• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הטבעת האחת הטבעת האחת - סיפורים מארץ הפרא

בדיוק. אולי זה אפילו אותו אחד שתקף את האחווה במוריה.

החיסרון הבולט של הספר למנחה הוא חוסר הגיוונים באויבים המתוארים - יש אורקים, עכבישים, וורגים וטרולים. הוא לא מתואר בספר הבסיס אלא בספר Tales from Wilderland. קצת גיוון מתבקש, וזה היה המקום להכניס אותו.
 
האמת היא שלא נמצאות הנחיות בספרים ליצירת תוכן חדש מכל סוג שהוא. אני מאוד מקווה שייצאו כאלה בהמשך. בינתיים זה לא מנע ממני ליצור שום דבר - יצרתי עד עכשיו הרבה מפלצות, נשקים, מאפיינים וחפצים מיוחדים. אני יכול לפרסם כאן חלק מהם אם תרצה דוגמאות.

למעשה, אני לא בטוח כמה הנחיות כאלו נדרשות בכדי ליצור תוכן מכאני חדש לשיטה. בסך הכל זה לא כל כך מסובך וכל אחד שמכיר טוב מספיק את השיטה יכול ליצור משהו חדש.
 
עמדתי ללכת למפגש הבא, ושוב נזכרתי לעדכן. אז באופן קצר למדי-

שלב האחווה

מה27 לאוקטובר עד ל7 לנובמבר, שנת 2946 לעידן השלישי
ההרפתקנים מחליטים להמשיך ולהתלוות אל באלדור ושיירתו אל ביתו של ביאורן עצמו, שמקבל אותם בזרועות פתוחות ושמח לראות את בן חסותו, ברן, חי, בריא ושלם. הם ממשיכים עם השיירה דרומה אל כפריהם אנשי היער ליד המעבורת הישנה. משם הם נפרדים מבאלדור ובלגו כשבאלדור ממשיך לנדוד דרומה, לכיוון רוהאן ואז גונדור. החבורה מחליטה לחזור צפונה, לדרך היער האלפית ממנה הגיעו – אולי מערבה, אל ריבנדל והלאה אל הפלך וההרים הכחולים, ואולי בחזרה לעיר האגם, דייל וארבור.

סיימנו את הסשן עם ׳שלב האחווה׳. שלב האחווה הוא שלב במשחק שמתרחש לאחר שההרפתקה עצמה מסתיימת. זה מין סוג של downtime. בשלב הזה, בעצם, השחקנים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, אבל בגבולות ההיגיון, בזמן שהשה״ם נותן את מושכות הסיפור לשחקנים. הדמויות יכולות להשיג פטרון חדש, ליצור משהו, ללכת לבקר מקום/מישהו, וכו׳, הכול. בנוסף, בשלב האחווה הדמויות יכולות לנצל את נקודות הניסיון וההתקדמות שקיבלו בהרפתקאת הקודמות ולהיפטר מנקודות צל או לאות. 
 לטבעת האחת יש שתי ׳מסלולים׳ של התקדמות בעוצמה: נקודות ניסיון רגילות, שמשיגים אותם באיטיות(2-4 בהרפתקה) ומקבלים אותם כשמשיגים מטרות סיפוריות, ומשתמשים בהם רק בשביל לשפר את החוכמה והגבורה של הדמות, או לחילופין את רמת המיומנות של הנשקים.
נקודות התקדמות מתקבלות במהלך שלב ההרפתקה דרך שימוש נבון במיומנויות(גלגול מיומנות עם מינוס גדול ולהצליח, גלגול מיומנות שתומכת באופן ברור ורלבנטי באחד ממאפייני הדמות בהצלחה, או לגלגל מיומנות נגד רף גבוה), ומשמשים כדי לשפר מיומנויות לא קרביות.
הגיבורים שלנו קיבלו 3 נקודות ניסיון בזכות הליווי המוצלח של שיירתו של באלדור לאורך יעראופל, ובגלל שצריך לפחות 4 נקודות ניסיון בשביל לעשות משהו חוץ מלפתוח מיומנות נשק חדשה בדרגה 1, השחקנים החליטו לא לבזבז אותם.  
הם גם קיבלו 3-5 נקודות התקדמות. אדאלארד שיפר את יכולות התובנה והקרב שלו(שמשקף את השתתפותו בקרב הראשון בחייו). השאר, באופן לא חכם כל כך,שמרו את נקודות ההתקדמות שלהם לשלב האחווה הבא, שם יוכלו לשפר עוד יותר את היכולות החזקות והמוצלחות ביותר שלהם.
 
