שלום לכולם! אני חוזר לאזור משחקי הניהול עם משחק חדש בשם "אנדרומדה".
מה זה בדיוק "משחק ניהול"?
זו סוגה של משחק שהומצאה במקור ע"י משתמש בשם פלדריק והיה לי את הכבוד להפוך לפופולרית מאוד כאן בפונדק לפני משהו כמו שנתיים. בעיקרון, השחקן שולט בקבוצה גדולה מאוד של אנשים (למשל גזע בעולם פנטזיה) שמהווה צד במשחק. מטרתו של כל צד לחזק את עצמו ע"י חקירה, לחימה ובניית בריתות. המשחק מתנהל בשיטה מאוד פלאפית, ובלי הרבה חוקים. השחקן כותב מה הצד שלו עושה, והמנחה כותב מה קורה ומה האפשרויות שלו להמשיך. עד עכשיו הנוסחה הזו נוסתה רק בעולמות פנטזיה גנרית עם טכנולוגיה ימי ביניימית-אנכרוניסטית.
מה מיוחד ב"אנדרומדה"?
העולם שבניתי אני הוא בסגנון אופרת חלל. במקום גזעים, הצדדים משחקים עמים של בני אדם המאריצים ומישבים עולמות בגלקסיה זרה. במקום חרבות, קשתות וכלי קסם מדובר במחשוב על ו"זינוק"- מסע חללי מהיר מן האור. זוכרים את השלבים המאוחרים יותר של רוב משחקי הניהול, בהם המשחק סבב סביב טכנולוגיות משונות שנראות ממש לא במקום בעולם פנטזיה? בעולם הזה הן נראות הגיוניות ואפילו מחויבות המציאות. זה עולם שנוצר במחשבה על השתלבות עם משחק ניהול.
למרות שרשמית זה מדע בדיוני, הוא שייך לסוג ה"רך"- מדע לא צריך להעסיק אף אחד (אני מאמין שקוראים לזה "פנטזיית חלל" או משהו בדומה). בכל זאת, העולם לא היה המרכיב העיקרי בהצלחה של משחקי הניהול, נכון?
מה דומה ב"אנדרומדה" ל"הפנינסולרים"?
המרכיב העיקרי של משחק הניהול שגורם לו להפוך למוצלח, לדעתי, הוא הפילוסופיה, אם אפשר לקרוא לזה כך: משחק ניהול מטבעו לא מתעסק הרבה עם חוקים שמאטים את המשחק והוא בנוי לזרימה. כאשר משחק ניהול נעשה טוב, הוא יכול להמשך לתקופות זמן ארוכות ולעורר עניין מתמשך בשחקנים ששום משחק אחר לא יכול. את הפילוסופיה אני מתכוון להעתיק מהפנינסולרים: אין חוקים על פני השטח, מאחורי הקלעים המשחק מתנהל לפי השיפוט שלי, אין מטרות ניצחון מוגדרות.
מכם, השחקנים, זה דורש לגלות הבנה ואורך רוח: אני לא יכול להבטיח איזון מושלם, המשחק יתנהל באופן טיפה שרירותי. אני אפילו לא יכול להבטיח הוגנות במאה אחוזים, למרות שאשתדל: אני רק אדם ויש לי הטיות וכיו"ב. אני מציע לבוא למשחק כדי לעשות כיף ולספר סיפור מעניין, ולא כדי לדרוס את כל השחקנים ולנצח במהירות.
בכל זאת, המשחק החדש לא יהיה דומה לחלוטין לישן.
מה נשתנה?
הדרך בה המשחק יתנהל לא תהיה דומה בדיוק ל"הפנינסולרים", למרות הדמיון. חלק קטן מהמרכיבים של המשחק כן השתנו. לדוגמה: מערכת החקירה. אני אומר את זה כדי שתדעו מראש. בנוסף, הכתיבה שלי השתפרה. הסתכלות על הדרך בה הייתי מתנסח בעבר גורמת לעיניים שלי לנזול
.
