אמנם הוא מנסה לעבוד בלי תוכנית, אבל בסוף האמאנו אומר לו שהמהלכים שלו היו צפויים להחריד.
ספוילר חמישית הצבעים של השמש השחורה - סקירת קריאה מתמשכת (?)
- מחבר/ת הנושא כליל החורש נאורי
- תאריך התחלה
אני מוציאה את זה מתוך הספויילרים פשוט כי זה לא באמת ספויילר ( מוזמנים לתקן אותי אם אני טועה), אלא איזושהיא תפיסה ( כמו אולי בעת התאומים, גם שם היה לנו גלדיאטור שהתפתח למצביא) שאם אתה לוחם, אז אתה חייל, וגלדיאטור, ומצביא ודווקא הספר הזה עוסק בעד כמה שזה לא.
כבודדים, אני חושדת שגם הגלדיאטורים יכולים להביס אחד על אחד כל חייל, אבל כפעולה בקבוצה - אמון באלו שלידך, יכולת עבודה בצוות וציות לפקודות - חיילים עדיפים על פני גלדיאטורים.
לגבי הרקע - יש לי הרגשה שהספרים האלו, כמו הספרים של רומח הדרקון וממלכות נשכחות נועדו להיות פרסומת לעולם המערכה המדובר באופן כללי, ולזה הסיפור על הרוחות מיועד, לשכנע אותך לקנות את ערכת המשחק בשביל שתוכל לקרוא / לשחק ולבדוק מה הסיפור שם.
כבודדים, אני חושדת שגם הגלדיאטורים יכולים להביס אחד על אחד כל חייל, אבל כפעולה בקבוצה - אמון באלו שלידך, יכולת עבודה בצוות וציות לפקודות - חיילים עדיפים על פני גלדיאטורים.
והמבט הזה על הגלדיאטורים כעל חיילים - לא, הם לא חיילים, סביר להניח שאם זה לא היה ריקוס בראש הם לא היו הולכים אחריו, לא בטוח שאסטרטג טוב היה מצליח לעשות מהם חיילים טובים יותר, ואם רובם היו עבדים משוחררים, סביר להניח שאציל בעל עבדים לשעבר בתור מפקד היה מצליח עוד פחות מריקוס.
לריקוס כאן יש שתי בעיות ( לפחות ) :
1. הוא בור, הוא מעולם לא ראה ומכיר את העולם שסביבו מעבר למה שגלדיאטור אמור לראות, ולכן הוא צריך את האנשים שסביבו, אבל להבדיל מחייל שילמד לסמוך על חבריו, האדם היחיד שהוא סומך עליו היא השותפה שלו ללחימה. שוב ההשוואה לקרמון מרומח הדרקון ? לקרמון יש המון רקע מלבד " הייתי גלדיאטור"
2. היוהרה העצמית שלו שמתודלקת מצד אחד ע"י הניצחון הגדול שלו ומצד שני ע"י הסיפור עם הגמדים והרוחות
לריקוס כאן יש שתי בעיות ( לפחות ) :
1. הוא בור, הוא מעולם לא ראה ומכיר את העולם שסביבו מעבר למה שגלדיאטור אמור לראות, ולכן הוא צריך את האנשים שסביבו, אבל להבדיל מחייל שילמד לסמוך על חבריו, האדם היחיד שהוא סומך עליו היא השותפה שלו ללחימה. שוב ההשוואה לקרמון מרומח הדרקון ? לקרמון יש המון רקע מלבד " הייתי גלדיאטור"
2. היוהרה העצמית שלו שמתודלקת מצד אחד ע"י הניצחון הגדול שלו ומצד שני ע"י הסיפור עם הגמדים והרוחות
לגבי הרקע - יש לי הרגשה שהספרים האלו, כמו הספרים של רומח הדרקון וממלכות נשכחות נועדו להיות פרסומת לעולם המערכה המדובר באופן כללי, ולזה הסיפור על הרוחות מיועד, לשכנע אותך לקנות את ערכת המשחק בשביל שתוכל לקרוא / לשחק ולבדוק מה הסיפור שם.
אתה פותח כאן חזית עם אתרי פאנפיקשן שלמים.