במבט לאחור זה היה שלב האחווה שניצלנו בצורה הכי פחות טובה... היו כמה שלבי אחווה אחרי זה שגם היו חסרי פעילות, אבל בהם השאר גם ממש שיפרו את התכונות שלהם...
 
מסכים. בתכלס זה בעיה שלכם, יכולתם לעשות יותר. אבל זה היה שלב האחווה הראשון שלכם, ולא ציפיתי ממש ליותר.

בכל אופן, שלב האחווה הסתיים, ושלב ההרפתקה התחיל מחדש, והחבורה לקחה על עצמה הרפתקה חדשה.

בעקבותיו של הוביט

הפונדק המזרחי


14 לנובמבר, שנת 2946 לעידן השלישי

החבורה, לאחר שנפרדה מבאלדור ובלגו בדרכם לרוהאן, עושה את דרכה חזרה צפונה, לעבר שער היער. החבורה מחליטה לעצור בלילה במקום שנקרא 'הפונדק המזרחי', פונדק מסביר פנים המנוהל על ידי זוג הוביטים שמוכרים לאדאלארד. הפונדק נמצא לא רחוק משער היער, והשאר מסכימים ללון במקום.
בשעת הדמדומים של ה14 לנובמבר הם מגיעים לפונדק. במהלך דרכם למקום הם שמעו מעוברי אורח רבים חדשות על הפונדק וכולם המליצו להם בחום ללון במקום – האוכל מצוין, הבירה טובה והמיטות חמות. האורות של הפונדק זוהרים בחמימות בניגוד לחשכה הגוברת מסביבם כאשר החבורה מתקרבת. האוויר קר, ונראים סימנים ראשונים לתחילת החורף. הפונדק עצמו ממוקם בין שתי גבעת קטנות ולידו זורם נחל קטן של מים שזורם מיעראופל, מעליו נבנה גשר אבן שמהווה את הכניסה לפונדק. מספר עצים מקיפים את הפונדק, שפרט לבניין הראשי מכיל גם אורוות ואת מחילת ההוביטים של הבעלים. כלב מפטרל מחוץ לבניין ומרחרח את היידים של הדמויות בשביל לראות אם שווה לנבוח בגללם.
בפנים, הפונדק חצי מלא. בשולחן אחד, יושבים שלישייה של ביאורנים ומולם שלושה ספלי בירה ומגש של צלעות חזיר; נראה שהם מתווכחים עם המלצרית ההוביטית – היא אומרת לשלושתם בקול נרגז שלא אכפת לה מה הם עברו, הם מוכרחים להשתמש במפיות.
עלף בודד יושב בשולחן בקצה השני של הפונדק. על הדלפק בעל הפונדק מדבר עם מספר גמדים נודדים. הוא קופץ ממקומו ומקבל בברכה את החבורה ברגע שהוא רואה אותם. החבורה מתאקלמת במהירות שיא; ברן הולך לשבת עם הביאורנים מזהה שניים מהם; פארין מתיישב ליד הגמדים, מנהל עמם שיחה ערה בשפת הגמדים המסובכת; אדאלארד מתחיל לשוחח עם בעל הפונדק, הוביט בשם דודי; אדראהיל מתיישב לפני העלף הבודד בקצה הפונדק ומשוחח איתו בקול נמוך. רק גיסמונד מרגיש קצת אבוד ומזמין לעצמו בירה.
פה עשיתי משהו קצת לא בסדר – כדי לתגמל את אדאלארד, שדי חלש בקרבות אבל מאוד חזק במשחקי התפקידים עצמם, ארגנת, 'היתקלות משחק תפקידים', שבעצם לא קורה בה ממש שום דבר חוץ מדיבורים. יצא שגיסומנד, שהצהיר לפני המפגש לקבוצה ולי שמיומנות 'בשביל לדבר' הם לא חשובות, קצת נענש פה. שנינו עשינו את שיעורי הבית שלנו , ואני לא מעניש יותר שחקנים, אבל מאז כל לכל השחקנים יש לפחות שליטה בשתי מיומנות של משחק תפקידים(לא מיומנויות מסע או קרב).
החבורה, במהלך נועז של משחק תפקידים, מתחילה לאסוף מידע [פרט לגיסמונד, שכמו שאמרתי מקודם לא טרח להשקיע במיומנויות של משחקי התפקידים שלו בכלל, ועכשיו מרגיש נבגד לאללה].
ברן מבין מהביאורנים שהם בדיוק חזרו מפטרול מצפון לשער היער. הם מספרים לברן שהאזור שורץ וורגים, יותר מהרגיל, ודבר זה מאוד מדאיג אותם. כעת הם חוזרים לביאורן, כי להביא לו את החדשות האלו.
