שלום לכולם.
אחרי שהקמפיין הזה רץ קצת יותר מחודשיים, אני חושב שהוא יציב ומושקע מספיק בכדי לחלוק אותו עם כולם. הקמפיין עצמו מתנהל בשיטה של A Song of Fire and Ice ומשוחק בסקייפ. אנחנו משתמשים גם בדוקס לארגון כל מיני דברים.
בכל מקרה, אני מפרסם אותו פה פשוט למקרה שיהיה עניין. התחלתי הרגל שאחרי כל זמן מה נגמר "פרק" ואני כותב לו תקציר, ממש כמו בסדרה. זה לא באורך ובתיאור של רשומות, אבל אפשר להבין משם את סדר העלילה ואת מה שקרה בה. וכמובן, אם יש למישהו שאלות, אני כאן בכדי לענות.
כיאה לקמפיין של משחקי הכס, הוא מפוצץ באינטריגות, מוות, חוסר הגינות ואנושיות טוטאלי וגם יש מכות.
בכנות, אני חושב שהקמפיין מעניין ומושקע גם מצידי וגם מצד השחקנים, ויש הרבה מה לראות. בדרך כלל משחקים ורשומות לא זוכה להרבה תשומת לב, אז נמנעתי מלפרסם אותו עד עכשיו, אבל... למקרה שזה ינעים את זמנו של אפילו משתמש אחד. אני במילא כותב את הסיכומים לפרקים, אז למה לא?
בקמפיין משחקים בדמויות הנוכחיות:
העוג הברברי - ואינה דוראיר, שכירת חרב מוולאנטיס בעל עבר מבצעי עשיר.
yarinarc - לורד ג'האריז בלאקפייר, איש מבוגר בעל שושלת ייחודית, שאיבד הכל על מנת לזכות ביותר.
nextorl - קייל טריסטיין, זמר נודד צעיר עם פה וכישרון גדולים שמתחרים זה בזה.
גאלאן - חסר דמות מכיוון שסוף הקמפיין קרב, אך נשאר חלק מהקבוצה.
yellow acid - לורד קנדור סבנו, אציל שהתאושש מזמנים קשים ומנסה להחזיר את ביתו לגדולה שפעם ידע.
הדמויות המתות, בסדר המוות:
קונר דווין [darkmo10] - הבן הצעיר של דוראן, ילד מתוק ותמים שרצה להיות אביר. נהרג בעינויים על ידי מייס האן.
ליידי שינה לאנת'ורן [nextorl] - בת חסות יפייפיה וקטלנית שבאה מבית מת. נהרגה בניסיון בריחה על ידי חייל בשירות בית האן.
פודריק "תפוח האדמה" [yarinarc] - אביר נאמן וצעיר שמנסה לחיות את החיים בשלווה. נהרג במשפט בקרב על ידי סטאניס 'הצרחה'.
ואייגאר לוראגאן [nextorl] - זר מסתורי מהערים החופשיות בעל עבר סודי ולא חוקי. נהרג על ידי המון זועם באי דרגונסטון.
"קוברה" [העוג הברברי] - לוחם דורני כישרוני וחובב נשים, וממזר של הצפע האדום. נהרג לאחר שנפצע קשות על ידי ברברים מהרי הירח.
בורגארד דווין [darkmo10] - אחיו הצעיר של דוראן ומלומד בהכשרה שנקרא אל ביתו, אך הודח משם. התאבד בקפיצה מהחומה.
לורד דוראן דווין [העוג הברברי] - ראש בית דווין שיצא למסע שקרי בשם נאמנות למלכו. נהרג בדרך הווסטורזית על ידי מאנס ריידר.
לופיניה דווין [דסטריקס]* - בתו הבכורה של דוראן, נערה עדינה שאוהבת מוזיקה ומאמינה בשבעה. נשלחה לווין פדלון לכליאה למשך חייה.
קספר סולטקליף [גאלאן] - אציל גולה שמנסה לשרוד בזמן המלחמה, תככן, פחדן ושקרן מצויין. מת בדו-קרב מול סטפון סונדרלי.
*לא בהכרח מתות, אך במידה ולא הן מנוטרלות וחסרות השפעה.
