האלים עצמם- פרק ראשון: כנגד הבורות.- מושהה

[plasmid]

ג'וקר

ספוילר

אור
IN
ה"מחזור", לפי מה שהצלחת להבין מהמוח של הכוהן, הוא ההתחלפות של הכוהן הגדול בעקבות ארוע שנכתב עליו בדרך האבות. הכוהן הנוכחי התחלף, לפי מה שהבנת, בגלל כוכב נופל
מוזה
OUT
אני... לא זוכר. תתעלם
IN
"את רוצה לפצות אותי?" הנערה שואלת בכעס "לכי מכאן. לכי ואל תחזרי. אני לא רוצה עוד שום מתנה ממך. כלום! אני עשיתי את הטעות של לסמוך עלייך פעם אחת" הנערה אומרת ומסתובבת, מתרחקת ממך, ואז נופלת לריצפה- המוח שלה נמחק לחלוטין, ועכשיו אתה יכול לסיים את המלאכה
אז קיבלת את מה שרצית- אבל האם הדרך הייתה שווה את זה?
נייטינגייל
IN
הנץ מתחמק, זז הצידה אבל אתה תופס אותו מחדש עם הטפרים, צולל לכיוון הקרקע בזמן שאתה נועץ את הטפרים שלך עמוק בתוך, ומפיל אותו לריצפה
רוח הנץ מנסה לקום, ללא הצלחה- והיא רק מביטה בך, ללא כעס ואומרת "אתה עדיין לא ניצחת.... אתה צריך עדיין להרוג אותי.
ובזה אני בטוח שאתה לא תצליח" הוא אומר ומתחיל לקום

 

[n.r.y joker]

ספוילר

אורדיניס
IN
"פורטיטידוס" קורא אורדיניס למשרתו "צור לך כלי קיבול לכוחך, אווטאר שיאפשר לך להסתובב בעולם בני התמותה ורד לשמור על הכוכב שאני מפיל לקרקע עמוד על המשמר עד שהשבט הסמוך ימצא את הכוכב שהפלתי אנשי השבט יגיעו על מנת להילחם בשומר עליך להילחם בהם, אל תהרוג את הנופלים, במידה ותוכל להימנע מכך, אך כאשר תלחם בלוחם הגון וטוב לאחר שתביס אותו הרם את חרבך בעודו כורע והכתר אותו למנהיג השבט, וצרף את השבט למסדר האקסביטה שאתה הוא פטרונו, לשבט זה יש את הפוטנציאל להפוך לחרשי מתכת אימתניים ולספק למסדר את הציוד הנחוץ לו"
אורדיניס מביט אל גרמי השמים ומחפש אסטרואיד מספיק גדול כדי שלא יישרף בעודו נופל אל הארץ אך לא גדול מידי כאשר הוא מאתר את אסטרואיד הזה אורדיניס משנה את מסלולו כך שייפול בקרבת השבט. הוא ייפול בעוד שבוע ימים אומר אורדיניס זהו זמן מספיק לחקור על הרוח החדשה הזאת שאליה סוגד השבט.

OUT
תוכנית בכלליות: אורדיניס חוקר ומחפש אחר הרוח ולומד את יכולתיה במשך 3 ימים, יילחם או ישכנע אותה להצטרף אליו, או יצטרף לפנתיאון של הרוח במידה והרוח לא טוענת שהיא האל היחיד ותחומי השליטה שלהם לא מקבילים (צדק גבורה וכו')- יום אחד ויפעיל את תוכניתו להשריש את האמונה בו ביתר השבוע.

