• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

כוחם של אלפים - עץ הרשמה (PF2) [0/4]

Nextorl Nextorl
מבחינת קונספט סבבה לגמרי (וbeastkin שהוא פנגולין זה ענק). כשאתה כותב את הרקע אשמח שתרחיב על הקונפליקט של הדמות, בין הקסם הטבעי והציפיות של הקהילה שלו לבין המדע ומה שמעניין אותו אישית (אם יש קונפליקט בין שני הדברים)

Y yds
הייתי שמח לקצת הרחבה על המשפחה שלו, מי הם, מאיפה הם באו ומה המטרות שלהם. כמובן דבש"ים כמו שאמרת - יכול להוסיף הרבה. בנוסף, לגבי הפטרון של דיבוקו - האם אתה מעדיף להשאיר את הזהות שלו בתור מסתורין, שאני אחליט? אם לא, אשמח לשמוע מה הוא ומה הוא רוצה להשיג מדיבוקו

amitf0123 amitf0123
קונספט מעניין מאוד, הקונרסואים הם כנראה לא דמויות שפשוט לעשות להן רולפליי אבל אני בטוח שתצליח להביא אותו למקומות מעניינים. מבחינתי סבבה לגמרי. אם תכתוב לו רקע, אשמח שתרחיב על איך הוא מסתדר בחברת בני אדם, איך אנשים מתייחסים אליו, וכו'. האם, למשל, בשהותו במנזר חדרו אליו מנהגים שייתפסו כשונים או מוזרים בחברה הכללית יותר?
 
האישיות של ארקנו אינה רובוטית או נעלה ומתנשאת במיוחד. העובדה שהוא קונראסו משמר, אלה שעוזרים לאחרים ודואגים לזולת, נותנת לו דווקא אמפתיה טובה וזה שהוא הולך בדרך האיזון בין רגשות להיגיון אפילו מחזקת את זה. אם הייתי צריך לתאר את האישיות שלו בשני מילים, זה סקרן ומתחשב. כמובן יש עדיין קונספטים שהוא עדיין לא מבין לגמרי ולכן לפעמים השאלות שלו מתקבלות באופן לא טוב, אבל רק מטעויות ניתן ללמוד.

המראה המשונה של ארקנו לפעמים מונע ממנו מלהתחבר לאנשים, שכן קשה לדבר לשילוב מוזר של קסם קוסמי ועצים. עדיין יש מספר אנשים שמוכנים לשים את המראה שלו בצד, מסיבה כזו או אחרת. מנזר העין הרואה רצה להתחבר אליו לא כי הוא ראה מישהו שאבדה דרכו, אלא כי הם התעניינו בטבעו הקסום ורצו לחקור אותו. אבל ברגע שהם קלטו את הסקרנות הטבעית שלו הם רצו לעזור לו כמלומדים של נת'יס, שכן ידע צריך לחלוק.
התלמידים והמורים של האקדמיה מקבלים אותו למרות המראה שלו, לפחות למראית עין. הרי האקדמיה ידועה בגיוון התלמידים שלה, אז לא היו לארקנו אף בעיות בהתקבלות לאקדמיה. הוא עדיין לא מצא חברים, אבל אמור להצטרף אליו שותף לחדר בקרוב.

במהלך שהותו במנזר, ארקנו השתנה מאוד. הוא התחיל לתפוס כיוון בחיפוש אחר המטרה הקיומית שלו ולמידת פילוסופיה יחד עם זאת הובילה לכך שהוא מתייחס להכל בשאלות ובייצוג מול היקום. לא קורה הרבה שהוא מסיים משפטים בלי שאלה ויש אנשים שיתפסו את זה כמוזר. בנוסף הוא עיצב את השלד עץ שלו מחדש במהלך שהותו במנזר, כעת חצי ממנו עשוי מעץ שחור, נראה שמתחיל תהליך הרקבה שלעולם לא מסתיים. והחצי השני עשוי מעץ לבן וצחור, שלא מתלכלך לא משנה מה.
ארקנו מתייחס המון למה שהוא למד כארבעת המרכיבים של כל קסם. חומר, רוח, מחשבה וחיים. הוא מחזיק על עצמו תמיד מספר מגילות רבות שעליהם יש את ארבעת העקרונות הללו, בין אם זה בציורים שמשקפים את המרכיבים הללו, רונות המייצגות אותם או פשוט את המילים הללו. לו(ולכלל נזירי העין הרואה) יש מנהג של לשרוף מגילה כזו לפני שהם עושים משהו חשוב. רק שמבחינת ארקנו המון דברים הם חשובים, כך שיצא מצב מעט משונה. הוא שורף מגילה שהוא נכנס להרצאה, שהוא נעמד בחוץ בשביל לספוג אור שמש ואפילו שהוא הולך לישון.
 
amitf0123 amitf0123
מעולה, תודה. אהבתי מאוד את הרעיון של שריפת המגילות, ואת ההומאג' לנת'יס עם השחור והלבן.
כרגע אין לי עוד שאלות, אם יצוץ לי משהו אתייג אותך.

tkhag1 אמר/ה:
גובלינים קיימים? והאם האלכימי מתאים כאן מבחינת פלף?
יש ללחוץ כדי להרחיב...
קיימים, אך יחסית נדירים יותר באזור המאוונגי. רוב הגובלינים באזור כנראה מגיעים מאחד מצוותי הפיראטים של העיר מפרץ-דם.
כל קלאס יכול לעבוד, בתנאי שאתה מראה ברקע שלך את הקשר של הדמות לקסם ולמה היא רוצה ללמוד אותו.
 