הקישור לתיקיית הקמפיין. יש שם הכל - פרקים (תקצירים), מפות, דמויות, מסמכים. אם יש שאלות, אני כאן לענות עליהן
דוחות קרב לצפייה ולהורדה, לא דורש חשבון Dropbox:
החזיון של דוראן -
סיפורה של המלכה אן -
אחרי שהקמפיין הזה רץ קצת יותר מחודשיים, אני חושב שהוא יציב ומושקע מספיק בכדי לחלוק אותו עם כולם. הקמפיין עצמו מתנהל בשיטה של A Song of Fire and Ice ומשוחק בסקייפ. אנחנו משתמשים גם בדוקס לארגון כל מיני דברים.
בכל מקרה, אני מפרסם אותו פה פשוט למקרה שיהיה עניין. התחלתי הרגל שאחרי כל זמן מה נגמר "פרק" ואני כותב לו תקציר, ממש כמו בסדרה. זה לא באורך ובתיאור של רשומות, אבל אפשר להבין משם את סדר העלילה ואת מה שקרה בה. וכמובן, אם יש למישהו שאלות, אני כאן בכדי לענות.
כיאה לקמפיין של משחקי הכס, הוא מפוצץ באינטריגות, מוות, חוסר הגינות ואנושיות טוטאלי וגם יש מכות.
בכנות, אני חושב שהקמפיין מעניין ומושקע גם מצידי וגם מצד השחקנים, ויש הרבה מה לראות. בדרך כלל משחקים ורשומות לא זוכה להרבה תשומת לב, אז נמנעתי מלפרסם אותו עד עכשיו, אבל... למקרה שזה ינעים את זמנו של אפילו משתמש אחד. אני במילא כותב את הסיכומים לפרקים, אז למה לא?
בקמפיין משחקים בדמויות הנוכחיות:
העוג הברברי - ואינה דוראיר, שכירת חרב מוולאנטיס בעל עבר מבצעי עשיר.
yarinarc - לורד ג'האריז בלאקפייר, איש מבוגר בעל שושלת ייחודית, שאיבד הכל על מנת לזכות ביותר.
nextorl - קייל טריסטיין, זמר נודד צעיר עם פה וכישרון גדולים שמתחרים זה בזה.
גאלאן - חסר דמות מכיוון שסוף הקמפיין קרב, אך נשאר חלק מהקבוצה.
yellow acid - לורד קנדור סבנו, אציל שהתאושש מזמנים קשים ומנסה להחזיר את ביתו לגדולה שפעם ידע.
הדמויות המתות, בסדר המוות:
קונר דווין [darkmo10] - הבן הצעיר של דוראן, ילד מתוק ותמים שרצה להיות אביר. נהרג בעינויים על ידי מייס האן.
ליידי שינה לאנת'ורן [nextorl] - בת חסות יפייפיה וקטלנית שבאה מבית מת. נהרגה בניסיון בריחה על ידי חייל בשירות בית האן.
פודריק "תפוח האדמה" [yarinarc] - אביר נאמן וצעיר שמנסה לחיות את החיים בשלווה. נהרג במשפט בקרב על ידי סטאניס 'הצרחה'.
ואייגאר לוראגאן [nextorl] - זר מסתורי מהערים החופשיות בעל עבר סודי ולא חוקי. נהרג על ידי המון זועם באי דרגונסטון.
"קוברה" [העוג הברברי] - לוחם דורני כישרוני וחובב נשים, וממזר של הצפע האדום. נהרג לאחר שנפצע קשות על ידי ברברים מהרי הירח.
בורגארד דווין [darkmo10] - אחיו הצעיר של דוראן ומלומד בהכשרה שנקרא אל ביתו, אך הודח משם. התאבד בקפיצה מהחומה.
לורד דוראן דווין [העוג הברברי] - ראש בית דווין שיצא למסע שקרי בשם נאמנות למלכו. נהרג בדרך הווסטורזית על ידי מאנס ריידר.
לופיניה דווין [דסטריקס]* - בתו הבכורה של דוראן, נערה עדינה שאוהבת מוזיקה ומאמינה בשבעה. נשלחה לווין פדלון לכליאה למשך חייה.
קספר סולטקליף [גאלאן] - אציל גולה שמנסה לשרוד בזמן המלחמה, תככן, פחדן ושקרן מצויין. מת בדו-קרב מול סטפון סונדרלי.
*לא בהכרח מתות, אך במידה ולא הן מנוטרלות וחסרות השפעה.
