הי,
פרסמתי בזמנו תגובה מפורטת מאד, אבל היא אבדה בשל עדכוני המערכת.
לגבי צאצאים וכ"ו - אם בית אצולה מת, קרי אין לו צאצאים. בהנחה שיש מי שטוען לקרבת דם מספקת, הוא צריך להוכיח את טענותיו בפני הבירוקרטיה ההידרוסטית ובמידת הצורך בפני בית המשפט (ואינני מתכוון לשעמם עד מוות את הקוראים בתיאור הליכים כאלו), כדי שיחתמו באורח שיהפוך את המסמכים ותעודות היחוס שלו למחייבים, או יעניקו לו כאלו.
לויל יש אכן חותם רשמי על המסמכים, חתום בידי שופט בשם המילטון; מצד שני, יש כאלו שטוענים שמדובר בזיוף בכ"ז.
ולגבי מאמיני הדרקון - אל דאגה, הם לא הלכו לאיבוד.
פשוט אלאריס בחרה בכיוון שלכאורה פחות מעמת אותה איתם. כדי להכנס בהם ראש בראש, היא היתה צריכה לעקוב אחרי המזימה שלהם שמוליכה לארמון הדוכס.
לגבי אלאריס-קאליסטה, אין ספק שהן מנהלות מאבק כזה מהיום בו נפגשו, on and off. וקאליסטה היתה אכן חמת מזג ופזיזה אפילו יותר מהרגיל בפרק הזה, בין היתר בגלל הזעם שלה על כך שהיא נגררת אחרי אלאריס למקום שלא רצתה, וחצי-שוכנעה חצי נגררה לזה, ועוד יותר מכך בגלל הכעס על ההשפלה שבפשיטה על אחוזת המשפחה שלה בפרק הקודם.
העובדה שלא בטוח שקאליסטה יכולה להפוך לרב-אומן בתחום החישול לא ממש מונעת ממנה לשקוע בחלומות מגלומניים בנושא, אני מניח...
לא דילגתי על כלום; התוכנית של מאמיני הדרקון כשחלק ממנה סחבו מהקבר את רג'ילנדה דארקוואטר וכנראה הקימו אותה לחיים באורח מאד אפל, כיכבה בסוף הפרק הקודם של אלאריס.
תודה על התגובות