ליזי ליזי
  1. אני אתחיל מהסוף - הפטרון. חשבתי שיהיה מעניין אם הפטרון שלו הוא (או לפחות מתיימר להיות) אנגהזאן, המלך הרעב. רגע לפני שהוא התעלף באותו ערב, הוא שמע את השם נלחש ישר על פניו בהבל פה חם ומצחין מנבלות ומריר. כשהוא התעורר, הוא רצה לחשוב שזה רק חלום - אבל גור הבבון האדמוני שישב לצידו רמז אחרת. עם זאת, אף אחד מהמשפחה לא שם לב למשהו מוזר, והוא עדיין מקווה ומתפלל בעומק ליבו שזו הייתה טעות, שהוא שמע לא טוב, שהוא לא כרת בטעות עסקה עם השד-קוף הנורא - אבל הוא מתקשה למצוא את הנחישות להאמין בכך באמת, ומקווה שכשהוא יתגלה לא יסקלו אותו על המקום על סגידה לשדים. (השאר נכתב בהנחה שזה הפטרון שלו)
  2. החלק החשוב ביותר בחייו של דיבוקו הוא המשפחה שלו, משפחת ראטיף. שורשיה המיתיים של המשפחה נטועים אי שם במסעו של האיש הזקן ג'אטאמבה להציל את מרחבי מוואנגי. האגדה מספרת שמשפחת ראטיף החלה בגמדה מבוגרת, ללא ילדים, אשר חיה לבדה בצילו של עץ באובב עתיק, באמצע הסוואנה. יום אחד, לפני שהוא היה האיש הזקן, כשג'אטאמבה היה רק ג'אטאמבה - הוא עשה את דרכו בשממה בחומו הלוהט של הקיץ. הוזה מיובש ומצמא.
    ראטיף הנדיבה הכניסה אותו תחת הצל הבאובב, נתנה לו לנוח, הביאה לו מהאוכל והמים המעטים שהיו לו, ושמרה עליו עד שהתאושש. בתמורה, ג'אטאמבה בירך אותה שהטוב והנדיבות שהראתה לו לעולם לא יפסקו. הוא לימד אותה את הסודות של כישוף העשבים- וכך, לפי האגדות המשפחתיות, ראטיף הקשישה הייתה התלמידה הראשונה שלו. בניגוד לשאר, היא לעולם לא עזבה את העץ שלה ויצאה איתו להרפתקאות. במקום זאת, היא הפכה את העץ שלה למקום מחסה ומקלט בשממה, חורשה מקודשת של שרכים ובאובבים שם כל מי שמבקש מנוחה יוכל למצוא אותה. ובבוא היום, בזכות כשפיו של ג'אטאמבה, היא ילדה שלושה ילדים. שלושת הילדים הללו, ומשפחותיהם, הם הבסיס לשבט ראטיף של היום.
    עם חלוף השנים, כשהאקדמיה של מאגאמביה הוקמה, משפחת ראטיף הייתה לאחת מאבני היסוד של האקדמיה הזו. הקשר הטבעי שלהם לקסם הפך רבים מהם לדרואידים מצטיינים, שהתמחו בכשפי עשבים וצמחים - אבל חלק מהם הפכו למשני צורה אימתניים, או לקוראי סופות נועזים.
    כך, שנים על גבי שנים, נבנו סיפורי המורשת של משפחת ראטיף. גיבורים אגדיים (וגם מעט נבלים) צמחו משורות השבט, ועל הסיפורים הללו גדלו כל הילדים -ודיבוקו לא היה יוצא דופן בעניין הזה. לפי שהחלו כל צרותיו עם הקסם הדרואידי, הוא היה ילד פעור עיניים וסקרן, שידע לדלקם את שלושת האפוסים של סראפיה הנאצלת, הלביאה הלבנה, עוד לפני שלמד ללכתכמו שצריך. הוא גדל עם עדר של אחים, אחיות, דודנים, ודודניות, שגודלו יחד על ידי כל אנשי השבט בשיתוף. הילדים גרו אצל הוריהם, אלכו על שולחנם, והתחנכו אצלם - אבל את מרבית היום הם העבירו כעדר של צחקוקים וידיים סקרניות, רודפים אחרי החיות הקטנות שהתרוצצו בשבט, שומעים שיעורים או לומדים מלאכה מעשית מכל מי שפנוי.
    לאחר גיל 13, הילדים עוברים טקס בגרות, בו הם ישנים לילה אחד בתוך הגזע המגונן של עץ הבאובב העתיק, ומקבלים חזיון בנוגע לעתיד המצפה להם. בשלב הזה, הילדים מתחילים להיצמד למי שילמד אותם את המקצוע שלהם - ויש הרבה מה לעשות בחורשה של שבט ראטיף. אבל דיבוקו ידע תמיד שזה היעוד שלו להיות דרואיד - והחלום שלו שהראה אותו יושב כאחד בין החיות והצמחים רק הראה לו שהוא צדק ברצונות שלו.
    דיבוקו העביר שנים בלימוד מהדרואידים של השבט. הסקרנות הטבעית שלו גרמה לכך שלא נותר הרבה ללמד אותו ברמת החומר התאורטי - אבל הוא נכשל קשות בחומר המעשי. לא היו נערים רבים בשבט שהיו רעים או בריונים, ואילו שכן הועמדו על מקומם במהרה. עם זאת, חוסר היכולת שלו לשלוט בקסם ניתק אותו משאר חבריו הלומדים, והוא התרחק אט-אט מחברי הילדות שלו - בגיל 18, עם טקס החניכה שלו, הוא מצא שהיו מתי מעט מבני השבט אותם החשיב כחברים קרובים. (פירוט עליהם בדבשי"ם, ביחד עם המשפחה שלו ושאר הדבשי"ם - בהודעה נפרדת).

