שליטים ושדים [שו"ש 34] משפחת טאמאני

אני הולך להפסיק לדאוג מהאורך. אם יצא ארוך, יצא ארוך. אני פשוט נהנה לכתוב.

בפרקים הקודמים: משפחת טאמאני היא מקרה חריג בנוף הפוליטי של חותם. זו אחת המשפחות הותיקות, האמידות והמכובדות ביותר בעיר, יש להם היסטוריה וסמל ואפילו אחוזה בארץ הגבוהה. הם משפחת אצולה לכל דבר מלבד העובדה שאין להם קשר דם לקיסר. משפחת טאמאני אמנם בת יותר משבע מאות שנים (כך שהיא נוסדה לפני ניפוץ נשמת הקיסר), אבל יש מספר משפחות ותיקות באותה מידה או יותר. מה שמייחד אותה הוא שהמשפחות האלה השתמשו בנישואים אסטרטגיים לאצילים או בני מלוכה כדי לשפר את מעמדן ולהפוך לאצילים באופן רשמי ולא רק מעשי. משפחת טאמאני היא היחידה שלאורך כל השנים המשיכה להתחתן בתוך המשפחה.

מימרת המשפחה נקבעה על ידי ראשה באחד הדורות הראשונים: "מקשה אחת, פנים רבות; באור מתעצם, פנינו לשמיים". הסמל של המשפחה השתנה מספר פעמים אך היסוד המרכזי שלו נשאר: גבר שפניו כמסכה מביט מעלה, ידיו פרושות לצדדים; אחת מחזיקה ביהלום ענקי, בשנייה נעוץ פגיון. בעיצוב הנוכחי הוא עומד באוויר וברקע עומד מגדל בין שתי שמשות (סמלי המשפחות של חותם נוטים להיות מורכבים למדי). האחוזה של המשפחה צמודה לחומה במערב הארץ הגבוהה וקטנה יחסית לעושר המשפחה - אחרי הכל, יש גבול לכמה רחוק אפשר להגיע בלי להשתתף בנישואים פוליטיים. אך האחוזה מתנשאת לגובה ומפוארת יותר מכמעט כל אחוזה אחרת, בנויה משיש כסוף ועץ הובנה שחור.
איך הם עשירים כל כך? לא ברור, למען האמת. כלומר, כל בן משפחה מרוויח יפה מאוד, אבל המודל העסקי שלהם מיוחד גם הוא. כל משפחת אצולה בעלת משאבים מחזיקה בנתח מכובד משוק כלשהו כמו תבלינים, תכשיטים, בנייה וכדומה, אבל למשפחת טאמאני אין שום תחום התמחות שכזה. כל בן משפחה יוצא ומוצא לעצמו תעסוקה במקום אחר, והרווחים שלהם ביחד מסתכמים בהרבה מאוד כסף. הם מצליחים להפוך לדמויות מפתח בינוניות במגוון תחומים בעיר, אבל הם עושים את זה בלי להיעזר במונופולים או קשרים מוקדמים. איכשהו, בצורה בלתי סבירה בעליל, כל בני משפחת טאמאני פשוט ממש ממש מוצלחים. וכמובן שזה לא היה עוזר למשפחה אם אנשים היו פורשים ממנה ומתחתנים לתוך משפחה גדולה יותר, אבל כל בני משפחת טאמאני גם נאמנים מאוד. הם מתכנסים כל כמה ימים לארוחה מפוארת, מדקלמים את המימרה שלהם ומדברים על הא ועל דא. אבל הנה החלק המוזר: היחסים בין חברי המשפחה לעיתים קרובות *לא* טובים. לעיתים קרובות כן, עם אהבה ונאמנות גלויים, אבל יש הרבה אנשים שלא סובלים אנשים אחרים. הרבה מריבות, הרבה כינויי גנאי, הרבה דינמיקות מורכבות של יחסי אהבה ושנאה מתנגשים. זה כנראה קשור לעובדה שבני טאמאני יוצאי דופן אפילו בקרב האצילים באופי הקיצוני ועזות הרגשות שלהם, אבל זה לא מסביר איך המשפחה כל כך מלוכדת.

