חזרתי מאייקון. יאי לי ועניינים. הנה סיפור חיי באייקון:
יום שני. הגעתי בבוקר והלכתי לפאנל של ערים בחלל. היה מעניין למדי. היה בחור שעיצב מוצרים למלון באפס כבידה, שגם הוצגו בסינמטק, וזה היה מאוד מגניב. ואחד אחר דיבר על העתיד של התיישבות על הירח, מה שנראה מאוד אופטימי ברמת השנים, אבל בכל זאת די מעניין. וגם גיליתי שארה"ב מתכננת להנחית שוב אנשים על הירח, אם כי נראה לי ששמעתי על זה מתישהו ושכחתי.
אחר כך הייתה רצועת אינדי חושך, שבאופן מפתיע משהו הייתה מלאה לחלוטין. המשחק שאני הרצתי הלך סבבה, אני נהניתי וגם השחקנים נהנו. ממה ששמעתי גם המשחקים האחרים רצו די טוב, חוץ מ-HOTB שסבל מהרעש של הקבוצה השניה בחדר.
אחר כך הייתי ברצועה של PTA עם רני. המשחק היה כיף בגדול. קצת איטי, והמנחה קצת יותר מדי עזר לנו להחליט מה אנחנו מנסים לעשות, אבל סה"כ כיף. חלק מהשיטה לא בא לידי ביטוי במשחק חד פעמי, אבל מה לעשות - השיטה בנויה בפירוש לקמפיין.
אחר כך הייתי בסרט Chemical Wedding, שמפורסם בעיקר כי הוא נכתב על ידי ברוס דיקינסון (הסולן של Iron Maiden). הייתה לו אווירה טובה ועשירה ושחקנים מגניבים, אבל תסריט עקום ועלילה מסובכת ובלתי ברורה בעליל. אולי זה שראיתי אותו מאוחר בלילה והייתי די עייף השפיע, אבל אני חושב שגם במצב צלול יותר זה היה נראה די מוזר. בחצי מהסצינות לא היה ברור למה הדמויות עושות את מה שהן עושות ומה הן מנסות להשיג, ואיך זה קשור למה שהלך קודם לכן.
יום שלישי. איכשהו יצא שלא עשיתי כלום עד 8 בערב, חוץ מלאכול (מסתבר שיש סיבה שהמחירים במסעדת קינג ג'ורג' כל כך נמוכים...). ב-8 בערב הייתה הרצאה של איוב קרן על "איך לבנות שיטה". אמנם הנחתי שזה יהיה לא משהו ולא באתי עם ציפיות גבוהות, אבל ההרצאה הייתה מתחת לכל הציפיתו הכי נמוכות שלי. במשך 3 שעות הוא לא אמר שום דבר בעל תוכן חוץ מ"צריך שהשיטה תתאים למה שאתה עושה במשחק, והשיטה יכולה לעודד או לדכא פעולות מסויימות של שחקנים". נו שיט, שרלוק. בנוסף, ההרצאה נראתה כאילו היא נתלשה משנות ה-90 (וכפי שהתברר לי אחר כך, נראה שזה אכן המצב). כל השיטות שהוא הזכיר היו משנות ה-90, בעיקר המוקדמות - עולם האפילה הישן (מפורשות הוזכרו vampire, mage, changeling), הרבה מאוד דובר על Amber Diceless, והוזכרה בקצרה ההוצאה הראשונה של צבאות אלמוניים. הוא אמר כמה משפטים על BESM, אם כי אם אני זוכר נכון זה היה אחרי שמישהו מהנוכחים הזכיר אותה מפורשות, אבל לא באמת דיבר על מה שיש שם. כשמישהו הזכיר את Dead Inside (המשחק שהמציא את PDQ, מכאניקת אינדי מפורסמת למדי שמשמשת לדי הרבה משחקים), הוא בבירור לא רק שלא קרא את המשחק - הוא בכלל לא שמע עליו. טוב, והיה גם את מו"ד, כמובן, אבל את מו"ד 4 הוא לא הכיר בכלל ולחלוטין.