  3. דיבוקו חושב על הקסם שלו בשילוב של סקרנות וחלחלה עצם הרעיון של קסם מרגש אותו, זו הייתה השאיפה שלו כל חייו - אבל הוא מודע היטב להשלכות הנוראיות שעתידות להיות לעסקה הנמהרת שביצע. כל פעם שהוא מפעיל קסם, מרגיש את הסמכות השתלטנית זורמת בעורקיו, ואת עיניו בהוקות באור האדום שמהבהב רק לרגע קט - הוא יודע שהוא נותן לאופל לנצח. אבל כרגע, הוא חש שאין לו ברירה. ההצגה חייבת להימשך - והוא לא יודע מה הוא יעשה עם עצמו כשהוילונות יסגרו.
  4. שבט ראטיף הוא הפטרון של דיבוקו, כמו גם של כל שאר ילדי השבט שמגיעים לשערי האקדמיה. לעיתים, אחד מהם מקבל כפטרון דרואיד או מאג ספציפי אשר בחר בו כשוליה - אבל הדבר לא נפוץ, ודיבוקו לא זכה להיות אחד מיחידי הסגולה שקיבלו את היחס הזה.
  5. הסוד שמכביד על דיבוקו לא משפיע על אישיותו יותר מדי - בגלל שדיבוקו תמיד היה מעט הססן, דברן בצורה לחוצה, מגמגם מלהיטות. הוא נותר סקרן, תלמיד נלהב של כל מה שקשור לקסם, למאגאמביה, ולמשפחה שלו. הוא תמיד להוט לשתף אנשים אחרים בידע שלו, גם אם הם לא תמיד להוטים לשמוע - ואולי הוא מדבר על דברים דווקא בזמן לא מתאים, כי מה שאתה יכול לדבר עליו - אתה יכול גם להכיל אותו. הוא נוטה להישען על מסורות וסיפורים מהעבר ולשאוב מהם כוחות, ויטה שלא להביע דעה או לחרוץ משפט אלא אם אין לו ברירה.
  6. דיבוקו הוא גמד צעיר, כהה עור. השיער השחור שלו קצוץ צמוד לקרקפתו, ומתחיל להקריח מעט בצדעים, ויש לו זקן קצר שקלוע בכמה צמות בסיסיות. פיקטוגרמות שבטיות, משורטטות בעדינות עד שהן כמעט בלתי נראות, עוצבו ביד אמן על לחייו, מצחו וזרועותיו - והן מבליחות כשהוא מפעיל את הקסמים שלו. הוא לובש בגדי שבט בסיסיים ונוחים לעבודה - חצאית צמר גסה שנמתחת על רגל אחת מעט יותר מהשניה, בגד ארוג שמכסה את פלג הגוף העליון שלו ומותיר את זרועותיו חופשיות, ומעל הכל הוא לובש גלימת ענפים ישנה שעברה דרך כמה דורות של דרואידים ממשפחת ראטיף שלמדו במאגאמביה.
    מאז המפגש שלו עם השד, דיבוקו משוכנע שכמה גוונים אדמוניים, אם לא אדומים ממש, נזרקו בשערו, ושחלק משיניו נעשו מחודדות יותר - אבל נראה שהוא היחיד שמבחין בכך, אז הוא מקווה שהוא רק מדמיין את זה.
  7. מאלפו (Malefu) ראטיף, חברת אמת של דיבוקו. גדולה ממנו בשנה, היא הייתה הרבה יותר פראית ונועזת ממנו. היא הלכה בדרכם של משני הצורה העוצמתיים והמעטים בשבט, והיא מחבבת מאוד את צורת הדורסים הגדולים שדואים מעל הסוואנה ומחפשים טרף. מעל עיניה החומות משתרעת פיקטגורמה של כנפיים דואות, וכבר בגיל צעיר היא עקפה בגובהה את רוב הילדים בשבט - אפילו את דיבוקו, שגם הוא היה גבוה ומקלוני לגילו. נחושה ותוקפנית, מאלפו עברה בהצלחה את המבחנים בשממה, וקיבלה את חסותו של גארודי, אחד ממשני הצורה שהגיעו לרמת חולק-שיח. היא עמדה לצידו כל הזמנים הקשים, עודדה אותו להמשיך ולנסות. עכשיו, אחרי שנה שהם לא נפגשו, כשדיבוקו כל כך השתנה, הוא שמח כל כך וגם פוחד עד מוות לפגוש את ידידתו הקרובה שוב, אחרי שנה שהיא למדה במאגאמביה - ואם אולי יש לו קראש קטן עליה, הוא ישמור את זה בשקט לעצמו...הוא מקווה.
 
