מי אני?
גיא קאפח, עורך באתר הפונדק בחל"ת, בעיקרון אני אמור לעבור על הכתבות בפונדק לפני הפרסום, להגיה אותן ולערוך אותן כך שהן תהיינה קריאות יותר. למרבה הצער אין לי ממש פנאי להתעסק עם זה בזמן האחרון ערכתי גם את "אלופי האור" וזה היה בערך הפרויקט האחרון שלי במסגרת הפונדק.
בגיל 8 קראתי על "מבוכים ודרקונים" בעיתון הילדים "צ'ופר", שאחר כך הפך ל"מעריב לילדים", הרעיון היה נראה לי מקסים ולאחר זמן מה חבר שלי שהתאמן איתי בחוג קרטה שאל אותי אם אני מכיר ורוצה לשחק בזה, כמובן שעניתי בחיוב. הוא צילם לי את החוברת האדומה לשחקן והקמנו קבוצה שלא שרדה יותר מדי זמן. מאז הספקתי לשאול ממנו גם את החוברת האדומה לשליט המבוך (שעדיין אצלי ביחד עם תצלום החוברת לשחקן) ולקנות את החוברת הכחולה. עבור מי שעוד לא קרא את הכתבות על ההיסטוריה של מו"ד: מדובר במהדורה ישנה של מו"ד שחולקה ונמכרה בצבעים שונים בהתאם להתקדמות הדמויות. במהלך השנים ניסיתי ליצור עוד כמה קבוצות משחק אבל בדרך כלל זה לא החזיק מעמד אז שיחקתי בעיקר בכנסים, בהתחלה היו כנסי טד"י (טורניר דרקונים ישראלי) וטמ"י (טורניר מבוכים ישראלי) ואז ביגור למיניהם. בדרך התוודעתי לכל מיני שיטות משחק אחרות והכרתי חברים חדשים שעם חלקם אני בקשר עד היום למרות שחלק מהם כבר רחוקים מאוד מעולם משחקי התפקידים.
דווקא היום אני משחק די הרבה, יש לי קבוצת משחק קבועה ועוד כמה לא קבועות, לפני כמה שנים היו לי 3 קבוצות בו זמנית.
אני בן 34, ירושלמי (למעט שנה בגלות פתח-תקווה), ד"ר לביולוגיה שעושה הסבה למחשבים, נשוי לאניה ואבא לרעואל (בן 3.5) ושלהבת (בת 1.5), סוג של דוס.
במה אני משחק היום ואילו משחקים אני הכי אוהב?
אני משחק היום בעיקר מו"ד 5, כשחקן במערכת נסיכי האפוקליפסה וכמנחה במשחקי ליגת ההרפתקנים בירושלים.
יש לי קבוצה נוספת שאני מריץ לה הרפתקאות dark conspiracy בשיטת עולמות פראיים.
אומנם מו"ד 5 היא שיטה נהדרת אבל בעיקרון אני מעדיף את שיטת עולמות פראיים, אני מרגיש שהיא יותר מלהיבה ונותנת לי יותר אפשרויות.
אני מאוד מחבב את המערכה beast & barbarians של עולמות פראיים, זו מערכת "חרב וכשפים" בסגנון קונאן הברברי, היא די סטריאוטיפית, גסה ופשוטה אבל מהנה, יש לי גם קבוצת משחק עבורה אבל אנחנו כמעט ולא נפגשים.
עבור מו"ד עולם המערכה האהוב עליי הוא של אתאס (dark sun) ואני מרבה להנחות בו, יש לי גם אוסף לא רע של מוצרים הקשורים אליו.
עולם המערכה האהוב עליי ביותר הוא "החיים השפלים" בו משחקים דמויות מגוחכות לחלוטין כמו צאצאיהם התבוניים של הג'וקים או של חטיפים מתוקים (כן, כן).
בקצרה הייתי אומר שאני מחבב פנטזיה נמוכה ולא שגרתית עם הרבה אקשן.
