מונרו
"אתה הוא זה שמצפה לקבל אותה בחזרה לאחר מכן,מן הראוי שתעזור לנו. מה גם שתמיד אוכל לזרוק אחרי זה מילה טובה למלך אליך, הוא ישמח לדעת שסייעת לאחת מאביריו."
השחר מפציע- עץ משחק [מו"ד 5] (4\4)- תם ונשלם!
- מחבר/ת הנושא Nextorl
- תאריך התחלה
הונג-יי-
דאי-קי-
IN
״האם אי פעם הרגשת סערה בתוכך?״ שואל הונג-יי, ״לא גל בודד, לא רגע של חוסר איזון, אלא סערה. משהו שאחריו השקט פשוט לא חוזר, לא משנה כמה את מתאמצת״ שואל הנזיר הצעיר.
״האם אי פעם הרגשת סערה בתוכך?״ שואל הונג-יי, ״לא גל בודד, לא רגע של חוסר איזון, אלא סערה. משהו שאחריו השקט פשוט לא חוזר, לא משנה כמה את מתאמצת״ שואל הנזיר הצעיר.
IN
״בכול הזמן, אחי, אני מרגיש כאילו צ׳אקרת הבסיס בלבד מאפשרת לי להגן ולשלוט על עצמי- הצ׳אקרה הקדושה בהישרדות מאפשרת לי להגן על עצמי מפני הצייד שכרגע ששוכן בתוכי. האיזון של ת׳ארס הוא הדבר הרחוק ביותר ממני ברגע הזה, רוחי נמצאת בסערה מתמדת מאז אותו הרגע״ הוא אומר, ושיערו הלבן המעט מודגש בין השערות השחורות שנשארו זהות.
״בכול הזמן, אחי, אני מרגיש כאילו צ׳אקרת הבסיס בלבד מאפשרת לי להגן ולשלוט על עצמי- הצ׳אקרה הקדושה בהישרדות מאפשרת לי להגן על עצמי מפני הצייד שכרגע ששוכן בתוכי. האיזון של ת׳ארס הוא הדבר הרחוק ביותר ממני ברגע הזה, רוחי נמצאת בסערה מתמדת מאז אותו הרגע״ הוא אומר, ושיערו הלבן המעט מודגש בין השערות השחורות שנשארו זהות.
נקסט:
הונג-יי:
אני רוצה לחפש גם דברים שקשורים לחיזיון שהיה לנו אחרי הרובד הרוחני, ומקרים דומים של רוח שנכנסה בבן תמותה. אפשר להחשיב את הגלגולים הקודמים או לגלגל מחדש?
הונג-יי:
"אני מבין", ממלמל דאי-קי, "עלינו למצוא דרך שבה תוכל להחזיר לעצמך את השלווה. הייתי רוצה להוציא אותה לגמרי ממך, אך אני חושש שנזדקק לה מול דורנדר. הקשר שלה עם אחותה יוכל לסייע לנו. אך נצטרך להשגיח עליך יותר מעתה, שכן הזאב הלבן הוא הפחות יציב מהשניים", נראה כי הוא מהסס לרגע להמשיך, אך ממשיך בכל זאת, "ספר לי מה ראית כשכמעט הלכת מאיתנו".
הונג-יי ודאי-קי-
הונג-יי וקאלי-
IN
"ראיתי את הזאב השחור עוזב ביחד עם דורנדר, ואת הזאב הלבן שהשתלב איתי. הרגשתי את הזעם שלו, את הכאב שלו, וראיתי... חשכה" הוא מצטמרר, ועיניו בוהות באוויר כאילו הוא נזכר במשהו נוראי "חשכה נוראית..."
"ראיתי את הזאב השחור עוזב ביחד עם דורנדר, ואת הזאב הלבן שהשתלב איתי. הרגשתי את הזעם שלו, את הכאב שלו, וראיתי... חשכה" הוא מצטמרר, ועיניו בוהות באוויר כאילו הוא נזכר במשהו נוראי "חשכה נוראית..."
IN
"תרצה לענות לה?" שואל הונג-יי את הזאב הלבן, בודק האם הוא יכול לזמן אותו להגיב.