הגמדים, כך מסתבר לפארין, עברו לא מזמן את ההרים ממערב, והם מספרים לפארין סיפורים על הגובלינים המתגוררים במקום. נראה שהאורקים מתרחבים יותר ויותר דרומה מכיוון הר גראם והר גונדאבאד, ואלו אשר מטיילים במעבר הגבוה שוב תחת סכנה. אחד מהגמדים מהרהר בנושא, ותוהה אם המלך דאין או אחד משאר השליטים של הצפון יפעל נגדם. גמד אחר, יותר פסימי, טוען שהרי הערפל מרוחקים מאוד מדייל, שלא אכפת להם יותר מה קורה מעבר לעירם. אדאלארד ודודי, בעל הפונדק, מקשיבים באותו זמן לשיחה הזו. אדאלארד מבחין שדודי נראה מאוד מודאג מהחדשות האלו, בזמן שהוא מתנהג באופן חברותי וידידותי, נראה שהוא מנסה להסתיר את חששותיו.
אדראהיל לא מניב מידע מעניין במיוחד מהשיחה שלו עם העלף. הוא מסביר לחבורה שהוא שליח מריבנדל שנשלח למסור דבר מה לתרנדואיל, מלך עלפי היער.
לאחר שכולם[פרט לגיסמונד, מוהאהא] נפרדו מחברי שיחתם הם לוקחים לעצמם שולחן משלהם. לאחר שהם סיימו את ארוחתם והתיישבו בנוח, בעל הפונדק, ההוביט דודי מתקרב אליהם עם מגש של משקאות. לפני אדאלארד הוא מביא בירה מהפלך, לאדראהיל יין, פארין מקבל בירה גמדית , ברן מקבל מי דבש וגיסמונד ספל של בירה מהבילה. כולם מבינים שדודי מנסה לפנות אל החבורה על הצד הטוב ביותר. אדאלארד תופס את המושכות ובתור הדובר של הקבוצה הוא מציג את חבריה. לאחר שיחה שבה החבורה סיפרה על מה שעבר עליה לאחרונה ודודי סיפר על ההקמה של הפונדק, הוא מספר לדמויות שאחיו, דינודאס('דינדי') יצא מערבה מוקדם יותר במהלך השנה, והיא אמור לחזור במהלך הסתיו. דינדי שלח מכתב לפני מספר חודשים בו הוא אומר שהוא הגיע ליעדו והוא אוסף סחורות לפני שיחזור מזרחה. מאז, דודי לא שמע דבר מאחיו.
דודינאס שואל את החבורה אם הם נודדים מערבה[''בטח שכן!'' ''שתוק, הוביט מטומטם!''] , ולאחר שהבין שכן הוא מבקש שבדרכם יאתרו את אחיו או סימנים למקום הימצאו. הוא מציע להם תגמול, ארנק קטן של מטבעות זהב לכל אחד מהם בנוסף לתגמולים אחרים לפי מידת הצלחתם.
אדראהיל מבקש מדודי להראות לו את המכתב שקיבל מאחיו מוקדם יותר השנה. בתוכו, דינדי מתאר איך הוא הגיע לברי והחל לאסוף סחורות ואספקה בנוסף לשומרים לשארית המסע. לפי התאריך ברן מניח שדינדי היה אמור להגיע לפונדק בתוך חודש מכתיבת המכתב. החבורה יודעת שמסעות בפרא הולכים לעיתים רחוקות באופן חלק, ואולי דינדי נתקל בעיכובים רציניים. אדאלארד מציע לחבורה לשכון בפונדק מספר שבועות, ולראות אם דינדי יגיע במהלכן; אם לא, החבורה תצא לחיפושיה אחר ההוביט. זה מסוכן לטייל בפרא כאשר רוחות הסתיו עדיין חזקות, ואפילו יותר מסוכן כשהחורף מתקרב.
החבורה מסכימה לחפש את דינדי בשביל דודינאס. אחד מהגמדים שיושב על הדלפק, ושהקשיב לשיחה, מציע לחבורה לטייל דרך המעבורת הישנה, ומשם דרך המעבר הגבוה, שבימים אלו משמש את הדרך הכי מהירה מעבר להרי הערפל. גיסמונד מציע לשוט במורד האנדואין במקום לטייל ברגל עד למעבורת. אחרי בירור קצר ברן מצליח לשכנע את הביאורנים למכור זוג סירות לחבורה, למורת רוחו של פארין[''סירות זה יקר רצח!'']. הם מבטיחים להם, ובעיקר לפארין, שכספם יוחזר ברגע שיחזירו את הסירות לביאורן.
 