לא ניתנו שום כלים לעיצוב שיטה, שום רעיונות ממשיים לאיך להתמודד עם דברים, איך לקדם פעילויות שונות ואיך ליצור כל מיני דברים. הדבר הכי "קונקרטי" שנאמר שם די הסתכם ב"תתנו נק"ן על סוג הפעולות שאתם רוצים שהשחקנים יעשו" - המלצה שהיא בפני עצמה מאוד בעייתית, כי מערכת של נק"ן היא לא בהכרח דבר טוב בכל מקום. פרט לזה, רוב ההרצאה הייתה "אז בואו תחשבו על איך לעשות משחק שמקדם X" - אבל הוא לא אמר שום דבר לגבי איך צריך לחשוב על שאלה כזאת, איזה כלים עומדים לרשותנו כדי לבנות שיטות ולענות על שאלות שכאלה, נאדה. אם בכלל העלית בדעתך מתישהו שאפשר לנסות לעצב שיטה שמתאימה במיוחד לאיזושהי מטרה - הרי שההרצאה הזאת לא נתנה לך כלום. ואלה היו 3 פאקינג שעות של הרצאה.
בקיצור, אני צריך לעשות את זה בעצמי או משהו. can't get any worse than that, after all
(מצטער על ה-rant שנדחף לי פה)
אחר כך ביום שלישי ראיתי את הסרט Sexykiller - סרט ספרדי על רוצחת סדרתית. שאיכשהו הפך אחר כך לסרט זומבים. זה היה משעשע ומאוד מגניב. אקראי לחלוטין, אבל מגניב. אישית אהבתי.
ביום רביעי הייתה בבוקר רצועת אינדי אור, שמשום מה היו בה משהו כמו 17-20 איש מתוך 30 - וזאת על אף שהיא הייתה לגילאה 14+, ונתנה משחקים קלים ולא מתוכחמים ביום הרביעי של אייקון. מוזר. אבל שיהיה. הרצתי 3:16, שרץ סבבה והיה מאוד חמוד. השחקנים היו אקטיביים ונענו בשמחה להצעה לעצב סצינות בעצם, ככה שלא עשיתי יותר מדי במשך רוב המשחק. המשחק היחיד משם שהצלחתי לשאול איך הוא היה היה best friends, שבו שלושה שחקנים מטאליסטים מאוד נהנו לדבר על מטאל חלק ניכר מהמשחק, מה שהיה כיף להם, אבל פחות כיף למנחה ועוד פחות כיף לשחקן שלא אהב מטאל. נו טוב.
אחר כך לא עשיתי יותר מדי עד פאבקון. פאבקון היה חביב, אבל הרגיש כמו פוטנציאל לא ממומש. כמות האנשים ביחס לגודל המקום הביאה לכך שלא הייתה שום אפשרות ממשית לעשות משחק חי מחוץ למשחקים השולחניים - אפשר היה קצת, אבל לא באמת. עלילת העל, אם הייתה, לא באמת הורגשה ולא באה לידי ביטוי ממשי במשחקים. במשחק הראשון הפעולות שעשינו כן השפיעו מפורשות על עוד קבוצה, פשוט כי אלה היו שתי קבוצות עם מטרות מנוגדות (קבוצה אחת קיבלה משימה לזכות מישהו במשפט, קבוצה אחרת קיבלה משימה להרשיע אותו). אבל לא היה ברור איך זה השפיע על שאר המשחק ומה זה אמר אחר כך. המשחק השני שלי היה לגמרי מסוגר בתוך עצמו. היה רמז לכך שעוד קבוצה נמצאת במקום, אבל לא תיקשרנו איתם בשום צורה. היו רמזים לאיזו עלילת על מוזרה שמתרחשת, אבל היא לא הובהרה ולא שיחקה שום תפקיד, לפחות לא במשחק הזה.
ממה שהבנתי, כן הייתה עלילת על יחסית מוגדרת, וגם אמרו כמה דברים כלליים שכאלה - ולכן מאוד חבל שזה לא בא לידי ביטוי. עם הפסקות ארוכות יותר ופחות אנשים היה יכול להיות *הרבה* יותר מגניב, לדעתי.
עוד בעיה, לדעתי, הייתה שברמת משחק החי, הדמויות לא נכחו בפאב / פונדק / מסבאה. כשגם במשחק החי הדמויות בעצם לא בפאב, זה שאתה נמצא בפאב נהיה לא קשור ולא עוזר - ואז נשאלת השאלה למה זה פאבקון.
מה שכן, הקומדיה דל ארטה בהפסקה הייתה ממש מגניבה וחמודה, ונתנה הרבה אווירה מאוד מגניבה לעסק.
אבל בסך הכל נהניתי מפאבקון והיה כיף.
