ooc: אני משחק את אליזבת אסטפורד כדמות בלא שחקן.
ובקשה חשובה: שכל השחקנים ישלחו לי את דף הדמות שקיבלו לדוא"ל
[email protected] (אני צריך את זה בכדי להתגבר על קושי טכני).
---------------------- Scenario I --------------------------
לאחר שנגמרו כל הטקסים המרגיזים והארכניים, ואיימי קריס וחבורתה הורשו לצאת מטירת סנט-קודור, החבורה רוכבת באיטיות לאורכה של היידרקרון (Hydercrown), עיר הבירה ההידרוסטית העצומה; תחילה, בין הבתים המפוארים ומוגני החומה לבין שדות החיטה הגדולים של רובע גלבין, אחר-כך בין בתי האבן הצפופים והחנויות הקטנות הרבות לאורך דרך הנרות; משמאלכם, אתם רואים את הבתים המוזנחים של רובע הפעמון, מוזנחים בין עצים מתים ובקעים באדמה.
"אנשי כת מטורפים" רוטנת אליזבת, ומאיצה את הקצב, להשיג את איימי קריס.
ככל שאתם מתקדמים, כך הרחובות נעשים צפופים יותר, והבתים עלובים יותר; לאחר כחצי שעה של רכיבה איטית, הדרך מתחילה לרדת למטה, לכיוון אגם היידראו הגדול. האגם העצום, המפריד בין שני חלקיה של העיר היידרקרון, מלא במאות ספינות מכל גודל ומין: החל בתלת-סיפוניות עצומות, הנושאות עליהן עשרות בליסטראות ומאות חיילים, וכלה בספינות דייגים ויאכטות שעשועים צבעוניות. מהצד השני, אתם רואים את ענן העשן העכור העומד מעל רובע הארובות הגדול.
כעת, הדרך נעשית צפופה והומה אדם עוד-יותר, כאשר אתם חוצים את רובע הצבעים שוקק הפעילות. אתם חולפים בין דוכני צבע, ביתני תופרות, נגריות רועשות ועוד, עוקפים עגלות סחורה איטיות, ומפלסים דרך לכיוון הגשרים הגדולים של האגם.
כעת, אתם מגיעים לכיכר קטנה, מרחק עשר דקות רכיבה איטית מהגשרים; מצד אחד, נישא פונדק צנוע הנושא את השלט "סל התפודים", ומהצד השני, נגריה גדולה בת שלוש קומות. ביניהם, בוקעת דרך צדדית, בה ניצב מחסום של משמר העיר.
"הם יודעים יפה למה הם נמצאים כאן" מעירה אליזבת בנחרת בוז "מכאן הולכים הרדיקלים המטונפים לכיוון מועדון 'צרעת השלום', אם שמעתם... ותמיד הם מחפשים צרות... או ליתר דיוק, שני הצדדים מחפשים צרות".
עוד היא מדברת, ואתם רואים מולכם חבורה של שישה אנשים מתנודדת מכיוון המחסום; השומרים צהובי המדים זזים, ומניחים להם לעבור. החבורה שמתקרבת אליכם מונה ארבעה צעירים ושתי צעירות (רק שניים מהצעירים חמושים, מהם אחד באופן רציני). מי שנראה המנהיג הוא בן 17 בערך, נער שמנמן וגבוה, בעל לחיים מנומשות וחיוך דבילי ומרגיז על הפנים, מתחת לשער כתום סבוך ופרוע.
למרות שהוא מוזנח, וגם קצת שיכור, נראה לכם שהבגדים שלו, ביזאריים ככל שיהיו, הם מאיכות טובה. הוא עטוי במעין "שלייקס" מוזרים, ועל החזה ציור של לב אדום מחייך. שני עגילי זהב גדולים, שלא היו מביישים פיראט, מתנדנדים מאוזניו.
"שלום ואהבה לכולם!" הוא מחייך, מלקק את שפתיו בלשון בשרנית וארוכה, עיניו פוזלות בחיבה מופגנת לעבר איימי.
"שיו, זו באמת היא! תראו, הבובונת המוזהבת חזרה מהמתים!" הוא מגרגר, מתקרב עוד יותר.
"אמרתי לכם! אמרתי לכם שאני צודקת!" צועקת נערה רזה עם שער שחור פרוע "היא חזרה, והיא עומדת להרביץ הופעה!"