מוזה
OUT
אומנם מוזה היא רוח של אור וקלילות וכו' אבל אתה צריך לזכור שבשורש של מהותה היא חלק מהאל האחד שלי שהוא המושך בחוטים והמניפולטור האולטמטיבי, ככה שלמרות שהפן של מוזה יוטרד מאוד מכיצד שהברכות שלה עוותו לא בצורה שהיא רצתה ומכך שהנערה לא אהבה אותן, זה לא הולך לזעזע אותה ברמה קוסמית עד כדי כך שזו תהיה נקודת מפנה ומשהו באלה ישתנה, כי בסופו של דבר במרקם בתוכנית העל הגדולה שלי זה לא שינה ואולי אפילו הקל על מספר אספקטים. וחוץ מזה מוזה היא אלה והיא... ובכן אלה וחוץ מזה שהיא נורא צעירה ורק התהוותה (מה שאומר שלמרות שהיא אלה היא לא באמת יודעת הרבה על בני התמותה) בני התמותה הם יצורים כה שברירים ויומם חולף כרוח עד שקשה לה לתפוס מה כה נורא במה שהיא עשתה, היא לא אלה של ידע או תבונה היא אלה של עליזות ומוסיקה ובעתיד הגזעים שיאמינו בה ישוו אותה לקרן שמש המרקדת על הפרחים וכו' ושאינה מסוגלת להישאר עצובה לזמן רב. והכי שוב לזכור- מוזה לא הייתה שמחה מאוד לשמוע את הבחירה המוטעית של הנערה מלכתחילה.

IN
דמעה בודדת נפלה מעייניה של האלה העליזה והיפה בדרך כלל, הדרך בה מתנותיה התקבלו הטריד אותה הדמעה נשרה על הקרקע ונספגה בה ולאחר רגע יצא מהאדמה פרח, הפרח העדין נפתח בקול צלצול צלול. עלי הפריחה שלו הן בצורת ספירלה וצבעיו הם צבע האחלמה (כן לכל פרח יהיה צבע מעט שונה בעומק ובגוון אבל הם תמיד ינועו על ספקטרום האחלמה) וריחו המתוק של הפרח נישא באוויר וכל השואף אותו לקרבו חיוך יעלה על פניו ודאגותיו יוסרו מכתפיו וימצא את השמח בכל מצב.

OUT
כן המצאתי את הסם הראשון בעוד הפרח בצורתו הטבעית חלש מאוד ולכן בקושי תורגש השפעתו והיא אינה ממכרת כלל! כאשר חולטים אותו במים ושותים את הנוזל הוא יכול לשמש כמשכך כאבים, שניתן להתמכר אליו רק אם שותים כמויות גדולות לאורך זמן אך אם במידה מישהו יקח את האבקנים ימיס אותם ויזריק לדם... בוא נגיד שהאפקט יהיה ממש חזק ויכול גם לגרום להזיות קלות וכן לפתח התמכרות קשה. מה שאר חלקי הפרח עושים בצורות השונות? טוב בוא נשאיר את זה לאלכימאים בני התמותה?

הפרח נראה ככה אבל בצבעים שאמרתי

IN
מוזה ניגשת אל הנערה ומחדירה בה מוח של ילדה בעל אמונה מוחלטת בה (הכל כפי שתיארתי מקודם) קומי ילדתי, האם לכל הנימפות אומרת לה מוזה קומי וחיי את חייך בלא דאגה, הפיצי מוזיקה ושמחה ויופי בעולם מוזה מובילה את היצור החש אל הפרח החדש זהו הפרח המקודש לי, הוא נקרא 'וווקס דאוס' זהו פרח מקודש ואין להשתמש בו בשום דרך מלבד להריח אותו או להשקות את החליטה שלו לסובלים ולכואבים. עליך לדאוג שיגדל ויפרח ויפרוץ
כאשר מסיימת האלה את דבריה קרן שמש נוחתת על דמותה ודמות האלה מתפוגגת אל תוך קרן השמש

OUT
השם של הפרח זה 'דמעת האלה' בלטינית
אני מוכן לטפל במאמין היהיר עכשיו!

נייטינגייל
IN
"הבה נברר" אומר נייטינגייל ומכה בכוח רצונו במהות רוח הנץ וסופג לתוכו את כוחה של רוח הנץ, הופך את כוחה לכוחו ואת תחומי שליטתה לתחומי שליטתו.

 

[plasmid]

