אני גיליתי שלכתוב פנטזיה הכי מדבר אליי. פעם מאוד אהבתי לכתוב מד"ב, אבל אני פשוט נהנה יותר כשאני כותב וקורא פנטזיה. אני מאוד אוהב לקרוא ולראות סטימפאנק, אבל אני אף פעם לא מצליח לכתוב את זה טוב, לתחושתי.
אני חושב שהקשיים בין הז'אנרים הם שונים. אין סגנון כתיבה שלא מצריך מחקר בשביל לכתוב סיפור טוב. גם בפנטזיה צריך לחקור - למשל, אם הדמות שלך מעשנת מקטרת, איך היא הדליקה אותה בעולם שאין גפרורים? אבל אני חושב שעיקר האתגר בפנטזיה הוא אחר: איך העולם היה משתנה, אם זה הקסם שהיה קיים בעולם? זה אתגר שונה ומאוד מעניין בעיניי.
בכתיבה היסטורית צריך פחות לפתור בעיות כאלה, ויותר לחקור: איזה שבטים היו קיימים בתקופה הזאת? מה היחסים ביניהם? איזה כלי נשק היו נפוצים ואיזה לא? כמובן שהרבה מהדברים אתה לא תדע, ותצטרך להסיק לבד: מתי ואיפה היו אוכלים? איך האצילים ידעו לזהות את פשוטי העם?
בעיניי זה ההבדל בין לפתור תרגיל בהיסטוריה, שבו אתה צריך לחפש בספריה כדי לגלות את הפרט, לבין לפתור תרגיל במתמטיקה, שבו אתה מנסה להסיק מתוך נקודת ההתחלה את נקודת הסיום. בהיסטורי יש יותר מהראשון, בפנטזיה יותר מהשני, ואני יותר מתחבר אל השני
מד"ב בעיניי הוא הכי קשה, כי הוא דורש קצת מהכל: גם ידע במדע, במה יכול להיות ומה לא, וגם מה ההשלכות של זה על העולם הולכות להיות.