"תרצה לענות לה?" שואל הונג-יי את הזאב הלבן, בודק האם הוא יכול לזמן אותו להגיב.
הונג-יי:
"חשיכה?", תוהה האח, "אולי זו חשיכה שרוח הזאב חוותה, והעבירה אותו גם אליך?"
מונרו
הונג-יי
דאי-קי
הונג-יי וקאלי
"זוהי חרבה של משפחתי, האם אתה מאיים שתיקח ממני את מורשת אבותי אם לא אעזור לכם?" אישוניו מתרחבים, "אני אולי תומך בכם באופן רשמי, אבל אני לא אשקיע ממשאבי לפתור את הבעיות שלכם, לא יותר מכפי שכבר השקעתי. אני צריך להזכיר לך שאני זה שמשלם על סידורי הלינה שלכם בעיר? והחרב שבנדנך היא מתנתי."
הונג-יי
"מתוק, על מה אתה מדבר? " בטי שואלת,
מניחה את הכוס שהיא מנגבת ומניחה יד על מצחך, "אתה חולה? "
מניחה את הכוס שהיא מנגבת ומניחה יד על מצחך, "אתה חולה? "
דאי-קי
גלגל מחדש, אלא אם כן אתה רוצה לקחת עשרים שוב.
הונג-יי וקאלי
הצייד הלבן… הונג כמעט ואינו מרגיש את המודעות שלו. אף על פי שכוחו ממלא את גופו ונוכחותו מעבירה צמרמורות בגופו, הזאב הלבן חלש מכדי לדבר.
מכדי להגיב. כרגע, הונג נסוגל להרגיש את המודעות שלו מצטנפת בקצה המרוחק של מוחו, שם הוא מלקק את פצעיו ומחדש את כוחו.
מכדי להגיב. כרגע, הונג נסוגל להרגיש את המודעות שלו מצטנפת בקצה המרוחק של מוחו, שם הוא מלקק את פצעיו ומחדש את כוחו.
הונג-יי-
הונג-יי ודאי-קי-
הונג-יי וקאלי-
IN
"במובן מסוים" אומר הונג-יי, מחייך בהתנצלות מסוימת כשהוא מבין שאף אחד מדימויו לא הובנו על ידי הברמנית.
"במובן מסוים" אומר הונג-יי, מחייך בהתנצלות מסוימת כשהוא מבין שאף אחד מדימויו לא הובנו על ידי הברמנית.
IN
"לא, זו הייתה חשכה נוראית הרבה יותר, מאיימת הרבה יותר, והיא לא הייתה קשורה לזאב... אני לא רוצה לדעת למה היא כן הייתה קשורה" אומר הונג-יי, מצטמרר שנית. "האם נוכל לדבר על משהו אחר, אחי?"
"לא, זו הייתה חשכה נוראית הרבה יותר, מאיימת הרבה יותר, והיא לא הייתה קשורה לזאב... אני לא רוצה לדעת למה היא כן הייתה קשורה" אומר הונג-יי, מצטמרר שנית. "האם נוכל לדבר על משהו אחר, אחי?"
IN
"אני תוהה מתי הוא יתעורר..." אומר הונג-יי, לא בטוח מה להרגיש. "הזאב הלבן כרגע חולק את הגוף שלי, אינני מבין כיצד או איך הוא בדיוק פועל, אבל אנחנו אחד שהם שניים."
"אני תוהה מתי הוא יתעורר..." אומר הונג-יי, לא בטוח מה להרגיש. "הזאב הלבן כרגע חולק את הגוף שלי, אינני מבין כיצד או איך הוא בדיוק פועל, אבל אנחנו אחד שהם שניים."
נקסט:
הונג-יי:
אז אני אקח 20, אם זאת עדיין אופציה.
הונג-יי:
דאי-קי מהנהן באיטיות, מבין את אחיו, "אני סמוך ובטוח שכשנגיע לאי הדרקון, הנזיר ישמח לעזור לך להחזיר את שלוותך, אחי. אך אני שמח להודות שאני רואה במונרו בן ברית אמין, לא כן? הוא עזר לנו רבות עד עכשיו", הוא מחייך חיוך רחב יותר מבדרך כלל.