הקישור לתיקיית הקמפיין. יש שם הכל - פרקים (תקצירים), מפות, דמויות, מסמכים. אם יש שאלות, אני כאן לענות עליהן
דוחות קרב לצפייה ולהורדה, לא דורש חשבון Dropbox:
הקרבות מסודרים על פי סדר כרונולוגי, עם שמות הצבאות של הבתים הגדולים.
1) הקרב על ההארנהול. בית טיירל נגד בית לאניסטר ובית וונט. ניצחון לטיירל.
2) הקרב על הצליל הזהוב. בית גרייג'וי נגד בית לאניסטר. ניצחות לגרייג'וי.
3) הקרב על קבר-מלכים. בית באראתיאון נגד בית מארטל. ניצחון לבאראתיאון.
4) הקרב על גדר-אבן. בית טיירל ושכירי חרב נגד בית טאלי, בית בראקן ובית לאניסטר. ניצחון לטיירל.
1) הקרב על ההארנהול. בית טיירל נגד בית לאניסטר ובית וונט. ניצחון לטיירל.
2) הקרב על הצליל הזהוב. בית גרייג'וי נגד בית לאניסטר. ניצחות לגרייג'וי.
3) הקרב על קבר-מלכים. בית באראתיאון נגד בית מארטל. ניצחון לבאראתיאון.
4) הקרב על גדר-אבן. בית טיירל ושכירי חרב נגד בית טאלי, בית בראקן ובית לאניסטר. ניצחון לטיירל.
החזיון של דוראן -
הכאב גדול מנשוא. היד שלו בוערת בעוצמה, מליסנדרה צועקת לכולם לראות את כוחו של אדון האור.
"כי הלילה אפל ומלא זוועות!" היא מזמרת, והאנשים חוזרים אחריה כעבדים.
ואז האש מכלה את הכל. פיצוץ ענק של אור מסנוור את דוראן, אך הוא לא מסוגל לכסות על עיניו, ידו קשורה לאש כאילו היא תקועה בתוך קיר עשוי אבן.
הוא בהרים. האוויר הקר שנושם לא מצליח להסית את חומה של האש. קוברה שם, מביט בו בדממה, מרחף באוויר. "נפלתי" הוא אומר. לפתע גופו נופל למטה, כאבן המדרדרת במורדו של הר. ללא מילה, הוא מתרסק אל ההרים. "זכור אותי" קולו נשמע.
הוא בים. על סיפון ספינה. אוויר הים המלוח קר, אך לא מצליח להסית את חומה של האש. ואייגאר שם, מביט בו בדממה, מרחף באוויר. "נפלתי" הוא אומר. לפתע, גופו נופל למטה, כעוגן של ספינה. להארז'י מעליו, יחד עם פול, והם צוחקים. "זכור אותי" קולו נשמע.
הוא בחולות. החום של המדבר לא משתווה לחום האש, שכמעט וממיס את דוראן. הוא רואה שם את נסיך דורן, דוראן מארטל, מדבר עם אחיו. "שעתנו הגיעה" אומר הנסיך. "שעתנו לנקמה. הלאניסטרים ישלמו". אחיו מהנהן ברצינות. "בשביל אליה. בשביל המארטלים".
הוא בעיר. החום של העיר לא משתווה לחום האש, שכמעט וממיס את דוראן. הוא רואה שם את וויסריז, אותו הוא מזהה גם ללא מילים. הילד חובש כתר דרקונים, אחותו לידו, בוכייה, וגבר חסר חולצה לידם, בעל זקן סבוך. הוא רוכב על סוס, אך משום מה זה לא נראה מוזר לדוראן. כאילו הסוס שייך אליו. סמוך אליהם נמצאים שני אנשים שמנים - את האחד דוראן לא מזהה, אבל את השני הוא מזהה טוב מדי. "שעתנו הגיעה" מבטיח לורד מייס טיירל. "כוחותיי מוכנים, לורד ראנדיל הראה לבוגדים בכתר את עוצמתו של הדרקון ושל בית טיירל. ווסטרוז שלך בקרוב, מלכי" הוא משתחווה עמוקות. "טוב מאוד" אומר הילד. "הבוגדים ישלמו בדמם על מותו של אבי".
