כתר רקוב - עץ משחק (מו"ד 4, 4/4)

[amitf0123]

״זה סיפור מצער״ אומר הקטור, נראה שהמחשבה על החיילים המתים באמת מעציבה אותו, אף אדם לא צריך למות כך. ״אך העובדה ששרדת אותו מעוררת השראה ובתקווה זה ייגע לליבם של חברי המועצה. אני לא אגזול יותר מזמנך, אני בטוח שיש לך עוד הרבה לעשות. להתראות הקצין קרביל״ אומר הקטור ומושיט את ידו ללחיצה.

 

[ג'וני]

קרביל לוחץ את ידו של האביר באומרו "שוב תודה על העצה, באמת כדאי שאני אתחיל ליישם אותה."

 

[המגדל הבודד]

שירו-סנשאי קם ממקומו לאחר כמה זמן, מתנער לאיטו מההלם שאחז בו. הוא מסתובב באולם לזמן מה, ואז מבחין באורונין - גלימות המלומד שלו נראות חריגות למדי בנוף, גם אם הן חגיגיות מגלימות רגילות. נראה שהוא לא מרגיש בנוח במקום, בדיוק כמו שירו.

"שלום לך, אדוני המלומד. שמי הוא שירו-סנשאי" הוא אומר לאורונין, קד קלות.
"סלח לי על השאלה, אבל... מטעם מי אתה נמצא כאן? אני עדיין חדש במשחק הפוליטי הזה, ונראה שאתה מרגיש כמוני".

 

[אביעד]

IN (שירו)
"אני אורונין, יועץ המלכה לענייני קסם" אומר אורונין בפשטות, אך לא בהצטנעות יתירה. "נשלחתי מטעם האחווה המאגית כדי לייעץ למלכה על אומנויות הנסתר, וכעת אני תקוע במשחק הזה, שאני אוהב אותו פחות מאשר אתה אוהב אותו." הוא מזעיף את פניו קלות, אבל חוזר לחייך כאשר הוא שואל את השאלה הבאה "ומה מעשיך ומי שולחך, אם יורשה לי לשאול?"

 

[המגדל הבודד]

"אני שליחו של העוצר לוקרשיוס, בדיוק חזרתי עם שאר שליחי המועצה מאדמות החוף, מואת'" הוא אומר.
"אז שנינו באותו מצב. אתה באת על תקן מומחה לקסם ואני באתי על תקן מומחה למכות" צוחק שירו, מניד בראשו.

 

[אביעד]

IN (שירו)
"אתה שליח של העוצר?" אורונין שואל באי אמון, מישיר מבט אל שירו, "לא הגעת מאימפרית הדרקון? ומה עושה כאן מומחה למכות? אנחנו לא מחפשים כאן צרות."

 

[המגדל הבודד]

"זה היה בצחוק, אתה יודע? בגלל שאני דם דרקון גדול ושרירי עם חרב גדולה?" אומר שירו, מתקשה להסתיר את השעשוע שלו.
"וכן, הגעתי מהאימפריה בעבר, אבל אני לא משרת אותה כאן. באתי להילחם למען ארוות'. ומה אתה עושה בימים אלו, חוץ מלייעץ למלכה?"

 

[אביעד]

IN (שירו)
"משתעמם." אומר אורונין בפשטות. "ובשביל להפיג את השעמום אני מסתכל על מה שקורה בחצר, זוכר את זה, כותב מכתבים" הוא אומר, נאנח. "אגב, איך הולך לכם עם הסכמי המסחר עם הגמדים?" הוא לוחש לו כממתיק סוד

 

[המגדל הבודד]

"אני שמעתי שהולך טוב מאוד - מלחמה מצריכה אספקה וכלי נשק. למה, אתה שמעת משהו אחר?" שואל שירו בפליאה.

 

[אביעד]

IN (שירו)
"שמעתי שהמלכה הציעה את עזרתה, " אורונין מחניק צחקוק. "לוקרשיוס פשוט מת על זה, היית צריך לראות את הפרצוף שלו כשהיא העלתה את זה! בכל מקרה," הוא מרצין שוב "למה בכלל שהם לא ירצו למכור לכם את הנשק? היה איזה משהו לאחרונה? חתול שחור?"

 

[המגדל הבודד]

"לא קרה שום דבר שאני יודע עליו. היינו עסוקים בלחימה בואת' ואמנם נפגשתי שם עם גמדים שמגיעים מבולאק-רוב, אבל אני לא חושב שמותם גרם לתקרית דיפלומטית. אולי אתה שמעת על משהו מוזר שקרה לאחרונה?" שירו שואל את אורונין, נזכר בכאב ברונאג ובאחיו.

 

[אביעד]

IN (שירו)
אורונין עונה: "דברים מוזרים תמיד קורים, אבל לא שמעתי על משהו מוזר יותר שקרה עם הגמדים. אני יודע שמשהו התחרבש שם, אבל לא ברור לי מה. אם אני משער נכון, זה קשור לריבוי מקרי השוד לאחרונה. זה קשה לנהל מסחר כשאתה לא בטוח שהעגלות שלך יגיעו ליעד והכסף יגיע בחזרה, לא ככה?"