עריכה אחרונה:
אוקי אז בהמשך למה שדיברנו, הכיוון הכללי שלי כרגע הוא כזה.

הבחור שלנו, (יקבל שם בעתיד הקרוב) הוא בן אנוש, בן תערובות בין שגריר מטיאן-שיה לבין אישה מקומית. מניח שזה אומר שהוא איזה חצי אציל או משהו, אבל זה פחות קריטי. מבחינת מקצוע הוא כנראה יהיה בארד שיקח כוחות אשף מהארקטייפ חינם. אז הוא סוג של אפרו-יפני במראה שלו.

הסיפור שלו הוא שהוא ילד של שני עולמות וגדל במעין מיזוג של התרבויות. הוא גדל על ערכים מאבא שלו אבל קיבל גם הרבה מהאמא, מניח שהאמונה שלו תהיה באיזה דרקון/אל מטיאן שיה ופחות של אלהות מקומית.
בשלב מסויים האמא כנראה תמות, זה יפגע חזק באבא שירגיש שהאהבה שלו נעלמה ממנו. הוא מתחיל באיזה תפסיה שהדמות צריכה להיות מושלמת בשביל להנציח את האמא, והכבוד שלה מחבור בכבוד של אמא שלו. מאחר והדמות שלנו היא בערך בת 16 בשלב שבו הוא מאבד את האמא, הוא כן מרגיש את החסרון שלה, אבל מצד שני דוחה את הלחץ מצד האבא.

פה אני קצת מתלבט, יושב לי בראש שבשלב מסויים האבא די דחף את הדמות לבית הספר הזה (לא שהיא תתנגד ממש) ואולי אפילו שיחד/ ניצל קשרים בשביל למצוא איזה פטרון חזק שידחוף אותה פנימה. הסיבה העיקרית שלו לעשות דבר כזה היא כפולה, הישירה היא כדי שהבן שלו יצבור שם וכוח וינציח כראוי את הזיכרון של אמא שלו ויהפוך את הרוח שלה לגאה. העקיפה היא כדי שהוא ינסה למצוא דרך להחזיר את האמא לחיים באמצעות הסודות באקדמיה.

כאמור הבחור שלנו קצת לא אהב את הציפיות שזרקו עליו ויצר מעין אנטי לכל הרעיון הזה, הוא לא בחור מפגר ויש לו ראש על הכתפיים, אבל הוא קצת עצלן בשלב הזה ומעדיף להשקיע בדברים אחרים מאשר בלימודים. הוא רואה את רוב הלחץ מהאבא בתור הדרך של אביו להתמודד עם האובדן והוא מנסה לתת לו את המרחב שלו, אני מניח שגם יהיה לו התנהגות שונה בסביבות האבא לעומת באקדמיה שבה הוא קצת יותר "משוחרר".

מעבר לזה, כמו שכבר אמרתי קודם, הוא בחור כריזמטי שיותר מתמקד בלהיות עדיין "ילד" ופחות בלהיות הגיבור הבא של גלוראין, הוא לגמרי אמור להשתנות תוך כדי וכרגע הוא טיפה פאסיבי. (הוא יצא למשימות כי בית הספר מורה לו לעשות את זה, מניח שתוך כדי זה הוא יפתח קצת יותר עקרונות ויצא מהבועה שלו). בסה"כ הוא אדם טוב שדואג לחברים שלו, אבל הוא בארד טיפסוי שאוהב מוזיקה ואומונת ומעדיף להיות חסר דאגות כרגע. מניח שככל שהמשחק יתקדם ויהיה קרסים קצת יותר מוהבקים הוא יימשך אלהים, או שאני אדחף אותו לשם בכוח.

יש לי טיפה וריאציה אחרת שעובדת על עיקרון די דומה רק שבמקום שהבחור הוא בן של שגריר הוא בן של פושע מטיאן שיה שברח לאזור הזה, במקרה הזה אבא שלו דוחף אותו לאקדמיה בשביל להכניס "מישהו מבפנים" לתוך המקום וכדי להשתמש בכוח שהוא ילמד לטובתו האישית, גם פה אמור להיות אותו יחס מצד הדמות לאבא עם תוספת של לא בדיוק לאהב את הרעיון של להיות פושע או לבגוד באנשים בשביל אבא שלו כשזה מול הערכים של כבוד והערכה שהוא גדל עליהם. אני מניח שיש פה קצת יותר מה לעבוד איתו, אבל מרגיש לי שזה קצת יותר מידי מוזר שארגון פשע יגיע כל כך רחוק בגלוראין.