כמו שאמרתי, השחקנים ינהלו קבוצות מתיישבים בעתיד הרחוק מאוד. כל קבוצה שייכת לעם מגלקסיית שביל החלב ועזבה אותה לטובת גלקסיית אנדרומדה, לראשונה בהיסטוריה (האומנם?). משם צריכים העמים להתפתח על ידי הקמת מושבות בכוכבים נוספים, ולכן הם נמצאים במסלול התנגשות. מי יהיה זה שישלוט בהתיישבות האנושית בגלקסיה החדשה?
מסע בחלל: חשוב להבהיר שמסע בין גלקסיות הוא ביג דיל. מסע בחלל מתבצע על ידי סדרה של "זינוקים"- מעברים למימד מעקם-מרחב שנקרא "על חלל" ובחזרה. יש גבול למרחק שאפשר לכסות בכל זינוק, לכן ככל שהמסע ארוך יותר דרושים יותר זינוקים. כדי לעבור את המרחק העצום בין הגלקסיות צריך לזנק המון פעמים. מצד שני, כדי לחצות את המרחק הזה צריך כלי גדול יותר, שצריך יותר דלק כדי לזנק וחוזר חלילה. בנוסף, יש את האלמנט של סיכון לפגוע בפסולת חלל בחזרה מהעל חלל. בגלל הסכנות ומשך הזמן שזה לוקח, כל מסע הוא כרטיס לכיוון אחד: אין דרך לחזור. ללא הקפאה, המסע לוקח יותר ממשך חייו של אדם.
לוחמה: תנאי הלוחמה בעולם המשחק נוצרים על ידי שתי טכנולוגיות: "זינוק" ו"הילת מגן". כאשר חלליות של צדדים אויבים נפגשות בחלל, לעיתים קרובות הן לא מתקיפות זו את זו. למה? בגלל שבכל שלב בקרב הצד המפסיד יכול לזנק למיקום שלצד השני אין דרך לזהות. לכן, לעולם לא מתרחשות בחלל יותר מתגרות או התקפות פתע והחלליות משמשות רק לתעבורה. הדבר ההגיוני לעשות הוא לתקוף את הפלנטות של היריב, שאת מקומן אפשר תמיד לדעת, בנשק להשמדה המונית. בכל זאת, זה לעולם לא נעשה. למה? בגלל שכל פלנטה מוקפת בהילת הגנה שעוצרת אותו ומיירטי חירום שעוצרים אותו במקרה שההילה נפרצת.בפועל, מה שקורה הוא שהמערכה הצבאית מתנקזת למצורים במסלולי הקפה של פלנטות(לפעמים סביב מערכת השמש כולה) בהם המגינים מנסים להתיש את התוקפים, והתוקפים מנסים להבקיע את ההילה או לגרום למגינים לנצל את כל החומרים שמשאירים את ההילה דולקת. אם התוקפים מצליחים, לרוב הם מעדיפים לכבוש את הפלנטה ע"י הצנחת רכבי תקיפה מאשר להשמיד אותה (ובכך להפסיד משאבים חשובים).
במשחק יהיו ארבעה השחקנים, לפחות בתור התחלה. המשחק נועד להתנהל בקצב מהיר, אבל אני אהיה סלחן בתקופות של עומס לימודי.
כדי להצטרף, צריך להביע עניין בעץ הזה, ואז לשלוח לי דרך הודעה פרטית טופס הרשמה שכולל:
עם: רשימת העמים למטה. כל עם מצטיין בתחומים אחרים, אך לא מגדיר את הדרך שבה השחקן משחק (שואף לשלום או תוקפני וכו') או את התרבות שלו (מעמדית או פתוחה וכו'). העמים שונים זה מזה מאוד בגלל שהקשיים שבמסע בחלל גורמים לכך שהאנשים על כוכב אחד מתקשרים עם אלו על כוכב מרוחק רק לעיתים רחוקות.
שם הקבוצה: המתיישבים שאיתכם הם רק חלק מהעם. איך החלק הזה נקרא?