עריכה אחרונה:
מכיוון שמו"ד נוטה להתכתב עם תרבות הפופ האמריקאית, אני חושד שיש כל מיני הקבלות בין לגיון הארגמן לסיפורו של ספרטקוס, בגרסת הסרט ההוליוודי הישן.
בדומה לריקוס ספרטקוס הוא גלדיאטור שהופך למצביא ונלחם נגד משעבדיו הרומאים. בגרסת הסרט ספרטקוס נולד לעבדות כמו ריקוס והפיכתו למצביא היא עניין של כישרון וכריזמה. עם זאת, ככל הנראה לספרטקוס ההיסטורי היה רקע צבאי כלשהו לפני שהפך לגלדיאטור.
בדומה לריקוס ספרטקוס הוא גלדיאטור שהופך למצביא ונלחם נגד משעבדיו הרומאים. בגרסת הסרט ספרטקוס נולד לעבדות כמו ריקוס והפיכתו למצביא היא עניין של כישרון וכריזמה. עם זאת, ככל הנראה לספרטקוס ההיסטורי היה רקע צבאי כלשהו לפני שהפך לגלדיאטור.
לא, לא, שיהיה להם לבריאות.
אגב, בלגיון הארגמן מוצג כוהן שמש - מקצוע שהיה רק בספר הרחבה ולא בספר הבסיס. אני אפילו לא בטוח שספר ההרחבה הזה יצא כשהספרים יצאו.
יש איזה קטע שסאדירה שהולכת עם אגיס לבדוק מה קורה בטיר נפרדת בנשיקה מריקוס ואז אומרת לו ולניבה לשמור על עצמם. אני מוכן לשים שנקל שהיה שם במקור קטע שהיא מנשקת גם את ניבה והעורך הוריד את זה.
יש איזה קטע שסאדירה שהולכת עם אגיס לבדוק מה קורה בטיר נפרדת בנשיקה מריקוס ואז אומרת לו ולניבה לשמור על עצמם. אני מוכן לשים שנקל שהיה שם במקור קטע שהיא מנשקת גם את ניבה והעורך הוריד את זה.
למיטב הבנתי זה היה כוהן אש, יותר מאוחר שהוצגו הפאראיסודות הדביליים אחד מהם היה שמש, אבל בסדרה קלאם (זה זה היה שמו? אין לי כוח לבדוק) ורקארד היו כוהני אש וכדי שיהיה מעניין קראו לזה שמש.
הוא גם מטיל איזה לחש הגנה מכוחות פסי שאני לא זוכר שקיים איפשהו בספר הכללים.
טוב, היו עוד כמה צ'יטים בסדרה (המקל של נוק, למשל, זוטונים לפני הרטקון היו יכולים להיות רק אשליינים ואשליינים לא יכולים לייצר מוט שואב חיים שמטיל כדורי אש).
די מעצבן אותי שהספרים מתייחסים לניבה כאל דב"ש. מילא שאין באף מקום תמונה שלה עם פנים, גם אנחנו לא יודעים כלום על הרקע שלה בעוד שאנחנו מקבלים לא מעט מידע על ריקוס, סאדירה ואגיס.
בקלפי האיסוף של מוד"מ מוזכר שהיא בת-דודה של טיטיאן, אבל אני לא בטוח שזה קאנוני. כמו כן, לפי הקלפים בספר הראשון היא בדרגה 8 אבל מתקדמת לדרגה 12 בהמשך הסדרה.
בקלפי האיסוף של מוד"מ מוזכר שהיא בת-דודה של טיטיאן, אבל אני לא בטוח שזה קאנוני. כמו כן, לפי הקלפים בספר הראשון היא בדרגה 8 אבל מתקדמת לדרגה 12 בהמשך הסדרה.
בדיוק קראתי עכשיו את הקטע שריקוס נפגש עם רוחות הרפאים שחושבים שהוא בוריס ומצפים שיחכה איתם לשובו של רג'אט.
בהתחשב בזה שהיעלמו של רג'אט היה במידה רבה בהובלה של בוריס, לא ברור למה הוא ירצה לחכות לשובו.
זה קצת מרגיש שבשלב הזה של הספרים כל קווי העלילה של העבר העתיק באתאס לא היו סגורים עדיין עד הסוף.
