משחק תפקידים שבו דמות לא יכולה למות, הכסף חסר משמעות ובכל הרפתקה יש לך דמות חדשה. כל זה ועוד ב Eclipse Phase, אז מה צריך יותר?

Eclipse Phase הוא לא משחק תפקידים חדש: הוא יצא לאור כבר ב-2009 וניתן למצוא אותו בגרסה אלקטרונית בחינם. כשרפרפתי בו לראשונה חשבתי שמדובר במעין שילוב של מרוצללים ומדע-בדיוני. מכיוון שכבר היו לי על המדף משחקי התפקידים Saga Edition של מלחמת הכוכבים ומשחק המד"ב Traveller, לא הרגשתי צורך לחקור את Eclipse Phase לעומק.

אחרי שנחשפתי למשחק במהלך כנס ג'נקון השנה, אני מכה על חטא. מדובר בשיטה ובעולם מצוינים, שגם מציגים מספר קונספטים חדשים שלא הכרתי בשיטות אחרות.

מערכת השמש – מגרש המשחקים שלכם

העולם של Eclipse Phase משלב יחדיו מספר אלמנטים מוכרים, כדי ליצור עולם אחד.

אימה. אף אחד לא יודע מי הם בדיוק ה"טיטאן", הבינה המלאכותית שאחראית להשמדת כדור-הארץ, וגם כרתה את התודעה של ההרוגים למטרה לא-ידועה. ה"טיטאן" נעלמו, אך השאירו מאחוריהם "מזכרות". (כהערה, בסוף הספר יש חלק למנחה – לא קראתי אותו, לא רוצה לקלקל לעצמי).

טרנסהומניזם (Transhuman), כלומר – האנושות התפתחה מעבר למה שאנחנו מכירים. הגוף האנושי הוא לא יותר מאשר מעטפת למהות האמיתית שלנו: התודעה. לכל אדם מודרני שמתגאה בעצמו יש התקן ששומר את הזכרונות והתודעה שלו. גם במקרה של מוות, התודעה פשוט עוברת לגוף חדש. אפשר לבחור גופים אנושיים שגודלו במעבדה, עם או בלי שיפורים גנטיים. תוכלו לבחור גוף שמתאים למשימה הבאה שלכם. יש גופים סינטטיים, יש גם גופים של גזעים שעברו "התעלות" (Uplifting - למשל תמנונים תבוניים). מה שמיוחד בה הוא שהטרנסהומניזם למעשה מעלים את אלמנט ה"מוות של דמות" מהמשוואה של משחק תפקידים. עוד על כך בהמשך.

עוד היבט חשוב של Transhuman, שאין משמעות לדברים חומריים. אפשר לייצר כל דבר שרוצים בקלות, בין אם זה מזון או חפצים. לכן גם לכסף אין משמעות כלל במשחק. זה עוד טויסט שמשנה את אחד מהנחות היסוד שקיימות ברוב משחקי התפקידים. מה שיש במקום, הוא שלדמויות יש השפעה בארגונים שונים, והם יכולים להשתמש בהם כדי להשיג מידע, טובות ועוד.

מסדר צבאי. ב-Eclipse Phase אתם משחקים (בדרך כלל) סוכנים שיוצאים למשימות מיוחדות – זה הדמיון עליו דיברתי בהקדמה למשחק התפקידים מרוצללים. ברירת המחדל הוא שאתם חלק מארגון שנקרא FireWall שמטרתו לשמור על האנושות מפני כל האיומים השונים. זה דווקא החלק הפחות מלהיב בעולם, אבל זה נותן את החופש למנחה.

מדע-בדיוני "חצי"-קשה. Eclipse Phase מנסה לשמור על הגיון מסויים במדע הבדיוני שלו. זה לא מלחמת הכוכבים, אבל עדיין יש בו דברים מעניינים.