הוא באיי המגן, במגדל. אבל זה לא המגדל שלו. עוד מדורה בוהקת שם, חומה משתווה לחום המדורה שליד דוראן. משהו נשרף שם. לוקח לו רגע לזהות - זה קונר ושינה. שני ילדים תמימים נשרפים שם. הוא מביט ליד המדורה, ולורד ארצ'יבלד האן מסתכל בהם במבט קשוח. "מוהאבאר, אתה תצא ותיכנס אל המגדל שלהם. תרעיל את הנערה ששולטת" הוא נותן פקודה לסוחר שדוראן מכיר טוב מדי.
הוא על ספינה, ליד מגדל. אבל זה לא המגדל שלו. מדורה בוהקת רחוק משם, חומה משתווה לחום המדורה שליד דוראן. ארצ'יבלד עליה, ומוהאבר, ובנו מייס. ועוד חייל שלבוש בשריון עור קליל. "כפר האור הושמד" הוא אומר לארצ'יבלד. "והכוחות מוכנים" הוא כורע ברך בפניו. דוראן יודע משום מה ששמו הוא הארדול.
"מצויין. מחר, אוטין ווילדמאר והילדה ישבעו בפני פדלון. תכין את הכוחות להסתער על שני המגדלים של בית דווין" מורה ארצ'יבלד.
"כפקודתך, לורד האן" אומרים מוהאבאר והארדול. "מחר".
הוא חוזר לאי. ידו עדיין במדורה, אך היא כבר לא כואבת. הוא מתיק אותה בחולשה וקורס על הקרקע. מליסנדרה רוכנת מעליו, בעוד העולם הופך לחשוך יותר ויותר. "הבוקר יגיע בסופו של דבר, לורד דוראן" אומרת מליסנדרה, כשהחשיכה מסביבה מתגברת עוד ועוד. דוראן מאבד את ההכרה שלו, אך המילים עדיין חודרות לאוזניו, רגע לפני שהתעלף לחלוטין.
"אבל לפני זה, הלילה ישלוט. והלילה אפל ומלא בזוועות".
"כי הלילה אפל ומלא זוועות!" היא מזמרת, והאנשים חוזרים אחריה כעבדים.
ואז האש מכלה את הכל. פיצוץ ענק של אור מסנוור את דוראן, אך הוא לא מסוגל לכסות על עיניו, ידו קשורה לאש כאילו היא תקועה בתוך קיר עשוי אבן.
הוא בהרים. האוויר הקר שנושם לא מצליח להסית את חומה של האש. קוברה שם, מביט בו בדממה, מרחף באוויר. "נפלתי" הוא אומר. לפתע גופו נופל למטה, כאבן המדרדרת במורדו של הר. ללא מילה, הוא מתרסק אל ההרים. "זכור אותי" קולו נשמע.
הוא בים. על סיפון ספינה. אוויר הים המלוח קר, אך לא מצליח להסית את חומה של האש. ואייגאר שם, מביט בו בדממה, מרחף באוויר. "נפלתי" הוא אומר. לפתע, גופו נופל למטה, כעוגן של ספינה. להארז'י מעליו, יחד עם פול, והם צוחקים. "זכור אותי" קולו נשמע.
הוא בחולות. החום של המדבר לא משתווה לחום האש, שכמעט וממיס את דוראן. הוא רואה שם את נסיך דורן, דוראן מארטל, מדבר עם אחיו. "שעתנו הגיעה" אומר הנסיך. "שעתנו לנקמה. הלאניסטרים ישלמו". אחיו מהנהן ברצינות. "בשביל אליה. בשביל המארטלים".
הוא בעיר. החום של העיר לא משתווה לחום האש, שכמעט וממיס את דוראן. הוא רואה שם את וויסריז, אותו הוא מזהה גם ללא מילים. הילד חובש כתר דרקונים, אחותו לידו, בוכייה, וגבר חסר חולצה לידם, בעל זקן סבוך. הוא רוכב על סוס, אך משום מה זה לא נראה מוזר לדוראן. כאילו הסוס שייך אליו. סמוך אליהם נמצאים שני אנשים שמנים - את האחד דוראן לא מזהה, אבל את השני הוא מזהה טוב מדי. "שעתנו הגיעה" מבטיח לורד מייס טיירל. "כוחותיי מוכנים, לורד ראנדיל הראה לבוגדים בכתר את עוצמתו של הדרקון ושל בית טיירל. ווסטרוז שלך בקרוב, מלכי" הוא משתחווה עמוקות. "טוב מאוד" אומר הילד. "הבוגדים ישלמו בדמם על מותו של אבי".