ואחריו הלכתי הביתה. יאי לי.
יום שני. הגעתי בבוקר והלכתי לפאנל של ערים בחלל. היה מעניין למדי. היה בחור שעיצב מוצרים למלון באפס כבידה, שגם הוצגו בסינמטק, וזה היה מאוד מגניב. ואחד אחר דיבר על העתיד של התיישבות על הירח, מה שנראה מאוד אופטימי ברמת השנים, אבל בכל זאת די מעניין. וגם גיליתי שארה"ב מתכננת להנחית שוב אנשים על הירח, אם כי נראה לי ששמעתי על זה מתישהו ושכחתי.
אחר כך הייתה רצועת אינדי חושך, שבאופן מפתיע משהו הייתה מלאה לחלוטין. המשחק שאני הרצתי הלך סבבה, אני נהניתי וגם השחקנים נהנו. ממה ששמעתי גם המשחקים האחרים רצו די טוב, חוץ מ-HOTB שסבל מהרעש של הקבוצה השניה בחדר.
אחר כך הייתי ברצועה של PTA עם רני. המשחק היה כיף בגדול. קצת איטי, והמנחה קצת יותר מדי עזר לנו להחליט מה אנחנו מנסים לעשות, אבל סה"כ כיף. חלק מהשיטה לא בא לידי ביטוי במשחק חד פעמי, אבל מה לעשות - השיטה בנויה בפירוש לקמפיין.
אחר כך הייתי בסרט Chemical Wedding, שמפורסם בעיקר כי הוא נכתב על ידי ברוס דיקינסון (הסולן של Iron Maiden). הייתה לו אווירה טובה ועשירה ושחקנים מגניבים, אבל תסריט עקום ועלילה מסובכת ובלתי ברורה בעליל. אולי זה שראיתי אותו מאוחר בלילה והייתי די עייף השפיע, אבל אני חושב שגם במצב צלול יותר זה היה נראה די מוזר. בחצי מהסצינות לא היה ברור למה הדמויות עושות את מה שהן עושות ומה הן מנסות להשיג, ואיך זה קשור למה שהלך קודם לכן.
יום שלישי. איכשהו יצא שלא עשיתי כלום עד 8 בערב, חוץ מלאכול (מסתבר שיש סיבה שהמחירים במסעדת קינג ג'ורג' כל כך נמוכים...). ב-8 בערב הייתה הרצאה של איוב קרן על "איך לבנות שיטה". אמנם הנחתי שזה יהיה לא משהו ולא באתי עם ציפיות גבוהות, אבל ההרצאה הייתה מתחת לכל הציפיתו הכי נמוכות שלי. במשך 3 שעות הוא לא אמר שום דבר בעל תוכן חוץ מ"צריך שהשיטה תתאים למה שאתה עושה במשחק, והשיטה יכולה לעודד או לדכא פעולות מסויימות של שחקנים". נו שיט, שרלוק. בנוסף, ההרצאה נראתה כאילו היא נתלשה משנות ה-90 (וכפי שהתברר לי אחר כך, נראה שזה אכן המצב). כל השיטות שהוא הזכיר היו משנות ה-90, בעיקר המוקדמות - עולם האפילה הישן (מפורשות הוזכרו vampire, mage, changeling), הרבה מאוד דובר על Amber Diceless, והוזכרה בקצרה ההוצאה הראשונה של צבאות אלמוניים. הוא אמר כמה משפטים על BESM, אם כי אם אני זוכר נכון זה היה אחרי שמישהו מהנוכחים הזכיר אותה מפורשות, אבל לא באמת דיבר על מה שיש שם. כשמישהו הזכיר את Dead Inside (המשחק שהמציא את PDQ, מכאניקת אינדי מפורסמת למדי שמשמשת לדי הרבה משחקים), הוא בבירור לא רק שלא קרא את המשחק - הוא בכלל לא שמע עליו. טוב, והיה גם את מו"ד, כמובן, אבל את מו"ד 4 הוא לא הכיר בכלל ולחלוטין.
