"אצלי זה בדיוק ההפך. אם היה לי אכפת עבור מי אני עובד, לא היינו מדברים כעת, בלי להעליב."
הוא מזנק על הכיסא שהוקצה לו ומתיישב על המסעד, ומניח את רגליו על המושב. "זה לא משנה כיצד אני משיג את המטרות של הלקוח, כל עוד אני משיג אותן, וכל עוד האמצעים שלי לא ישאירו סימנים שיפגעו בלקוח שלי בעתיד. זו לא שאלה של אמון. ככל שתדע פחות, כן ייטב לשנינו."
גארט מקשיב להסברו של הדון, ומוציא מחברת קטנה המלאה בקישקושים מוזרים עד חצייה, ומתחיל לקשקש שוב, מתעד את השיחה שלהם ואת המידה שהדון נותן לו. ג'ק הלבן, העורבים, כנופיית בני-כנף, פרוייקט גדול, היסטוריה עקובת-דם עם החליפות. הכל מקודד כמובן.
"ספר לי על החליפות, ועל מה שידוע לך על פעולות העורבים בעבר, המטרות שלהם, ועל ג'ק הלבן." גארט אומר, בקושי מרים את ראשו מהמחברת. הוא אפילו לא דיבר עם הדון לגבי תשלום, או אם בכלל יסכים למשימה, אך הוא גורם לזה להישמע כאילו הידיים כבר נלחצו.