המצוד - עץ הרשמה (מו"ד 5, 0/4)

מבחינת השפה וההשתלבות, אני מניחה שזה היה פחות בעייתי עבורה - כל ילדותה עברה עליה בחברת ילדים אחרים שחלקם היו אלפים, ואולי ג'אנוש או פיין לימדו אותה אלפית כדי שתוכל להשתלב. אני חושבת שהיא נוטה לא להשתמש יותר מדי בקסם שלה כשלא צריך, בידיעה שהוא כל כך כאוטי ולא צפוי, אז רוב האלפים מתעלמים ממנה כסתם עוד זרה בארץ שלהם. האלפים שעבדו איתה על הספינות כנראה ראו יותר את היכולות שלה, והייתי אומרת שהם לא בהכרח נרתעים ממנה כי היא משתדלת לא להפוך לאאוטסיידרית, להשאר חברותית ולהיות פתוחה לגבי הכוחות שלה.
וכן, היא בי או לסבית (עוד לא החלטתי מה מבין השתיים), מצטערת אם זה לא היה ברור מספיק. אני לא רואה איך זה קשור לבגרות כל כך, אבל סבבה...

סייר מספיק קרוב, וכן, הוא סוג של צייד ראשים גם עכשיו כשחושבים על זה, פשוט הוא צד את השודדים, אם כי זה לא סוגיה של מזל, פשוט צייד ראשים זה לא באמת מקצוע מכובד, כאילו זה לא שהוא צד רק פושעים אלא את מי שהיה עליו פרס, גם אם זה סתם בחור שלא שילם חובות בזמן ומנסה לברוח. אז התוצאה הייתה שהוא קיבל באז רע כפול, גם כי הוא לא אח שלו, וגם כי הוא היה צייד ראשים, אז סוג של נמאס לו והוא פרש.

וכן, אפשר להגיד שרומלאוס בסוג של אודיסאה, הוא לא יודע כלום על המסע של קסטור ואביו למצוא את האגורה, והיה לו ברור שהמטרה של אבא שלו במסע הייתה לתקן את המורשת שלו ולוודא שיהיה לו מה להוריש לקסטור, רומלואס הרגיש שהוא היה חסר תועלת במסע בשביל אביו וקסטור, (וקסטור הרי לא התנגד ללהשאיר את רומלאוס בבית) אז הוא כן ניסה לפתח את עצמו, כמו שרשמתי, יש לו איזה רצון לקבל אישור מאבא שלו, ולא משנה כמה הוא יגיד שזה לא כך, מילה טובה מאבא שלו זה כל מה שהוא ירצה בחיים.

אז כן, המסע של רומלוס זה סוג של אודיסאה, הוא יצא למצוא את עצמו, וסוג של להפוך למה שהוא רוצה להיות, אומנם זה לא גיבור, אבל זה כן יעד - והוא הפך מהחסר תועלת שאבא שלו ראה בו למישהו שכן יכול להביא תועלת כלשהי. גם אם אבא שלו לא רואה את זה.

ואם לחדד- הוא מבין את הרעיון שלא לקחו אותו, זה פגע בו, אבל מובן. והוא ניסה להפוך את עצמו לכזה שלא ישאירו מאחור עוד פעם, לצערו עד שהוא הפך לכזה/עומד להפוך כזה- אחיו נרצח ואביו לא רוצה בו, אז הוא יוצא לאודיאסה אחת נוספת - לתקן את מה שקרה לאח שלו. גם אם זה סתם נקמה קרה.