למשל, יש במשחק כוחות פסי. לא כל-כך ברור למה צריך אותם, מעבר לעובדה שכוחות פסי הפכו לטרנד במשחקי מד"ב – אבל התיאור המפורט של מערכת השמש, ואיך בדיוק חיים בה, מלהיב בהרבה:

ראשית, התיאור של חיים בשמש עצמה, ביצורים מוזרים שהסתגלו לטמפרטורה האדירה של פני השמש. תיאור החיים בנוגה, בה ערי ענק מרחפות בגובה האטמוספירה. משם ממשיך התיאור לירח ולמאדים וכן הלאה. יש חיים גם בירחים של צדק ושל שבתאי. בסך הכל התיאור אינו מפורט, אבל יש שם מספיק מידע כדי שתרחיבו אותו לבד.

אני ארחיב קמעה על כדור-הארץ: מדובר במקום חרב, אך עדיין בעל פיתויים ואיומים. מצד אחד יש בו מידע רב שממתין ומאידך עדיין יש שם את נחילי הננו מטילי האימה של "טיטאן". טיטאן עצמו נולד מתוך בינה מלאכותית, והפך למכונת מלחמה. בתחילת האנושות לא הבינה את האיום, וכאשר זה קרה, כבר היה מאוחר מדי, וכדור-הארץ היה אבוד. מי שרצה לשרוד, ברח למערכת השמש...

במבט על עולם המערכה כמכלול, מדובר לטעמי בשילוב מבריק של סוגות קיימות. אין כאן באמת דברים חדשים לגמרי, אבל השילוב שלהם והיישום עובדים היטב. המקוריות נובעת מאותו המקום, והעולם הוא שונה מרוב-רובם של עולמות המערכה שאתם מכירים.

יש בזה גם חיסרון מסויים – כדי שתרגישו את הייחוד במשחק שלכם, השחקנים חייבים להבין איך העולם "עובד". מבוכים ודרקונים לא נתקל בבעיה זו, כי כולם יודעים איך עולם פנטזיה עובד. את הנשגבים אפשר לתאר בכמה פסקאות, וכך גם את מרוצללים. הם עדיין מספיק קרובים ליצירות אחרות כך שקל להתייחס אליהן. ב-Eclipse Phase, נדרש מהשחקנים לקרוא את תיאור העולם, אחרת זה לא יעבוד.

הדמויות, הגיבורים בין הכוכבים

הדמות שאתם משחקים ב-Eclipse Phase היא לא ממש דמות רגילה. כל דמות-שחקן היא ישות שנקראת "Ego" בשיטה, והיא משתנה מהותית בהתאם לגוף אותו היא לובשת, המכונה "Morph".

בהתאם, לכל דמות יש מספר תכונות שחלקן קבועות עבור ה-Ego (בעיקר תכונות מנטליות) וחלקן משתנות לפי ה-"Morph" הנוכחית.

בתיאוריה אפשר לבחור Morph מתאים לכל משימה, אבל בפועל זה לא כל-כך פשוט. לכל Morph יש "עלות". המורפים עצמם מתחלקים למספר רב של סוגים, החל בבני-אנוש כמעט רגילים, בני-אנוש שעברו השבחה גנטית מסיבית, וגם כאלו שמיועדים לתפקיד מסויים – בריונים, מפתים, וכך הלאה. מעבר לבני-האנוש, יש גם מורפים של בעלי-חיים, תמנונים לדוגמא, ומורפים סינטטים.

בניית הדמות ב-Eclipse Phase מתחילה על-ידי בחירת קונספט שהוא סיפורי בלבד. למרות שהשיטה משופעת בקוביות ומספרים, היא מודרנית מספיק כדי לשים את הדגש גם על הסיפור של הדמות. לאחר מכן בוחרים את הרקע לדמות (למשל נמלט מהחורבן בכדור-הארץ, אבוד, או מתיישב בירח) שמעניקים מספר יתרונות וחסרונות התחלתיים.

