתה תוכנית, ואני סומך עליו שהוא יוכל לתדרך אתכם, אם תרצו לעזור במאמץ הזה״ דנקן מביט לרגע במפות השונות, חושב על משהו לזמן קצר.
״ואני רואה שגם אתה, ממש כמו כל שאר הממלכה הזאת, בוחר במודע להתעלם מבעיית וילאס. רק מכיוון שאתה לא מעוניין להתייחס אליה, אין הדבר אומר שהיא לא קיימת. הם חודרים לתוך הגבולות שלנו באופן תדיר בחודשים האחרונים, שולחים גששים וסיירים במטרה למפות דרכי פלישה. תסתכל על המפה״ הוא מצביע לעבר יער ריורווד שנמצא במרכז בין הממלכה והדוכסות. ״הם יחצו את היער וישעטו ישירות לעבר קריאת-כתר. אחרי שהם יפילו את הבירה, הם יצעדו לעבר ארודר ויכניעו אותה במהירות. מעט ההתנגדות שעוד תישאר בממלכה תתמקד במבצר משמר-צפון, והם ייפלו אחרי החורף הקשה שיעבור עליהם. המלחמה הזאת תיגמר בתוך פחות משישה חודשים״ הוא נוקש פעמיים באצבעו על השולחן. ״אלא אם מישהו יעצור אותם״.
"הסיבה שלא הגבתי על הגבול אינה התעלמות, אלא חוסר ידע. מלחמה שכזו עדיין לא הוכרזה ואתה בעל הידע המודיעיני והטקטי היחיד בתחום. אך כעת שיש בידיי ידע מסוים, אגיד לך את דעתי בנושא" הקטור מסתכל על המפות, אינו בהכרח בטוח שוילאס תתקוף, אך באמת לו ויראו חולשה עצומה כמו שיש בממלכה כעת, קשה להגיד שלא ינצלו את ההזדמנות הזו. "תוכל לשנע כלי מלחמה אל המקום. כנגד הטרוגולדיטים הדבר אינו יעיל, שכן הם מופיעים מן הקרקע ונעלמים גם כך, אך לחיילים פשוטים אין יכולת שכזו. בליסטרות וקטפולטות יוכלו לתת יתרון זמני מספק בשביל להרוויח זמן לתכנן התקפת נגד, לו ואכן נגיע למצב שכזה".
הוא מצקצק בלשונו, אך לא בזלזול. הקטור מבחין שהוא חוזר לגישתו המקצועית, המסודרת. הזעף שבו נרגע ואיש הצבא המלומד מבליח.
״הטלת כוחות היא מעשה שיש לבצעו בתבונה. איך קטפולטות וכלי מצור יסייעו לי אם איני מטיל מצור על עיר? או שאולי אשלח את האבנים המעופפות לעבר עצי היער, כדי להעיר את שוכניו עלינו?״ הוא מניד בראשו לשלילה. ״אם נפגוש אותם בשדה הפתוח ונתבסס על משהו מלבד חיל רגלים עוצמתי, הפרשים שלהם ישברו אותנו לשניים. הכוח של וילאס קטן משלנו, אך החיילים מאומנים בהרבה. הם יוכלו לעבור בקלות יחסית בין העצים ולתקוף אותנו לפני שנדע מה פגע בנו. זה יהפוך לשטח השמדה אחד עצום״ הוא חותך את האוויר בידו.
״ולתקוף אותם עכשיו, כשהצבא עוד עסוק בטרוגולדיטים, זה לא פחות מהתאבדות קולקטיבית. אחת שלא תוביל לתוצאות של ממש״ הריבון עוצר גיחוך עגום. ״מכת נגד טקטית, מהודקת, היא הדבר היחיד שיכול להרתיע אותם. במקרה הזה, לחסל את ראש משמר הגבול שלהם. קפטן חצוף ועלוב העונה לשם רוטגוט. אחד מאנשיי עסוק בלצוד אותו, באופן ׳עצמאי׳; לא תחת הכתר, כך שלא בהכרח תתחיל מלחמה. עם זאת, הוא לא מצליח למצוא אותו אף פעם. מבין את הבעיה שלי?״
"אינך צריך לתקוף אותם כעת, אני מחזק זאת. בטח שלא לצוד אף גורם שלהם" אומר הקטור בחריפות, ראייתו של הריבון מלחמתית מדי והוא מרגיש שהוא חייב להסיט אותו מכך, גם אם הדבר כמעט לא אפשרי. "עליך כעת להביא כלי מלחמה בשביל הרתעה, להראות לוילאס שאיננו רק מוכנים לקראתם, אלא גם מוכנים לנסות ולתקוף חזרה במקרה הצורך.
חיסול ראש משמר הגבול, בין אם הוא תחת הכתר ובין אם לא, יופנה כנגד ארוות' כמעט בהכרח. זה לעורר מלחמה בכל צורה ועניין, הרבה מעבר להתגוננות פשוטה. אני מציע לך בתוקף להסיר את אנשיך מהמשימה הזו".