תודה. במשחק הזה, הרבה יותר מכל משחק אחר ששיחקתי הרבה זמן לא מבלים בקרבות, אלא במסעות או ׳דיבורים׳, ובאופן מוצלח לשיטה הם לא משעממים בכלל.

זו מסגרת הזמן של הטבעת האחת, ולפני שממש שיחקתי היא אכן נראתה לי די בעייתית, כי בהתחלה נראה אין מה לעשות. אבל באמת שיש, כמו שאני מקווה שראית ותראה. האמת היא שבגלל מסגרת הזמן הזו לשחקנים יש יותר מקום לחקור את העולם ולפעול בלי להיתקל בדב״שים משני עולם כמו אראגורן או גנדלף ובאירועים כמו הקרב בשדות הפלנור ודומיו. אני מאוד מרוצה ממסגרת הזמן הזו, והיום אני מעדיף אותה על פני תקופות אחרות, כמו מלחמת הטבעת, למשל.
 
תחשוב על זה שבמלחמת הטבעת באמת אין מה לעשות... או שהשחקנים יטיילו להם בין האנשים המפוחדים עד שימותו או שיסתערו על מורדור וימותו או שיטיילו בין מחנות קרב ולבסוף ימותו או שיונהגו בקרב על ידי דמות אגדית (למשל גנדלף או אראגורן). כל היצורים הרעים במורדור, ככה שאומנם (לפי דעתי) הזמן של מלחמת הטבעת נראה אידיאלי הוא לא יתן הרבה.
 
אתה צודק לחלוטין. לא אמרתי שאני חושב שמלחמת הטבעת היא מסגרת זמן טובה למשחק, רק אמרתי שאני מעדיף את התקופה שאני משחק כרגע, שנת 2948(כן, הם הגיעו עד כדי כך רחוק, הפוסט האחרון שפרסמתי היה בשנת 2946) בעידן השלישי על פני מסגרות זמן אחרות, ביניהם גם נפילת ארנור, עליית בעל האוב, וגם מלחמת הטבעת.
 
הם יותר מכוונים לעידן השלישי. הכי רחוק שאפשר לראות מהם, כך הבנתי, זה עלייתו של הנקרומנסר(שנת 2400+-), שתתואר כנראה בהרחבה שתצא בחורף הבא.

לדבר עם סאורון, או אנאטאר במקרה שתיארת, זה דבר מסובך. זה לדבר עם דמות מאוד משמעותית בארדה. מה אם הדמוות יהרגו אותו? מה אם הם יחברו אליו? זה שאלות שקשה לשה״מים לענות עליהן, ובצדק.
אני משתדל לא להפגיש את החבורה עם דמויות משנות עולם(aka ברוב המקרים גנדלף,אראגורן, לגולס, גימלי או בילבו) בגלל שאז העיניים נהפכים מסובכים להרצה, בעיקר כשאחד השחקנים מחליט לומר ׳אהבתי אך שהורדת את הבאלרוג ההוא, זה היה מאאגניב לגמרי!׳...
 
רוי - לאיודע. לפגוש את סאורון זה מוגזם בכל מקרה שהוא.


בחיפוש אחר המעבר הגבוה

15 לנובמבר, שנת 2946 לעידן השלישי


למרות הצעתו של אדאלארד, החבורה יוצאת מהפונדק למחרת, עם הבטחות לדודי שיחזירו את אחיו עמם בשלום. הם יוצאים עם שלושת הביאורנים, ובסוף היום הם כבר מגיעים לגדת האנדואין, שם הביאורנים מוסרים לחבורה שתי סירות. החבורה החליטה להתחלק כך- גיסמונד וברן בסירה הראשונה, אדראהיל, אדאלארד ופארין בשנייה.