רגניר לא מתגעגע ממש לימים עברו - הוא אוהב את מה שהוא עושה, ויש שיגדירו אותו כאובססיבי במרדף אחרי צדק. מבחינתו, מה שהיה מת ונקבר ומה שמשנה זה העתיד. אחד הדברים שרגניר התחיל לחשוב עליהם פרט לעוולה הבאה שצריך לתקן הוא הרעיון לגייס אנשים נוספים למסע הצלב הפרטי שלו - עלה לו רעיון לחפש אנשים נוספים אשר יתאימו לחשיכה הנוקמת כדי לייצר למעשה מסדר שיפיץ את תורתה בעולם, אולם נכון לעכשיו הוא טרם מצא אדם שמצא חן בעיני החשיכה מספיק. (למרות שהוא דן עימה בסוגיה של לגייס את הפלאדין עימו הוא מיודד הוא הרגיש שזה לא מתאים)
מבחינת היחס של אחרים לקבם שלו, רגניר לא ממש חושף את המקור שלו מעבר למינימום ההכרחי, ולעתים מספר בכלל שהוא כהן של אל זוטר ולא ידוע ממולדתו כהסבר לכוחותיו. (מה שמבחינות מסוימות לא רחוק לחלוטין מהמציאות) על כן הוא לא דחוי - לא יותר מכפי שפלאדין פנאט או כהן שמטיף להאמין באל שלו יהיו דחויים.

אני אשמח לקרוא אותם. הרעיון של אנדרו טוב בבסיסו, ויהיה מעניין למשחק, אבל תמיד נחמד לדעת על הדמות קצת יותר - גם פרטים שנראים זניחים בהתחלה.

יכול להיות שבאיזשהו מקום היא פוחדת מהכוחות שלה? אולי היא מרגישה אשמה במה שקרה לפיין? יש לה חשש שהיא לא תוכל לשלוט בכוחות שלה ותפגע בסובבים אותה?
לגבי הבגרות - הכוונה היא ליכולת של שחקנים להתייחס לנושאים מסוימים ברצינות, ולא לתת להם להסיח את דעתם יותר מדי מהמשחק. אני רואה את זה בעיקר בקבוצות שולחניות, אז יכול להיות שבמשחקי פורום זה פחות בא לידי ביטוי.
בכל מקרה, רציתי רק להבהיר את העניין הזה.

מעולה. אני מאמין שהבהרת לי את כל מה שהייתי צריך לדעת על הדמות. אם יהיו לי שאלות נוספות (או הפוך), אשלח כאן תגובה.

הוא עדיין בקשר עם הפאלאדין הזה? אם כן, אני אשמח לשמוע עליו, ועל מה שהוא עבר עם רגניר.

ארים נולד בארץ מעבר לים, וגדל והתחנך בעיר 'אור כסוף' (זה בסדר?). למרות הבית הטוב והיפה, ארים השתוקק לחקור את העולם. הוא היה בטוח שהעולם לא נראה כמו הבית שלו, ושאל בכל הזדמנות את הנזיר שלימד אותו על העולם. הוא לא קיבל מספיק תשובות, לפחות לדעתו. המסקנה של הנזיר הייתה שהעולם שבחוץ מסוכן מדי וגדול מדי. ארים לא האמין לזה. יום אחד, כשטייל מחוץ לכפר, הוא שמע קול מאחד השיחים- "אתה לא רוצה ללכת לחקור?" הוא בדק באותו שיח, אבל לא ראה כלום. כשהיה מספיק גדול כדי לעזוב את הבית, הוא יצא למרחבים הפתוחים של אותה ארץ. יום אחד, אחרי שנת לילה מרעננת, הוא הגיע לאיזור יותר הררי. אחרי שעבר את ההרים, הוא גילה משטח כחול נוצץ אינסופי שנע בעצלות מסוימת ליד מרבד צהוב לבן ורך . בסקרנות הוא ניגש לאותו משטח, ונגע בו. אלה היו מים. המון מים. הוא בחיים לא ראה כל כך הרבה מים. הוא נכנס פנימה, לתוך הים, והסחף מהחוף התחיל לגרור אותו לכיוון הלא נודע. הוא נלחם בכוח בזרם, אך הזרם היה חזק ממנו. ארים התחיל לשקוע במימי הים, ובלע מים. זה היה מלוח, והטעם שעל לשונו היה הזיכרון האחרון שלו. הוא התעורר על ספינה. היא לא הייתה גדולה במיוחד. תורן אחד ומפרש מתוח,ארבעה משוטים מכל צד ושישה עשר מלחים. אחרי תחקיר קצר מפי קפטן הספינה, שהייתה ספינת דייג קטנה, ארים הצטרף לצוות. הוא היה האיש שעומד בחרטום ומזהיר את הצוות מסכנות קרובות. אחרי כמה שנים של שיט במימי הים הגדול, ארים הצטרף לספינה אחרת, גדולה הרבה יותר, בעלת שלושה תרנים ו15 משוטים מכל צד. שמונה שנים אחר כך, ארים שמע על יונו ועל המסע שהוא מתכנן, והחליט לנסות ולתרום למסע.

