כ-95 עמודים, שבעה פרקים + אפילוג, שלושה מבוכים בגדלים ורמות תחכום שונות, וקרב סופי אפי וקטלני: סיימתי את כתיבת ההרפתקאה המוכנה הראשונה במלסטרה 'נשף בתל-זאגליל'.
כעת הגיע השלב של עריכה, עוד מפה אחת לשכתב ולהוסיף, ובעיקר - לעשות סדר בנתוני היצורים והקרבות ולאזן אותם. במקור, התכוונתי לכתוב את ההרפתקאה לרמות מתחיל, בהמשך... כמה מהאתגרים 'כתבו את עצמם' באורח מסובך בהרבה.
ואז תעלה השאלה המורכבת עוד יותר, של תרגום ההרפתקאה למו"ד 5 או פאפיינדר...
(בנקודה הזו, נראה לי שאני נזקק נואשות לשותפ/ה לכתיבה ובעיקר למלאכת ההתאמה והטיפול במוצר...)
הטיזר, כפי שפרסמתי אותו לפני כמה חודשים:
ראמזיג בן זארמוד, אדונה של אחוזת תל-זאגליל והכפר המוזנח שמשתרע מתחתיה, מעולם לא היה אחד המיוחסים או הנחשבים מבין שלל הדודנים ושאר שארי בשרו המרובים של לורד אנזאריון, אדונן הזקן והעשיר כקורח של רוב האדמות במרכז בקעת קיירן.
ובכל זאת, כאשר אדונה של תל זאגליל מכריז על נשף אביב מפואר בו ינכח 'רקדן צבי קדוש' השולט במסורה העתיקה של אנשי העמק, הרי שאורחים לא מעטים נענים לקריאה - גם אם לא בדיוק האורחים שהאדון הצעיר רצה. הרפתקנים שאפתנים בראשית דרכם, במיוחד, עשויים למצוא עניין בחגיגה, כמו גם בשמועה שהאדון הצעיר עשוי לחפש כמה חרבות להשכיר לפתור עבורו כמה בעיות; אחרי הכל, הוא עודו קרוב-רחוק של האיש העשיר ביותר בבקעת קיירן, וקופתו מלאה במטבעות נוצצים.
אולם כאשר אל תוך המהומה נקלעות שתי אחיות שבאו להיפרד מנפח זקן השוכב על ערש דווי, וכמעט ונופלות קורבן להתקפה של מפלצות, העניינים מתחילים להסתבך. האם יש משמעות לכמה מהמילים חסרות הפשר שממלמל אדם גוסס? האם אפשר לבטוח בחברי ילדות ישנים? ומי מתכנן נקמה אכזרית מבין הצללים, או מושך בחוטים ומנסה לנצל את המתח ההולך וגואה בין אנ'מירים לבני פארליל?
כעת הגיע השלב של עריכה, עוד מפה אחת לשכתב ולהוסיף, ובעיקר - לעשות סדר בנתוני היצורים והקרבות ולאזן אותם. במקור, התכוונתי לכתוב את ההרפתקאה לרמות מתחיל, בהמשך... כמה מהאתגרים 'כתבו את עצמם' באורח מסובך בהרבה.
ואז תעלה השאלה המורכבת עוד יותר, של תרגום ההרפתקאה למו"ד 5 או פאפיינדר...
(בנקודה הזו, נראה לי שאני נזקק נואשות לשותפ/ה לכתיבה ובעיקר למלאכת ההתאמה והטיפול במוצר...)
הטיזר, כפי שפרסמתי אותו לפני כמה חודשים:
ראמזיג בן זארמוד, אדונה של אחוזת תל-זאגליל והכפר המוזנח שמשתרע מתחתיה, מעולם לא היה אחד המיוחסים או הנחשבים מבין שלל הדודנים ושאר שארי בשרו המרובים של לורד אנזאריון, אדונן הזקן והעשיר כקורח של רוב האדמות במרכז בקעת קיירן.
ובכל זאת, כאשר אדונה של תל זאגליל מכריז על נשף אביב מפואר בו ינכח 'רקדן צבי קדוש' השולט במסורה העתיקה של אנשי העמק, הרי שאורחים לא מעטים נענים לקריאה - גם אם לא בדיוק האורחים שהאדון הצעיר רצה. הרפתקנים שאפתנים בראשית דרכם, במיוחד, עשויים למצוא עניין בחגיגה, כמו גם בשמועה שהאדון הצעיר עשוי לחפש כמה חרבות להשכיר לפתור עבורו כמה בעיות; אחרי הכל, הוא עודו קרוב-רחוק של האיש העשיר ביותר בבקעת קיירן, וקופתו מלאה במטבעות נוצצים.
אולם כאשר אל תוך המהומה נקלעות שתי אחיות שבאו להיפרד מנפח זקן השוכב על ערש דווי, וכמעט ונופלות קורבן להתקפה של מפלצות, העניינים מתחילים להסתבך. האם יש משמעות לכמה מהמילים חסרות הפשר שממלמל אדם גוסס? האם אפשר לבטוח בחברי ילדות ישנים? ומי מתכנן נקמה אכזרית מבין הצללים, או מושך בחוטים ומנסה לנצל את המתח ההולך וגואה בין אנ'מירים לבני פארליל?