אשמח לשמוע אם זה עובד לדעתך ברמה הזו, אני מאמין שהדב"שית שאני אחבר אליו היא איזה חברת ילדות/ "זה מסובך" שלו שלומדת באקדמיה, לדעתי אפשר להשתמש בה כדי לדחוף אותו להיות יותר אקטיבי אם היא מציבה לו איזה אתגרון או שהיא בסכנה והוא רוצה לעזור לה.
 
Y yds
מעולה, אהבתי מאוד, ואחלה בחירה לפטרון. כרגע אין לי עוד שאלות, אם אחשוב על משהו אתייג אותך (כמובן שאם יש לך משהו להוסיף תרגיש חופשי)

liorgonen3 liorgonen3
אהבתי, מבחינתי עובד. הכיוון של ארגון פשע גם יכול לעבוד ויכול ליצור קונפליקטים מעניינים של הדמות עם עצמה, אם אתה חושב שאתה רוצה לקחת על עצמך אתגר מבחינת הרולפליי זה בהחלט יכול להוביל לרגעי דמות מעניינים. האמת שאני לא מאה אחוז על הלור של טיאן שיה אז לא עולה לי ישר ארגון שיגיע עד המאוונגי בפעולות שלו, אם תחליט ללכת לכיוון הזה אפשר לחקור את העניין קצת (או אפילו להמציא משהו חדש)
אבל באופן כללי יופי של קונספט, מבחינתי יש לך אור ירוק
 
ככל שלא שינו את הלור מPF 1 אפשר לגנוב את אחד הארגונים מהעץ של קללת הדרקון של העוג הברברי. אפשר לשבור על זה את הראש. מניח שהחברה של היורש האחרון או הלוטוס המנופץ יכולים לעבוד בתור ארגון שבא לגנוב עתקים ממאוונגי או משהו בסגנון.

בכל מקרה אני אתחיל לעבוד על הדברים ולהבין יותר טוב את השיטה הזו בסופ"ש בתקווה שבמוצ"ש יהיה לפחות רקע מוכן
 
נראה נחמד וזה שאין בינתיים מועד אחרון מעורר תקווה שאני אספיק להירשם.
יש לי 2 קונספטים בראש שאני מתלבט ביניהם. אחד מהם צריך אישור והשני מצריך קצת קריאה, אז רציתי לראות מה אתה חושב עליהם ואם תאשר.

הראשון:
הסבתא של הדמות למדה באקדמיה ועזבה אותה לאחר שהיא נכנסה להריון/ילדה מאחר והיא לא רצתה שהבת שלה תגדל רחוק מהשבט שלה, קהילת שיסק (Shisk) טיפוסית, קצת מסוגרת שאינה סומכת על זרים. כשהיא עזבה את האקדמיה הסבתא שלה השאירה את סבא שלה/ חבר קרוב מאחור.
בחלוף השנים, השבט התחיל להסתגר יותר ויותר (אולי הגורם הראשוני הוא מחלה שהגיעה עם מבקר נדיר) ורק הסבתא המשיכה לספר על העולם החיצון והאקדמיה והדמות התחברה לסיפורים האלה, סיפורים שהמשיכו להיות מסופרים בגלל ההערכה הרבה של השיסק לידע. לכן, כשהמצב התחיל להידרדר מבחינת הדמות, האשימו את הסבתא בהשחטת נפשות והדמות החלה להיחשב כמוזרה בגלל עניינה באקדמיה ובסיפורים על העולם החיצון, הדמות החליטה לעזוב ועשתה את דרכה אל האקדמיה שם היא פגשה את החבר שהסבתא השאירה מאחור וכעבור כמה זמן הוא המליץ עליה לאקדמיה.
אחד מהמוטיבים המובילים של הדמות ומהמניעים העיקריים שלה יהיה הסקרנות והצמא לידע.
המקצוע כנראה יהיה "מאגוס" או "חוקר" למרות שאני משאיר את זה פתוח בשלב הזה.

----------

השני:
הדמות השנייה היא של איש לטאה שסבל מהשאיפות של ה-Terwa Lords והמשפחה שלו ברחה מהם לאחר ששאר השבט נכבש. כשהוא הפגין יכולת קסם מסוימת ופוטנציאל הוא נשלח לאקדמיה על ידי הפולטיקאי המקומי שסבר שאם הוא ילמד באקדמיה אולי בעתיד הוא יצליח להפגין מספיק יכולות מנהיגות אולי הוא יוכל להשפיע על אנשי לטאה אחרים ובכך לסייע להפיל את ה-Terwa Lords או לפחות למנוע מהם להתרחב לכיוון שלו. הוא מסכים בגלל שזה יגן על המשפחה שלו והוא אולי יוכל להחזיר את שאר אנשי הלטאה למסורות העתיקות שהוא למד בשבט שלו.
המוטיבים של הדמות היא השאיפה לכוח (אבל לא בכל מחיר), הרצון ללמוד על המסורות העתיקות של בני עמו והרצון לחזור אליהם (הוא יקבל החלטות על סמן מה שהוא לומד/יודע מהעבר הזה)
המקצוע כנראה יהיה סייר שמתרחב לדרואיד.