מרתוס

ספוילר

out
66/100
in
הימים עוברים, ואתם גם החורף. בתחילת האביב, אתה מסתכל על הטירה שלך, ורואה את ההישגים שלך מאז השיחה עם היצור (נתת לו שם?)- לא רק שהצלחת להחזיק לעצמך את כול האנרגיה שבזבזת על בניית הטירה, אתה גם הספקת למצוא כעשרים חיות חדשות, כולל שתי גורי דוב- המצב שלהם לא היה נוראי כמו המצב של הביצה, אבל הוא בהחלט הרבה יותר דומה אליו מאשר שאר הקורבנות שלך. האם אתה תעביר אותם את התהליך הרגיל, או שתנסה עליהם משהו אחר?
בנוסף לשאר החיות, היצור שלך גדל בצורה מדהימה- הוא כבר בגדול של זאב , אם לא יותר גדול, והוא ממשיך לגדול בקצב מהיר. הרעב של היצור לא קטן- הוא כבר אכל יותר מעשרים "נושאי מוות" ויצורים חיים (הוא עדיין מסרב לאכול גופות), ונראה שהרעב שלו רק הולך ומתגבר. אם לא תיתן לו לצאת לצוד בקרוב, הוא עלול לגמור לך את כול מה שחיפשת.
היצור לא רק גדול, אלא גם השתנה- מתחיל לצמוח לו כיסוי גוף, שנראה כאילו הוא עשוי מקרח, וגם שיניים וטפרים. הכנפיים שלו גם גדלו, ונראה שהוא יכול לעוף- אבל הוא עדיין לא עף, מסיבה כולשהיא.
היצור גם גדל מבחינה רוחנית, אבל לא באותה כמות שהוא גדל מבחינה גופנית, ולא נראה שהוא יודע איך להשתמש בכוחות שלו, אם יש לו כאלה.
כעשיו שהאביב הגיע, השלגים מתחילים להפשיר, והטמפרטורות מתחילות לעלות. אתה לא צריך להיות מודאג לגבי הטירה שלך- אתה דאגת שהיא תהיה במקום שקפוא במשך כול השנה- אבל היכול להיות שזה יפגע בחיפושים שלך, עכשיו שהתנאים נהפכים לפחות קשים.

דרגו

ספוילר

היללה עוברת בעולם הרוחני האפל, ולאימתך, פוגעת ברוח האחרת, מפילה אותה מכאבים
מה אתה עשית עכשיו?! אתה חושב באימה, מכסה את ענייך מהפחד איזה מין מפלצת יכולה לעשות דברים כאלה?!
אתה מציץ, לראות מה הרוח האחרת עושה, ואתה רואה אותה שוכבת, משותקת מכאב
"ה-הייתי יכולה לפעול יותר טוב..." היא לוחשת לעצמה

 

[dragonian]

ספוילר

כולי מתמלא רעדה, ואני שוב על סף שיתוק.

אין לי זמן לתהות! אחרת אני אבוד!
שוב אני מילל יללת פחד טהורה, ושולח זרועות כדי ללפות אותו, בעוד הוא כואב וסובל במטרה לחנוק אותו באיטיות, תוך כדי היללה האיומה שלי, עד שימות.
עד שיעזוב אותי.
עד שהעולם יהיה פחות מפחיד.

 

[plasmid]

גוקר

ספוילר

אור
in
אתה מרים את מבטך אל השמיים, מתרחק מהארץ, ומחפש את אותם "אסטרואידים", סלעי החלל. אחרי מה שנראה כמו שעות של חיפושים, נראה לך שאין שום אבנים מעל הקרקע- למעשה, לא נראה שיש שם דבר חוץ מהאורות של השמש, הירח והכוכבים. האם אתה עדיין הולך להגיד לפורטיטידוס את אותם הדברים, אם שתשנה את תוכניתך?
out
מוזה
out
אני בהחלט מודע לזה שמוזה היא חלק מהאל האחד, ושהיא אלה של אושר ומוסיקה, ולכן לא אמורה להישאר עצובה ליותר מידי זמן, אבל זה לא אומר שלא הולכים לקרות לה גם דברים עצובים
in
הנערה מתעוררת למראה הפרח שפורח, שואפת את ריחו המתקתק ומסתכלת על הסביבה, ואז היא רואה אותך, מסתכלת בבלבול
"מי.... מי את?" היא שואלת אותך בבלבול, ואז מביטה על ידיה "מי אני? מה אני? חכי! אני לא מבינה- אני לא יודעת איך לעשות את זה! חכי!" היא צועקת לפני שאתה מתפוגג אל תוך קרן השמש
--המאמין היהיר--
אתה מעביר את המבט שלך אל המאמין היהיר, רואה אותו באמצע עבודתו. נראה כי הוא לא אכל כבר כמה ימים והוא כרגע הולך הלוך ושוב בתסכול, מביט במה שהוא יצר עד עכשיו- מה שנראה כמו שתי עמודי עץ שבניהם תלוי פיסת בד ענקית. העמודים עצמם עשויים מגזע עץ אחד (שניהם בנויים מאותו עץ), וחרוטים בהמוני חריטות קטנות, כול אחת מראה תמונה אחרת. הבד שבניהם הוא עדיין ריק- וזה מה שנראה שהיהיר חושב
נייט
אתה הורג את הרוח והאנרגיה שלה מתפזרת, אבל אתה מספיק לספוג חלק לא קטן מהאנרגיה שלו לפני שהיא מתפזרת. אחרי שאתה סופג את האנרגיה, אתה מתחיל להרגיש את המיקומים של הניצים שבאזורך, מרגיש אותם עפים, זזים וחיים