הוא באיי המגן, במגדל. אבל זה לא המגדל שלו. עוד מדורה בוהקת שם, חומה משתווה לחום המדורה שליד דוראן. משהו נשרף שם. לוקח לו רגע לזהות - זה קונר ושינה. שני ילדים תמימים נשרפים שם. הוא מביט ליד המדורה, ולורד ארצ'יבלד האן מסתכל בהם במבט קשוח. "מוהאבאר, אתה תצא ותיכנס אל המגדל שלהם. תרעיל את הנערה ששולטת" הוא נותן פקודה לסוחר שדוראן מכיר טוב מדי.
הוא על ספינה, ליד מגדל. אבל זה לא המגדל שלו. מדורה בוהקת רחוק משם, חומה משתווה לחום המדורה שליד דוראן. ארצ'יבלד עליה, ומוהאבר, ובנו מייס. ועוד חייל שלבוש בשריון עור קליל. "כפר האור הושמד" הוא אומר לארצ'יבלד. "והכוחות מוכנים" הוא כורע ברך בפניו. דוראן יודע משום מה ששמו הוא הארדול.
"מצויין. מחר, אוטין ווילדמאר והילדה ישבעו בפני פדלון. תכין את הכוחות להסתער על שני המגדלים של בית דווין" מורה ארצ'יבלד.
"כפקודתך, לורד האן" אומרים מוהאבאר והארדול. "מחר".
הוא חוזר לאי. ידו עדיין במדורה, אך היא כבר לא כואבת. הוא מתיק אותה בחולשה וקורס על הקרקע. מליסנדרה רוכנת מעליו, בעוד העולם הופך לחשוך יותר ויותר. "הבוקר יגיע בסופו של דבר, לורד דוראן" אומרת מליסנדרה, כשהחשיכה מסביבה מתגברת עוד ועוד. דוראן מאבד את ההכרה שלו, אך המילים עדיין חודרות לאוזניו, רגע לפני שהתעלף לחלוטין.
"אבל לפני זה, הלילה ישלוט. והלילה אפל ומלא בזוועות".
סיפורה של המלכה אן -
"דיף, זמן סיפור!" הוא קורא להגאי, שמהנהן ומטה את הספינה בחדות, כמעט מפיל את כולם מהשולחן. נראה שטיפות הגשם הקטנות שקספר בקושי הרגיש ממקודם מתחזקות, כשצוות הספינה הופך לשקט כמו המוות. לות'ר שם את ידו על חרבו ונוהם.
"האגדה אומרת שבכל פעם שמספרים את הסיפור המקולל הזה, הימים לא שקטים" אומר אדוארד, כשגל מים חזק מכה בספינה, מטלטל אותה לחלוטין. עיניו של הקפטן זורחות לאור הירח. "וגם לא רוחות המתים" הצוות נותר דומם.
"זמן רב, הרבה לפני בית גרייג'וי, או בית טארגאריין או בית באראתיאון, שלטו החזקים באמת באיי הברזל. האנשים הקשוחים, שלא מתפשרים" הוא דופק על השולחן בחוזקה. "וכצפוי, הם ציפו מגבר לשלוט בהם. מגבר אמיתי - חזק, מאיים, אמיץ, קשוח, שלא מפחד להנהיג. הם מצאו אחד כזה, קראו לו נארג, 'הענק'" הוא אומר את שמו בלחישה. "ונארג היה המצביא המוכשר ביותר בכל האיים. הוא כבש את כל השטח עם שלוש ספינות בפחות מחודש, ולא איבד אפילו אחד מאנשי הצוות שלו!" הוא מרים את יד ימינו ומעלה את האצבע המורה שלו.
"איש חזק שכזה עורר מסתורין, אבל איש לא ידע מהיכן בא, מהיכן הגיע. את הצוות שלו שכר מהיבשת ווסטרוז, אך גם הם לא ידעו עליו כלום. עברו שנים, יותר משאדם רגיל אמור לחיות, ונארג עדיין שלט ביד חזקה וקשה. הוא נשא מאות נשים לנשות מלח, עם אשת אבן אמיתית אחת, היפה שבכולן" הוא מקמץ את אגרופו. "אבל אישה אחת רצתה לחשוף את סודו. הבת של אחד מאנשי הצוות המקורי. היא החליטה שהיא תעזור לשחרר את האנשים באייה מהצורר. והשם שלה... היה אן" הקפטן לוחש. קספר רואה מדורה נדלקת מאחורי אדוארד, גבוה בשמיים. "הם קראו לה 'אן הנוקמת'. היא הייתה אישה חכמה, עם תוכנית פשוטה - היא תפתה אותו לשכב איתה. יום וליל, עד שיאהב אותה יותר מדי. ואז יחלוק עימה את סודו, את סוד חיי הנצח. מרגע שתדע, תוכל להודיע לכולם כיצד הוא עושה זאת, וכך יפול הרודן" הוא נראה מתרשם מהתוכנית שלה. מלבד המדורה הזאת, נדלקות עוד הרבה - עשרות, מאות. והן לא רחוקות מהמאחז של... של בית דווין. ממגדל המעמד.
