Aviad Sar-shalom
פונדקאי פעיל
לכבוד תחרות פרס עינת שנפתחה השבוע החלטתי לפתוח שרשור של טיפים לכתיבה תחרותית.
אני אתחיל וארשום כמה כללים שאני משתמש בהם בדרך כלל בכתיבה, ובפרט בכתיבה תחרותית. כמובן הטיפים האלה הם לא מה שיהפוך סיפור מאעפן לסיפור מדהים, אלא רק כמה כללים ותזכורות שעוזרים לי באופן אישי.
כל אחד יכול לכתוב פה מה דעתו בנושא, להוסיף טיפים, להתווכח עם טיפים, וככה כולנו נלמד
אז מתחילים:
1) תתרחקו מהנושא כמו מאש. לתחרויות כתיבה יש לפעמים נושא, ואסור לכתוב עליו באופן ישיר. השופטים בתחרות עומדים לקבל מאה סיפורים בנושא הזה, וגם אם יש להם המון מוטיבציה, מהסיפור השלישי והלאה הכל הולך להיראות להם אותו דבר. תזכרו, השופט הוא רק בן אדם. אתם הייתם יכולים לקרוא מאה סיפורים באותו נושא ולשמור על רמת עניין סבירה?
לדוגמה, הנושא השנה הוא "אהבות". אז אם יש נושא אחד שלא הייתי כותב עליו זה אהבות רומנטיות. כולם הולכים לכתוב סיפורי אהבה, אהבה נכזבת, אהבה אסורה, אהבה בין גברים, בין נשים, בין אורקית לעלף וכו'. זאת ההזדמנות שלכם לצאת מקוריים.
2) אז על מה כן לכתוב? על כל דבר! נושאים הם עניין מאוד גמיש. לדוגמה, "אהבות". כל סיפור יכול להיות סיפור אהבה, אם מסתכלים עליו מהזווית הנכונה. הארי פוטר? סיפור על אהבת אם לבנה היחיד ועל כוחה של האהבה. משחקי הכס? סיפור טרגי על חורבן האהבה האנושית, כאשר אנשים מושחתים בוחרים אהבת כסף ואהבת כוח. הנוסע השמיני? סיפור על אהבת החיים, על התשוקה להישאר בחיים בכל מחיר. וכו'.
3) אל תמציאו רעיון חדש - לכו על סיפור שישב לכם בראש כבר הרבה זמן. הסיבה היא שהסיפור שישב לכם בראש הרבה זמן הוא סיפור שאתם באמת אוהבים. זה רעיון שתפס אתכם, ואם הוא תפס אתכם יש סיכוי שהוא יתפוס גם את השופטים. אם תנסו להמציא בכוח רעיון חדש תחת לחץ זמן, ברוב המקרים תגיעו לרעיון חלש יחסית.
4) לכו הכי רחוק שאפשר עם הסיפור שלכם: כמו שכבר אמרנו, השופטים בתחרות נדרשים לקרוא כמות לא סבירה של סיפורים בפרק זמן קצר, ולכן סף הרגש שלהם עולה. זה מה שיקרה לכל בן אדם סביר. באופן טבעי הם מפתחים אדישות לסיפורים (אגב, אותו דבר קורה אצל עורכים ספרותיים שבוחנים ספרים עבור הוצאה). המטרה שלכם היא לחדור את חומת האדישות ולהראות שהסיפור שלכם מרגש ומעניין. הסיפורים לתחרות לא צריכים להיות PG13, ולמעשה לא צריכים להיות מצונזרים בשום צורה. אם יש אלימות צריך להראות אותה במלואה, כנ"ל לגבי אהבה, מין, מוות וכל דבר ששייך לסיפור.
כמובן, זה לא אומר להכניס את כל האלמנטים האלה בכוח - הסיפור לא חייב להיות אלים או פורנוגרפי בשום צורה. רק שאם זה חלק מהותי מהסיפור, אל תצנזרו אותו.
5) תעירו את השופטים כבר מהפסקה הראשונה בעזרת משהו מצחיק, מפתיע, מרגש או מזעזע. אם החלק הטוב של הסיפור שלכם מגיע רק בסוף - אתם בבעיה. קורא שעיין בעמוד הראשון ולא התעניין יעבור רק ברפרוף על שאר הסיפור, ואי אפשר להאשים אותו. גם כשיגיע לחלק הטוב, הוא לא יהיה קשור לדמויות מפני שלא קרא לעומק את ההתחלה המשעממת. לכן תנו לקוראים משהו להתעניין בו כבר מהתחלה.
6) אל תנסו להיות רגילים! זאת עצה מיוחדת לתחרויות. מי שכותב לקהל הרחב ורוצה למכור אלפי עותקים צריך לפעמים להתפשר כאן - כלומר להיות קצת רגיל. אין מה לעשות, חיקויים של דמדומים מוכרים עותקים. משולשי אהבה מוכרים עותקים. דברים נורמלים מוכרים עותקים. הם מוכרים עותקים כי הם מתאימים לכולם. הם באמצע כזה.
שזה הדבר האחרון שאתם רוצים להביא לקהל מצומצם של 3 שופטים. תנו להם את כל מה שיש לכם, בצורה הכי ייחודית ומזוקקת ששמורה רק אצלכם בראש, תנו להם משהו שהם אף פעם לא ראו. אולי הם יאהבו אתכם ואולי הם ישנאו אתכם, אבל לפחות הם לא יתעלמו מכם.
וזהו, אלה הטיפים שלי. מקווה שעזרתי למישהו עם השיתוף הזה.