שלטון: איך הקבוצה שלכם נשלטת? האם ההחלטות מתקבלות באופן דמוקרטי או על ידי שליט-אל כל יכול?
קטע פלאפ קצר על הימים הראשונים של ההתישבות או על התקופה בחלל: נועד כדי לבחון את היכולת שלכם בכתיבה וגם לראות את הטייק שלכם על העם שבחרתם.
דגל לקבוצה שלכם (לא חובה): מעניין אותי לראות אלו רעיונות יש לכם. כמו שאמרתי, זה לא חובה, ואני לא אחשוב לרעה על אף אחד אם יבחר שלא לעשות את זה. גם אני שונא מטלות יצירתיות. את הדגל כדאי להעתיק לקובץ וורד ולהעלות אותו לכאן, כי אי אפשר לשלוח קבצים בהודעות פרטיות או להעלות לכאן קבצי צייר (כשבדקתי לאחרונה).
ההרשמה תישאר פתוחה למשך כמה זמן שידרש. לא לדאוג.
עמים
אנושיים למחצה
הלונים
ואינים
וינלנדים
יוליסאים
מצטער על החפירה וחג שמח.
מה זה בדיוק "משחק ניהול"?
זו סוגה של משחק שהומצאה במקור ע"י משתמש בשם פלדריק והיה לי את הכבוד להפוך לפופולרית מאוד כאן בפונדק לפני משהו כמו שנתיים. בעיקרון, השחקן שולט בקבוצה גדולה מאוד של אנשים (למשל גזע בעולם פנטזיה) שמהווה צד במשחק. מטרתו של כל צד לחזק את עצמו ע"י חקירה, לחימה ובניית בריתות. המשחק מתנהל בשיטה מאוד פלאפית, ובלי הרבה חוקים. השחקן כותב מה הצד שלו עושה, והמנחה כותב מה קורה ומה האפשרויות שלו להמשיך. עד עכשיו הנוסחה הזו נוסתה רק בעולמות פנטזיה גנרית עם טכנולוגיה ימי ביניימית-אנכרוניסטית.
מה מיוחד ב"אנדרומדה"?
העולם שבניתי אני הוא בסגנון אופרת חלל. במקום גזעים, הצדדים משחקים עמים של בני אדם המאריצים ומישבים עולמות בגלקסיה זרה. במקום חרבות, קשתות וכלי קסם מדובר במחשוב על ו"זינוק"- מסע חללי מהיר מן האור. זוכרים את השלבים המאוחרים יותר של רוב משחקי הניהול, בהם המשחק סבב סביב טכנולוגיות משונות שנראות ממש לא במקום בעולם פנטזיה? בעולם הזה הן נראות הגיוניות ואפילו מחויבות המציאות. זה עולם שנוצר במחשבה על השתלבות עם משחק ניהול.
למרות שרשמית זה מדע בדיוני, הוא שייך לסוג ה"רך"- מדע לא צריך להעסיק אף אחד (אני מאמין שקוראים לזה "פנטזיית חלל" או משהו בדומה). בכל זאת, העולם לא היה המרכיב העיקרי בהצלחה של משחקי הניהול, נכון?
מה דומה ב"אנדרומדה" ל"הפנינסולרים"?
המרכיב העיקרי של משחק הניהול שגורם לו להפוך למוצלח, לדעתי, הוא הפילוסופיה, אם אפשר לקרוא לזה כך: משחק ניהול מטבעו לא מתעסק הרבה עם חוקים שמאטים את המשחק והוא בנוי לזרימה. כאשר משחק ניהול נעשה טוב, הוא יכול להמשך לתקופות זמן ארוכות ולעורר עניין מתמשך בשחקנים ששום משחק אחר לא יכול. את הפילוסופיה אני מתכוון להעתיק מהפנינסולרים: אין חוקים על פני השטח, מאחורי הקלעים המשחק מתנהל לפי השיפוט שלי, אין מטרות ניצחון מוגדרות.