אה, קצת לפני זה הייתה סצנה "רומנטית" של ניבה וריקוס הולכים להז*** מחוץ למחנה וכמעט נאכלים על ידי זוטונים. לא יודע למה אבל איכשהו נתקע לי בראש ריקוס מחקה את המורה לאוניד מ"אלכס חולה אהבה" בסצנת הטיול: "ניבה... בואי לשיחים..."
בהתחשב בזה שהיעלמו של רג'אט היה במידה רבה בהובלה של בוריס, לא ברור למה הוא ירצה לחכות לשובו.
זה קצת מרגיש שבשלב הזה של הספרים כל קווי העלילה של העבר העתיק באתאס לא היו סגורים עדיין עד הסוף.
אה, קצת לפני זה הייתה סצנה "רומנטית" של ניבה וריקוס הולכים להז*** מחוץ למחנה וכמעט נאכלים על ידי זוטונים. לא יודע למה אבל איכשהו נתקע לי בראש ריקוס מחקה את המורה לאוניד מ"אלכס חולה אהבה" בסצנת הטיול: "ניבה... בואי לשיחים..."
התקדמתי עוד קצת בקריאה של לגיון הארגמן.
אני זוכר שכשקראתי אותו בתור בן-עשרה, אז קראתי אותו הרבה יותר מהר, משום מה הוא פחות זורם ממה שהוא היה אז או שאני עייף ועסוק מידי ועם יותר מידי הסחות דעת?
בכל מקרה, כשקראתי את הספר בחטיבת הביניים, מה שבעיקר תפס לי את העין היו סצנות הקרב. אמנם יש הרבה מהן, אבל שלושים שנה אחרי זה אני יותר מתרשם מהנסיונות של דנינג להכניס קצת עומק ומורכבות למערכות היחסים שם, שמתוארות בצורה ריאליסטית ולא מחמיאה.
ניבה היא לגמרי היזיזה שרוצה קשר רציני עם איזה דוש שמקפיד מידי פעם לתקוע לה בפרצוף שמבחינתו היא בחיים לא תהיה שם. במקביל, איזה קריפ עושה לה סטוקינג ומתאבסס עליה. בטוח שכולנו נתקלנו באנשים האלה גם במציאות.
אני זוכר שכשקראתי אותו בתור בן-עשרה, אז קראתי אותו הרבה יותר מהר, משום מה הוא פחות זורם ממה שהוא היה אז או שאני עייף ועסוק מידי ועם יותר מידי הסחות דעת?
בכל מקרה, כשקראתי את הספר בחטיבת הביניים, מה שבעיקר תפס לי את העין היו סצנות הקרב. אמנם יש הרבה מהן, אבל שלושים שנה אחרי זה אני יותר מתרשם מהנסיונות של דנינג להכניס קצת עומק ומורכבות למערכות היחסים שם, שמתוארות בצורה ריאליסטית ולא מחמיאה.
ניבה היא לגמרי היזיזה שרוצה קשר רציני עם איזה דוש שמקפיד מידי פעם לתקוע לה בפרצוף שמבחינתו היא בחיים לא תהיה שם. במקביל, איזה קריפ עושה לה סטוקינג ומתאבסס עליה. בטוח שכולנו נתקלנו באנשים האלה גם במציאות.
או שפשוט פחות משתלב לך כל הקטע של לקרוא על נרקסיסט שמוביל צבא שלם לאובדנו בגלל חוסר היכולת שלו להקשיב לאנשים אחרים ?
סיימתי את הספר ודי מעצבן האופן שבו ריקוס מתחמק מועדת חקירה.
לפחות ניבה מודיעה לו "אני דב"ש, אני נשארת בכפר הדב"שים עם הדב"ש הסטוקר שלי כי נמאס לי מההרפתקאות המדרובות האלה שהשה"מ נותן לכם".
לפחות ניבה מודיעה לו "אני דב"ש, אני נשארת בכפר הדב"שים עם הדב"ש הסטוקר שלי כי נמאס לי מההרפתקאות המדרובות האלה שהשה"מ נותן לכם".
התחלתי את ספר 3, מכשפת הענבר, ואולי באמת כדאי שגם אני אעבור לכתוב רשמים תוך כדי, כי מי יודע אם אזכור בסוף מה חשבתי בהתחלה.