האמת טמונה במימרת המשפחה. ארדאך טאמאני, ראש המשפחה שטבע את מימרת המשפחה, היה מחשל פסוקים. הוא הצליח להגדיל את הון המשפחה במידה יפה, אבל הוא ידע שגם עושר מופלג לא יבטיח את הישרדותם לאורך הדורות. במקום, הוא החליט, עליו להבטיח את האחידות והשאיפה המתמידה מעלה של המשפחה, ולשם כך הוא חישל את הפסוק שהפך למימרה: "מקשה אחת, פנים רבות; באור מתעצם, פנינו לשמיים". הוא עיצב את תפיסת המשפחה כיהלום, שכל פאה בו שונה אך ביחד הן מצטרפות למכלול המתעלה על סך חלקיו. הוא הוסיף את הפנייה לשמיים כדי להבטיח את הרעב להצלחה בכל בן משפחה, והוסיף את התעצמות האור כדי שהמשפחה תלך ותשתבח עם השנים. הוא לא היה מחשל פסוקים חזק מספיק בשביל לקבוע את הפסוק לנצח, אבל הוא ייסד את הדקלומים התכופים בשביל לחזק את הפסוק כל פעם מחדש. התכנית שלו הייתה טובה למדי, אבל הוא לא היה חזק מספיק בשביל להבטיח שכל בני המשפחה יהיו מוכשרים מספיק בשביל לתחזק את התכנית השאפתנית שלו.
אלא שבמודע או לא במודע, ניסוח הפסוק פתח פתח לכוכבים.
הכוכבים הם משכנן של הספירות, ישויות מרוחקות ומסתוריות שאף אחד לא יודע עליהן. אפשר לקבל ידע נבואי מהכוכבים (למרות שעם תופעות לוואי, תלוי בספירה) והקבוצה הגדולה ביותר שעושה זאת היא ממלכת עיני גיצים. אבל הפתח שארדאך טאמאני פתח הוא ישיר יותר. בני משפחת טאמאני לא מקבלים ידע מהספירות, הם נתונים להשפעתן הישירה. כל אחד מבני המשפחה קשור לספירה אחרת, והיא זו שמחזקת את נטיותיו הטבעיות ומשפיעה על אופיו, כישרונותיו ורצונותיו. בני המשפחה שומרים על רצון חופשי, אבל היד הבוחשת מלמעלה בנפשם תמיד נוכחת. היא עדינה מספיק בשביל שלא ישימו לב אליה, אבל דברים נוטים לקרות לפי הרצונות הזרים של הספירות.