סיפור משעשע / מיוחד על התחביב
בגיל 14 הלכתי לכנס טמ"י ונרשמתי למשחק חדשני ומרתק של סופר-גיבורים! באותה תקופה בדיוק התחילו להיכנס לשוק הישראלי שיטות חדשות שהוצגו לקהל הרחב במסגרת הכנסים (טמ"י ואיגור ואפילו טד"י האחרון) והייתי סקרן לנסות עוד שיטות ומשחקים. בהיותי בן 14 דירדרתי את המשחק לאוסף של גסויות, דאחקות ושטויות אבל שמרתי על קשר עם שניים מהילדים ששיחקו איתי באותו מפגש, בעיקר דרך מערכת הצ'אטים העתיקה IRC. המשכנו להיפגש בכנסים, נכנסתי למעגל החברים שלהם ואנחנו בקשר עד היום הזה. הם כבר לא משחקים משחקי תפקידים, אבל הרצתי כבר לחברה של אחד מהם משחק לפני זמן מה והיא אפילו התלהבה ומחכה לפעם הבאה.
מה הייתה המערכה הכי ארוכה ששיחקת בה, ומה החוויה שאתה הכי זוכר ממנה?
בדרך כלל אני לא מגיע מעבר לדרגה 6/7 במו"ד. אני אציין לטובה את מערכת מו"ד 4 ששיחקתי ברול20. זו גם הייתה מערכה מאוד מעניינת וגם היה לי כיף לשחק בה למרות שהיא הייתה מקוונת (יש לי ניסיון די רע עם משחקים מקוונים). אחת החוויות הזכורות לי היא שבמהלך מנוסה, הגנבת הפיקסית בחבורה ראתה אבן חן מנצנצת וכמו אבו באלאדין לא התאפקה וניסתה לגנוב אותה תוך סיכון של כולנו. עשינו אתגר מיומנות וחילצתי אותה באמצעות שיגור. השה"ם באמת ידע לעשות אתגרי מיומנות מעניינים (למשל, פעם אחרת זימנו - ללא יודעין - תולעת ענקית כדי לברוח מהאויבים שלנו).
שאלה לקהל
זהירות - שאלה חופרת!
מיהם האנשים/ספרים/סרטים/אחר שהכי השפיעו עליכם?
אני אתחיל בסדר כרונולוגי (של השפעתם עליי):
1) פרופ' ישעיהו ליבוביץ: הציג לי גישה מינימליסטית ותובענית לדת היהודית, לפילוסופיה של המדע; חידד את בעיית הגוף והנפש; התיר את העימות בין דת ומדע.
2) רמב"ם: מציג לי גישה כוללנית להלכה, הציב אידאל של אדיקות דתית עם רוחב-אופקים אינטלקטואלי וחוסר פשרנות.
3) סרן קירקגור: הפילוסוף הראשון שקראתי, קשה לי לשים את האצבע בדיוק על המקום שבו הוא השפיע עליי, אבל קראתי אותו שוב אחרי עשור והבנתי שבדיעבד הוא מאוד השפיע עליי, אולי אני צריך לקרוא שוב כדי לרענן את זכרוני. אני משער שמדובר ביחס האמביוולנטי לאל כדבר מפחיד ונוראי שעורגים אליו.
4) הרב סולובייצ'יק: מבחינה פילוסופית הוא שייך לז'אנר של קירקגור (אקזיסטנציאליזם), אבל ההגות שלו שזורה במחויבות להלכה ובהצבתה כמימוש האידיאלי של האדם (בספרו איש ההלכה). הכתיבה שלו, כנהוג בז'אנר, מאוד מלודית.
5) שד"ל: בניגוד לכל הקודמים, שד"ל הציג גישה אמונית שדוחה את הפילוסופיה, מדגישה את הרגש ומציבה את היהדות בעיקר כדת הומניסטית.
*) המשפחה שלי: זה אולי יישמע נדוש, אבל המשפחה, הן בתור מסגרת והן בתור אישים מאוד השפיעו ומשפיעים עליי במגוון תחומים.