 

[מרתוס]

ספוילר

התהליך אותו אני מעביר לגורי הדובים דומה לתהליך הרגיל, מלבד זאת שהוא איטי יותר והדרגתי יותר. בהתחלה אני מעניק להם רק מעט אנרגיה, לא מספיק כדי שהגוף ידחה אותה, אך מספיק כדי שהגוף יתחיל להתרגל אליה, בדומה לרעל שמתחסנים אליו על ידי לקיחה של מנה זניחה שלו בהתחלה-והגדלת המנה כל פרק זמן, עד שנוצרת חסינות לרעל.
כך אני מנסה להכניס את האנרגיה לדובים, מעט בהתחלה-וככל שהם גדלים ומתחזקים כך אני מוסיף להם עוד אנרגית מוות, דואג לראות שאין דחייה מהגוף לפני שאני מגדיל את המנה.
אני קורא ליציר כפי (שיקרא ראקות' מעתה והלאה).
"גדלת והתחזקת, והגיע העת שתצא אל העולם החיצוני ותחל לבחון את יכולותיך."
אני מפנה את תשומת ליבו אל השער הראשי של הטירה, דרכו היצור לא יצא מעולם.
"צא וצוד, מעתה והלאה תצטרך להשיג את המזון שלך בעצמך, ולפתח את כוחותיך כדי שתוכל לעשות זאת.
אך אל תדאג." נימה חביבה נכנסת לתוך מילותי בעוד אני "נוגע" במוחו של ראקות', מחזק את הקשר ביני לבינו.
"אני תמיד אוכל להרגיש את מצבך, ובשעת סכנה אני אגיע לעזור לך.
כעת צא."

 

[plasmid]

דסטריקס

ספוילר

אחרי שאתה מסיים לדבר, החיות בבלבול הראשוני זזות מקבוצה לקבוצה, לא בטוחות בתשובה שלהם, עד שלבסוף הם נכנעות, ועוברות לקבוצה הרביעית, של האלא שלא הבינו את המשמעות כלל. לבסוף, שלושת היצירות שלך עומדות במקומם, בקבוצה השלישית (של אלא שהבינו דרך המילים), למרות היצירה הכי צעירה שלך, עומדת במקום, וחושבת אם ללכת לקבצה השנייה. הלהוט רואה שהוא מתלבטת והוא ניגש אליו, מביט בו במעיין שיחה ללא מילים, עד שלבסוף הוא נכנע, ונשאר בקבוצה השלישית

 

[n.r.y joker]

ספוילר

אור
in
אתה מרים את מבטך אל השמיים, מתרחק מהארץ, ומחפש את אותם "אסטרואידים", סלעי החלל. אחרי מה שנראה כמו שעות של חיפושים, נראה לך שאין שום אבנים מעל הקרקע- למעשה, לא נראה שיש שם דבר חוץ מהאורות של השמש, הירח והכוכבים. האם אתה עדיין הולך להגיד לפורטיטידוס את אותם הדברים, אם שתשנה את תוכניתך?

מצטמרר באכזבה שהנחותיו היו מוטעות אורידיניס יוצר שני סלעי חומר בעצמו, חומר שיהיה קל לעבוד אתו אך קשיח ביותר במצבו המוצק, בעצמו ונותן להם ליפול לארץ, אחר הוא פונה ואומר לפורטידידוס את אותם הדברים אך מדגיש שהסלעים הם מעשה ידיו
OUT
צודק חחח בלי הנחות חוץ משחקיות לא שמתי לב שעשיתי את זה אפילו.