נראה לי שפשוט אחליף את הגזע לבן אנוש וקצת את המראה אם זה בסדר מבחינתך.

שם הדמות: סוֹלֵסס (soulless) - חסר הנשמה (אלפית/ענקית).
גזע: פירבלוג
מקצוע: כוהן (סערה)
כל השאר: קישור

אני עדיין לא הכי מרוצה ממה שיצא ואשמח לשמוע שאלות וביקורת על הדמות.

אני אוסיף למראה את הלבוש הרגיל של הדמות אחרי שאני אסגר על הציוד שלה, בעת בניית הדף המכני.
אני כנראה אערוך את האופי בהמשך לאחר שהוא יהיה יותר סופי (הוא באים לידי ביטוי גם ברקע, אז הדברים העיקריים ישארו).

האמת שזה אחלה רעיון שלא חשבתי עליו. כן, אני חושבת שהיא אכן מפחדת מעצמה, מהכוחות שלה בצורה כלשהי. הפחד הזה ותחושת האשמה הזאת רודפים אותה למרות שהיא מנסה לברוח מהעבר שלה כמה שיותר, אולי אפילו משפיעים עליה במידה כזאת או אחרת כשהיא מחשמלת אנשים למוות.
סבבה, הבנתי עכשיו למה אתה מתכוון. מההיכרות שלי החבר'ה בפורום די סבבה אז אני בספק שזאת תהיה בעיה, אבל תודה על ההבהרה

מה היה הקול מתוך השיחים? משהו שאתה רוצה שיהיה בהרפתקה?
איך ארים מסתדר עם גזע האלפים? בן מחצית קטן כ"כ שהגיע ממקום רחוק, איך הוא מרגיש בקרבתם ואיך הם מתייחסים אליו?

שים לב שגם בני אנוש לא חיים במסה במקור, אלא מגיעים מיבשת אחרת.
אני מזכיר שוב, אמנם יש מעט מאוד בני מחצית במסה, אבל יש הרבה דרכים וסיבות להגיע אליה. היא נחשבת מרכז התרבות של העולם, אחרי הכל. תעבור שוב על מה שהצעתי לך, ואם אתה לא מרוצה מזה תמיד אפשר לחשוב על עוד דברים.

רקע מושקע, נהניתי לקרוא.
עכשיו לשאלות הקונקרטיות:
הרוח אליה הוא מכר את נשמתו, מי היא בעצם? מה המטרה שלה, מי האדון שלה ואיך היא הגיעה דווקא לסולס? אלה פרטים שאם חשבת עליהם כדאי להוסיף אותם. אתה גם יכול להשאיר אותם בידיים שלי.
כנ"ל לגבי האספקט של הסערה. איך הוא התקרב לאספקט הזה, מה הוא עשה כדי לחזק את הקשר איתו?
עלה בדעתי, מאחר ופירבולג הם גזע שלא חשבתי עליו לעומק בעולם הזה, להתייחס אליהם כאל יצורים קסומים שחיים ביער, קצת כמו טרולים ופיות (העלית את זה יפה כשתיארת אותם כ"רוחות היער"), יש עליהם אגדות או סיפורים, שסולס נתקל בהם במהלך מסעותיו עם האלפים?

אם כך, זה גם יכול להיות מעין מסע להשלמה פנימית עם הכוחות שלה.
בחיי, יש לה כל כך הרבה רבדים, אני כבר לא בטוח אם אצליח לשלב את כולם בהרפתקה אחת.
אני מאמין שכיסיתי את כל השאלות שהיו לי. אם עולים לך עוד רעיונות או שאלות את מוזמנת לכתוב כאן שוב.