מכם, השחקנים, זה דורש לגלות הבנה ואורך רוח: אני לא יכול להבטיח איזון מושלם, המשחק יתנהל באופן טיפה שרירותי. אני אפילו לא יכול להבטיח הוגנות במאה אחוזים, למרות שאשתדל: אני רק אדם ויש לי הטיות וכיו"ב. אני מציע לבוא למשחק כדי לעשות כיף ולספר סיפור מעניין, ולא כדי לדרוס את כל השחקנים ולנצח במהירות.
בכל זאת, המשחק החדש לא יהיה דומה לחלוטין לישן.
מה נשתנה?
הדרך בה המשחק יתנהל לא תהיה דומה בדיוק ל"הפנינסולרים", למרות הדמיון. חלק קטן מהמרכיבים של המשחק כן השתנו. לדוגמה: מערכת החקירה. אני אומר את זה כדי שתדעו מראש. בנוסף, הכתיבה שלי השתפרה. הסתכלות על הדרך בה הייתי מתנסח בעבר גורמת לעיניים שלי לנזול
. כמו שאמרתי, השחקנים ינהלו קבוצות מתיישבים בעתיד הרחוק מאוד. כל קבוצה שייכת לעם מגלקסיית שביל החלב ועזבה אותה לטובת גלקסיית אנדרומדה, לראשונה בהיסטוריה (האומנם?). משם צריכים העמים להתפתח על ידי הקמת מושבות בכוכבים נוספים, ולכן הם נמצאים במסלול התנגשות. מי יהיה זה שישלוט בהתיישבות האנושית בגלקסיה החדשה?
מסע בחלל: חשוב להבהיר שמסע בין גלקסיות הוא ביג דיל. מסע בחלל מתבצע על ידי סדרה של "זינוקים"- מעברים למימד מעקם-מרחב שנקרא "על חלל" ובחזרה. יש גבול למרחק שאפשר לכסות בכל זינוק, לכן ככל שהמסע ארוך יותר דרושים יותר זינוקים. כדי לעבור את המרחק העצום בין הגלקסיות צריך לזנק המון פעמים. מצד שני, כדי לחצות את המרחק הזה צריך כלי גדול יותר, שצריך יותר דלק כדי לזנק וחוזר חלילה. בנוסף, יש את האלמנט של סיכון לפגוע בפסולת חלל בחזרה מהעל חלל. בגלל הסכנות ומשך הזמן שזה לוקח, כל מסע הוא כרטיס לכיוון אחד: אין דרך לחזור. ללא הקפאה, המסע לוקח יותר ממשך חייו של אדם.
לוחמה: תנאי הלוחמה בעולם המשחק נוצרים על ידי שתי טכנולוגיות: "זינוק" ו"הילת מגן". כאשר חלליות של צדדים אויבים נפגשות בחלל, לעיתים קרובות הן לא מתקיפות זו את זו. למה? בגלל שבכל שלב בקרב הצד המפסיד יכול לזנק למיקום שלצד השני אין דרך לזהות. לכן, לעולם לא מתרחשות בחלל יותר מתגרות או התקפות פתע והחלליות משמשות רק לתעבורה. הדבר ההגיוני לעשות הוא לתקוף את הפלנטות של היריב, שאת מקומן אפשר תמיד לדעת, בנשק להשמדה המונית. בכל זאת, זה לעולם לא נעשה. למה? בגלל שכל פלנטה מוקפת בהילת הגנה שעוצרת אותו ומיירטי חירום שעוצרים אותו במקרה שההילה נפרצת.בפועל, מה שקורה הוא שהמערכה הצבאית מתנקזת למצורים במסלולי הקפה של פלנטות(לפעמים סביב מערכת השמש כולה) בהם המגינים מנסים להתיש את התוקפים, והתוקפים מנסים להבקיע את ההילה או לגרום למגינים לנצל את כל החומרים שמשאירים את ההילה דולקת. אם התוקפים מצליחים, לרוב הם מעדיפים לכבוש את הפלנטה ע"י הצנחת רכבי תקיפה מאשר להשמיד אותה (ובכך להפסיד משאבים חשובים).