"אן הצליחה במשימתה. היא פיתתה את נארג. לקח לה שנים - היא התחזתה לשפחה בארמונו. בהתחלה, הוא לקח אותה כאשת מלח. אבל בסוף, אחרי שלא ידע שובע ממנה, הוא זרק את אשתו האמיתית לים והתחתן עם אן. אט-אט, גם כשהזדקנה יותר, נארג החל להתאהב בה באמת. הרודן, השליט, החל לפתח אמפתיה. ולילה אחד, אחרי שסיפקה אותו יותר משכל גבר יכול לדמייין בעולם, היא שאלה אותו... 'כיצד אתה עושה זאת? איזהו כישוף הוא זה?'" מאחורי הקפטן המדורות מתחזקות, עד לבוהק של ממש - גם מפה, קספר יכול לראות מה בוהק. ספינות. ספינות שמתקדמות לאי של בית דווין, למגדל המעמד.
"הוא סיפר לה. הוא סיפר לה על האל שבמעמקים, איתו ביצע את העסקה הטמאה. היה עליו להקריב את כל מה שאהב אי פעם - כולל כל נשותיו אשר חמד, כולל עבדים אשר חיבב, כולל משפחתו האישית. האל הטבוע דרש את כולם, וכלום לא סיפק אותו. מכשידעה אן על הדבר, עלתה תוכנית במוחה - לסגור עסקה דומה, ולתת לאל את הקורבן הגדול מכולם - 'הענק'. היא עשתה זאת, אך האל הטבוע הציב תנאי - אם תצליח, אן תזכה בחיי נצח. ואם לא, יהיה עליה לרדוף את הימים עד שתקבל את נקמתה" הוא לוחש את המילים, איש מהצוות לא זע. הספינה ממשיכה, והסערה מתגברת סביב, אך היא לא מכבה את האור הגדול שבוקע מהספינות.
"אז לילה אחד, היא לקחה את נארג אל המרפסת של ארמונו. והם ישבו שם, והסתכלו על הימים. נארג סיפר לה כיצד הוא מתכנן לשלוח את חייליו קדימה, לכבוש את האי העצום שממזרח לו - ווסטרוז כולה. להביס כל אחד שיעמוד בדרכו. היא הנהנה, וביקשה ממנו לבחון מחדש, באומרה שיש צבא שמתקרב. נארג קם, התקרב למרפסת..." אדוארד מתקרב אל קספר. "ואן ניצלה את הרגע ודחפה אותו! האיש נפל בצעקה, אך הניצחון נגמר באותה מהירות - 'ענק', הוא נקרא, ולא לחינם. הוא לא היה כה טיפש. נארג הצליח לתפוס את ידה של אן, ושניהם נפלו אל אבדונם. האל הטבוע לא קיבל את הקורבן שרצה, מכיוון שאן לא נשארה בחיים. הוא החליט שנכשלה במשימתה, ושעליה להמשיך ולרדוף את הגלים..." הוא אומר. נראה שהאש פושטת במגדל של בית דווין, ויוצרת עמוד אחד עצום של אבן נשרפת. הצעקות לא נשמעות, אך קספר המזועזע יכול לדעת שהן שם. לות'ר עצמו נראה ירא והמום כאחד.
