אז השחקנים הם:
הח'אן הטטרי - הלורד קונראד ''העיט השחור'' ואן אלגאו, בן אנוש אציל בדוכסות ציקארה.
Darki - הגבירה סלפקאווה "עיני עורב" אסיניס, בת אנוש אצילה בדוכסות שרותאד.
lonewolf - קנטינר מוואר, בן אנוש שכיר חרב, ראש גילדת שכירי החרב "אבירי החופש".
nautti - ברנור בראונדריג, בן אנוש יועץ בדוכסות שרותאד.
מתחילים!
ח'אן:
דארקי:
לונוולף:
נאוטי:
הח'אן הטטרי - הלורד קונראד ''העיט השחור'' ואן אלגאו, בן אנוש אציל בדוכסות ציקארה.
Darki - הגבירה סלפקאווה "עיני עורב" אסיניס, בת אנוש אצילה בדוכסות שרותאד.
lonewolf - קנטינר מוואר, בן אנוש שכיר חרב, ראש גילדת שכירי החרב "אבירי החופש".
nautti - ברנור בראונדריג, בן אנוש יועץ בדוכסות שרותאד.
מתחילים!
ח'אן:
"חסר כבוד... סוטה... ממזר... בוגד!" המילים האלו צפות בחושך, בזמן שברקע ניתן לשמוע את לוקרטיה צורחת בעת לידתה, שנייה לפני מותה. לאחר מכן, פני אביו צפות מולו, מאשימות. רגע נוסף עובר, והגוף הקטן של התינוקת שזה עתה נולדה, מוטל קר בידי המיילדת. הוא משתנק בכאב ו...
קונראד מתעורר בבהלה במיטתו, בזמן שאשתו, מרגרטה, מתעוררת גם היא.
"מה קרה, אהובי? חלום רע?" היא שואלת, ממצמצת בעיניה. קרני שמש חודרות דרך הוילונות, מבשרות שהבוקר הגיע. גם ריחות המטבח נמצאים כבר באוויר, ממלאים את החדר בריח מנחם של לחם בעוד הטבחים עובדים על הכנת הסעודה למטה.
קונראד מתעורר בבהלה במיטתו, בזמן שאשתו, מרגרטה, מתעוררת גם היא.
"מה קרה, אהובי? חלום רע?" היא שואלת, ממצמצת בעיניה. קרני שמש חודרות דרך הוילונות, מבשרות שהבוקר הגיע. גם ריחות המטבח נמצאים כבר באוויר, ממלאים את החדר בריח מנחם של לחם בעוד הטבחים עובדים על הכנת הסעודה למטה.
"סלפקאווה, זה רציני הפעם. כבר לא מדובר בפלישות של שודדים חסרי חשיבות וחמושים בקושי. מדובר פה על חיילים מקצועיים, כנראה שאפילו שכירי חרב. הזהב שלנו הוא משאב חיוני במלחמה הזאת, ואם לא נטפל בחיילים האלו עכשיו, דיפלומטית או צבאית, זה רק יזמין עוד מתקפות עלינו. גם ככה אנחנו קרובים מאוד לגבול עם קסיר, ואני בטוח שהאצילים הנאמנים לכס ישמחו לקחת לעצמם את המכרות שלנו" אומר וולגאראז לאחותו. הוא מתהלך בצעדים מהירים וחסרי מנוחה מצד לצד אל מול השולחן שבחדר העבודה של סלפקאווה. זו שעת בוקר, ווולגאראז נראה כאילו עבר עליו לילה ללא שינה- הוא משפשף את עפעפיו ללא הפסקה, מפהק מאחורי כף ידו ועיניו האדומות הן לא תוצאה של סגידה לרוחות האסון.
"אדוני! סרן הוצ'אר קורא לך, כנראה בנוגע למשימה כלשהי". לצלילי המשפט הזה מתעורר קנטינר בגסות כשאחד מחייליו מנער אותו. "מצטער על הגסות, המפקד, אבל זה היה נשמע דחוף. השליח שלו היה נראה כאילו הצליפו בו כל הדרך לכאן. ואני בעצמי די בטוח שמינה לא תקרא לנו סתם ככה, לאבטח עוד שיירת מסחר" הוא אומר, מגיש לקנטינר מגש עץ ועליו עוף קר, לחם טרי וכוס שיכר צונן.
"לורד ברנור, אדוני. הדוכס דארנין השני ירום הודו, מושיע שרותאד ומנהיגה החוקי מאז ומתמיד מזמין אותך לסעוד על שולחנו האישי" אומר נער השליח כשמשרתך, הית'קוך, פותח את הדלת. זהו הטקס השגרתי- הית'קוך קד לשליח, מודה לו בשמך על ההזמנה וסוגר את הדלת, כמו בכל בוקר.
"אתה חושב שיהיה משהו יוצא דופן הבוקר, אדוני? הרי לאחרונה מפעל הנשק שלך הוא חלק מאוד חשוב במאמצי המלחמה, והוא מחמש את הצבא האישי של לורד דארנין כר כמה שנים טובות. אני הייתי מנסה בכל מקרה לדחוף אותו לכיוון של התקפה על קסיר עצמה, כדי שהוא יצטרך להזמין עוד ציוד ללוחמים נוספים, והדבר יספק לך אפשרויות נוספות להוכיח לארכי- דוכס כמה אתה נאמן לכס שלו" הוא אומר, ויושב להכין את הלבוש של ברנור לארוחת הבוקר, חולצה כחולה מהודרת יחד עם מכנסיים ארוכות המגיעות כמעט עד סוף המגפיים השחורות שלו. הוא שולף מאחד הארונות גלימת ארגמן, ומניח את כל פריטי הלבוש על הכסא שליד המיטה של ברנור. מיד לאחר מכן הוא יושב לשייף את סכיני ההטלה שלו, כי הית'קוך הוא לא רק המשרת האישי של לורד ברנור ויועצו הקרוב, הוא גם שומר ראשו המסור.
"אתה חושב שיהיה משהו יוצא דופן הבוקר, אדוני? הרי לאחרונה מפעל הנשק שלך הוא חלק מאוד חשוב במאמצי המלחמה, והוא מחמש את הצבא האישי של לורד דארנין כר כמה שנים טובות. אני הייתי מנסה בכל מקרה לדחוף אותו לכיוון של התקפה על קסיר עצמה, כדי שהוא יצטרך להזמין עוד ציוד ללוחמים נוספים, והדבר יספק לך אפשרויות נוספות להוכיח לארכי- דוכס כמה אתה נאמן לכס שלו" הוא אומר, ויושב להכין את הלבוש של ברנור לארוחת הבוקר, חולצה כחולה מהודרת יחד עם מכנסיים ארוכות המגיעות כמעט עד סוף המגפיים השחורות שלו. הוא שולף מאחד הארונות גלימת ארגמן, ומניח את כל פריטי הלבוש על הכסא שליד המיטה של ברנור. מיד לאחר מכן הוא יושב לשייף את סכיני ההטלה שלו, כי הית'קוך הוא לא רק המשרת האישי של לורד ברנור ויועצו הקרוב, הוא גם שומר ראשו המסור.