במשחק יהיו ארבעה השחקנים, לפחות בתור התחלה. המשחק נועד להתנהל בקצב מהיר, אבל אני אהיה סלחן בתקופות של עומס לימודי.
כדי להצטרף, צריך להביע עניין בעץ הזה, ואז לשלוח לי דרך הודעה פרטית טופס הרשמה שכולל:
עם: רשימת העמים למטה. כל עם מצטיין בתחומים אחרים, אך לא מגדיר את הדרך שבה השחקן משחק (שואף לשלום או תוקפני וכו') או את התרבות שלו (מעמדית או פתוחה וכו'). העמים שונים זה מזה מאוד בגלל שהקשיים שבמסע בחלל גורמים לכך שהאנשים על כוכב אחד מתקשרים עם אלו על כוכב מרוחק רק לעיתים רחוקות.
שם הקבוצה: המתיישבים שאיתכם הם רק חלק מהעם. איך החלק הזה נקרא?
שלטון: איך הקבוצה שלכם נשלטת? האם ההחלטות מתקבלות באופן דמוקרטי או על ידי שליט-אל כל יכול?
קטע פלאפ קצר על הימים הראשונים של ההתישבות או על התקופה בחלל: נועד כדי לבחון את היכולת שלכם בכתיבה וגם לראות את הטייק שלכם על העם שבחרתם.
דגל לקבוצה שלכם (לא חובה): מעניין אותי לראות אלו רעיונות יש לכם. כמו שאמרתי, זה לא חובה, ואני לא אחשוב לרעה על אף אחד אם יבחר שלא לעשות את זה. גם אני שונא מטלות יצירתיות. את הדגל כדאי להעתיק לקובץ וורד ולהעלות אותו לכאן, כי אי אפשר לשלוח קבצים בהודעות פרטיות או להעלות לכאן קבצי צייר (כשבדקתי לאחרונה).
ההרשמה תישאר פתוחה למשך כמה זמן שידרש. לא לדאוג.
עמים
אנושיים למחצה
רקע: לפני כמה מאות שנים הגיע לאנדרומדה גל של מתיישבים. עד מהרה שקעו המתיישבים החדשים במלחמות משאבים הרסניות שהובילו להפסד של כל הצדדים הלוחמים. בגלל המחסור הקיצוני במשאבים החלו הכוכבים שהם ישבו לעבור הארצה הפוכה ורבים מהם גוועו ומתו. אלו ששרדו, השתנו: הם התרגלו ליובש ולקור, לקרינה והמחסור בחמצן. השורדים התארגנו בקבוצות הולכות וגדלות, ורק לאחרונה הצליחו להשיב את הריבונות הכלל כוכבית שהייתה להם בעבר.חשוב להדגיש שבכל מובן מלבד העמידויות שלהם והמראה השונה, האנושיים למחצה זהים לבני אדם. בנוסף, יש גבול לעמידות, אפילו שלהם.
הצטיינות: שרידות בתנאים קשים ומסוכנים ועוצמה פיזית.
הצטיינות: שרידות בתנאים קשים ומסוכנים ועוצמה פיזית.
רקע: כשטכנולוגיית הזינוק השתכללה מספיק כדי לאפשר ישוב של כל הגלקסיה, הפלנטה המרוחקת הלוניה הייתה הנקודה הנוחה ביותר ליציאה. לפתע תושבי הכוכב פרצו והקימו אמפרייה עצומה. ההלונים השתיתו את האמפרייה על ציי חלליות מהירות וחזקות במלחמה ושלום. במהלך דעיכתה של האמפרייה ניסתה סיעה מורדת לבצע הפיכה. באופן אכזרי וחסר תקדים, העלה המלך את המורדים על ספינות חלל ושלח אותם לגלות נצח בישימון הקפוא של היקום. לאן שלא ילכו, ההלונים לוקחים איתם את התרבות המורכבת שלהם ומעדיפים אותה על תרבויות זרות.