לא ניתנו שום כלים לעיצוב שיטה, שום רעיונות ממשיים לאיך להתמודד עם דברים, איך לקדם פעילויות שונות ואיך ליצור כל מיני דברים. הדבר הכי "קונקרטי" שנאמר שם די הסתכם ב"תתנו נק"ן על סוג הפעולות שאתם רוצים שהשחקנים יעשו" - המלצה שהיא בפני עצמה מאוד בעייתית, כי מערכת של נק"ן היא לא בהכרח דבר טוב בכל מקום. פרט לזה, רוב ההרצאה הייתה "אז בואו תחשבו על איך לעשות משחק שמקדם X" - אבל הוא לא אמר שום דבר לגבי איך צריך לחשוב על שאלה כזאת, איזה כלים עומדים לרשותנו כדי לבנות שיטות ולענות על שאלות שכאלה, נאדה. אם בכלל העלית בדעתך מתישהו שאפשר לנסות לעצב שיטה שמתאימה במיוחד לאיזושהי מטרה - הרי שההרצאה הזאת לא נתנה לך כלום. ואלה היו 3 פאקינג שעות של הרצאה.
בקיצור, אני צריך לעשות את זה בעצמי או משהו. can't get any worse than that, after all
(מצטער על ה-rant שנדחף לי פה)
אחר כך ביום שלישי ראיתי את הסרט Sexykiller - סרט ספרדי על רוצחת סדרתית. שאיכשהו הפך אחר כך לסרט זומבים. זה היה משעשע ומאוד מגניב. אקראי לחלוטין, אבל מגניב. אישית אהבתי.
ביום רביעי הייתה בבוקר רצועת אינדי אור, שמשום מה היו בה משהו כמו 17-20 איש מתוך 30 - וזאת על אף שהיא הייתה לגילאה 14+, ונתנה משחקים קלים ולא מתוכחמים ביום הרביעי של אייקון. מוזר. אבל שיהיה. הרצתי 3:16, שרץ סבבה והיה מאוד חמוד. השחקנים היו אקטיביים ונענו בשמחה להצעה לעצב סצינות בעצם, ככה שלא עשיתי יותר מדי במשך רוב המשחק. המשחק היחיד משם שהצלחתי לשאול איך הוא היה היה best friends, שבו שלושה שחקנים מטאליסטים מאוד נהנו לדבר על מטאל חלק ניכר מהמשחק, מה שהיה כיף להם, אבל פחות כיף למנחה ועוד פחות כיף לשחקן שלא אהב מטאל. נו טוב.
אחר כך לא עשיתי יותר מדי עד פאבקון. פאבקון היה חביב, אבל הרגיש כמו פוטנציאל לא ממומש. כמות האנשים ביחס לגודל המקום הביאה לכך שלא הייתה שום אפשרות ממשית לעשות משחק חי מחוץ למשחקים השולחניים - אפשר היה קצת, אבל לא באמת. עלילת העל, אם הייתה, לא באמת הורגשה ולא באה לידי ביטוי ממשי במשחקים. במשחק הראשון הפעולות שעשינו כן השפיעו מפורשות על עוד קבוצה, פשוט כי אלה היו שתי קבוצות עם מטרות מנוגדות (קבוצה אחת קיבלה משימה לזכות מישהו במשפט, קבוצה אחרת קיבלה משימה להרשיע אותו). אבל לא היה ברור איך זה השפיע על שאר המשחק ומה זה אמר אחר כך. המשחק השני שלי היה לגמרי מסוגר בתוך עצמו. היה רמז לכך שעוד קבוצה נמצאת במקום, אבל לא תיקשרנו איתם בשום צורה. היו רמזים לאיזו עלילת על מוזרה שמתרחשת, אבל היא לא הובהרה ולא שיחקה שום תפקיד, לפחות לא במשחק הזה.
ממה שהבנתי, כן הייתה עלילת על יחסית מוגדרת, וגם אמרו כמה דברים כלליים שכאלה - ולכן מאוד חבל שזה לא בא לידי ביטוי. עם הפסקות ארוכות יותר ופחות אנשים היה יכול להיות *הרבה* יותר מגניב, לדעתי.
עוד בעיה, לדעתי, הייתה שברמת משחק החי, הדמויות לא נכחו בפאב / פונדק / מסבאה. כשגם במשחק החי הדמויות בעצם לא בפאב, זה שאתה נמצא בפאב נהיה לא קשור ולא עוזר - ואז נשאלת השאלה למה זה פאבקון.
מה שכן, הקומדיה דל ארטה בהפסקה הייתה ממש מגניבה וחמודה, ונתנה הרבה אווירה מאוד מגניבה לעסק.
אבל בסך הכל נהניתי מפאבקון והיה כיף.
ואחריו הלכתי הביתה. יאי לי.