פאת'פיינדר 1 פאת'פיינדר - רמות עוצמה למקצועות השונים

לאחרונה נתקלתי בחלוקה מעניינת של המקצועות של פאת'פיינדר לרמות עוצמה שונות (על בסיס חלוקה דומה שהיה של 3.5): http://www.giantitp.com/forums/showthread.php?214108-Pathfinder-Tiers-(Once-Again)
בגדול מטילי הלחשים "זוכים" בעוד הלוחמים הפשוטים מפסידים - הסיבה העיקרית היא שלמטילי לחשים יש גמישות רמה בטיפול באתגרים בעוד לוחם הוא די One Trick Pony. בפועל, סימלצו כל מיני מצבים איך כל מקצוע מתפקד, החל בקרב סולו מול דרקון במערה וכלה במגננה על עיירה. זה ההסבר על הדירוגים: http://paizo.com/threads/rzs2rcbb?Pathfinder-class-tiers

זה מעניין לקרוא, ובעיניי פותח ראייה חדשה על המקצועות שאני בוחר. נכון שלא צריך להיות Tier 1 או אפילו 2, אבל בהחלט אני אעדיף לשחק משהו מגוון יותר... עד כמה הגמישות של מקצוע מסויים מהווה שיקול עבורכם בעת בניית דמות?

תכלס זה קונספט די ישן.
החלוקה לטיירים מגיעה בגלל הגישה הגיימיסטית של אנשים מסוימים למו"ד. ברגע שמתחילים לדמיין את מו"ד כמשחק מחשב שבו ההנאה שלך נמדדת על פי העוצמה של הדמות שלך בעולם המשחק והיכולת שלה לנצח, זה גורע מהפוטנציאל החווייתי\סיפורי שיכול להיות במשחק. בסופו של דבר, שום סיפור פנטזיה טוב לא נכתב מנקודת מבט שכוללת היצמדות עיקשת לטיירים של הדמויות שבו. ובאופן כללי הדמויות הכי מעניינות זה אלה שלכאורה הן הכי פחות חזקות פיזית ואפקטיביות, אבל מצליחות בכל זאת להתמודד כנגד הסיכויים. דמות שיודעת להתמודד עם כל סיטואציה ואין לה חסרונות היא די משעממת.

אני די מחבב את הרשימה הזו, היא גם יותר מלאה-
http://pastebin.com/5ekDL471

אין בזה הרבה חידוש - כבר במו"ד בקופסאות ספר הכללים עצמו הכריז ש"הקוסם מתחיל כדמות החלשה ביותר אבל הופך לחזקה ביותר", לוחם נחשב לדמות שמשחקים בעיקר מתחילים וכאלה שלא אוהבים להתעמק יותר מידי, גנב היה מתוחכם ומגניב אבל פחות מוצלח בקרבות ואף אחד לא רצה לשחק כוהן.

פלאפי אמר/ה:

תכלס זה קונספט די ישן.
החלוקה לטיירים מגיעה בגלל הגישה הגיימיסטית של אנשים מסוימים למו"ד. ברגע שמתחילים לדמיין את מו"ד כמשחק מחשב שבו ההנאה שלך נמדדת על פי העוצמה של הדמות שלך בעולם המשחק והיכולת שלה לנצח, זה גורע מהפוטנציאל החווייתי\סיפורי שיכול להיות במשחק. בסופו של דבר, שום סיפור פנטזיה טוב לא נכתב מנקודת מבט שכוללת היצמדות עיקשת לטיירים של הדמויות שבו. ובאופן כללי הדמויות הכי מעניינות זה אלה שלכאורה הן הכי פחות חזקות פיזית ואפקטיביות, אבל מצליחות בכל זאת להתמודד כנגד הסיכויים. דמות שיודעת להתמודד עם כל סיטואציה ואין לה חסרונות היא די משעממת.

יש ללחוץ כדי להרחיב...

אני רק רוצה לציין כמה משעשעת העובדה שפלאפי הרגע השווה את מערכת הטיירים של 3.5 למשחקיות של משחק מחשב, כשזו בעצם הטענה העיקרית נגד מו"ד 4.

ולנושא- כשאני משחק 3.5\פאת'פיינדר אני נוטה לשחק מקצועות מtier 3 (ומעלה), אני פשוט לא אוהב את ה"one trick pony" כמו שאולדמן קרא לזה, ואני מעדיף בהרבה דמויות שיש להן אפשרויות בקרב ולא רק תוקפות שוב ושוב עם החרב.

אני רוצה לציין גם, שמערכת הטיירים לא קיימת במהדורה 3.5. זו המצאה של שחקנים באינטרנט שהגיעה הרבה זמן אחרי שהמשחק יצא לאור. ולכן אני טוען שההתייחסות לטיירים אינה התייחסות למאפייני המשחק, אלא התייחסות לדרך שבה השחקנים מפרשים אותו. אם משחקים את המשחק כפי שדמיינו אותו היוצרים שלו, כל המקצועות הם שווי ערך.
זה גם סוג של בעיה שמזינה את עצמה - אנשים לא משחקים מקצועות בטייר נמוך בגלל שהם בטייר נמוך וכך לא טורחים להבין מה אפשר לעשות איתם ואיך אפשר לשחק אותם בצורה מהנה. ואז פחות אנשים משחקים אותם אלא רק מקצועות בטייר גבוה, וכך התובנה שמקצועות מסויימים אינם ראויים למשחק צוברת מהימנות ומחזקת את עצמה. תרבות המנצ'קיניזציה של 3.5 מתחילה מהמקומות האלו, של להתעלם מכל פוטנציאל סיפורי שיכול להיות לדמות, ולהתייחס למאפיינים המכניים שלה גרידא. ואז אחר כך אותם שחקנים שרגילים שמכניקה מנהלת להם את המשחק, צריכים ללכת ולפתח משחקים נרטיביים בהם המכניקה מכריחה אותם לשחק משחק סיפורי...

בעיני הגמישות זה מאד חשוב. אם אני אמצא את עצמי בכל קרב חוזר על אותם 2 או 3 מהלכים, זה ישעמם אותי מאד מהר. באופן אישי גם מהלך שההשפעה היחידה שלו על הקרב היא להוריד X נק"פ, מאד משעמם אותי, לכן גם כשאני משחק אשף אין לו כדור אש או קליע קסם.

גם בסיטואציות מחוץ לקרב חשוב לי שיהיה מה לעשות. זה מעצבן לעמוד כמו גולם בזמן שהאחרים הם אלו שיוצרים את המעבר לכל מקום (בעזרת התגנבות טיפוס פריצת מנעולים או לחשים) או מטפלים בדב"שים (בעזרת איום שיכנוע בלאף או אפילו התחזות. וכמובן לחשים).