הונג-יי ודאי-קי-
הונג-יי וקאלי-
IN
"אני חושב שכן, הוא התגלה כבן ברית אמין. אני רק תוהה איך הוא וסארין יסתדרו, כאשר סארין יחזור, הם אנשים שונים מאוד..." אומר הונג-יי.
"אני חושב שכן, הוא התגלה כבן ברית אמין. אני רק תוהה איך הוא וסארין יסתדרו, כאשר סארין יחזור, הם אנשים שונים מאוד..." אומר הונג-יי.
IN
"הוא נח כרגע, מחדש כוחות, אך אני בספק שהוא יפריע לעניין- דורנדר 'חטף' את אחיו, מנקודת המבט שלו, והוא רוצה להשמיד אותו על כך."
"הוא נח כרגע, מחדש כוחות, אך אני בספק שהוא יפריע לעניין- דורנדר 'חטף' את אחיו, מנקודת המבט שלו, והוא רוצה להשמיד אותו על כך."
מונרו,
"לא, אני לא מאיים, אין לי כל רצון בחרב הזו מעבר לתועלת שלה להשמיד את התועבה שהשתלטה על אחד מאבותיך, וכרגע מנסה לגרום לנזק בעולם הזה, רק שרוב האנשים לא יודעים שזו תועבה, וכנראה יחליטו שיותר נוח להאמין שמשהו קרה לגיבור ההוא, ועכשיו הוא חזר מהמתים עם רצון להרוס את העולם, הכפשת השם שלו, הכפשת השם שלך, והכפשת השם של כל המשפחה שלך. לא שזה נכון, אבל אנשים טיפשים וקל להם להאמין לשמועות. אני מציע לך כבר עכשיו להיות זה שעומד בראש המאבק מול הדבר הזה, וכנראה מול אפוקליפסה כזו או אחרת שמאיימת לבוא, אם להאמין לחלום הכמעט זהה שכולנו חלמנו. ואז אתה בקלות לוקח את המקום של דרונור בתור ה"גיבור המשפחתי" , לך תדע, זה גם יכול לסלול לך את הדרך לעמדה גבוה יותר מרק לורד, מלכים עלו ונפלו בעקבות מעשי גבורה." מונרו עוצר לרגע, כל הדיבורים האלה מזכירים לו את הפוליטקה של האבירות. "או שאתה יכול להיות שזה ששלח כמה משיגי גבול מלווים באביר בודד במטרה להתמודד עם האיום, בלי תמיכה, בלי עזרה, ובלי כל קשר להצלחה שאולי תבוא. כל מה שאני מציע לך, זה הזדמנות להיות אחד מהשמות שיכתבו בספר, וחלוקה בקרדיט. אבל אם אתה מעדיף להישאר בצד של ההיסטוריה שקל לשכוח אותו, אני לא יפריע לך." הוא קם מכסאו, לא מחכה לשחרור. "אני אתן לך לחשוב על זה, במילא יקח לנו כמה ימים לפני שנהיה מוכנים." הוא אומר ויוצא מהחדר. הולך לחפש מישהו עם מפה שיכול להסביר לעזור לו לבנות מסלול.
META
שכנוע,
[dice seed=65475 secure=706ca067_0]1d20+10[/dice]
META
שכנוע,
[dice seed=65475 secure=706ca067_0]1d20+10[/dice]
הונג-יי
דאי-קי
מונרו
"המצח שלך קר דווקא." בטי חוזרת לעיסוקה ובוחנת אותך בעינה האחת. "מה אתה מרגיש? צמרמורות?"
דאי-קי
אתה מוצא ספר שמספר על אישה צעירה שדיבוק השתלט על גופה וגרם לה לבגוד בבן זוגה עם כל הגברים שבכפר השכן.
זה לא ספר טוב במיוחד, והחלק שבו רשום שם הסופר קרוע מהעמוד הראשון. בנוסף, אתה מוצא בכמה ספרים אזכורים לשאמאנים שמסוגלים לאפשר לרוחות לדבר דרכם.
חוץ מזה, אתה לא מצליח למצוא שום דבר אחר בנוגע לרוחות המשתלטות על גופים, או על החיזיון שהיה לכם ברובד השמיימי.