השלב הבא הוא בחירת סיעה במשחק, מה השיוך של הדמות – דבר שאינו עומד בסתירה לחברות בסוכנות ה-FireWall. אתה יכול להיות אנרכיסט, חבר-תאגידים, לונאר וכך הלאה. גם צעד זה מעניק לך יתרונות וחסרונות.

לבסוף, השחקן מקבל נקודות שעמן אפשר לרכוש עוד תכונות ומיומנויות, נקודות השפעה התחלתיות, יכולות פסי ועוד. יש חוקים כיצד להשקיע את הנקודות וכמובן שהספר גם כולל מספר תבניות מוכנות למשחק, למי שלא רוצה להתעמק בחוקים.

אבל רגע, נחזור צעד אחורה – מה זה נקודות השפעה? ובכן, כמו שציינתי יש מספר כוחות בעולם, בין אם זה תאגידים, עולם הפשע וכך הלאה. נקודות השפעה הן מה שהשחקנים מקבלים כאשר הדמויות יוצאות למשימות. ניתן גם לנצל אותן כדי לקבל טובות הנאה מהתאגיד. לדוגמא: אם אתם זקוקים לחילוץ מהיר מפני השטח הקפואים של Europa, עם מספיק השפעה תקבלו זאת. המשחק שופך עליכם נקודות השפעה במהלך ההרפתקאות, אבל אתם גם צריכים להשתמש בהם, כי יש גבול עליון. בעיני זו מכאניקה מדליקה שעוקפת את חוסר החשיבות לכאורה של כסף בעולם.

כפי שציינתי, יש במשחק גם יכולת פסי – זה משהו די נפוץ במשחק מד"ב, ואישית אני לא מאמין בזה, בגלל שזה שובר בעיניי את העולם המד"בי. ההסבר היחידי לכך בעולם הוא שכוחות הפסי הם תוצאה של וירוס, שאיש לא מבין אותו.

עוד דבר שאפשר להשקיע בו הוא המיומנויות במשחק, שמתחלקות לשני סוגים: מיומנויות אקטיביות ומיומנויות ידע. ראשית לכל מיומנות יש תכונה שקשורה אליה, כאשר התכונות מדורגות בין 10 ל-30 בדרך-כלל (כמובן שה-Morph יכול להוסיף). מעבר לזה יש את הנקודות של המיומנויות, כשלצערי יש רשימה ארוכה של עשרות מיומנויות בשיטה, אחד החסרונות הבודדים שמצאתי. המכאניקה עצמה היא גלגול ק100 והצלחת "Roll Under" (כלומר: מגלגלים נמוך יותר מאשר סכום התכונה והמיומנות של הדמות). הצלחות או כשלונות קריטיים מתרחשים כשאתם מגלגלים מספרים זהים – למשל 33. בנוסף, אם ההצלחה או הכשלון הם בהפרש של 30 או יותר, זו תוצאה (או כשלון)מצוינת.

לצד המיומנויות, לכל דמות יש מאפיינים (Traits), שנותנים לדמות עוד קצת ייחוד. בשלב הזה המכאניקה העמוסה יחסית של המשחק כבר מתחילה להתיש אותי – אבל כאן זה נגמר. מי שמסתדר עם שיטות עשירות במכאניקה, ימריא באושר אל תוך הספר של Eclipse Phase. אישית עבורי זה כמעט על הגבול העליון. השיטה מורכבת יותר ממבוכים ודרקונים 3.5 (או מפאת'פיינדר) אבל קצת פחות מורכבת ממרוצללים.

קרבות – חלומו של כל לוחם

הקרב בשיטה מתואר בכ-30 עמודים, כשבבסיסו יש תורות (כל תור בן שלוש שניות). לפי דרוג המהירות של הדמות, נקבע כמה סבבי פעולה יש לדמות בכל תור (למרבית הדמות יש סבב פעולה אחד בלבד). בכל סבב פעולות ניתן לבצע פעולה מורכבת ופעולה מהירה אחת, או שלוש פעולות מהירות. שוב, אין כאן משהו חדש.

