[אתגר שבועי 5] סיפורו של טולס, הבודד מכולם

סיפורו של טולס, הבודד מכולם

עוד לילה, טולס ישב לו עם הפרחים. בממלכתו הבודדה והקטנה, המלאה בגינה הפרטית שלו. הפרחים ישבו, צחקו באוזניו, ניסו לעודד את רוחו, אבל טולס- כבר שנים הוא עסוק באותה החידה.
טולס הביט שוב על הדיוקן אותו הוא צייר, המספר השלושים ושבעה, טולס אהב את הציור. בממלכה הבודדה כאן, לא היה לא הרבה לעשות. זה היה עוד ציור של הנסיכה ראנה. שיערה פרח כפרח צהוב באביב, וטולס לא היה יכול שלא לראות בעיניה דבר מעבר לחמלה גדולה לכול אחד. אפילו לטולס, החייל הנחות ביותר בין קבוצת לוחמי העלית. הוא לא היה זריז כמו נאבי, ובכלל שלא היה יכול להשתוות אל פדרי- מלכו. אבל ראנה, היא לא ראתה בו נחות ככול האחרים, היא ראתה בו את טבעו האמתי. וטולס, טולס נשבה בחלקה.

אבל זה, זה היה לפני זמן רב, טולס כבר הפסיק לספור. וטולס ידע גם, שלעולם לא יוכל להגיע לליבה של ראנה, הנסיכה, אם לא יפצח את החידה. חידה שמעולם לא נפרצה, החידה שהגנה על רבים כול כך בעבר.
ראנה, הנסיכה, נעלה את ליבה. היא רצתה להסתיר את רגשותיה, לפחות זה מה שטולס קיווה לעצמו. תיבה בצורה ומנעול באותה הצורה היו שם, ואם טולס היה רוצה להגיע אל הרגשות האמתיים של הנסיכה, הוא היה צריך לפענח איך לפתוח את המנעול הזה לליבה.

אבל שנים, לנעול את הלב הייתה הדרך של כולם להסתיר דברים מהעולם. כאשר נעלת את לבך, אף אחד לא היה יכול לראות את הטבע האמתי שלך. התיבה, שהייתה נעוצה בחזה שלך, הייתה מכילה בתוכה ממלכה קטנה שעשויה כולה מהדמיונות והמחשבות שלך- ושל מה שאתה מסתיר.

טולס ידע שזה מסוכן לפצח כיצד ניתן לפרוץ את התיבות האלו. אבל הוא לא הצליח לנקות את מנעול הכוכב מראשו. הוא רצה להגיע לרגשות האמתיים של הנסיכה, הוא אפילו קיווה שהיא הסתירה את רגשותיה בגלל הבושה שהיא הרגישה לאחר שגילתה שהיא אוהבת חייל אחד, החייל 'הנחות' ביותר ביחידת העלית. הוא ידע שרק היא תוכל לראות בו מי הוא באמת.

ובכלל, מה טולס, שחי לו בעולמו הפרטי, יוכל לעשות? היא קיווה ליותר השפעה, אבל גורלו המר נעל אותו כאן, בכלאו הקטן. הפרחים היו שלו, והעיצוב היה שלו, אבל טולס רצה יותר. השנים כאן, שהרגישו כמו עידנים כבר, הוא לא ידע אפילו אם הנסיכה ראנה חיה. אבל טולס לא הפסיק לנסות לחשוב, להבין, כיצד יוכל לפרוץ את מנעול היהלום.

אבל טולס כבר החל להתייאש, הוא ידע שהוא לא יוכל להגיע אל ראנה, גם אם הוא יצא מכאן. הוא קיווה שהגורל שלו ישתנה, הוא קיווה שמשהו חדש יגיע.

הוא חלם על הנסיכה ראנה, הוא חלם שאולי היא תבוא לבקר אותו, מסתובבת לה בשמלת הפרחים שלה וגורמת לכול הפרחים בגינה שלו לרקוד מאושר. הוא היה יכול רק לקוות, הכול היה בגדר חלום, כול עוד לא יכול הוא לא היה יכול לפרוץ את מנעול היהלום, וכול עוד המצב לא ישתנה, אפילו עם הנסיכה ראנה בחיים, הוא יישאר בודד לעד.

לפתע, ריח מוזר עלה באפו, ריח שהוא מעולם לא הרגיש בממלכה הקטנה שלו. הוא שמע כמה מהפרחים הקטנים צועקים לעזרה, מתחננים. הוא הלך אליהם, לא מיהר במיוחד, מה כבר יוכל לקרות בממלכה הקטנה שלו.

הוא שם לב למעט לבה ששרפה חלק מהפרחים, שבכו בכאב, היא הגיעה מתחת לאדמה, עלתה ובעבעה. היא לא נראתה מתקדמת להריסת המקום, אבל טולס ידע מי היחידה שיכולה לגרום לכזו לבה.

'אולי הגורל משתנה אחרי הכול' חשב לעצמו טולס.

טולס-


הנסיכה ראנה (השם האמתי שלה הרבה יותר ארוך אז קיצרתי)-


הפרחים (אפילו שזה כבר קטע מהוובקומיקס)-

לנעול את הלב שלך (לכול דמות זה נראה שונה, אבל זה הרעיון)-

טומאץ'- האמת, לא קורה הרבה בסיפור, וזה דווקא די מתאים לדמות, שהיא דמות פחות אקטיבית. הוא פשוט חושב לעצמו על העבר שלו ועל הנסיכה בה הוא התאהב. הסיבה שהסיפור הוא לא ספוילר היא שחוץ מזה שהסיפור המציא משהו שלא קיים בסיפור האמתי (מנעול הכוכב) חצי ממה שכתבתי אני מניח שאלו שקרים שטולס מספר לעצמו. גם בסיפור הוא אמר לעצמו שהוא יום אחד יזכה באהבת הנסיכה באיזה קטע (או שהכותבת דיברה על זה, לא זוכר) אפילו שהוא אפילו לא דיבר איתה.
מה שהולך בסוף, עם הלבה, זה כבר מתקשר למה שקורה בסיפור האמתי

טולס, ביחד עם כול ה"שדים" (בהיעדר שם טוב יותר) מייצגים כול אחד את אחד מ-7 החטאים, וזה מתבטא בשם שלהם. Wrathia היא הזעם (והיא של הדמות הראשית, הלבה שבסוף הסיפור זה קטע בסיפור בו נראה של-Wrathia, שקשורה ללבה, יש השפעה על העולם של טולס), Nevy היא של Envy, כך שהיא קנאית מאוד וכו'. Tuls הוא משחק מילים על Sloth בצורה כול שהיא, ולכן הוא כמובן מייצג עצלנות ולא יזום שום פעולה מעצמו. לכן בחרתי במודע שלא יהיה מאורע בסיפור.