כמה חברים בולטים במשפחה:
אליוד טאמאני: ראש המשפחה הנוכחי. הבן השני של הראש הקודם, אך אחיו הרגיש שהוא מתאים יותר לתפקיד. אליוד הוא גבר בשנות החמישים לחייו, שיערו וזקנו הלבנים מסופרים בחדות והוא לרוב אדיש וקר. הוא ידוע כאלים מאוד, אך הוא לא סדיסט: פשוט אין לו עכבות בלגרום כאב לאנשים מחוץ למשפחה והוא מאמין שאלימות היא לרוב יעילה יותר מהאלטרנטיבות. הוא מהלוחמים הטובים בארץ הגבוהה, גם בחרב וגם בחנית, ומורה מצוין, כך שרבים מבקשים ממנו לאמן את ילדיהם (ולהכניס בהם קצת משמעת). למרות שאת ילדי משפחת טאמאני מאמן מורה חיצוני - כשזה נוגע למשפחה אליוד הופך לאב חרד ועושה כמיטב יכולתו למנוע כל פגע (גם לאחיו הצעיר וילדיו, שהוא לא סובל).
הוא נולד לספירה של קור וטרף, וחורט בלי לשים לב סמלים מוזרים בקירות, באבני הרחוב ובתלמידיו.
רוטמא טאמאני: אחיו הגדול של אליוד. הוא לא טוב במגעים חברתיים ומעדיף לנהל את רשת הרוכלים ושליחים שלו מביתו בעיר הצבעים. הוא יוצא מביתו רק לארוחות המשפחתיות, והכרכרה הצפופה שלו מביאה אותו מפתח ביתו לפתח האחוזה. הוא מתעב את כל בני המשפחה שעברו את גיל 10, אבל נהנה לפנק את הצעירים יותר. הוא גם המעודכן ביותר בכל המפנים הפוליטיים בארץ הגבוהה ומחוצה לה, כך שלעיתים קרובות פונים אליו בבקשות עצה (להן הוא נענה בחוסר רצון ברור).
הוא נולד לספירה של אימה ורעב, ומפיק עונג לא בריא מלשקר.
טאיל טאמאני: אחיהם הצעיר של אליוד ורוטמא. הוא נולד הרבה אחריהם - הוא אפילו לא בן 40 - והוא לא דומה להם פיזית בכלל. הוא גבר מגודל, בנוי לתלפיות, והפך להיות אחד מבני המשפחה (והאצילים) המצליחים ביותר למרות היותו עיוור. רוב האצילים היו מוסרים את התינוק הפגום, אבל הוריו הבהירו לו שהם מצפים ממנו בדיוק כמו מאחיו והוא החליט לעמוד בציפיות. הוא הקים את אחת המבשלות הגדולות ביותר בעיר ומפיק שיכר ויין באיכות שלא נטעמה כבר שנים. הוא נחמד מאוד לכולם, אבל בוטה כל כך שהוא לעיתים קרובות פוגע באנשים בלי כוונה. הוא אוהב לשתות ואוהב להתאבק, ובביקורי הנימוסים הרבים שלו כמעט נראה שהוא שובר חפצים יקרים בכוונה.
הוא נולד לספירה של חום ויגון, והוא תמיד מלווה בתחושה שיום אחד יקרה לו משהו נורא.
נאיה טאמאני: אשתו (ובת דוד שנייה) של אליוד. היא מכשפת בוץ מוכשרת שסיימה את לימודיה באוניברסיטת בוץ ותיכון בוץ, והביקוש למסכות שהיא מכינה גבוה בקרב אצילים ופושעים מסוימים. היא לובשת גלימות כהות ומרבה להסתובב עם רעלה ברחובות הארץ הגבוהה ועיר הצבעים. על פניה תמיד נסוכה הבעה קפואה, והיא ממעטת במילים. היא לא נחמדה לאף אחד, אבל היא קרה אפילו יותר לחברים הרועשים במשפחה. לפעמים היא מטילה כישופים זדוניים על אנשים בלי סיבה.
היא נולדה לספירה של רוח ושכחה, והיא בנתה אוסף ענקי של צעצועים גנובים.
טרטאן טאמאני: אחיינה של נאיה מצד אביו. הוא בחור נמוך יחסית, שומר על שיערו וזקנו קצרים אך לא טורח לסדר אותם, ובעל בעיות טיפול בכעס. לאורך השנים הוא תמיד חיפש ומצא את תחומי המסחר המסוכנים יותר, ומכר צמחים נדירים מהדרום, פגיונות כפולים מנסיכויות חציין, עכברושי שטן, סמי ראווה ושפמות חתולים. הוא הסתכסך עם הרבה אנשים מאוד מסוכנים, אבל... ובכן, הוא עדיין כאן. הם, לא לגמרי. הוא מקפיד לשמור על יחסים טובים עם רוטמא כדי להישאר מעודכן, אבל מתעלם בבוז מכל אחד אחר.
הוא נולד לספירה של קול ושקר, ואיכשהו תמיד קורות סביבו תאונות בהן אנשים מאבדים את האוזן או את אחד הבהונות.
ליפאן טאמאני: בתו השנייה של אליוד, בשנות העשרים המוקדמות. היא פרחחית נהנתנית שמבלה את זמנה במסיבות והימורים, ואיכשהו היא מצליחה לזכות בסכומים שמכסים את הוצאותיה ויותר. היא שונאת תוכניות לעתיד, שונאת שקט ואוהבת לדבר ולצחוק בקול רם. היא גם אוהבת שמלות מפוארות ומגושמות כמו של בנות האצילים המהוגנות יותר, בגלל שהניגוד משעשע אותה. היא ביקרה ביותר מקומות בעיר מכמעט כל אציל אחר ומכירה הרבה יותר מדי אנשים בעולם התחתון. היא בתו המועדפת של אביה ואוהבת מאוד את טאיל, ואין הרבה דברים שמהנים אותה יותר מלגרום לסכסוכים בין השניים.
היא נולדה לאותה ספירה כמו טאיל, וגם היא בטוחה שיום אחד יקרה לו משהו נורא.
יוניה טאמאני: נכדתו הצעירה ביותר של אליוד, בת שמונה. היא חולנית מאוד וההורים שלה משתדלים לשמור אותה באחוזה, ותמיד נכשלים. היא תמיד נעלמת לפתע, ומוצאים אותה איפשהו בעיר. בהתחלה המשפחה כולה דאגה שהיא תיפגע או תיחטף על ידי חוליגנים, עד שיום אחד מצאו אותה מייללת בסמטא. הסיבה שהיא ייללה הייתה הצרחות של כל הבריונים שבורי האיברים שנזרקו סביבה, ומאז כולם רגועים קצת יותר. היא עדיין נעלמת כל הזמן, אבל היא למדה לפנות לאיש המשמר הקרוב שיביא אותה חזרה לאחוזה.
היא נולדה לספירה של טירוף, וכשאף אחד לא רואה היא משחררת את העוויתות בפנים שלה.