זה לא ספר טוב במיוחד, והחלק שבו רשום שם הסופר קרוע מהעמוד הראשון. בנוסף, אתה מוצא בכמה ספרים אזכורים לשאמאנים שמסוגלים לאפשר לרוחות לדבר דרכם.
חוץ מזה, אתה לא מצליח למצוא שום דבר אחר בנוגע לרוחות המשתלטות על גופים, או על החיזיון שהיה לכם ברובד השמיימי.
מונרו
אתה עוזב את החדר, מה אתה עושה? את מי אתה מחפש? לא קשה להשיג מפה בשוק, אבל איך אתה מוצא אדם שיודע לתכנן מסלולים טובים?
מונרו
מונרו מחפש כיכר שוק או מקום שבו יש הרבה אנשים, הוא מנסה לברר אם יש איזה מורה דרך או סייר שניתן למצוא בעיר, או סתם מישהו שמתפאר בכך שהיה בהרבה מקומות בעבר.
הונג-יי:
קאלי:
מונרו:
"אני לא סיבה שלא. יש ביניהם הרבה דמיון דווקא", הנזיר מחייך כשהוא נזכר בסארין, "שניהם מאוד עיקשים לגבי המטרה שלהם, ושניהם רוצים למנוע את העוול שנגרם להם בעבר מאחרים".
קאלי:
הנזיר תופס את הגמדה במהלך שיטוטיה בעיר, "האם תשבי איתי לארוחת צהריים?", שואל דאי-קי בציפייה.
מונרו:
"מונרו, ידידי, מה הם תיכנוניך להיום?", שואל אותו דאי-קי בארוחת הבוקר בפונדק.
הונג-יי-
הונג-יי ודאי-קי-
IN
״אפשר לקרוא לזה כך...״ אומר הונג-יי, מגרד מעט בראשו. ״דרך אגב, מה את יודעת על הנזיר שעל האי?״ הוא שואל, פתאום נזכר בנושא בהתעניינות מרובה.
״אפשר לקרוא לזה כך...״ אומר הונג-יי, מגרד מעט בראשו. ״דרך אגב, מה את יודעת על הנזיר שעל האי?״ הוא שואל, פתאום נזכר בנושא בהתעניינות מרובה.
IN
״לדעתי הם שני אנשים שונים לחלוטין, כמו ההבדל בין מערבולת לגל, בין דולפין לצלופח, כך גם נראים בעיניי מונרו וסארין״ אומר אחיו.
״לדעתי הם שני אנשים שונים לחלוטין, כמו ההבדל בין מערבולת לגל, בין דולפין לצלופח, כך גם נראים בעיניי מונרו וסארין״ אומר אחיו.
דאי קאי
"לחפש לנו דרך להגיע לנמל, רצוי אחת נוחה שלא כוללת קרבות מיותרים, ואז למצוא לנו אוניה שתסכים לקחת אותנו מבלי שנצטרך להיות נערי סיפון."
מונרו
הונג-יי
אתה מוצא את השוק בקלות. לא מדובר כאן בכיכר, אלא בשלושה רחובות מקבילים. יש שם הרבה אנשים והרבה סוחרים, בקצה השוק, יש איזור שבו נמצאים הסוחרים הנודדים.
הונג-יי
"אולי כדאי שתלך למרפא מתוק. אנחנו לא רוצים שתחלה." היא מסתכלת עליך בדאגה, "הנזיר שעל האי? אה, אתה מדבר על אי הדרקון. כן, שמעתי שיש שם נזיר. השמועות אומרות שהוא מרפא, אבל אני חושבת שבמקרה שלך המרפא העירוני יספיק. חוץ מזה,
שמעתי שהוא גם מכין את המתים שבאי לקבורה."
שמעתי שהוא גם מכין את המתים שבאי לקבורה."
מונרו
מונרו פונה לעבר הסוחרים, מנסה לשמוע מי מהם מדבר על הים, או מי מהם מביא סחורה שלא נראית מקומית. במידה ויש אחד כזה, הוא פונה אליו ומנסה לברר מעין הוא מגיע.
