ooc חשוב: בפרק הבא ואחריו, חלק גדול מההצלחה או הכשלון יכולים לנבוע מהבחנה או אי-אבחנה בזמן בפרטים קטנים. כאשר אתם לא כותבים לי שאתם מביטים *באופן ספציפי* במשהו (למשל: אם אני מתאר כתמי איזוב לצד מדרגות, ואתם כותבים סתם 'אני יורד במדרגות'), הסיכוי שלכם לגלות פרט חשוד או מיוחד המסתתר בתוכו הוא קטן יחסית, אלא אם כן הפרט ממש מזדקר לעין. קחו את זה בחשבון
IC: הסירה הקטנה מטלטלת ושוקעת מעט במיים בשל משקל השיריונות שלכם, כאשר אתם יורדים אליה בזה אחר זה; ארבעתכם, ראיניס, ושני חותרים. המשוטים עולים ויורדים באיטיות, מקדמים אותם בהדרגה בין איונים וסלעים, אל עבר פלטת האבן הטחובה של מרכז הנמל האנדאלי.
כעת, כשאתם מתקרבים, אתם מסוגלים לראות שברי ספינה נוספים, זרועים לצד מדרגות האבן השחוקות והסלעים; משוט בודד, קורות, חלקי מפרש רקוב וקרוע, וכיוצא באלו.
הנמל הולך וקרב: רציף ארוך ומשובש עם קטעי עמודים מטים לנפול, ממנו עולים שני גרמי מדרגות אבן צרים במעלה הגבעה הסלעית, לעבר גל נוסף של חורבות הצופות עליו מלמעלה.
מימין, כמאה מטרים מכם, מסתיים הנמל במפולת סלעים שבלעה את חלקו המרוחק, לצד שברי מבנים ששימשו פעם מחסנים. משמאל, כשלוש-מאות מטרים מכם, מסתיים הנמל בחפיר עמוק, שהגשר שעבר מעליו קרס מזמן; מעברו השני של החפיר, מצויה החומה הסדוקה של הטירה, שחור גדול קבוע בה, במקום בו היה פעם שער. חורים נוספים, גדולים יותר, פונים אל הים, אשר זורם בחופשיות אל מתחת לחומות ולבניינים החרבים למחצה.
רעש העורבים מתגבר והולך, כאשר כמה מהם טסים מעליכם, מקרקרים בקול רם. גם הרוח הקרה מתגברת, שורקת ומיללת באוזניכם. אי-שם, הרחק בים שמעבר לכף עליו יושבת הטירה, אתם מסוגלים לראות מדי פעם שני קוים רחוקים, כהים וגבוהים. מעבר לכך, הנוף מכוסה בצעיפי ערפל קרים, והראות אינה טובה במיוחד.
מאחוריכם, מתמרנת הספינה באיטיות, מתמקדת במיים שקטים, בחלקו הפנימי של שובר הגלים; נס לאניסטר מתבדר בפראות ברוח, צבעיו כמו דוהים בהדרגה בתוך הנוף האפרורי.
מקץ זמן שנראה לכם כנצח, מתקרבת הספינה אל הרציף הסדוק והטחוב. ראיניס קופצת בתנועה חיננית, משפריצה מעט מיים ונעמדת על הרציף, מסמנת לכם לבוא בעקבותיה.