נספח ביום שלישי בעזרת ה'

הכינוי 'רוח הערב המלחשת' איננו ולא יועד להיות השם של הרוח, אלא התיאור שלה כפי שסולסס מכיר אותו ומאחר ופגש אותה בערב... סביר להניח שאם הוא ישתמש בשם אף אחד לא יזהה אותה לפיו. המטרה שלה בטווח הקצר היא לרצות את אדונה וברור לסולסס שהיא חוששת מפניו, אבל המטרה בטווח הארוך פחות ברורה לסולסס (מאחר וזה תלוי באדון עצמו, כי יש מצב שהיא רוצה להתקדם בהיררכיה של השרתים שלו ויש מצב שהיא רוצה להשתחרר ממנו). היא הגיעה לסולסס כשראתה את השאיפות שלו והיאוש בו הוא היה באותו רגע מאחר וחשש לאבד את 'לוחשת הנהר', אפשר גם לומר שרגשות אלו קראו לה.
את הפרטים בנוגע לאדון של 'רוח הערב המלחשת' השארתי בכוונה עמומים, גם כי סולסס לא יודע אותם וגם כי לא ממש רציתי להמציא אדון שכזה בלי לדבר או לקחת כיוון ממך (אפילו שאלתי על האפשרויות בהודעה הראשונה שלי פה). הכנסתי הערכה שסולסס חושד בה והיא שהיא משרתת את אספקט האש, אבל זה בהחלט יכול להיות הערכה מוטעית.


אספקט הסערה הוא אחד האספקטים של הטבע ורוצה פחות או יותר מה שהטבע רוצה, כלמר הגנה עליו וכו', בנוסף בשל מזגו הוא אחראי גם על הענישה שקיימת בטבע ויכול להביא סופת הוריקן כשהוא באמת מתרגז או להימנע מביקור באזורים מסוימים בשל רוגזו (שנים צחיחות ומדבר).
סולסס מנסה להתקרב אליו ולעזור לו באמצעות ההידמות אליו וכך ירגיש קרוב אליו. כלומר, הוא החל לנדוד כדי שאספקט הסערה ירגיש בנוח בקרבתו, הוא החל להעניש אנשים שפגעו בטבע כדי שהאספקט ירצה לסייע בידו. הוא שומר על חוקי שבטו כדי שהאספקט לא ירתע ממנו ומבקש מהאספקט עזרה והדרכה לפני שהוא בוחר כיוון מסוים, אם כי בדרך כלל האספקט לא עונה לו.


סולסס לא שמע סיפורים על הפירבלוגים עצמם כגזע במהלך מסעותיו וזאת מכיוון שהם בדרך כלל נשמרים מאנשים אותם אינם מכירים. אולם, מדי פעם הוא שמע סיפורים על רוחות או פיות יער המזכירות באופן חשוד את הפירבלוגים עד לרמת התיאור, אם כי בדרך כלל של פירבלוגים כועסים ומאיימים, כך שרוב האלפים בדרך כלל לא מקשרים את התיאור אליו עם הבעתו האדישה. סיפורים אלו בדרך כלל נדירים ויש מצב שהוא שמע אותם רק מכיוון שמספר הסיפור/אגדה קישר אליו את הסיפור אליו.
מוסר ההשכל של הסיפורים האלה בדרך כלל הוא לשמור מרחק מהיער ולא לפגוע בו, אם כי פעם אחת סולסס נתקל בסיפור שונה בו בכפר בינוני אחד סיפרו על הסכם עם רוחות היער בו תושבי המקום מתגאים עד היום.


שאלות נוספות? לפרט יותר לגבי משהו?

אלזי מתרגש מאוד לקראת המסע מחוץ לעיר ולבית, אז יכול להיות שהדבר ישפיע על שיקול הדעת והזהירות שלו (לא שיש לו יותר מדי מהם מלכתחילה). הוא מוכן ומזומן למאבק, והוא שמע מספיק סיפורים כדי להתמודד עם האלימות, כך הוא מאמין.

מצד שני, סבו של אלזי התמודד עם אלמתים ומפלצות מרושעות, והמוכנות שלו ללחימה בנויה בעיקר על סיפורי הקרבות של סבו.