״אמרתי כבר את דעתי על כלי המלחמה. אני לא חוזר על עצמי שוב״ הוא מסיים את הנושא בחדות. ״לקפטן שלהם יש דם על הידיים, אני לא בוחר לסכל אותו סתם כך. אני רואה שלא נוח לך עם המחשבה״ הוא עוצר לרגע ומניח יד על השולחן.
״יש לי מידע עבורך, לשליחות שלך. זוג שמות שיסייעו לך בהמשך הדרך. תביא לי את הראש שלו והם שלך״.
שירו ניגש אל וירניק, מניח את ידו על כתפו.
"אל תצטער, וירניק. עשית כל מה שיכולת למען ההגנה על סנואופיק. נכון, הרגת אנשים רבים, ורבים מהם היו אנשים טובים. אבל אין מה להצטער על העבר - אתה לא יכול לשנות אותו" הוא אומר בהחלטיות.
"כל מה שנותר הוא לשאוף קדימה ולראות איך אפשר לתקן את מה שקרה. אתה לא לבד בזה, זה מה שחשוב שתזכור. אני כאן בשבילך, ואני בטוח שגם האחרים יגידו את אותו הדבר".
IN
אילידיה מסובבת את הלחי השנייה ועולה על הסוס שלה, עצבנית אך לא מגיבה. כאשר היא רוכבת ליד קאס, היא לוחשת לו "כנראה זה יראה ילדותי בעיניך, אבל כמפקדת היא אמורה לדעת בדיוק מה המילים שלה עושות- ואנחנו מחפשים אחרי מישהו בין האבירים שיוצר חוסר סדר בעצמו..." לוחשת אילידיה את חשדותיה. היא מאוחר יותר תביע תרעומת והתנגדות לשליחת אנשים נוספים נגד היצור, אבל רק כשהם יהיו במקום בטוח. היא מרגישה התנגדות גם להשארת הגופות מאחורה, אבל זה... זה כבר מסוכן מידי, והיא אף פעם לא אהבה לשמוע על אבירי מעמקים שאובדים במנהרות רק בשביל גופות- יותר מידי אבדות נספרו כך.
הקטור שוקל זאת לרגע, אך מיד המחשבה מחליאה אותו, עוד יותר כי חשב לשקול זאת. ״לא״ הוא אומר בנחישות ומרגיש את הקסם של חרבו מתחזק לרגע, אך בפעם הראשונה אינו בטוח אם כי היא תומכת בו או כי היא רוגזת עליו.
״אשפוט בעיניי שלי את הנושא. התנקשות אינה הדרך ולא אמכור את עצמי בשביל פיסת מידע כמו מתנקש חמדן!״ אומר הקטור, כמעט וצועק את דבריו אך שומר על איפוק מסוים.
האיש מושך בכתפיו, בבירור לא מתרגש כמו הקטור.
"שיהיה. הוא מת, כך או כך. המוכנות שלך למשימה לא תשפיע על כך. אם זה לא יהיה אתה, הברון דילמיר יתפוס אותו, או אחד מהחיילים האחרים" הוא סוגר את הנושא, לא נראה עצבני על סירובו של הקטור. ככל הנראה הוא צפה זאת.
"אבל אני עדיין רוצה שתסייר על הגבול שלנו ושל וילאס. אתה חוזר למועצה מפה, אחרי החקירה הקטנה שלך. אני רוצה שתדבר בעצמך על המתיחות הקיימת. אני בטוח שתחווה אותה מנקודת מבט אישית במיוחד" דנקן מציין. הקטור שומע את המשפט שלא נאמר: הריבון משוכנע שיתקפו את האביר על הגבול... אם כי נימת דבריו רומזת שהוא לא רואה בכך סכנה ממשית להקטור. הוא מאמין ביכולת ההישרדות שלו.
"בגזרת המעמקים, אנחנו נחקור את העניין החדש שהעליתם. הטיפול בנושא יתוכלל על ידי היירוזאוג. כפי שאמרתי, יש לו תוכנית, ואני בטוח שהוא ירצה לדבר עם הקבוצה שלכם לקראת הערב" אומר דנקן. "ובאשר לביצה - היא נרדפת על ידי יצור מקולל, ספק אל מת וספק תועבה אחרת. האבירים והחיילים יוצאים לפטרולים קבועים כדי לתפוס אותו, אבל אני לא רואה תוצאות מספיק טובות. אם אתה רוצה לעזור לחזית בצורה הכי ישירה - תבחן את הבעיה הזאת מקרוב. אני משוכנע שזה לא יפריע למצפון הרגיש שלך" הקטור חש בנימת עוקצנות, אך היא לא מתפתחת לזלזול כפי שניתן היה לחשוב.
"וילאס, טרוגולדיטים, ביצה. אלו הבעיות המרכזיות שלנו עכשיו" מסכם הריבון. "אם אתה משרת תחתיי, אני רוצה אותך שם. קח את הקבוצה שלך, אלו לא משימות לאדם אחד. לא אכפת לי באיזה סדר תטפל בבעיות" הוא מניף את ידו הימנית בביטול.