עוד פעם סיפור מסגרת שבו טיתיאן מתגלה כחובבן, וולדורף וסטאטלר... סליחה, וויאן וסאשה לועגים לו ואז מאיימים על מי שמעזה להכנס להגיד לו שיש לו אורחים, ואז מסתבר שאוייב חיצוני יפתור לו את הבעיה של שלושת הנודניקים שנותרו להפריע לו. חבל, קיוויתי שאולי הרמזים במהלך הספר הקודם לכך שאולי סאדירה ואגיס התגנבו חזרה לעיר וזוממים משהו בזמן שהוא מתקשר עם טיתיאן יתממשו, ונקבל סיפור שקורה במקביל ללגיון המתאבדים של ריקוס, אבל ניחא. אם בספר הרביעי גם כן נתחיל עם הלא-יוצלח הזה וחבר המראשים שלו, אני מאד אתעצבן.
משעשע שריקוס הוא דווקא זה שמוכן להקריב אלף טיריאנים על מנת להציל את השאר - מה שנקרא, הנכווה ברותחין נזהר בדרקונין, או תיקון יתר. אני בדיוק בקטע שבו סאדירה מנפנפת את גילויי הגבריות הרעילה של ריקוס ואגיס ואומרת להם להתחפף חזרה לטיר בזמן שהיא הולכת לחפש סמים, כלומר, עוד קסם. נראה איך היא תחמוק מהזוטונים האלה.
ומי היה חושב שהסטוקר של ניבה יהפוך לבעל שתלטני ומתעלל? תנחומי לה ולילד שהיא נושאת.
משעשע שריקוס הוא דווקא זה שמוכן להקריב אלף טיריאנים על מנת להציל את השאר - מה שנקרא, הנכווה ברותחין נזהר בדרקונין, או תיקון יתר. אני בדיוק בקטע שבו סאדירה מנפנפת את גילויי הגבריות הרעילה של ריקוס ואגיס ואומרת להם להתחפף חזרה לטיר בזמן שהיא הולכת לחפש סמים, כלומר, עוד קסם. נראה איך היא תחמוק מהזוטונים האלה.
ומי היה חושב שהסטוקר של ניבה יהפוך לבעל שתלטני ומתעלל? תנחומי לה ולילד שהיא נושאת.
התרחיש של ניבה וקאילום הוא כמו פנטזיה מינית של בייניש - הבחורה המגניבה שנראית ממש טוב שהוא פגש בצבא תעזוב את החברים המגניבים שלה ותבוא להיות שפחת מין של איזה דתי מוזר בהתנחלות "אשכי אחאב".
כפי שנכתב על ידי מרגרט אטווד.
בנוגע לזה שבוריס לוקח כל שנה אלף איש מכל עיר בתור מקור לכוח חיים כדי להחזיק את רג'אט בכלא - הערים באתאס ממש קטנות, 15-30 אלף תושבים בכל אחת. מישהו חישב פעם קצבי ריבוי טבעי וכו' והגיע למסקנה שהקורבנות האלה לדרקון היו מזמן מכחידים את כל האוכלוסייה.
כבר לקראת סוף ספר 3.
בליבו של הספר, סאדירה לומדת יותר על המוצא האלפי שלה ומנסה לעבד את הרגשות שלה כלפי אביה. בדרך אנחנו מגלים הרבה מאד סיבות מדוע לא כדאי לה ללכת למגדל הצחור, אבל מה לעשות שהיא מתעקשת. מסע מעניין, סה"כ.
במקביל היא בעימות פנימי לגבי האם תהיה מטמאת או משמרת - ולא רק שללטמא יש השלכות נוראות על הסביבה (שתכל'ס, נראה שלא ממש מפריעות לה חוץ מקצת מס שפתיים), אלא שזה שוב, כפי שהיא הייתה צריכה לזכור, אומר שהברית המצועפת תנסה להשמיד אותה במקום לעזור לה. העימות הזה מתחבר לעימות עם אביה שדוחף אותה לעשות את כל מה שצריך על מנת שהוא בעיקר אבל גם היא והשבט שלו יוכלו לשרוד.