18 לנובמבר, שנת 2946 לעידן השלישי

המסע במורד האנדואין לקח לחבורה 5 ימים שלמים של שייט איטי – למרות שהם שטו במורד הזרם הוא לא היה מהיר במיוחד. במהלך המסע דרומה מזג האוויר החל להתקרר באופן משמעותי, וכולם החלו להרגיש את החורף מתקרב.

במהלך היום השלישי לשייט שלהם הם נתקלו בזוג נוודים ששאלו את החבורה אם הם שמעו על פונדק חדש באזורים האלו, שנאמר להם שמנוהל על ידי 'ילדים חכמים'. אדאלארד חושד שהם מתכוונים לשדוד את הפונדק, אבל השאר לא מאמינים לו. לבסוף הוא משכנע את השאר להתגנב למחנה שלהם ולשמוע את מה שהם אומרים. מתברר שחשדותיו של ההוביט היו נכונות והחבורה מבריחה את השודדים לכיוון ביתו של ביאורן – שם כבר יטפלו בהם ברצינות.

20 לנובמבר, שנת 2946 לעידן השלישי

בסוף היום החמישי לשייט, החבורה הגיעה למעבורת הישנה. הם החביאו היטב את הסירות במקום מסומן, ויצאו בדרך הישנה לכיוון המעבר הגבוה ואל הרי הערפל, שעומדים מולם כמו חומה עצומה ואפלה. במעבורת, ששמורה על ידי ביאורנים וחיילי משמר מהאולם תחת ההר, החבורה נדרשה לשלם מחיר פעוט תמורת המעבר. החבורה מנסה לברר אם השומרים זוכרים את דינדי עובר במקום; השומרים משיבים שהם זוכרים את ההוביט עובר, אבל שום שיירה לא חזרה.

21 לנובמבר, שנת 2946 לעידן השלישי

לאחר שהם חצו את הנהר במעבורת, המסע נהיה קשה יותר. השביל עובר במספר מקומות דרך ביצות, והחבורה הייתה צריכה למצוא דרכים שעוקפות אותה.

בארץ זו, שברן מכיר טוב יותר מכולם, הוחלט פה אחד שהוא יהיה מורה הדרך. אדראהיל החליף אותו בתפקיד הצייד, גיסמונד יסייר קדימה לפני הקבוצה ופארין יחליף אותו ויעמוד על המשמר. אדאלארד, כמובן, ממשיך להחזיק את הקבוצה בחיים בעזרת בישוליו.

בשעות הלילה, כשהחבורה החלה להקים מחנה, מתקרב לקבוצה דמות חשוכה – מטייל בשנות הארבעים לחייו עם גיבנת אכזרית ושיניים שחורות. בלי לשאול את הקבוצה לרשות, הוא מתיישב לו ליד האש, מוריד את המגפיים שלו בקול רם ושולף את רגליו המסריחות והרקובות החוצה. כשפארין שואל אותו 'בעדינות׳ מי הוא, הוא פשוט מציג את עצמו בתור 'הגיבן'. הוא מספר שהוא נווד שמחפש את מזלו בארצות הפרא, ועושה את דרכו לכיוון אסגרות שם הוא מקווה למצוא תעסוקה. אדראהיל עוצר את ברן מלהתנפל על הזר, שמוציא מקטרת ארוכה ושק של עשב-מקטרת. בהתרגשות רבה, אדאלארד מזהה את השק עשב המקטרת בתור עלי הלונגבוטום הגדלים בפלך. 'הגיבן' מספר לאדאלארד הרועד שהוא קנה את השק לפני מספר ימים משיירה במעלה ההרים. השיירה הונהגה בידי אחד מ'האנשים הקטנים האלו', שמכר לו את השק. 'הגיבן' אז צוחק צחוק מזוויע ואכזרי – הטיפשים לא יודעים שאורקים מתקדמים לכיוונם מהמעבר הגבוה. הוא ממשיך ברשעות ומציין שאם השיירה תעבור את בחיפוש אחר המעבר הגבוה בשלום זה יהיה נס. פה אדאלארד נדרש לעבור מבחן שחיתות ונכשל. הוא קיבל נקודת צל. אדאלארד, לאחר מספר ימי מסע וכשאספקת עשבי המקטרת שלו אוזלת, גנב מהגיבן חצי מתוכלת השק שלו ותחב את העשבים בשקט מוחלט לתוך תיקו. רגע לאחר מכן הוא משכנע את ברן להבריח את הזר מהמקום, שלא חוזר להטריד את החבורה.