הקטור ממצמץ את עיניו ובוחן את הריבון, העובדה שהוא פשוט מנסה לבחון אותו באמצעות דיבורים על רצח היא זוועתית. אך מהעבר השני, הוא גם בטוח שחברי המועצה היחידים שלא היה מדבר כך זה נורברט והיירוזאוג. וזה לא מעודד אותו במיוחד. "אם כך, אני רואה את עצמי כמשוחרר" הוא אומר ויוצא מן האוהל, האביר יצטרך לחשוב על מספר דברים.
"אתה טוב בלתת עצות שאתה לא עוקב אחריהן בעצמך, הא?" הוא תוהה בחצי חיוך שהוא מכריח את עצמו ללבוש. "זה בסדר, אל דאגה. אני רק צריך לזכור שעל כל שירו יש שלושה סא-אאגה. והנה חשבתי שהממזר הזה לא יעזור לאף אחד מאיתנו" הוא כמעט מגחך בשעה שהשערים נפתחים ושורת רוכבים נכנסת פנימה.
הקטור -
"משוחרר" הוא מהנהן בשעה שמספר קולות נשמעים מהחצר, אנשים וסוסים נעים לכל עבר במספר צעקות רמות. דנקן מביט החוצה ונע קדימה, הקטור יוצא קודם והריבון אחריו.
אילידיה וקאס -
הדרך בחזרה דוממת, זיטיר מתנשם בכבדות, אך שורד בזכות הטיפול שאילידיה העניקה לו. הוא נמצא על קו התפר, וברור לכל אחד - מרפא בהכשרתו או לא - שהוא זקוק למנוחה וטיפול רפואי דחוף ברגע שיגיעו בחזרה למבצר.
שעריו של מבצר סימן-אבוד נפתחים בשעה ששורת רוכבים נכנסת פנימה, מובלת על ידי אבירת מעמקים. האבירים מצדיעים לה, מאשרים שמדובר בהארדה סקווארי, סגניתו של היירוזאוג. מאחוריה רוכבים מספר אבירי מעמקים, ובסוף הטור - קאס ואילידיה, חצי-האלפית נושאת על סוסה אביר פצוע המדמם בכבדות מראשו.
"חובש!" קוראת סקווארי ברוגע, ומספר מהאנשים נשלחים למצוא את המרפא הקרוב ביותר. האבירה עצמה יורדת מסוסתה, פונה לשוחח בקצרה עם מספר אבירים אחרים באזור. ריבון הברק והקטור יוצאים מחדר המפות, דמותו התמירה של גנרל ארוות' מגמדת אפילו את הקטור הגבוה. המחנה רועש וגועש, ומספר מהאנשים עוברים במהירות ליד וירניק ושירו, אשר נמצאים בעצמם לא רחוק מהאוהל המשמש כחדר האוכל. קראנג ולילוואנה יוצאים החוצה גם הם - הראשון מאוהל פצועים, והשנייה ממחסן התחמושת. ננסית זריזת רגליים רצה במהירות לעבר האביר הפצוע, לוקחת אותו מאילידיה ומשכיבה אותו על האדמה, מתחילה לטפל בפציעותיו. האנשים מתאספים לבחון את העניין, עד שקול מרעים קוטע את המופע.
"זאת הפעם הראשונה שאתם רואים חייל פצוע? אנחנו במלחמה, במידה ושכחתם" אומר ריבון הברק, גודלו מאפשר לו לתפוס את תשומת הלב בקלות. "למשימותכם. אם האביר ימות, דאגו לו לקבורה ראויה. זה הכל". דבריו לא מותירים מקום לספק, והמחנה חוזר במהירות לשלל משימותיו השונות, שניים מהאבירים מסייעים לננסית החובשת לקחת את הפצוע לעבר אחד האוהלים.
"הלורד, חוטבי העצים מוכנים לפקודתך" אומר חייל המתקרב לריבון, מצדיע לפני שהוא מדבר. דנקן לא טורח להחזיר את ההצדעה, מהנהן אליו בקצרה.
"יוצאים בעוד חמש דקות. אני מוביל אותם אישית. תכין את סוסי" הוא נכנס בחזרה אל חדר המפות ויוצא כעבור מספר רגעים, כלי נשק אדיר מוחזק בידו הימנית. הדבר נראה כגרזן עצום אשר באחד מצדדיו, במקום להב, נמצא ראש של פטיש. מקצה לקצה, מדובר בכלי מלחמה שגבוה יותר מהאדם הממוצע.
הקטור מזהה מיד את כלי הנשק - גרטיש. כלי נשק גמדי עתיק יומין, אם כי גם הגמדים בקושי משתמשים בו בשל המיומנות הקרבית הרבה הנדרשת לתפעלו. מצד שני, הוא מעניק לאוחז בו חופש פעולה כמעט מוחלט בדרך בה יבחר לחסל את יריביו.
הריבון צועד הרחק משם, לעבר האורוות, בשעה שמספר חיילים הנושאים גרזנים עוקבים אחריו, מתכוננים גם הם לקחת את סוסיהם.
החבורה, בנתיים, מנצלת את פיזור האנשים בחצר כדי להתקרב האחד לשני, כל אחד חוזר ממשימותיו השונות.