 

[המגדל הבודד]

"מקרי שוד?" שואל שירו, מופתע.
"לא שמעתי על מקרי שוד. הם לא קרו במקרה באדמות החוף, נכון? אחרת טיפלנו בהם כשהבסנו את הפושטים. אם מסחר לא יכול להתנהל, גם המלחמה מול הטרוגלודיטים תיפגע קשות"

 

[אביעד]

IN (שירו)
"אז היו מקרי שוד!" קורא אורונין, נזכר אחרי איזה מבט שננעץ בו שהוא צריך לדבר יותר בשקט. "אמרתי להם שזה בטח זה, אבל הם לא האמינו לי. קרואלה חייבת לי 5 מטבעות זהב! בכל מקרה, כן, אם טיפלתם בבנדיטים ששרצו בחופים, לא אמורות להיות לכם עוד בעיות לדעתי. אם כי זה לא מסביר למה המלכה ביקשה לתווך אחרי שהבעיה נפתרה. יש לך מושג?" הוא תוהה, מקמט את מצחו במחשבה.

 

[המגדל הבודד]

"רגע רגע רגע" אומר שירו, עוצר את אורונין.
"אתה יודע שהיו מקרי שוד, או שזה מה שחשבת? ואם זה מה שחשבת, למה שתחשוב את זה? מה קרה בחצר שהעיד על זה? אתה תצטרך לעשות לי קצת סדר, בחור, כי אני קצת מאבד אותך" הוא אומר, מבולבל מעט.

 

[אביעד]

IN (שירו)
"זה מה שחשבתי, וחשבתי את זה כי המגעים בין העוצר לגמדים התחרבשו מסיבה לא ברורה, צעקות וריבים בין השליחים ללוקרשיוס וכל זה, ואז חשבתי לעצמי - למה הגמדים והעוצר לא מצליחים לסחור אחד אם השני כדכל אחד מהם רוצה את מה שיש לאחר? והתשובה הכי סבירה היא שאם יש שודדים בדרך, הסחורות לא מגיעות והמסחר לא יעיל לאף אחד! ואז מגיעה השאלה הנצחית, מי ישא בעלויות האבטחה של השיירות, ואת זה כמובן אף אחד לא רוצה לשלם כי למה שהשני לא יעשה את זה, ומשם זה מתגלגל מאחד לשני כמו תפוח אדמה לוהט" אומר אורונין, נוגס בתפוח האדמה שלקח בהיסח הדעת ומגלה שהוא עדיין חם מדי.

 

[המגדל הבודד]

"נהדר. עוד ויכוחים שפוגעים ביעילות של ארוות'. אצטרך להעלות את הנושא בפני המועצה" אומר שירו, מגלגל קלות את עיניו.
"בכל מקרה, זה מידע חשוב מאוד ואני גם מאמין שאתה צודק. שמעת במקרה עוד משהו בזמן שלך בחצר?" הוא שואל אותו.

 

[אביעד]

IN (שירו)
"שמעתי הרבה דברים," אומר אורונין, "השאלה היא מה אתה רוצה לשמוע, למה אתה רוצה לשמוע, וגם אני אשמח לשמוע קצת רכילות מעניינת על האנשים שבחצר, אם יש לך כזאת" מזמין אותו לפלוט קצת מידע מעניין, ומקווה שאולי גם שימושי.

 

[המגדל הבודד]

"הכל יהיה מעניין למישהו שלא היה בחצר, ובכן, אף פעם" אומר שירו, כמעט בהתנצלות.
"אני שמעתי שתאודוריאן רותח מזעם על זה שאין לו נציג בקבוצת השליחים של המועצה, ושהוא מנסה למצוא אחד כזה. זה, לצד העובדה שהכהנים שלו מנסים להדק את אחיזתם הדתית באזורי בספר, עשוי להצביע על הרצון שלו להיות שחקן פעיל ולא רק 'נספח' במועצה" הוא אומר בשקט כממתיק סוד.
"אני בעצמי נתקלתי בכהנים שמנסים לרמוס דתות אחרות בשמו".

 

[העוג הברברי]

"ראש האחווה תמיד עסוקה בענייניה, במיוחד עכשיו כשהיא בחזית. התפקיד שלי הוא לייעץ למלכה גם כשהיא לא עסוקה בהם" אורונין מחייך קלות, "וגם לעשות כל מיני דברים כאן בעצמי, לראות מי ומי נמצאים, ובעיקר להיות תקוע מחוץ לאלפטם כדי שחס וחלילה ליאונרדו לא יקבל סטודנטים נורמלים."

IN
אילידיה מהנהנת, אבל חשדנות קלה בנושא נותרת בה. "תגיד, אם כבר אנחנו מדברים, אתה זוכר את דיקאר? בחור חביב עם נטייה לשריפות, שסיים את הלימודים בניגוד אליי. שמעת ממנו משהו אולי מאז שהוא עזב את אלפטם?" שואלת אילידיה.

קרביל לוחץ את ידו של האביר באומרו "שוב תודה על העצה, באמת כדאי שאני אתחיל ליישם אותה."

לאחר מכן, אילידיה נתקלת בקצין אדום השיער. אילידיה סורקת אותו לרגע מכף רגל ועד ראש, בוחנת את הצלקות בידיו- כאשר הוא מסוגל לראות שגם לה יש סימנים מהקרבות האחרונים, בבירור צלקת של חור מעל החזה של חנית שננעצה דרכה. "קצין מהחזית?" היא מנחשת ונשמעת רצינית מהטון הרגיל שלה "על אף השמלה, אני עדיין אבירת מעמקים. שמי אילידיה" היא מציגה את עצמה, ונראה שבבירור היא רוצה לשאול משהו, העיניים שלה מראות שהיא נכנסה לשיחה הזו עם מטרה.