לתייג את כל מי שחושב שרייבנלופט התפרעו עם הייצוג כשונא כושים.
כי משום מה, זה פתאום נהיה "פרוגרסיביזם מטורלל", "הנדסת תודעה" ושאר מונחים מהסוג שמגזרים מסויימים בארץ מעתיקים כתוכים מכל מיני גורמים זרים חובבי עליונות לבנה, כששמו כמה שחורי-עור באיזה מוצר מו"ד צדדי שעד אותו רגע כלל בעיקר גרסאות שונות של אדון מזרח אירופי כפי שאמריקאי מדמיין שבריטי דמיין אותו. עד שלא באו הכושים האלה, לא הייתה שום התפרעות, בכלל לא.
כמה נשים ושחורים זה "התפרעות"? למה דווקא נשים שחורים ולהט"בים הם התפרעות? מה ה"
נומרוס קלאוזוס" המתאים? ומי לעזאזל החליט שאינסלים לבנים צריכים להיות שומרי הסף של התחביב ולספור להט"בים ושחורים?
מעבר לבעייתיות שבטיעון שלך
קראת את מה שכתבתי?
קראת את השטות שכתבת?
ברור שיכולים להיות שחורים, להט"בים וכו' שימצאו את הייצוג כמעליב או שטחי. אישית, בתור לא שחור ולא להט"ב ולא אשה, אני חושב שבחלק מהמוצרים הייצוג נראה קצת עצלני וסוג של "לסמן וי". מצד שני, אני כן יודע שזה די נחמד כשבתור מיעוט כזה או אחר (ספציפית - ישראלי, מישהו שגדל בפריפריה) יש ביצירה פופולארית ובולטת התייחסות, אפילו קטנה, לקבוצה "שלך" ויכול לעשות השלכה ולהניח שגם לפחות לכמה חברים בקבוצות אחרות נחמד שיש להם רפרנס לכל הפחות ומישהו להזדהות איתו לכל היותר.
אבל לאאאאאאאאאאא
הדוגמא היחידה שהחלטת למצוא, זה מישהו לא שחור, שמסביר לכולם ובאופן כללי איך שחורים אמורים לחשוב בקשר למשהו.
לפני כמה זמן, יצא לי להיתקל בפוסט די מרגש של גיקית אתיופית, שהסבירה איך זה הרגיש לה לגלות שפתאום דמות ראשית בסדרת ספרים שהיא ממש אוהבת (הרמיוני) בעצם יכולה להיראות כמוה. כמובן שהיו כמה ילדי-ז (כולכם מנחשים מאיזה מגזר) שזעמו על "הנדסת התודעה" והוכיחו לה באותות ומופתים (ותרגומים לא נכונים) שלא יכול להיות שדמות ראשית ואהודה תהיה שחורה וזה רק פרוגרעס מרושע שהרס להם את הספרים והילדות שלהם (כי כושים איכסה).
טאי דיבון, אמר שהוא לא כל כך מרוצה.
תכלס, יש הרבה מה לדבר על הייצוג במוצרי מו"ד. למשל - הוא קצת עצלני. אין ממש הבדל בעלילה איתו או בלעדיו וקצת כמו לצבוע אוטובוס בירוק כדי לשדר הזדהות עם איכות הסביבה (עוד נושא שנוא במיוחד על שמרנים, אגב) פשוט שמים אותו שם כדי לומר "היי, תראו, אנחנו מתקדמים נורא".
אבל בין זה לבין הבכיינות על "הנדסת תודעה" ועל זה שהרסו לאנשים ש"רק רצו לשחק משחקי תפקידים" (מתערב על זה שלא אתה ולא חצי מהבוכים לא קראו מעולם מוצר מו"ד מ"תור הזהב" האבוד והגברי של פעם, שלא לדבר על שיחקו בו) את התחביב עם אג'נדות, יש תהום ענקית.
והנה מבזק חדשות מהעבר לטובת אנשים שמתגעגעים לאיזו מציאות מדומיינת בה מוצרי מו"ד היו נקיים מפוליטיקלי קורקט. מרגע שמו"ד נהייתה פופולארית ומסחרית ולא רק משחק נישה של חוקי בית למשחקי מלחמה, היא טרחה להתאים את עצמה לנורמות המקובלות של זמנה.
למשל, איורי הכריכות של שנות השמונים יראו לילדי שנות האלפיים+ כמציגים דמויות עם זהות מינית מעורפלת, אבל זה רק בגלל שבשנות השמונים כל המפורסמים נראו ככה.
גם המוצרים של "תור הזהב" של המהדורה השנייה בניינטיז, שאני זוכר די טוב, כבר כללו "הנדסת תודעה פרוגרסיבית פוליטיקלי קורקט הצילו!". סאדירה מדארק סאן הייתה פוליאמורית עוד לפני שהייתה מילה כזו (בזמני קראו לזה "נישואים כושלים"), הממלכות הנשכחות היו מלאות בנשים לוחמות ושוויון בין המינים ללא הבדל דת וגזע - ואת האסלאם החמוד של אל קאדים כבר הזכרתי. איכשהו, כל הפרוגרעס הנורא הזה הוא העבר שאליו מתגעגעים כל אלה שכנראה פוחדים שספרי הרחבה למו"ד5 יהנדסו להם את התודעה וכנראה יגרמו להם להשחיר או לפתח גייזיות.
גם כאן, היה מקום לביקורת. למשל - סידרת חוברות ההרחבה למשחק היסטורי (עם כריכות ירוקות מפלסטיק) קיבלה החלטה מודעת להימנע משדות מוקשים של אפלייה וקנאות דתית והציגה גרסא מאוד מדוללת, מרוככת ומצונזרת של מסעי הצלב (לא ברור על מה יש שם למוסלמים ולנוצרים האלה לריב בכלל) והעת החדשה המוקדמת (מלחמות דת באירופה? מה? מה פתאום?).
אבל זו ביקורת של "חתכו החוצה רכיב עלילתי די מרכזי לטובת שקט תעשייתי" ולא "השתוללו לי עם כושים ובחורות", "הנדסת תודעה" ושאר דפי מסרים.