דבריו של הגיבן מעוררים בחבורה גם תקווה וגם פחד – השיירה שרדה את ההרים עד עכשיו והיא נמצאת בקרבת מקום, במרחק של יומיים לכל היותר; אבל אורקים מתקדמים לכיוונם, והחבורה מחליטה להגביר את הקצב כדי להגיע לשיירה לפני האורקים.
 
מבחני השחיתות אכן מאתגרים ביותר. בשלב הזה, המוקדם יחסית של ההרפתקה, השחקנים לא ממש השקיעו בחוכמה, אלא בגבורה, והרבה ממנה. לאחר מכן זה התאזן, כי הם ראו שמבחני השחיתות מגיעים בהמוניהם ואז הם השקיעו בחוכמה. או, כדברי אחד השחקנים שלי -

קראנצ׳י אמר/ה:
בסוף אני היחידי שמשקיע במיומנויות של משחקי תפקידים ולא רק של קרב. לי זה בסוף יוצא משתלם, אבל שאר החבורה הרגישה את החיסרון של אי-מיומנויות כאלו כמה פעמים. אז למרות שהשאר פי אלף יותר טובים ממני בקרב, נראה לי שהחבורה לא הייתה שורדת רגע בלעדי :mrgreen:

ותודה. הרשומות מופיעות לפי מה שכתבתי בין הפסקה להפסק בסשן, אז לפעמים יוצאות תגובות כאלו שבהם כתוב עד לנקודה שבה הפסקתי כדי ליצור מתח...
 
סול אמר/ה:
בפנים, הפונדק חצי מלא. בשולחן אחד, יושבים שלישייה של ביאורנים ומולם שלושה ספלי בירה ומגש של צלעות חזיר; נראה שהם מתווכחים עם המלצרית ההוביטית – היא אומרת לשלושתם בקול נרגז שלא אכפת לה מה הם עברו, הם מוכרחים להשתמש במפיות.
עלף בודד יושב בשולחן בקצה השני של הפונדק. על הדלפק בעל הפונדק מדבר עם מספר גמדים נודדים. הוא קופץ ממקומו ומקבל בברכה את החבורה ברגע שהוא רואה אותם. החבורה מתאקלמת במהירות שיא; ברן הולך לשבת עם הביאורנים מזהה שניים מהם; פארין מתיישב ליד הגמדים, מנהל עמם שיחה ערה בשפת הגמדים המסובכת; אדאלארד מתחיל לשוחח עם בעל הפונדק, הוביט בשם דודי; אדראהיל מתיישב לפני העלף הבודד בקצה הפונדק ומשוחח איתו בקול נמוך. רק גיסמונד מרגיש קצת אבוד ומזמין לעצמו בירה.
זו מרגישה לי כמו סצנה ממבוכים ודרקונים. ספר השיטה מציע הסבר כלשהו להימצאותם של הוביטים מזרחה לברי? באמת יש סיבה טובה למצוא בני עמים רבים כל כך בפונדק דרכים באמצע ארצות הפרא?
 
להימצאות שלל הגזעים במקום אכן יש הסבר. קודם כל, הפונדק שוכן ממזרח ובקרבת יעראופל, כך שלא נדיר לראות עלף נודד מערבה. הם גם שוכן מצפון לביתו של ביאורן, ובתכלס זו ארצם של הביאורנים, כך ששלישיית ביאורנים זה לא מחזה נדיר בכלל. הגמדים כאמור נדדו לארבור מההרים הכחולים.
הספר מכיל דף שלם שמתמקד רק בסיבת הימצאותו של הפונדק שם(בקיצור, בילבו נתן השראה לאחים לצאת להרפתקאת, שבסופן הם ניסו את מזלם בפתיחת פונדק, הרחק מהבית). הפונדק המזרחי ויושביו הקבועים(aka דינדי ודודי) הם החלוצים הבודדים והיחידים שנעו ממזרח לברי ומעבר להרי הערפל.

רציתי שיהיה לכל אחד בקבוצה מישהו ששייך לתרבות שלה ואיתו הדמות תוכל להיכנס לאינטרקציה כלשהי, שהיא לא בהכרח קרב.

לא משנה כמה אני אשתדל, הקאנון יישבר מתישהו. האמת שהוא כבר נשבר לפני הפונדק ואחריו(היצור שבבאר).

זה כל כך מפריע?
 
חזרה
Top