גיא קאפח, עורך באתר הפונדק בחל"ת, בעיקרון אני אמור לעבור על הכתבות בפונדק לפני הפרסום, להגיה אותן ולערוך אותן כך שהן תהיינה קריאות יותר. למרבה הצער אין לי ממש פנאי להתעסק עם זה בזמן האחרון ערכתי גם את "אלופי האור" וזה היה בערך הפרויקט האחרון שלי במסגרת הפונדק.
בגיל 8 קראתי על "מבוכים ודרקונים" בעיתון הילדים "צ'ופר", שאחר כך הפך ל"מעריב לילדים", הרעיון היה נראה לי מקסים ולאחר זמן מה חבר שלי שהתאמן איתי בחוג קרטה שאל אותי אם אני מכיר ורוצה לשחק בזה, כמובן שעניתי בחיוב. הוא צילם לי את החוברת האדומה לשחקן והקמנו קבוצה שלא שרדה יותר מדי זמן. מאז הספקתי לשאול ממנו גם את החוברת האדומה לשליט המבוך (שעדיין אצלי ביחד עם תצלום החוברת לשחקן) ולקנות את החוברת הכחולה. עבור מי שעוד לא קרא את הכתבות על ההיסטוריה של מו"ד: מדובר במהדורה ישנה של מו"ד שחולקה ונמכרה בצבעים שונים בהתאם להתקדמות הדמויות. במהלך השנים ניסיתי ליצור עוד כמה קבוצות משחק אבל בדרך כלל זה לא החזיק מעמד אז שיחקתי בעיקר בכנסים, בהתחלה היו כנסי טד"י (טורניר דרקונים ישראלי) וטמ"י (טורניר מבוכים ישראלי) ואז ביגור למיניהם. בדרך התוודעתי לכל מיני שיטות משחק אחרות והכרתי חברים חדשים שעם חלקם אני בקשר עד היום למרות שחלק מהם כבר רחוקים מאוד מעולם משחקי התפקידים.
דווקא היום אני משחק די הרבה, יש לי קבוצת משחק קבועה ועוד כמה לא קבועות, לפני כמה שנים היו לי 3 קבוצות בו זמנית.
אני בן 34, ירושלמי (למעט שנה בגלות פתח-תקווה), ד"ר לביולוגיה שעושה הסבה למחשבים, נשוי לאניה ואבא לרעואל (בן 3.5) ושלהבת (בת 1.5), סוג של דוס.
במה אני משחק היום ואילו משחקים אני הכי אוהב?
אני משחק היום בעיקר מו"ד 5, כשחקן במערכת נסיכי האפוקליפסה וכמנחה במשחקי ליגת ההרפתקנים בירושלים.
יש לי קבוצה נוספת שאני מריץ לה הרפתקאות dark conspiracy בשיטת עולמות פראיים.
אומנם מו"ד 5 היא שיטה נהדרת אבל בעיקרון אני מעדיף את שיטת עולמות פראיים, אני מרגיש שהיא יותר מלהיבה ונותנת לי יותר אפשרויות.
אני מאוד מחבב את המערכה beast & barbarians של עולמות פראיים, זו מערכת "חרב וכשפים" בסגנון קונאן הברברי, היא די סטריאוטיפית, גסה ופשוטה אבל מהנה, יש לי גם קבוצת משחק עבורה אבל אנחנו כמעט ולא נפגשים.
עבור מו"ד עולם המערכה האהוב עליי הוא של אתאס (dark sun) ואני מרבה להנחות בו, יש לי גם אוסף לא רע של מוצרים הקשורים אליו.
עולם המערכה האהוב עליי ביותר הוא "החיים השפלים" בו משחקים דמויות מגוחכות לחלוטין כמו צאצאיהם התבוניים של הג'וקים או של חטיפים מתוקים (כן, כן).
בקצרה הייתי אומר שאני מחבב פנטזיה נמוכה ולא שגרתית עם הרבה אקשן.