אני כנראה אצטרך להשלים הרבה קריאה כדי לעשות לדמות בסגנון הזה צדק. אלא אם אתה יכול להכווין אותי לשליט המקומי ולמסורות העתיקות של אנשי הלטאה - כלומר משהו שאתה חושב שיותר יתחבר לשאר הדמויות ולא יגרום להיתקלויות חוזרות עם דמות אחרת באותו נושא בדיוק.

---
יש משהו ספציפי שהיית רוצה שאני אשים לב אליו כשאני כותב את אחת הדמויות?
 
ג'וני ג'וני
קונספטים נחמדים. לדעתי הראשון טיפה יותר הגיוני ובר ביצוע (השיסק לגמרי מאושרים מבחינתי). השני, למרות שהוא מעניין מרגיש טיפה יותר נישתי ו"חד גווני", כמו שאמרת זאת דמות קצת יותר קשה לרולפליי מבחינת התחברות לשאר הדמויות ובאופן כללי לרעיון של תלמיד בית ספר, אבל אם אתה רוצה לקחת על עצמך אתגר אזרום איתך גם בכיוון הזה. from the top of my head אין לי הכוונות לכיוונים שביקשת, נצטרך להעיף עוד מבט בספר אם זה הכיוון שמעניין אותך.
אם תלך על הקונספט הראשון, אשמח שתרחיב על הקונפליקט בין הדמות לבין השבט שלו, מה גרם לו בדיוק לבחור לעזוב, ובנוסף איך העובדה שהוא חי את רוב חייו בקהילה סגורה עם סגנון חיים מסויים מאוד משפיעה על תפיסת העולם שלו ועל היחסים שלו עם אנשים אחרים באקדמיה

I Am A Druid אמר/ה:
אלפים - Elves, או אלפים - Thousands?
יש ללחוץ כדי להרחיב...
Thousands...
 
אז בכלליות, הדמות שאני רוצה לשחק היא קראסק, איש לטאה, שבא משבט קטן של אנשי לטאות, עם קישור חזק לטבע ולחיות: בעיקר ברברים ודרואידים, עם רצון לשמר את הטבע ואת איך שהכל תמיד היה במוואנגי מצד אחד, מהצד השני, אנשי השבט מתפקדים רוב הזמן בתור שכירי חרב למרבה במחיר, הרעיון הזה לא היה בעייתי להרבה מאוד שנים, היות ושליטי השבט הקודמים דאגו לבחור עם מידה של שיקול דעת למי הם מעוניינים לעזור, הם בעיקר עזרו לאלפים ואורקים להלחם כנגד השדים שמנסים להרוס את מוואנגי, ומדי פעם נשכרו כדי לטפל בשבט אחד שפגע בשני, אבל בלי לגרום יותר מדי נזק סביבתי. אבל לאחרונה, סדרה של שליטים התחילו להתרכז יותר ויותר באספקט של להיות שכירי חרב, לעזור לאלו שיכולים לשלם, וכל העניין של לשמור על הטבע איך שהוא היה התחיל להתפוגג.
זה העולם אליו קראסק נולד, שכירי החרב שנלחמים עבור האחד עם הכסף, וכבר מגיל צעיר הוא הבין שהיה חיכוך בין הרעיון הזה לבין הרעיון של שימור הטבע שהדרואידים של הכפר הציגו. המשימה הראשונה שקראסק נשלח אליה הייתה ממש כשהוא הגיע לבגרות, עזרה לקבוצה של בני מחצית לתקוף פלוגה קטנה של מתיישבים קולוניאליסטים, הוא שמע את האידיאולגיה של בני המחצית והתאהב בה, שמירה על החלק שלהם בעולם מאלו שמבחוץ פשוט הרגישה לו נכון. אבל אחרי המשימה הראשונה הזו דברים נראו פחות מרשימים, לחימה בשדים לצד אלפים, ציד ראשים של כמה אסירים גמדים שנמלטו, ופשיטה על מאגר אוכל אורקי בשביל שבט נולי, שום דבר לא הרגיש לו נכון אחרי. על הדרך, הוא גילה את היכולות הדרואידיות שלו, לא דבר יוצא דופן לחלוטין עבור אנשי לטאה, וקראסק היה מועיל בעיקר בזכות השרירים שלו, אבל למרות זאת, הדרואיד הבכיר של השבט- סרטאק, בוגר מאגאמביה מכובד, קראסק לא היה בטוח בעצמו שהוא רוצה ללכת, עד ששמע את המשימה הבאה של השבט שלו, לעזור לכמה מתיישבים קולוניאליסטים לטפל בבעיית בני המחצית שלהם, אפילו לא שעה אחר כך, הוא היה עם תיק אספקה על הגב שלו, ועם מכתב ההמלצה של סרטאק ביד שלו, צועד בדרכו אל מאגאמביה. הוא לא מאוד בטוח למה, הוא בטוח שהוא לא רוצה להשתתף בקרב הזה, אבל הוא בהחלט לא רוצה לפנות נגד השבט שלו. אולי הוא מקווה שאם הוא יתחזק, וילמד את הדרכים העתיקות של קסם, ועל שמירת האיזון והטבע הוא יוכל לשנות משהו בשבט שלו.
 
