היום שעולה כעת הוא סגרירי למדי, כאילו הסתיו קפץ לו לביקור של יום אחד. רוח קרה נושבת מן המערב, מביאה עמה עננים המצטברים מעל גבעת המבצר האדום וביצרון מאיגור, וצובעים את הרחובות באספקלריה מדכדכת של אפור-סגלגל. הרוח מיבבת ברחובות, טופחת על שלטי הפונדקים ומעיפה קרעי בגדים, עלים ושאר דומן המונח על הרצפה.
דזמונד, דיאנה, אולריק
הרחובות צפופים והומי אדם; לפחות שלוש פעמים, אתם רואים מרחוק אבירים מפורסמים החולפים להם, בדרך אל המבצר האדום או לרישום לתחרויות: הנסיך רנלי, עם שיריון הדור חדש וקסדה מוזהבת מעוטרת בקרני צבי, לורד רדווין מהבוסתן, הדור באדום וירוק, וסר אדאם מארינבאד, יועצו של לורד טיווין, המוליך שיירה מעליה מתנופף נס העץ הבוער של אשמארק.
אז, נעשה הרחוב בהדרגה צר, ומתחיל לרדת כלפי מטה. האבירים נעלמים, מפנים את מקומם להמון של לובשי בלויים, והבתים נעשים גרועים יותר ויותר.
בסופו של דבר, אתם חולפים על פני חנות צלחות מזוהמת, ומגיעים למחסום עץ, המוחזק בידי שבעה זהובי גלימות. המפקד עושה צעד אחד קדימה, סוקר אותכם בתמהון.
"בוקר טוב, אדונים וגבירה" הוא אומר, בחיוך מעט חנפני "במה נוכל לסייע בידכם ב...בואם למקום זה?" ניכר בפניו, כי הוא תמה מאד מה אתם עושים ברחוב המוליך אל מעמקי עמק הפשפשים.
האריס
סנדרין לא נראית מאושרת מדי, לאחר שהפייטן, וגם מרבית החבורה הסתלקו.
"אני שונאת שלא לוקחים אותי למקומות חשובים" היא רוטנת, כשהיא מורחת את הגבינה על הלחם "הו כן, תהיי ליידי חמודה ומצויינת, תעשי מה שאומרים לך, ותני לאבירים להגן עלייך" עיניה הירוקות יוקדות במרירות.
היא נותנת עוד שתי נגיסות מהלחם, ואז מתרוממת מן השולחן.
"אכלתי די והותר, סר" היא אומרת, ונראה להאריס שמשהו מתבשל בתוך ראשה "והשהות בפונדק הזה נמאסה עלי. אם אתה מתכוון להרשם לתחרויות היום, אולי נצא עכשיו ונטייל קצת בעיר? אני מאד-מאד רוצה לראות את מעלה מלך" היא אומרת, מבטה תועה בחמדנות אל חרבו של האריס.