"יש האומרים שאן רודפת את הגלים עד היום. מתכננת לנקום. ויש מכשפים שמעזים לנסות ולדבר איתה, להתמקח איתה. לנסות לעזור לה לשכנע אותה לעזור בנקמה הפרטית שלהם. וזאת, בתמורה לכך שיצודו את צאצאיו של נארג, בכדי שאן תוכל לנוח סוף סוף מנוחת עולמים. והמכשפים הללו, שמדברים עם אן, נקראים 'הנוקמים'" הוא לוחש את השם ביראה. "כל נוקם שקם עד עכשיו נכשל ומת בייסורים, ואן נקמה בו על כישלונו. אבל יש כאלו שתמיד ינסו עוד. שינסו לקבל כוח בכל מחיר, גם אם הסיכויים נגדם. אלו ישרפו את אויבם, יטביעו אותם, ינסו לחסל אותם, והכל בשם כבוד או נקמה. ואת אלו אן מחפשת. לעיתים היא מוצאת, בעיקר באזורים הללו, של איי הברזל... ואיי המגן" הוא סוף סוף מביט באש הגדולה שאחזה במגדל המעמד. "אבל, הלורד, יש גם אלו שאומרים שקסם זה אגדות ילדים. סיפורים לטיפשים, שטויות ותו לא. אולי הם צודקים, אבל אני לא חושב ככה. אני חושב שיש קסם בעולם, ואני חושב שאן עדיין מרחפת בימים ומחפשת מכשף שיעז לנקום את נקמתה, ונותנת להם מכוחה" הוא מביט במגדל של בית דווין, שנופל סוף סוף בקול שנשמע עד כאן.
"אז אתה מאמין בקסם, הלורד?"
"האגדה אומרת שבכל פעם שמספרים את הסיפור המקולל הזה, הימים לא שקטים" אומר אדוארד, כשגל מים חזק מכה בספינה, מטלטל אותה לחלוטין. עיניו של הקפטן זורחות לאור הירח. "וגם לא רוחות המתים" הצוות נותר דומם.
"זמן רב, הרבה לפני בית גרייג'וי, או בית טארגאריין או בית באראתיאון, שלטו החזקים באמת באיי הברזל. האנשים הקשוחים, שלא מתפשרים" הוא דופק על השולחן בחוזקה. "וכצפוי, הם ציפו מגבר לשלוט בהם. מגבר אמיתי - חזק, מאיים, אמיץ, קשוח, שלא מפחד להנהיג. הם מצאו אחד כזה, קראו לו נארג, 'הענק'" הוא אומר את שמו בלחישה. "ונארג היה המצביא המוכשר ביותר בכל האיים. הוא כבש את כל השטח עם שלוש ספינות בפחות מחודש, ולא איבד אפילו אחד מאנשי הצוות שלו!" הוא מרים את יד ימינו ומעלה את האצבע המורה שלו.
"איש חזק שכזה עורר מסתורין, אבל איש לא ידע מהיכן בא, מהיכן הגיע. את הצוות שלו שכר מהיבשת ווסטרוז, אך גם הם לא ידעו עליו כלום. עברו שנים, יותר משאדם רגיל אמור לחיות, ונארג עדיין שלט ביד חזקה וקשה. הוא נשא מאות נשים לנשות מלח, עם אשת אבן אמיתית אחת, היפה שבכולן" הוא מקמץ את אגרופו. "אבל אישה אחת רצתה לחשוף את סודו. הבת של אחד מאנשי הצוות המקורי. היא החליטה שהיא תעזור לשחרר את האנשים באייה מהצורר. והשם שלה... היה אן" הקפטן לוחש. קספר רואה מדורה נדלקת מאחורי אדוארד, גבוה בשמיים. "הם קראו לה 'אן הנוקמת'. היא הייתה אישה חכמה, עם תוכנית פשוטה - היא תפתה אותו לשכב איתה. יום וליל, עד שיאהב אותה יותר מדי. ואז יחלוק עימה את סודו, את סוד חיי הנצח. מרגע שתדע, תוכל להודיע לכולם כיצד הוא עושה זאת, וכך יפול הרודן" הוא נראה מתרשם מהתוכנית שלה. מלבד המדורה הזאת, נדלקות עוד הרבה - עשרות, מאות. והן לא רחוקות מהמאחז של... של בית דווין. ממגדל המעמד.
"אן הצליחה במשימתה. היא פיתתה את נארג. לקח לה שנים - היא התחזתה לשפחה בארמונו. בהתחלה, הוא לקח אותה כאשת מלח. אבל בסוף, אחרי שלא ידע שובע ממנה, הוא זרק את אשתו האמיתית לים והתחתן עם אן. אט-אט, גם כשהזדקנה יותר, נארג החל להתאהב בה באמת. הרודן, השליט, החל לפתח אמפתיה. ולילה אחד, אחרי שסיפקה אותו יותר משכל גבר יכול לדמייין בעולם, היא שאלה אותו... 'כיצד אתה עושה זאת? איזהו כישוף הוא זה?'" מאחורי הקפטן המדורות מתחזקות, עד לבוהק של ממש - גם מפה, קספר יכול לראות מה בוהק. ספינות. ספינות שמתקדמות לאי של בית דווין, למגדל המעמד.