הצטיינות: חלליות וספנות חלל.
הצטיינות: חלליות וספנות חלל.
רקע:"מוחות גדולים חושבים באופן דומה" הייתה סיסמתו של העולם הבדלני ואין. הואינים בודדו את עצמם משאר היקום למשך שנים רבות ופיתחו במשך הזמן הזה שוני עמוק ממנו. הם יצרו מחשב על חסר מתחרים בעוצמתו ובכמות הידע מחלקי מחשב ורקמות אדם כאחד. הם העניקו לו למעשה את השליטה עליהם: על הכוכב כולו ובחייו של כל ואיני בפרט. בעזרת ריכוז החשיבה שלהם בידי המחשב, הגיעו הואינים להישגים טכנולוגיים שאחרים יכלו רק לחלום עליהם. לרוע המזל, ואין לא היה כוכב פורה, ואפילו המחשב לא יכל לעצור את הדלדלות המשאבים. את המשאבים האחרונים בואין ניצל המחשב לבניית צי של חלליות קטנות יחסית ופירוק עצמו לאינטיליגנציות מלאכותיות קטנות יותר שיתאחדו בחזרה בעתיד הבלתי מוגדר. אחר כך, עזבו כל הואינים את הגלקסיה בדרך מסוכנת אל יעדים שונים ברחבי היקום, בתקווה להפגש שנית.
הצטיינות: טכנולוגיה, בעיקר בתחום מחשבי העל.
הצטיינות: טכנולוגיה, בעיקר בתחום מחשבי העל.
רקע: האספסוף של מאה עולמות נשלח למאסר במושבת העונשין הידועה לשמצה וינלנד. בנוסף על התאכזרות הסוהרים נאלצו האסירים להתמודד גם עם החום העז שלה ועם צורות החיים המסוכנות והביזאריות שהתפתחו עליה. האסירים הצליחו בחשאי לאגור נשק ולצאת למרד בו הם חיסלו את הסוהרים, הקימו ריבונות והדפו התקפות עליה. כעת הוינלנדים הפכו את המפגשים שלהם עם החייזרים המקומיים בתקופת המאסר למדע ונעשו מובילים בלתי מעורערים בהיכרות עם צורות חיים זרות ובאקולוגיה של כוכבים זרים. הם השתמשו בידע הזה כדי להפוך את הכוכב שלהם למשגשג ולהקים מספר מושבות נוספות. אך כמה מטובי המוחות בוינלנד חשבו שיש דברים טובים יותר שניתן לעשות עם הידע החדש, לכן הם עזבו את הגלקסיה בחיפוש אחר מקום חדש להתיישב בו.
הצטיינות: אקולוגיה חייזרית והארצה.
הצטיינות: אקולוגיה חייזרית והארצה.
רקע: יוליסס מקאילהני טען שרוח האל נתגלתה אליו והראתה לו את התוכנית שלה. סביבו נאסף המון עצום של מאמינים עם זאת, הדת החדשה עוררה התנגדות עזה בקרב השלטונות ברחבי היקום. יוליסס ידע שתפרוץ בקרוב מלחמה איומה שהוא לא רצה בה, לכן הוא אסף את המאמינים ובנה צי של חלליות ענקיות אותו הוא שלח בברכתו מחוץ לגלקסיה. הספינות נבנו בחיפזון, לכן לא היה זמן לכלול בהן תאי הקפאה. המאמינים חיו על החלליות העצומות למשך מספר דורות, ורבות מהחלליות נהרסו בזמן המסע בגלל גודלן הרב, בנייתן הלקויה והטכנולוגיה המיושנת שלהן.
הדת היוליסאית שאובה מהתנ"ך ומהברית החדשה, אך גם מרשומות של מסעות הצלב וטקסטים נוספים.
הצטיינות: מספרים ומורל.
הדת היוליסאית שאובה מהתנ"ך ומהברית החדשה, אך גם מרשומות של מסעות הצלב וטקסטים נוספים.
הצטיינות: מספרים ומורל.