סיפור משעשע / מיוחד על התחביב
בגיל 14 הלכתי לכנס טמ"י ונרשמתי למשחק חדשני ומרתק של סופר-גיבורים! באותה תקופה בדיוק התחילו להיכנס לשוק הישראלי שיטות חדשות שהוצגו לקהל הרחב במסגרת הכנסים (טמ"י ואיגור ואפילו טד"י האחרון) והייתי סקרן לנסות עוד שיטות ומשחקים. בהיותי בן 14 דירדרתי את המשחק לאוסף של גסויות, דאחקות ושטויות אבל שמרתי על קשר עם שניים מהילדים ששיחקו איתי באותו מפגש, בעיקר דרך מערכת הצ'אטים העתיקה IRC. המשכנו להיפגש בכנסים, נכנסתי למעגל החברים שלהם ואנחנו בקשר עד היום הזה. הם כבר לא משחקים משחקי תפקידים, אבל הרצתי כבר לחברה של אחד מהם משחק לפני זמן מה והיא אפילו התלהבה ומחכה לפעם הבאה.
מה הייתה המערכה הכי ארוכה ששיחקת בה, ומה החוויה שאתה הכי זוכר ממנה?
בדרך כלל אני לא מגיע מעבר לדרגה 6/7 במו"ד. אני אציין לטובה את מערכת מו"ד 4 ששיחקתי ברול20. זו גם הייתה מערכה מאוד מעניינת וגם היה לי כיף לשחק בה למרות שהיא הייתה מקוונת (יש לי ניסיון די רע עם משחקים מקוונים). אחת החוויות הזכורות לי היא שבמהלך מנוסה, הגנבת הפיקסית בחבורה ראתה אבן חן מנצנצת וכמו אבו באלאדין לא התאפקה וניסתה לגנוב אותה תוך סיכון של כולנו. עשינו אתגר מיומנות וחילצתי אותה באמצעות שיגור. השה"ם באמת ידע לעשות אתגרי מיומנות מעניינים (למשל, פעם אחרת זימנו - ללא יודעין - תולעת ענקית כדי לברוח מהאויבים שלנו).
שאלה לקהל
זהירות - שאלה חופרת!
מיהם האנשים/ספרים/סרטים/אחר שהכי השפיעו עליכם?
אני אתחיל בסדר כרונולוגי (של השפעתם עליי):
1) פרופ' ישעיהו ליבוביץ: הציג לי גישה מינימליסטית ותובענית לדת היהודית, לפילוסופיה של המדע; חידד את בעיית הגוף והנפש; התיר את העימות בין דת ומדע.
2) רמב"ם: מציג לי גישה כוללנית להלכה, הציב אידאל של אדיקות דתית עם רוחב-אופקים אינטלקטואלי וחוסר פשרנות.
3) סרן קירקגור: הפילוסוף הראשון שקראתי, קשה לי לשים את האצבע בדיוק על המקום שבו הוא השפיע עליי, אבל קראתי אותו שוב אחרי עשור והבנתי שבדיעבד הוא מאוד השפיע עליי, אולי אני צריך לקרוא שוב כדי לרענן את זכרוני. אני משער שמדובר ביחס האמביוולנטי לאל כדבר מפחיד ונוראי שעורגים אליו.
4) הרב סולובייצ'יק: מבחינה פילוסופית הוא שייך לז'אנר של קירקגור (אקזיסטנציאליזם), אבל ההגות שלו שזורה במחויבות להלכה ובהצבתה כמימוש האידיאלי של האדם (בספרו איש ההלכה). הכתיבה שלו, כנהוג בז'אנר, מאוד מלודית.
5) שד"ל: בניגוד לכל הקודמים, שד"ל הציג גישה אמונית שדוחה את הפילוסופיה, מדגישה את הרגש ומציבה את היהדות בעיקר כדת הומניסטית.
*) המשפחה שלי: זה אולי יישמע נדוש, אבל המשפחה, הן בתור מסגרת והן בתור אישים מאוד השפיעו ומשפיעים עליי במגוון תחומים.