מוזה
out
אני בהחלט מודע לזה שמוזה היא חלק מהאל האחד, ושהיא אלה של אושר ומוסיקה, ולכן לא אמורה להישאר עצובה ליותר מידי זמן, אבל זה לא אומר שלא הולכים לקרות לה גם דברים עצובים
in
הנערה מתעוררת למראה הפרח שפורח, שואפת את ריחו המתקתק ומסתכלת על הסביבה, ואז היא רואה אותך, מסתכלת בבלבול
"מי.... מי את?" היא שואלת אותך בבלבול, ואז מביטה על ידיה "מי אני? מה אני? חכי! אני לא מבינה- אני לא יודעת איך לעשות את זה! חכי!" היא צועקת לפני שאתה מתפוגג אל תוך קרן השמש

OUT
פחות או יותר הפכתי לה את המוח לדף חלק והכנסתי לה (וכתבתי את זה כמה פעמים) אמונה ודבקות במוזה... אז איך היא יכולה לשאול מי היא?

--המאמין היהיר--
אתה מעביר את המבט שלך אל המאמין היהיר, רואה אותו באמצע עבודתו. נראה כי הוא לא אכל כבר כמה ימים והוא כרגע הולך הלוך ושוב בתסכול, מביט במה שהוא יצר עד עכשיו- מה שנראה כמו שתי עמודי עץ שבניהם תלוי פיסת בד ענקית. העמודים עצמם עשויים מגזע עץ אחד (שניהם בנויים מאותו עץ), וחרוטים בהמוני חריטות קטנות, כול אחת מראה תמונה אחרת. הבד שבניהם הוא עדיין ריק- וזה מה שנראה שהיהיר חושב

מוזה מעניקה מכוחה האלוהי מעט למאמין, כדי שימשיך לעבוד בכוחות מחודשים אך כוחה זה אינו משפיע כלל על מוחו, רעיונותיו או רצונותיו.

נ

ייט
אתה הורג את הרוח והאנרגיה שלה מתפזרת, אבל אתה מספיק לספוג חלק לא קטן מהאנרגיה שלו לפני שהיא מתפזרת. אחרי שאתה סופג את האנרגיה, אתה מתחיל להרגיש את המיקומים של הניצים שבאזורך, מרגיש אותם עפים, זזים וחיים

נייטינגייל מתענג על כוחו החדש ומתפוגג באוויר

OUT
הוא יחזור לאחר ששני הסאגות הקודמות יסתיימו והאל שלי בצורתו הבראשיתית ידבר עם אלי הירח.

OUTOUTOUT
לצערי אני התחלתי את שנת הלימודים החדשה ולכן אני מתנצל שבמשך השבועים הקרובים יואט קצב תגבותי עד שאני יצליח להתארגן מחדש עם הלו"ז החדש שלי.

מקווה שזה מקובל עליך ושוב סליחה!

 

[דסטריקס]

פלסמיד

ספוילר

קסילונופיאה מביטה בחיות המתקבצות, בעודה חוקקת בזכרונה את הרכבי הקבוצות, למען תדע איזו שיטה הצליחה ביותר.
היא קולטת במבטה הכל, היא קולטת במבטה כלום.
כל החיות, העצים, הפרטים והדברים בתמונה חודרות למוחה, נצרבים בו לעד, בעוד מתכוננת אל הרגע שלא יישכח, הרגע שיכריע את עתיד העולם כולו.
היא מתכוננת להעברת המסר האחרון, המורכב והמפורט אשר יועבר בכל שלוש הדרכים, שלוש מועמדות נאוות לשאת את שלהבת התרבות והשירה לאורך הדרך הארוכה של העולם, אך אחת מהן בלבד תיבחר, והיא בלבדה תישא את הלפיד עד קץ הימים, מעתה ועד עולם.