שילוב במשחק:
משפחת טאמאני מתאימה לשלבים בינוניים-מאוחרים במשחק, כשלחבורה יש מספיק השפעה להשתתף במשחק הפוליטי של חותם ומספיק ידע על-טבעי בשביל להבין שיש משהו מתחת לפני השטח. רצוי להבליט את האופי הקיצוני שלהם מההתחלה, ולהציג את המוזרויות בשלב יחסית מוקדם. במקרה של טרטאן, לדוגמא, לגרום לאנשים לאבד אוזניים\בהונות כבר בפגישה הראשונה\שנייה איתו, אבל לא לתת את המידע על האיבר המדויק אם השחקנים לא חוקרים. בהמשך אפשר להפוך את התאונה לבולטת יותר, ואולי גם לסכן את שלמותה של אחת הדמויות. משפחת טאמאני שימושית במיוחד כבני ברית בגלל שבניגוד לרוב משפחות האצולה יש להם קשרים במגוון תחומים, אבל הם יכולים לשמש גם כיריבים. בגלל התפוצה שלהם, הדמויות יוכלו להתנגש עם בני משפחה שונים במקומות שונים.
גם בלי השפעת הספירות, משפחת טאמאני יכולה להיות קבוצה מבדרת ביותר עם מגוון חברים צבעוניים ושונים, כך שאין צורך לדחוף את פן הכוכבים יותר מדי. אפשר להסתפק בחופן רמזים, ואם השחקנים מחליטים שמשהו חשוד אפשר לתת לסיפור להתפתח בכיוון הזה. כיווני החקירה העיקריים יהיו מימרת המשפחה (אם אחת הדמויות היא מחשלת פסוקים היא תוכל לשים לב), צירופי המקרים המוזרים שיכולים להזכיר את אלה של ממלכת עיני גיצים, ואם הדמויות השתמשו בבאר של נט-ואן או בדרך אחרת לקבלת ידע מהכוכבים הם יקבלו מדי פעם תחושה חזקה של דז'ה-וו ליד חברי המשפחה.


