• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הרפתקאה בקלדאריה: "מלתעות היגון" [ הסתיים ]

סטטוס
נעול לתגובות.
בעודה מאבדת עיניין בקוני היא קמה ופונה לעבר השולחן שישבו בו עד ליפני כמה דקות השאר. היא מביטה מיסביב מחפשת אותם, קצת מבולבלת.
 
---להנרייטה---

הפונדק ריק מידיד.
החיילים מביטים בך לרגע, מצחקקים, מביטים בקלפים ושוב בך. תחושה מאיימת עומדת באוויר.
אז, לפתע, הדלת נטרקת. סרן גרילי עומד בפתח, וכלב השאול שלו דראקו אחריו. הוא סמוק כמו עגבניה, וקשה לך להחליט מה הוא יותר: שיכור או כועס.
 
נהדר... היא מיסתובבת בחזרה אל קוני מנסה לבלוט כמה שפחות ושואלת בקול שקט "אז מה התפקיד שלך במשמר? אתה בטח מכובד מאוד..." בחצי עיין היא מציצה אל הדלת בתיקווה שהם יחזרו.
 
"אני חושב שג'וני קשור לאנקל בוב שלנו" אני אומר להוקריץ' "בו נחזור לפונדק נאסוף את השאר ואז ניצא לפגוש את ג'וני" אני זורק מטבע לשיכור אומר "תודה" וחוזר לפונדק.
 
קוני לא עונה; הוא כמעט מקיא את המשקה, כאשר גרילי מתחיל לצרוח.
"איפה הם? איפה הבני זונה? אני... אני אאכיל בהם את דראקו! אני אראה להם... ווסטמורשילד, ווסטמורשילד, אני אוציא לה את המעיים, לזונה המלוכלכת!"
גרילי מתנודד אל מרכז האולם, דראקו בעקבותיו, לעת עתה, הוא לא נראה כמבחין בך.
הפונדקאי מביט בך כאומר "הזהרתי אותך".
 
היא מתקרבת עוד יותר אליו, שולחת מבט קצר אל גרילי. "בא לא ניתן לו להפריע לנו..." היא לוחשת, ומנידה בראשה לכיוון הדלת. היא נושמת מעט בכבדות ומנסה להראות כמה שיותר רגועה.
 
---ברנארד---
אתם נכנסים, עוקפים עוד חיילים שיוצאים.
בפנים, אתם רואים את גרילי משתולל, כעת הוא הופך שולחן בבעיטה, וכוסות וצלחות מתנפצים על הרצפה. (הוא עם הגב אליכם כרגע).

הירונימוס לוחש:
"זה מאד מסוכן להטיל כאן לחש... אבל אם לא תהיה ברירה..."
 
---הנרייטה---
גרילי ממשיך להשתולל ולצעוק.
"אני לא אתן!" הוא צועק "אני לא אתן לילדה המנוולת הזו, השרצה, החטטנית..."
קוני מושך בכתפיו.
"לפעמים הוא משתגע" הוא מגהק, וחוטף את ידה של הנרייטה, לכיוון דלת צדדית. בקבוק נוסף עף באוויר, ומתנפץ על אחד הקירות.
 
היא מנסה ליקלוט כמה שהיא יכולה מהשיחות בדרך, אבל לא מתעקבת. היא גם דואגת שהיד הפנויה שלה תהיה מוכנה לעצור את קוני אם הוא יחליט להסחף.
 
---הנרייטה---
האמת, שהוא די קרוב לזה.
מהשיחות את לא קולטת הרבה, בגלל שגרילי ממשיך לצעוק, ושוב ושוב צועק את השם "ווסטמורשילד". דראקו מצטרף אליו ומתחיל לנבוח. עיטוש מיותר ואחד, וכסא מתחיל לבעור. כמה חיילים רצים עם דליי מיים.
לאחר רגע, קוני סוגר את הדלת ונשען עליה. אתם בחדר צדדי קטן, עם חביות, צלחות, שקי קמח ועוד.
"סוף סוף פרטיות" הוא מגרגר, וחושף את שיניו הסוסיות.
 
"מה קורה כאן?" אני שולח בהנרייטה מבט מבולבל, אני מסתכל לרגע על גרילי במבט של שנאה באותו הרגע המשבה של "רצח!" עולה בראשי אך במהרה היא מתחלפת במחשבה "זה לא הרגע וזה לא הזמן הבן-**** יכול להמתין".
 
היא מנסה לידחוף אותו קצת מימנה בעדינות. "אתה יודע על מה הוא מתפרץ ככה?" היא אומרת בתיקווה שהוא לפחות ידבר קצת, ובינתיים מקשיבה לצעוק מעבר לדלת.
 
"סתם, הוא קצת מסובב אחרי הוא לוגם" אומר קוני במהירות "קשה להאשים אותו, עם כל הפועלים המחורבנים האלו כאן מסביב. "אבל אל תתני לזה להפריע לנו, סוכריה מתוקה שלי..."
מעבר לדלת את שומעת יפה את ה: "א-ת-ם", מלווה בנביחה קולנית של דראקו.
 
סטטוס
נעול לתגובות.
חזרה
Top