חזרתי כי אני קצת עם התלבטויות ואני אשמח לקבל קצת הצעות וכיוונים.

כרגע אני חושב שאני אכן הולך על הרעיון שהאבא הוא איזה פושע שברח/הוגלה לפה ופחות שהוא שגריר, זה אני שם בצד כי כבר דיברנו על האופציות.

אני קצת מתחבט על המקצוע, ואני מחפש קצת פידבק.

התחלתי עם הרעיון של בארד כי זה אכן מקצוע שהרגיש חסר דאגות וכו', אבל ככל שאני מתקדם אני מבין שזה פחות מתאים, זה עובד על הנייר ואני מניח ש"מלך הכיתה" הוא ללא ספק בארד וזו עדיין אופציה, אבל מרגיש לי שכל הרעיון של לשלב תרבויות עם הדמות נתקע ברגע שאני הולך על בארד.

עלה לי הרעיון של נזיר, ולרכב על הרעיון שאבא שלו היה הסטריוטיפ של לאמן את הילד בכוח באומונת לחימה כי ככה הוא היה רגיל מהבית, זה ללא ספק הופך את הדמות לקצת יותר אקזוטית ברגע שהיא מתחילה עם אומונת לחימה בקרב או אפילו סתם חלק מהשגרת חיים שלה. מה שאמור להעניק לה את הגישה של "זר במולדת שלו" שכן הוא התחנך בצורה סגורה אצל אבא שלו וזה הפעם הראשנה שלו שהוא "בלי רצועה" והאבא לא באופק כדי לשלוט בו, מה שמתבטא באותה תקופה של "לעזזאל העולם" שלו.
מצד שני, זה אכן גישה שקצת פחות עובדת עם נזיר, כמובן שזה משהו שאמור להיעלם בעתיד כי אנחנו מנחים שהוא יתבגר בשלב כלשהו ויתנהג כמו הגיבור שהוא אמור להיות.

אני מניח שהשאלה הסופית היא איך אתה חושב שאני יכול להביא לידי ביטוי את המורשת של הדמות מטיאן-שיה בצורה טובה, כי אני לא כל כך רוצה שזה יהיה נטו פלאפי ובא לי שזה יהיה עם איזה ביטוי, אני יכול על הנייר לקחת את הרקע של Martial Disciple שיבטא את האימונים אצל האבא בלי קשר למקצוע, אבל זה מרגיש לי פתרון הכי פחות טוב והכי פחות מעניין. אז אני אשמח לדעת אם יש לך איזה רעיון או משהו בסגנון פה.
 
גרגויל גרגויל
קונספט מעניין, אהבתי. אחכה לרקע הסופי כדי לראות אם יש לי עוד שאלות - אם תחליט לכתוב לו רקע, אשמח שתפרט קצת על איך העובדה שקראסק העביר את חייו בשבט מיליטנטי של אנשי לטאה משפיעה על תפיסת העולם שלו ועל איך אנשים אחרים תופסים אותו, ואיך הוא מסתדר עם האנשים בחברה אקדמית, שכנראה שונה מאוד ממה שהוא רגיל אליו

liorgonen3 liorgonen3
אני מניח שהשאלה שצריך לשאול היא מה מעניין אותך לנסות לשחק. באופן אישי אני לא מבין למה אתה לא רוצה שהמורשת של טיאן שיה תהיה "נטו פלאפית", הרעיון של קלאן נינג'ות שפועל עמוק בצד השני של העולם סטייל שבעת הטבעות או איך שלא קוראים להם זה די מגניב as is. אבל באופן עקרוני אין לי שום בעיה שתחליף את הארכיטיפ מולטיקלאסינג של הקוסם בנזיר או נוכל, או אפילו משהו כמו butterfly blade. מעבר לכך תמיד אפשר לעשות ריפלאפים למאגוס או משהו כזה.
הקיצר, מה שאני מנסה לומר זה שאני מבין מאיפה אתה בא אבל באופן אישי אני חושב שזה פחות רלוונטי, במיוחד במשחק למידה, לבחור משהו שסופר יתאים לרקע שלך יותר מאשר שתבחר משהו שמעניין אותך לשחק. ד"א, לא שאני רוצה להשפיע על הבחירה שלך אבל דווקא בארד יהיה כנראה הרבה יותר מתאים להרפתקה הזאת מנזיר, ממה שקראתי עד כה
 
אוקי, נראה לי פתרת לי את הסיפור עם הארקטייפים. אז נראה לי שאכן זה ילך לכיוון של בארד.
מאחר וארקטייפ זה גם ככה לדרגה 2 ומעלה במינימום לפי מה שאני רואה, אז נשבור על זה את הראש אם וכאשר אתקבל ואם וכאשר אגיע לדרגה 2.
 