-------------
הארות, הערות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.

יו, מגניב! כבשה משנת צורה!

אהבתי מאוד את התיאור של בני המשפחה, במיוחד את טאיל, שמוכיח שרם מתנהגים גם לילד נכה כאל ״רגיל״ הוא ילמד שהוא יכול לעשות הכל.

אחלה!
גם אני מאוד אהבתי את התיאור
...
אשלב במשחק שאני מריץ....

למה אין את [שו"ש 32] ?

חישול פסוקים. סוף סוף!
ואלישע, חותם היא (בעיקר, נדמה לי)עיר. לא נחל, נהר, אגם, ים, או כל גוף מים ראוי לציון אחר(ולא בכדי אמרתי ראוי לציון ולא גדול..)

תודה על התגובות.

טקהאג: האמת היא שפשוט לא היה לי זמן. הייתי מאוד לחוץ באותה תקופה ולא הספקתי לכתוב לאתגר. היעדר גוף מים משמעותי לא היה עוצר אותי (זו חותם, העיר מטורפת), פשוט לא מצאתי פנאי.

דבאב: אוה, אני עדיין עובד על הסבר רציני לחישול פסוקים. אני אסביר על איך זה התחיל ואיך זה עובד, כאן רק השתמשתי בחישול פסוקים כי הוא התאים. יש למה לצפות.

כן, שמתי לב לכך שבhttps://www.pundak.co.il/forums/threads/38583 חישול פסוקים הוצג בצורה שונה יחסית מכאן, פשוט שמחתי בפומבי.

ת'ור אמר/ה:

תודה על התגובות.

טקהאג: האמת היא שפשוט לא היה לי זמן. הייתי מאוד לחוץ באותה תקופה ולא הספקתי לכתוב לאתגר. היעדר גוף מים משמעותי לא היה עוצר אותי (זו חותם, העיר מטורפת), פשוט לא מצאתי פנאי.

דבאב: אוה, אני עדיין עובד על הסבר רציני לחישול פסוקים. אני אסביר על איך זה התחיל ואיך זה עובד, כאן רק השתמשתי בחישול פסוקים כי הוא התאים. יש למה לצפות.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אתה תכתוב את זה כשיהיה לך זמן?

חישול פסוקים או ההגשה התת-מימית?
אם הראשון, כן, וכנראה בקרוב. אם השני, כנראה? אולי אם יהיה אתגר מתאים.

שניהם

די אהבתי. לי הייתה האסוציאציה ל-"טאמאני הול", החבר'ה המושחתים שניהלו את הפוליטיקה בניו יורק בתחילת המאה העשרים.

הקטע עם הממרה של המשפחה הזכיר לי את הדרך בה מסבירים ב-"לנצח נבנו" כיצד חברות עסקים שרדו לפחות מאה שנים על ידי הסתמכות על סט עקרונות ברור. חישול פסוקים נשמע כמו קסם יחסית רב עוצמה עם השפעות כאלו. אני חוש שהרעיון של משפחה המעוצבת על ידי הקסם מאד מעניין, בכל מקרה.

מודה שלא שמעתי על "טאמאני הול", למרות שזה די מתאים.

ויכול להיות שלא הסברתי את זה מספיק, אבל ההצלחה של משפחת טאמאני באה בזכות השפעת הכוכבים, והיא לא הייתה שורדת בלעדיהם. הכוכבים העצימו את בני המשפחה מספיק בשביל שהיא תשרוד, והמימרה שלהם (בזכות כוחה כפסוק) שמרה אותם יחד. המסורת המוצהרת שלהם יחסית קלילה, והם לא באמת עוקבים אחרי מנהגים משפחתיים כמו שהם מנותבים אליהם.