"הוא סיפר לה. הוא סיפר לה על האל שבמעמקים, איתו ביצע את העסקה הטמאה. היה עליו להקריב את כל מה שאהב אי פעם - כולל כל נשותיו אשר חמד, כולל עבדים אשר חיבב, כולל משפחתו האישית. האל הטבוע דרש את כולם, וכלום לא סיפק אותו. מכשידעה אן על הדבר, עלתה תוכנית במוחה - לסגור עסקה דומה, ולתת לאל את הקורבן הגדול מכולם - 'הענק'. היא עשתה זאת, אך האל הטבוע הציב תנאי - אם תצליח, אן תזכה בחיי נצח. ואם לא, יהיה עליה לרדוף את הימים עד שתקבל את נקמתה" הוא לוחש את המילים, איש מהצוות לא זע. הספינה ממשיכה, והסערה מתגברת סביב, אך היא לא מכבה את האור הגדול שבוקע מהספינות.
"אז לילה אחד, היא לקחה את נארג אל המרפסת של ארמונו. והם ישבו שם, והסתכלו על הימים. נארג סיפר לה כיצד הוא מתכנן לשלוח את חייליו קדימה, לכבוש את האי העצום שממזרח לו - ווסטרוז כולה. להביס כל אחד שיעמוד בדרכו. היא הנהנה, וביקשה ממנו לבחון מחדש, באומרה שיש צבא שמתקרב. נארג קם, התקרב למרפסת..." אדוארד מתקרב אל קספר. "ואן ניצלה את הרגע ודחפה אותו! האיש נפל בצעקה, אך הניצחון נגמר באותה מהירות - 'ענק', הוא נקרא, ולא לחינם. הוא לא היה כה טיפש. נארג הצליח לתפוס את ידה של אן, ושניהם נפלו אל אבדונם. האל הטבוע לא קיבל את הקורבן שרצה, מכיוון שאן לא נשארה בחיים. הוא החליט שנכשלה במשימתה, ושעליה להמשיך ולרדוף את הגלים..." הוא אומר. נראה שהאש פושטת במגדל של בית דווין, ויוצרת עמוד אחד עצום של אבן נשרפת. הצעקות לא נשמעות, אך קספר המזועזע יכול לדעת שהן שם. לות'ר עצמו נראה ירא והמום כאחד.
"יש האומרים שאן רודפת את הגלים עד היום. מתכננת לנקום. ויש מכשפים שמעזים לנסות ולדבר איתה, להתמקח איתה. לנסות לעזור לה לשכנע אותה לעזור בנקמה הפרטית שלהם. וזאת, בתמורה לכך שיצודו את צאצאיו של נארג, בכדי שאן תוכל לנוח סוף סוף מנוחת עולמים. והמכשפים הללו, שמדברים עם אן, נקראים 'הנוקמים'" הוא לוחש את השם ביראה. "כל נוקם שקם עד עכשיו נכשל ומת בייסורים, ואן נקמה בו על כישלונו. אבל יש כאלו שתמיד ינסו עוד. שינסו לקבל כוח בכל מחיר, גם אם הסיכויים נגדם. אלו ישרפו את אויבם, יטביעו אותם, ינסו לחסל אותם, והכל בשם כבוד או נקמה. ואת אלו אן מחפשת. לעיתים היא מוצאת, בעיקר באזורים הללו, של איי הברזל... ואיי המגן" הוא סוף סוף מביט באש הגדולה שאחזה במגדל המעמד. "אבל, הלורד, יש גם אלו שאומרים שקסם זה אגדות ילדים. סיפורים לטיפשים, שטויות ותו לא. אולי הם צודקים, אבל אני לא חושב ככה. אני חושב שיש קסם בעולם, ואני חושב שאן עדיין מרחפת בימים ומחפשת מכשף שיעז לנקום את נקמתה, ונותנת להם מכוחה" הוא מביט במגדל של בית דווין, שנופל סוף סוף בקול שנשמע עד כאן.
"אז אתה מאמין בקסם, הלורד?"