לכן, יש סיכוי לא קטן שפגיעה באנשים של ממש, יצורים תבוניים וחושבים, תערער אותו לאחר הקרב. תוך כדי, בשילוב העידוד של ספארק, הוא יהיה מרוכז מדי בלחימה מכדי לשים לב למה שהוא עושה, ולמחיר של ההתקפות הבוערות שלו.


עריכה - הרקע הנוכחי מספיק, או שאתה מרגיש שיש נקודות שצריך למלא? יותר מידע על החיים שלו בעיר, שיעורים שעבר עם סבו, דבשי''ם, וכו'?

הקשר בין רגניר לפלאדין הוא לא קשר רציף בשום צורה - בגלל שהם שני נוודים בסופו של דבר, מדובר בדבר לא פרקטי. כאשר הם נפגשים במקרה בכפר כזה או אחר הם תמיד מתעדכנים ומשתפים לרוב פעולה במה של יהיה העניין שהביא כל אחד מהם לכפר.

אז אספקט הסערה זה לא ישות או משהו, זה בעצם כוח טבע שיש לו סוג-של תודעה, כן?
מצד אחד אין לסולסס נשמה, כלומר הוא לא מביע רגשות, מצד שני הוא לפעמים מגיב באימפולסיביות ואינסטינקט. כל מה שנשאר לו זה בעצם היצר ההישרדותי?

מעולה. זה יספיק בינתיים. אם יש לך מה להוסיף אתה תמיד מוזמן, כמובן.

מעולה, יש לי את כל מה שאני צריך. אם יש לך כאן עוד רעיונות או תוספות אתה מוזמן לכתוב.

קצת מבולבל מההבדלים בהגדרות (בייחוד בחלק של "או משהו"). האספקט הוא לא משהו העומד בפני עצמו אלא פן של הטבע המשרת את הטבע כמכלול. לכל אחד מהאספקטים יש אישיות משל עצמו. אפשר גם להפוך אותו לנפרד אם אתה רוצה, נגיד שהאספקטים (שאצטרך למצוא להם שם אחר) הם המשרתים החשובים ביותר של הטבע ומנסים כמיטב יכולתם לקדם את המטרה עליה הם אחראים.

פחות או יותר, אבל חלק מהדברים שאסור לו לעשות/שהוא רוצה כה מוטבעים במוחו שהוא ימצא את עצמו פועל עוד לפני שיחשוב על העניין (הדוגמה הכי פשוטה תהיה התגובה שלו למראה כריתת יער).

הקול בשיחים היה לדעתי איזו רוח טבע כל שהיא, שמנסה לפתוח את הננסים לעולם.

ארים לא ממש מתעניין בחלק של האלפים, אלא יותר בחלק של התרבות שלהם. הוא רוצה לחקור על העולם ושום דבר לא מפריע לו: לא גזע, לא דת ולא מין או מגדר.

אני פשוט אוהב את הקשר של טד למשפחה שלו וקצת חבל לי לוותר על זה.

ניסיתי להבין מה הוא בעצם אספקט הסערה. תודה על ההסבר, הוא עזר מאוד.
בעצם, לסולסס אין רגשות, אבל הידע והניסיון שלו נשמרו, ועל בסיסם הוא פועל (ובתוך תוכו, יש לו את הרצון להחזיר לעצמו את הנשמה). הבנתי נכון?

באיזשהו מקום, חייבת להיות לו אינטראקציה עם בני המקום. איך היית מתאר אותה? הם נרתעים אחד מהשני? הוא חווה זלזול מהאלפים? או שהוא הפך להיות בן ברית קרוב שלהם? למה?

משפחה זה דבר חשוב, אין שום וויכוח לגבי זה. אולי טד החליט לקחת את המשפחה שלו איתו? אולי לא הייתה לו ברירה, כי כשהגלו אותו (אני חוזר לאחת מההצעות הקודמות שלי), הגלו את כל המשפחה שלו?

אהבתי, אז הגלו את טד וכל המשפחה שלו אבל טד לא למד מהטעויות שלו והמשיך לגנוב רק הפעם בסליני.