התקפה בקרב מבוצעת בגלגולים נוגדים. כל אחד, התוקף והמותקף, ראשית צריכים להצליח במיומנות רלוונטית. אם גם התוקף וגם המגן מצליחים, המנצח נקבע לפי מידת ההצלחה. יש גם גלגול נזק, כשהשריון מפחית נזק בערך קבוע.

בנוסף לנזק רגיל, אפשר גם לקבל פצעים, שמייצג נזק ארוך טווח – אני תמיד אוהב את זה, אם כבר מכאניקה מורכבת שיהיה מעניין. פצעים נותנים מחסר קבוע לבדיקות, עד שמרפאים אותם.

זה הבסיס, והוא נשמע פשוט, אבל גם יש עמודים רבים שמפרטים עוד חוקים ודברים: החל בחוקים לקרב באפס כבידה, והמשך בתוואי שטח שונים, מתאמים כאלו ואחרים, תמרונים מיוחדים בקרב ועוד – כיאה לשיטה סימולטיבית.

מי שאהב מרוצללים, יאהב גם את זה – עם היתרון שאין כאן מכאניקות מקבילות אלא הכל פועל ביחד.

עוד דגש אחרון זה על שפיות – במשחק יש גם בריאות מנטלית, ואם נפצעים, הדמות יכולה להשתגע – כיאה למשחק שגם מאפשר משחק אימה, אולי הגוף שלך יהיה שלם, אבל הנפש מצולקת. הדמות גם יכולה להשתגע סופית, ואז בעצם היא מפסיקה להיות דמות-שחקן.

ציוד, Mesh, העתיד המואץ ומידע למנחה

אני אסקור את ארבעת הפרקים האחרונים בקצרה:

ה-Mesh הוא למעשה המרשתת של Eclipse Phase. זה קצת מזכיר את המרשתת של מרוצללים אבל יותר רחב: הן בגלל שלמעשה כל דמות יכולה להעביר את הזהות שלה דרך ה-Mesh והן בגלל הטיטאנים, שעדיין אורבים בצללי המרשתת. לכן קיים גם איסור על ייצור בינה מלאכותית. מעבר לכך, אופן הפעולה של המרשתת די סטנדרטי. מי שאוהב לצלול לתוך מחשבים, יאהב את הפרק הזה. לטעמי הוא מסובך מדי, אבל אפשר להתעלם מרובו.

העתיד המואץ הוא אחד הפרקים המעניינים ביותר בספר והוא למעשה מתייחס להשפעות של ה"עתיד" על הדמות שלך. בראש ובראשונה הוא דן על כך שהדמות שלך לא יכולה למות כי יש לה גיבוי – אבל מצד שני, אפשר לערוך לך את הגיבוי ולהעלים זכרונות, לדוגמא. יש גם אפשרויות מעניינות כמו ליצור שיבוטים של עצמך, להקרין את עצמך לגוף אחר וכמובן ההסתגלות של הדמות לגוף זר.

העתיד משפיע בעוד דרכים: החיים בחלל הם שונים ומוזרים, והספר דן בכך וכיצד זה משפיע על היום-יום. כמו שציינתי בהתחלה, אפשר לייצר כמעט כל דבר ביקום של Eclipse Phase, באמצעות חומר-גלם (שקל להשיג) ושרטוטים (יותר קשה להשיג). למעשה הקושי בהשגת נשק מגניב, הוא לא פיזי, אלא מציאת השרטוטים שלו. פרק זה גם מתייחס לאחד הדברים המעניינים ביותר: השימוש בהשפעה להשגת דברים: דברים חומריים, שירותים (למשל גוף חדש, או טיסה לשמש) או מידע.