קסילונופיאה כותשת לה בנחת גרעינים, שיער חולד, נמלים מתות ועצם של עכבר מת, אך את העכבר שומרת היא בנפרד, בעודה מוסיפה למנה הראשונה צוף פרחים. בעודה מהמהת בשקט כדי להשקיט את הפחדים המכרסמים בה, היא כותשת מנה שנייה של גרעינים, ומוסיפה להם ממי הסיר מעט, דבר הנותן להם ריח לח וטחוב אך היא ממהרת לכתוש עוד שתי מנות, אחת של נוצות ינשוף בתוספת דם, ואחרת של שיער חולדה עם עלי דפנה.
לבסוף היא מזדקפת ומרימה את מנות הריח אל על, ומפזרת את המנה הראשונה עם קמצוץ מהשניה, אך במהרה זורה את הניחוח מטיל האימה של המנה השלישית, ואז שורה את המנה השניה והרביעית יחדיו לאוויר, המתמלא אבקות צבעוניות, כאילו האוויר נצבע מעצמו בצבעים הססגוניים האלו.

לאחר מכן היא מעבירה את המסר בדרך המראה, מהחפץ לעין, ומשתופפת כחיה זעירה, ומתנועעת אל פרי בשל שנחת מאחד העצים, אך במהרה ממהרת לתפוס תוך כדי תנועה חיננית ומתמשכת, שאינה נשברת או נקטעת אלא ממשיכה במסלולה הטבעי את עמדת הפרי, המתרפס רגע אחד, ורגע אחר מזדקף בזדוניותף ואז היא קפצה לה באוויר, ונחתה תוך העלאת ענן אבק בדיוק במקום שבו התנועה הזאת החלה.
היא מזדקפת בסוף התנועה, בעוד קרני השמש משחקות בדמותה הנאווה ויוצרות מראה מרשים אל החיות המתרשמות.

לבסוף היא מתיישבת לה, בעודה ממתינה אל הרגע המכריע, כאילו מנסה לדחות אותו כדי למנוע את ההחלטה, אך לבסוף היא מיישירה מבט אל ברואיה, היא לא תניח לעצמה לאכזב אותה, בעודה שרה בקול צלול, כמו אוויר השחר שלוש שורות בודדות:

לב בוגדני אסופת ליל
זנב נמלט
מחיל אל חיל

לבסוף קסילונופיאה מביטה בברואיה, ומבינה שמה שקרה כאן יהפוך לאגדה, היא חיה את הבריאה, וכרגע הגיעה הבריאיה לאחד משיאיה בנדירים, אשר ייזכרו לעד.

OUT
המסר הוא-החולד אוהב את הזרעונים, וגם העכבר והנמלה, שלושתם מחזרים על פתחיהם, אך הזרעונים אינם נאמנים לאיש מהם, ואוהבים באמת בסתר לבם את הינשופים, ומעניקים להם במתנה את מחזריהם, אבל העכברים קרובים לגילוי העניין, ואז הפרשייה תתפוצץ, והעכברים ילכו עם החולדות, שצפו עד כה מהצד, וכך החולדות יגבשו קואליציה מספיקה כדי לשלוט (המסר אמור להיות דומה לרכילות)

 

[plasmid]

דסטריקס

ספוילר

החיות נשארות בקבוצה הרביעית, לא מבינות דבר, מתלחשות בניהם ביאוש, מנסות להבין ללא הצלחה מה בכוונה, בכול דרך אפשרית, אך הם נכשלות ומוותרות. שלושת היצירות מביטות בך בחוסר אונים, מתלחשים בניהם על המשמעות של כול אחת מהדרכים. אחרי מה שנראה כמו שעות, למרות שהשמש לא זזה בשמים, הלהוט עוזב בכעס את שתיי האחרים, עובר לקבוצה השלישית, ואז שתי האחרים מדברים בינהם שיחה אחת אחרונה, לפני שהמתון עוזב את השני (שנמצא בקבוצה השלישית), ומצטרף ללהוט בקבוצה הרביעית.
"למה את עושה את כול זה?" שואל הלהוט, כמעט בכעס "האם יש מטרה למבחן הזה?"

 

[plasmid]

dragonain

ספוילר

הרוח האחרת נתפסת באמצע היללה, נחנקת מהזרועות שלופתות אותה, חונקות אותה למוות. הרוח מתחילה להתפזר, ואתה מרגיש תחושה קלה של... אכזבה. האימה לא עזבה אותך, האימה לא נעלמה
אני לבד עכשיו אתה מבין, מתבונן בריק שמקיף אותך אז למה אני עדיין מפחד כול כך? מה מפחיד אותי כול כך?
ובזמן שאתה מוקף באימה ובריק, אתה מבחין בניצוץ של אור הריק מהמרחק. ניצוץ של משהו.... אחר.

