איתן לקח את מכשיר הקשר הצידה והתחיל לדבר עם הבונקר בזמן שרכן מעל נועם ווידא שהיא בסדר. הוא אמר להם להגיד לבסיס לצפות לעוד נפגע, הניח את מכשיר הקשר בצד, עבר לצידה השני של נועם כדי שיוכל לכוון אל הבסיס ואז לקח צעד אחד דרך המנהרה ונעלם ביחד עם נועם.
"אם אתה קורא לילד בן 20 קטין... אני לא רוצה לדעת מה לא," דני אמר וניגש להרים את מכשיר הקשר שאיתן השאיר. בזמן שמארק והשאר משאירים את מיכאל תחת שליטה, הוא ניגש הצידה והחליף מספר דברים עם הבונקר. לבסוף חזר ואסף את כולם למקום אחד. "מיד ישלחו לפה אנשים לאסוף את מיכאל. אנחנו התבקשנו לחזור לבסיס. כנראה בגלל שמחליפים אותי בתור המפקד של הצוות הזה. אני עוד לא יודע למה אבל, וזה משהו שכדאי שתלמדו עכשיו, קודם מצייתים לפקודות ואחר מתלוננים עליהן."
איתן חזר ונכנס דרך הדלתות הגדולות שניות בודדות לפני שכדור לבן גדל והופיע משום מקום באמצע האולם. הוא גדל תוך שנייה עד כדי שלושה מטרים, דוחף הצידה ספסלים וכל דבר שהיה בדרך וכל הנוכחים הרגישו כאילו משב רוח אימתני ומהיר בקע ממנו. שנייה לאחר מכן הוא התכווץ עד שנעלם בתוך חזהו של גבר מבוגר במדי קצין שעמד מולם. לידו עמדו שני חיילים נוספים.
"תכינו את האסיר לתנועה," אמר הקצין והשניים הנוספים הלכו אל מיכאל, מזיזים הצידה את ארי ומארק כדי לבדוק שהוא אכן מנוטרל ולא מתנגד.
"סרן עמוס, סמל דני," אמר דני אבל לא הצדיע. "אני המפקד של הצוות הזה. ביחד הצלחנו לתפוס את המחונן הזה שברח מהבונקר."
"תודה רבה לך, דני," החזיר לו עמוס. "אבל אנחנו נטפל בנושא עכשיו." הוא ניגש אל מיכאל ואל שניי עוזריו. הם השאירו למארק עוד כשלוש שניות נוספות, להותיר למיכאל מסר מעודד אחרון, ואז הכדור הלבן הופיע, עטף את ארבעתם ואז התכווץ ונעלם, משאיר את הבמה ריקה ומביא איתו משב אוויר חזק נוסף רק בכיוון השני.
"אז כדאי שנחזור לבסיס," דני אמר. "איתן. ברגע שאתה מוכן."
----
שאר הלילה שנותר להם עבר ביעף. הם חזרו לבסיס של צמר"ת. המ"מית חיכתה להם שם וקראה לדני לשיחה הצידה. שניהם נכנסו אל משרדה בזמן שכל השאר חיכו בחוץ. מבחוץ הם שמעו בעיקר לחשושים ואז "אוי ואבוי!" אחד מספיק חזק בשביל להישמע במסדרון. פחות מדקה אחר כך, דני יצא מהמשרד, פלט משהו על כך שהוא ממש מצטער אבל הוא חייב ללכת, והחל לרוץ במורד המסדרון לכיוון המגורים.
המ"מית יצאה מהמשרד ונעמדה מולם, סוקרת אותם מימין לשמאל ומלמעלה למטה. "לצערנו, לסמל דני יש מקרה חירום משפחתי דחוף ונאלצנו לשלוח אותו הביתה. למזלנו, יש לנו את רב"ט אלכס שהסכים לקצר את חופשת סיום הקורס שלו ולהחליף את דני בפיקוד על הצוות הזה. בינתיים, העמדה שלכם סביב הבונקר כבר מולאה ומגיע לכם לנוח אחרי ההרפתקה של הלילה הזה. אז לכו לישון. אנחנו עדיין במצב חירום ביחידה אז אל תתפזרו אבל המשימה הבאה שלכם עדיין לא סגורה. לילה טוב. משוחררים."
ובזאת, צוות דני הפך להיות צוות אלכס, הצוות באמת הכי חדש בצמר"ת. אבל לדבר כזה עוד עלולים להיות יתרונות. כפי שיגלו בהמשך.
----
יוקאי היה מאוד שימושי בשבילם. הוא עשה מה שאמרו לו בלי לסטות וביעילות ממש מפחידה. המשימה שלו, אחרי פתיחת הבונקר, הייתה לאתר, לנטרל ולחלץ מטרה אחת מאוד מסוימת. הסבירו לו עליה, על מה היא עלולה לעשות ואיך לנטרל אותה. ובשבילו, הייתה זו משימה דיי קלה. ולפני שעלה אור הבוקר שאחרי, היא הייתה על כתפו כאשר צעד בתוך בית מחסה של הארגון. הוא הביא אותה אל חדר אחורי והניח אותה על הכיסא שהיה שם, לא נוגע באזיקים שהחזיקו את ידיה מאחורי הגב, בכיסוי עיניים שלה או בחתיכת הבד שחסמה את פיה. הוא חיכה שם, צופה בה, עד שנכנס לחדר אדם ממוצא ערבי -- הוא לא טרח להבדיל יותר מדי בין קבוצות אתניות.
"או הו הו," הוא אמר וחיכך את ידיו אחת בשנייה. "שני נגב... יש לנו תוכניות בשבילך. עבודה טובה," אמר וטפח על שכמו של יוקאי.