פרק הציוד רחב היקף, ומכיל המון דברים – נשקים, שריונות, וכל דבר אחר שתחלמו עליו. יש בו גם כלי-רכב וכמה רובוטים למי שאוהב, כולל חלליות. זה פרק שמשעמם לקרוא אותו, אבל נראה שימושי בהחלט.

הפרק האחרון בספר מציג עוד מידע על העולם – ומיועד בעיקר למנחה. לעניות דעתי אפשר להתייחס לרעיונות שבו כהשראה ורקע להרפתקאות, אבל כל מנחה יכול להרגיש חופשי לשנות את העולם לראייתו – השחקנים בכל מקרה לא מכירים את הסודות מאחורי הקלעים, והספר משאיר בכוונה את חלקם עמומים. בפרק גם תמצאו עוד מידע על FireWall הארגון שעבורו הדמויות (סביר להניח) עובדות, על סיעות כאלו ואחרות ועוד.

החוויה הפיזית – עץ מת מוצלח

לפני שאגיע לסיכום הסקירה, כמה משפטים על הספר עצמו. ראשית מדובר בכרך ענק של קרוב ל-400 עמודים עמוסים בגרפיקה ובטקסט. הספר גם מגיע עם סימניה מובנית שזה מאוד נוח כדי למצוא את המקום האחרון בו דיפדפת.

איכות הכריכה היא בינונית: הספר לא התפרק לי בידיים, אך הוא בנוי פחות טוב למשל מפאת'פיינדר. מצד שני, איכות האיורים לדעתי היא מצוינת, והספר עמוס בהם לעייפה. גם העיצוב הגרפי והכותרות עשויים היטב. כשבכל זוג עמודים גם ברור באיזה פרק נמצאים, וגם יש מיני-תוכן עניינים. בסוף הספר יש אינדקס מפורט, שבהחלט עובד כשמחפשים איפה מסתתרת פיסת מידע.

החסרון היחידי שמצאתי בעיצוב של הספר, הוא שהמקום שמוקדש לטקסט בכל עמוד הוא יחסית קטן. היה אפשר לדחוס יותר טקסט, או עדיף מכך, להגדיל את הגופן של הטקסט שהוא אמנם קריא, אבל גם קטן.

לסיכום – הפתעה טובה

כשראיתי את Eclipse Phase בג'נקון, לא התרגשתי בתחילה. כעת אחרי שקראתי אותו, אני מאוד רוצה לשחק, אפילו שאישית המכאניקה של המשחק נושקת לסף העליון של המורכבות מבחינתי. הספר של המשחק הוא עב כרס, אך מכיל את כל המידע שנדרש להתחיל לשחק – עולם מושקע עם שילוב אלגנטי של ז'אנרים שונים. בתוך המכאניקה הכבדה יחסית יש טוויסטים, והעובדה שדמות לא יכולה למות היא מרעננת ביותר. הוא משלב בתוכו סגנונות משחק שונים בצורה אלגנטית: אימה לצד מדע-בדיוני קשה, Transhuman ביחד עם קנוניות.

כמו לא מעט משחקים אחרים, אי אפשר להתחיל לשחק ב-Eclipse Phase בלי להשקיע. שחקנים צריכים לקרוא לפחות את ההתחלה המהירה כדי ללמוד קצת על העולם – משחק התפקידים מאבד את הייחוד שלו אם לדמויות אין סיפור רקע שמשלב בתוכו את כל המרכיבים המגניבים בעולם המערכה.

מה שהיה לי חסר בספר הוא שאין הרפתקה לדוגמא או דב"שים מוכנים למשחק. המנחה צריך להשקיע הרבה עבודה כדי להכיר את העולם, ולהכין הרפתקאות. עם זאת, ניתן להוריד מספר הרפתקאות באתר של Rob Boyle.

Eclipse Phase מומלץ ביותר, הוא דורש השקעה ולימוד, ולמרות שהמכאניקה היא מעט כבד עבורי, זהו משחק תפקידים משובח עם רעיונות מצוינים.