 

[plasmid]

טוב, בגלל עומס בלימודים שאני בטוח שיש גם לאנשים אחרים, אני החלטתי להשהות את המשחק עד חנוכה או טיפה אחרי זה.
תלונות אפשר להגיד פה או בפרטי

 

[דסטריקס]

פלסמיד

ספוילר

"אכן יש גם יש מטרה" אומרת קסילונופיאה "אני מבינה כרגע שדרך העברת המסרים שאתם מעדיפים, אלו שהבינו את כל מסרי היא השירה המופשטת והמוזיקה" אומרת קסלונופיאה "ועתה אעניק לכם אותם, למען תוכלו למלא ימיכם באושר ולתקר עם כל ברוא שיצרתי, אך למען כל חיות השדה והיער אתן ריחות בכלי הנגינה, בכדי שגם הם יבינו את מסריכם" אומרת קסילונופיאה, בעודה מרימה שלושה חפצים עטויים במקלעת עלים, היא מסמנת אל היצרות להתקדם אל עברה, אך כאשר השואל מתקדם אל עברה, היא מסירה את הלוט מעל חפץ אחד, ומניחה למלאכת המחשבת של העלים ליפול לאדמה, ולחשוף מלאכת מחשבת של קרני איילים, שהוצאה מהם העצם, ושארבע הקרניים חוררו בקצוותיהם וחוברו אל קנה אחד שצמח על גדות הסיר, ונעשו בקרניים ובקנה חורים רבים מספור, היא הגישה את החפץ אל השואל בעודה אומרת:
"ברוא ראשון,
המגיח אל אוויר העולם,
לך אתן מתת ייחודית מכולם,
והיא קרן הארבע,
עלייך יוטל לחקור סודותיה,
ולהמציא כלי מוזיקה חדשים,
למען יתחלפו הנעימות כחלוף הימים"

אומרת קסילונופיאה, ולאחר מכן מסמנת לברוא השני, ללהוט להתקרב.
הוא מתקרב בקוצר רוח ניכר, הוא מתוח כולו ורועד מהתרגשות אדירה, התרגשות של חיה המריחה את בן זוגה, ושוב הלוט הנפלא נופל, וחושף מראה מרשים ככוכב נופל.
מקלעת של עלים, קרניים וענפים בצורת טבעת, ומדה האחר מקלעת עלים, ומצדה השני מקלעת של צמר.
בעודו מקבל את החפץ מידיה כאילו היה יכול להבטיח לו חיי נצח קסילונופיאה שרה גם לו:
"ברוא שני,
הרוצה בכל מאודו לחיות,
לך את את יוצר האדוות,
במרקם העולם,
זהו התוף הנעלה מכולם,
אשר בו תפיח נעימות ומנגינות,
אשר יעררו בכל רצון עז לחיות"

אומרת קסילונופיאה אליו, ובעודו מדלג לו אחור, אל בין שני אחיו הברוא השלישי, יצור השירים, ובעודו מתקרב אליה שונותו מכל האחרים נעשית יותר ניכרת לעין, הוא גמיש יותר מהם, רזה ונוקשה, ונוצותיו השחומות רוטטות בעדינות במשבי הרוח הקלים של הערב.
וכאשר הוא מתקרב אל קסילונופיאה, היא כורעת ברך אל מולו, בתנועה אחת אלגנטית של כריעה, הסרת הלוט והגשת הכלי האחרון, מסגרת גשולה עשוייה מקרנים וענפים, אשר בין הקרן לענף קשורים להם חוטים שונים ומשונים, מסיבי צמחים, מעלים, מצמר ואף אחד מגיד של החיה המתה הראשונה, ואחד מעורו, וכאשר נושא השירה נוטל את כלי נגינתו קסילונופיאה שרה שיר גם לו:
"ולך, נושא השירה הנעלה מכל דבר,
אעניק מתת מיוחדת במינה,
שהו כלי המיתר רב ההשפעה,
כלי טוב, של אושר ושמחה,
ועליך מוטל לפרוט בו בכל יום ושעה,
ולמלא את חיי כולכם בשירה,
וללמוד לשלוט בכל כלי וכלי,
ולהכינם בלי לפגוע אף באחת מברואותי,
אז צא לעולם והמלאכה מרובה,
ועליך מוטל לעסוק בה ורק בה"