Disclaimer:
אף פעם לא זכיתי בפרס עינת אז קחו הכל בערבון מוגבל...
אני אתחיל וארשום כמה כללים שאני משתמש בהם בדרך כלל בכתיבה, ובפרט בכתיבה תחרותית. כמובן הטיפים האלה הם לא מה שיהפוך סיפור מאעפן לסיפור מדהים, אלא רק כמה כללים ותזכורות שעוזרים לי באופן אישי.
כל אחד יכול לכתוב פה מה דעתו בנושא, להוסיף טיפים, להתווכח עם טיפים, וככה כולנו נלמד
אז מתחילים:
1) תתרחקו מהנושא כמו מאש. לתחרויות כתיבה יש לפעמים נושא, ואסור לכתוב עליו באופן ישיר. השופטים בתחרות עומדים לקבל מאה סיפורים בנושא הזה, וגם אם יש להם המון מוטיבציה, מהסיפור השלישי והלאה הכל הולך להיראות להם אותו דבר. תזכרו, השופט הוא רק בן אדם. אתם הייתם יכולים לקרוא מאה סיפורים באותו נושא ולשמור על רמת עניין סבירה?
לדוגמה, הנושא השנה הוא "אהבות". אז אם יש נושא אחד שלא הייתי כותב עליו זה אהבות רומנטיות. כולם הולכים לכתוב סיפורי אהבה, אהבה נכזבת, אהבה אסורה, אהבה בין גברים, בין נשים, בין אורקית לעלף וכו'. זאת ההזדמנות שלכם לצאת מקוריים.
2) אז על מה כן לכתוב? על כל דבר! נושאים הם עניין מאוד גמיש. לדוגמה, "אהבות". כל סיפור יכול להיות סיפור אהבה, אם מסתכלים עליו מהזווית הנכונה. הארי פוטר? סיפור על אהבת אם לבנה היחיד ועל כוחה של האהבה. משחקי הכס? סיפור טרגי על חורבן האהבה האנושית, כאשר אנשים מושחתים בוחרים אהבת כסף ואהבת כוח. הנוסע השמיני? סיפור על אהבת החיים, על התשוקה להישאר בחיים בכל מחיר. וכו'.
3) אל תמציאו רעיון חדש - לכו על סיפור שישב לכם בראש כבר הרבה זמן. הסיבה היא שהסיפור שישב לכם בראש הרבה זמן הוא סיפור שאתם באמת אוהבים. זה רעיון שתפס אתכם, ואם הוא תפס אתכם יש סיכוי שהוא יתפוס גם את השופטים. אם תנסו להמציא בכוח רעיון חדש תחת לחץ זמן, ברוב המקרים תגיעו לרעיון חלש יחסית.
4) לכו הכי רחוק שאפשר עם הסיפור שלכם: כמו שכבר אמרנו, השופטים בתחרות נדרשים לקרוא כמות לא סבירה של סיפורים בפרק זמן קצר, ולכן סף הרגש שלהם עולה. זה מה שיקרה לכל בן אדם סביר. באופן טבעי הם מפתחים אדישות לסיפורים (אגב, אותו דבר קורה אצל עורכים ספרותיים שבוחנים ספרים עבור הוצאה). המטרה שלכם היא לחדור את חומת האדישות ולהראות שהסיפור שלכם מרגש ומעניין. הסיפורים לתחרות לא צריכים להיות PG13, ולמעשה לא צריכים להיות מצונזרים בשום צורה. אם יש אלימות צריך להראות אותה במלואה, כנ"ל לגבי אהבה, מין, מוות וכל דבר ששייך לסיפור.
כמובן, זה לא אומר להכניס את כל האלמנטים האלה בכוח - הסיפור לא חייב להיות אלים או פורנוגרפי בשום צורה. רק שאם זה חלק מהותי מהסיפור, אל תצנזרו אותו.
5) תעירו את השופטים כבר מהפסקה הראשונה בעזרת משהו מצחיק, מפתיע, מרגש או מזעזע. אם החלק הטוב של הסיפור שלכם מגיע רק בסוף - אתם בבעיה. קורא שעיין בעמוד הראשון ולא התעניין יעבור רק ברפרוף על שאר הסיפור, ואי אפשר להאשים אותו. גם כשיגיע לחלק הטוב, הוא לא יהיה קשור לדמויות מפני שלא קרא לעומק את ההתחלה המשעממת. לכן תנו לקוראים משהו להתעניין בו כבר מהתחלה.
6) אל תנסו להיות רגילים! זאת עצה מיוחדת לתחרויות. מי שכותב לקהל הרחב ורוצה למכור אלפי עותקים צריך לפעמים להתפשר כאן - כלומר להיות קצת רגיל. אין מה לעשות, חיקויים של דמדומים מוכרים עותקים. משולשי אהבה מוכרים עותקים. דברים נורמלים מוכרים עותקים. הם מוכרים עותקים כי הם מתאימים לכולם. הם באמצע כזה.
שזה הדבר האחרון שאתם רוצים להביא לקהל מצומצם של 3 שופטים. תנו להם את כל מה שיש לכם, בצורה הכי ייחודית ומזוקקת ששמורה רק אצלכם בראש, תנו להם משהו שהם אף פעם לא ראו. אולי הם יאהבו אתכם ואולי הם ישנאו אתכם, אבל לפחות הם לא יתעלמו מכם.
וזהו, אלה הטיפים שלי. מקווה שעזרתי למישהו עם השיתוף הזה.
Disclaimer:
אף פעם לא זכיתי בפרס עינת אז קחו הכל בערבון מוגבל...