מה שמעניין בכך זה שאין תמיכה מכאנית בעימות הפנימי הזה בחוקי הערכה של שמש שחורה למוד"מ 2. כשנבנית הדמות צריך להחליט מראש אם היא מטמאת או משמרת. המשמרות עובדות לפי החוקים של דמויות קוסם בספר השחקן הרגיל, ואילו המטמאות עולות בדרגות מהר יותר מאנשי קרב אבל פחות מנוכלים, נאסר עליהן להיות טובות, יש השלכות חברתיות שהשה"מ צריך לאכוף, אני מניח, ויש חוקים לגבי רדיוס כמישת הצמחיה לפי דרגת הלחש, והרדיוס הזה מצטבר עם הטלת לחשים באותו המקום.
לו רצו שיהיה מקום לעימות הזה היו צריכים לתת לקוסמות אופציה להטיל כמשמרת או כמטמאת, כשלהטיל כמטמאת נותן בונוס להטלה אבל גורם נזק סביבתי וגם פגיעה ביחס הציבור כלפי הדמות (אולי סיכוי לירידה בכריזמה, או איזה מדד צד אפל\רקבון מוסרי\משהו כזה).
במקביל היא בעימות פנימי לגבי האם תהיה מטמאת או משמרת - ולא רק שללטמא יש השלכות נוראות על הסביבה (שתכל'ס, נראה שלא ממש מפריעות לה חוץ מקצת מס שפתיים), אלא שזה שוב, כפי שהיא הייתה צריכה לזכור, אומר שהברית המצועפת תנסה להשמיד אותה במקום לעזור לה. העימות הזה מתחבר לעימות עם אביה שדוחף אותה לעשות את כל מה שצריך על מנת שהוא בעיקר אבל גם היא והשבט שלו יוכלו לשרוד.
מה שמעניין בכך זה שאין תמיכה מכאנית בעימות הפנימי הזה בחוקי הערכה של שמש שחורה למוד"מ 2. כשנבנית הדמות צריך להחליט מראש אם היא מטמאת או משמרת. המשמרות עובדות לפי החוקים של דמויות קוסם בספר השחקן הרגיל, ואילו המטמאות עולות בדרגות מהר יותר מאנשי קרב אבל פחות מנוכלים, נאסר עליהן להיות טובות, יש השלכות חברתיות שהשה"מ צריך לאכוף, אני מניח, ויש חוקים לגבי רדיוס כמישת הצמחיה לפי דרגת הלחש, והרדיוס הזה מצטבר עם הטלת לחשים באותו המקום.
לו רצו שיהיה מקום לעימות הזה היו צריכים לתת לקוסמות אופציה להטיל כמשמרת או כמטמאת, כשלהטיל כמטמאת נותן בונוס להטלה אבל גורם נזק סביבתי וגם פגיעה ביחס הציבור כלפי הדמות (אולי סיכוי לירידה בכריזמה, או איזה מדד צד אפל\רקבון מוסרי\משהו כזה).
סאדירה היא מאנצ'קינית צבועה, כבר מהספר הראשון רואים שלא אכפת לה לטמא כשנוח לה, אבל אחרי שהיא מקישה iddqd היא מתמלאת בזעם קדוש כלפי כל מי שרק מעז להתעטש על צמח.
כן, המכניקה של מוד"מ לא באמת תמכה בסיפורת המגניבה, זה היה ממש מאכזב כשגיליתי את זה. מצד שני, כתבתי מלא האקים להמחיש את זה.
אני חושב שקצת מיותר לשים ספוילרים בכל הודעה בהתחשב בכך שכל הדיון מוכתר בספוילר וכל המשתתפים כבר קראו את הספרים.
כן, המכניקה של מוד"מ לא באמת תמכה בסיפורת המגניבה, זה היה ממש מאכזב כשגיליתי את זה. מצד שני, כתבתי מלא האקים להמחיש את זה.
אני חושב שקצת מיותר לשים ספוילרים בכל הודעה בהתחשב בכך שכל הדיון מוכתר בספוילר וכל המשתתפים כבר קראו את הספרים.
אני לא קראתי את כל הספרים. לפני שהתחלתי בקריאה הזו קראתי לדעתי רק את הראשון כנער.