אני אכתוב לו רקע מלא כשאני אצליח למצוא את הזמן לזה, יש מצב שאני אפרסם את הרקע בחלקים ואז בסוף אאחד את הכל לקובץ מסודר. בנוגע לשאלה שהצגת, הדבר שקראסק לא מאמין בו בנוגע לשבט הוא עבור מי הם עובדים, הוא, כמו השבט שלו, מאמין שהדרך הכי טובה לפתור בעיה היא עם השיניים שלו עמוק בתוך הצוואר של הבעיה המדוברת, הוא מאמין שאת הבעיות שמקיפות את הבית שלו צריך להבריח באלימות. אנשים מחוץ לשבט שלו כנראה יתייחסו אליו כבריון או פרא אדם, וטיפוס קיצוני. בעולם אקדמי הוא בהחלט יכול להראות כמו הארכיטיפ של הבריון, עם כבוד רב לאלו שחולקים את הדעות שלו לגבי בעיות העולם, אי הסכמה מובהקת שבהחלט יכולה להדרדר לוויכוחים חזקים עם אלו שיש להם תפיסה יותר מתונה על סוגדי השדים והכובשים מבחוץ. ושנאה וכעס לא מאוד מוסתרים על התלמידים שבאו למקום מבחוץ. הוא מאמין שבית הספר הוא מקום חשוב לצבור בו כוח וקסם כדי לשפר את העולם שלו, ורמת הכבוד שלו כלפי התלמידים והמורים האחרים היא כמעט המינימום הנדרש כדי להשאר באקדמייה.
שלוש שאלות, אחת מכאנית, אחת יותר פלאפית, ואחת טכנית.
איך בדיוק הארכיטים החינמי עובד? מקבלים את הכשרון ריבוי מקצועות הראשון באיזו דרגה ואיך זה ממשיך אחרי זה? לא הצלחתי להבין מהקובץ ששלחת
אני מעוניין לשחק ברברי עם אינסטינקט חיות, אינסטינקט חיות מקבל את היכולת לשנות חלקים מהגוף שלו לחיות, לא החלטתי איזו חיה אני רוצה לקחת, אבל האם זה יהיה אפשרי לעשות שינוי של איך השינוי הזה נראה, היות ואיש לטאה שמשנה את הראש והכפות שלו לאלו של דוב מרגיש קצת מוזר, הייתי שמח לקחת את השינוי הזה כך שיהיה יותר זוחלי, האם זה בסדר מצדך?
ולשאלה השלישית, באיזה מגדר לפנות אלי(י)ך? זה דבר שקשה להבין בתקשורת דרך טקסט, ואני לא רוצה לעשות טעויות בפנייה
 
ליזי ליזי
אני אשלח דבשי''ם בקרוב. כרגע מעדכן שאחרי בחינה נוספת של המקצועות, החלטתי שהוא לא יהיה witch, אלא סאמונר שמזמן איזה אספקט של מלך הקופים השטני בתור האידולון שלו, מכמה סיבות.
1. מרגיש לי הגיוני יותר שהעסקה שלו עם המלך לא נותנת לו גישה 'מלאה' לכוחות דרואיד, אלא חצי כוח (כמו שהסאמונר מקבל)
2. הדרך שבה הכוחות של המזמן עובדים (לחשים, +זימון חיה שככל שהוא מתקדם הוא יכול 'להשתלב' איתה יותר וכו') יכולים ליצור סיטואציות מעניינות בהן הוא נניח חושש לזמן את האידולון שלו כי זה אומר לשים את הקלפים על השולחן
3. לשים אותו כדמות כריזמטית מאפשר לי לקחת אותו לכיוונים יותר מעניינים וחדשים בשבילי מאשר 'חנון דברן', שזה בונוס רציני
4. אני מעדיף בהרבה לחשים ספונטניים על פני לחשים מוכנים במהדורה הזו.

אז שואל האם לדעתך זה גם יעבוד בתור הכוחות שהוא קיבל
 
גרגויל גרגויל
1. אז ארכיטיפים בPF2 הם פחות או יותר פיטים נוספים שהדמות שלך מקבלת. את הפיט הראשון מקבלים בדרגה 2, ואז מקבלים אחד נוסף כל דרגה זוגית. ארכיטיפ חינמי אומר שאתה פשוט מקבל את הפיטים מהארכיטיפ בחינם, כלומר מעבר למה שדמות אמורה לקבל באופן רגיל
2. אין בעיה, בשמחה אפילו. ריפלאפים ליכולות זה תמיד סבבה מבחינתי
3. תודה על ההתחשבות, אני יודע שהשם קצת מבלבל :) אני גבר

Y yds
אין בעיה, מה שאתה מעדיף.
 

נושאים חדשים

פרגרין השני
כלי אחסון לקוביות
תגובות
4
צפיות
36
BadBug
BadBug
The oldman
לחסל אלים במשחק שלכם?
תגובות
4
צפיות
81
BadBug
BadBug
The oldman
כיצד קורה הקסם של עולמות / אייקון ומזג האוויר?
תגובות
0
צפיות
42
The oldman
The oldman
P
חיפוש קבוצה מחפש קבוצה לשחק איתה
תגובות
1
צפיות
83
שליט מבוך ותיק
ש
The oldman
משחקי מלחמת כוכבים, עם או בלי ג׳די
תגובות
9
צפיות
161
אלעד הן
אלעד הן
חזרה
Top