הילדים מסתדרים בשורה, ואתם מתחילים לצעוד על השביל. השמש סיימה לשקוע, והכוכבים הנוצצים ברקיע ושלושת הירחים של קריאנג'ון מאירים את דרככם באור כסוף. השביל מתפתל זמן מה בחורשות שמקיפות את ביתה של לאורה, מעניק לכם מעט זמן לחשוב על מה שהיה, על מה שיהיה, להיפרד מלאורה לשלום במוחכם...בסופו של דבר, השביל מתחיל לעלות, עד שאתם מגיעים לשולי העמק שאתפ נמצאים בו. ואור הלילה היפה מאיר על מחזה מעורר אימה-אתם רואים אוהלים. עשרות מהם, מקיפים את כל שדה הראייה שלכם בטבעת הדוקה, וככל הנראה ממשיכים להקיף את העמק הקטן מקצה אל קצה. אתם רואים לפידים בוערים, ולאורם ניתן לראות את הצלליות של מספר לא מבוטל של חיילים, מוטלות עד לשולי הגבעה הקטנה שאתם עומדים עליה.