• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[3.5] הקרב על טייפן- עץ משחק

Green Gandalf

פונדקאי פעיל
טוב, אז סוף סוף מתחילים!!!
הקבוצה המגניבה שלנו:
rui בתפקיד גאלפריד פלויל, קוסם חשדן, מאמין הדוק של סאליבן
dragonian בתפקיד קאראז דאל פטיש-אלים, גמד לוחם, נלחם בהדיקות כנגד צבא המפלצות של המלך- האל.
redclock בתפקיד סולקאר נוצת כסף, דרואיד מוכשר ושאפתן מההר הלבן
clericgod בתפקיד גנדור, כוהן נלהב של איהמור
darkmo10 בתפקיד קאראדס בופין, טרובדור (לא נראה לי ששלחת לי רקע)

כמו שאמרתי, שיניתי קצת את ההרפתקאה ממה שכתבתי בעץ הרשמה, עקב רצון להימנע מקרבות אין- סוף ואפס דיפלומטיה ותחכום

רקע:
גריפוק, עיירתו של לורד גריפוק, ריבון המערב, סבלה החודש מיותר מחמש התקפות מצד צבא מלך האל. ברור שבימדה והעיר תיפול, המפלצות יחצו את הלוסימבור ויעלו על נקיס, בירת טייפן. גריפוק עומדת חוצץ, וכל מה שמגן עלייה היא אקדמיית הכושפים הקרביים שלה, ומאתיים חיילים חמושים. שרשרת איהמור כבר הובאה אל גריפוק, שבט הטרולים ששכן ביער כבר חוסל, אבל כל זה לא עוזר. אין עוד ברירה: כשבני האדם לא מצליחים להגן על עצמם, פונים לגמדאים המנוכרים.

in
אתם יושבים מסביב לשולחן המועצה של לורד ג'יימס גריפוק השני לשמו: חמשתכם, לורד גריפוק, קסינופון (ראש אקדמיית הכושפות), וג'ף (ראש המשמר). ניכר על פניו של הלורד ששנתו טרופה בלילות האחרונים: למרות שגילו לא עולה על ארבעים, הוא עייף, עיגולים שחורים מסביב לעיניו, וזיפי זקן אדום מכסים את לחייו הרזים. הוא מביט בכם בעיניו אכולות העצב ומתחיל לדבר בשנית, בקולו הסמכותי ביותר:"כמו שכבר אמרתי, אין שום סיכוי שנצליח להדוף את הלא ברואים עוד הרבה זמן. המלך עסוק במיגור השבטים הברבריים, וממאן לשמוע בקולי ולשלוח לכאן את צבאו. לורד אורוון שבצפון עסוק במלחמתו באדומי העיניים האפורים, אשר החליטו לפתוח במלחמת-גזע נוספת על האנושות ועל הסיילרים והג'יטאנים. לורד טולאס במזרח משתדל להדוף אף הוא את המלך האל, אשר תוקף גם מהים. ולורד בראוונווד שבדרום.. ובכן, הוא כבר בר-מינן, ומלחמה מתנהלת בין יורשיו. כמובן שניסיתי לפנות אל כל אחד ואחד מהם, אבל הם עסוקים בשלהם, ואיני יכול לבוא בטענות אליהם. אולי מלבד המלך העצלן. בכל אופן, נשארה אפשרות אחת: הגמדים עזרו לנו בעבר, כשהמלך האל רק פלש, יימח שמו. עכשיו כששבט גורון לא בין החיים (נדמה לכם שעיניו נחות על קאראז) נוכל להביס את דרייכוס, יחדיו! נסלק את התועבה מהממלכה, ואחר כך, בכוחות משותפים, גם מהיבשת! דרייכוס ימות, והשלווה, שנעדרת מטייפן מזה חמישים שנה, תחזור אליה, בעזרת איהמור. אך אני מזהיר אתכם: אתם בוודאי יודעים עד כמה הדרך מערבה רצופת סכנות. צבאו של דרייכוס שורץ ביערות, בגאיות ובהרים. הוא נערך למלחמה האחרונה, שתכריע את כל טייפן. כמובן שהלורדים והמלך לא מאמינים לי. אם תצאו מערבה, תתמודדו עם כל אותם יצורים, ואף יותר גרועים. כמובן שאקווה שתעברו את הדרך בשלום, ותדברו עם הגמדאים, איך איני יכול להטיח זאת. אף גרוע מזה- מלכי הגמדאים הינם אנשים גאים ועקשנים, הרבה יותר מהלורדים אשר מסרבים לעזור לי. איני בטוח שהם ימהרו לעזור לכם, אבל אין לנו ברירה- בטח שהסיילרים לא יעזרו לנו. אתן לכם סוסים, וכל מה שתצטרכו, אך אנא- צאו מהר, זמננו אוזל, והוא יקר, אבוי, כמה שהוא יקר.
 
IN
"אני חש זאת באוויר ובמים,שלטון האימים של דרייכוס קרב לקיצו!" אומר סולקאר בלהט,נעמד ודופק בידו על השולחן "רוחות הטבע מאסו בתועבה,בטוחני כי מסענו ייסע פרי!" הוא נרגע מן ההכרזה הנרגשת ואומר ללורד גריפוק "הבא הסוסים ונצא במהרה אל מלכי הגמדים!"

OUT
לגרין גנדלף
כרקע למקצוע היוקרה שאני מתכנן לקחת:במהלך כמה חודשים לפני כשנה חי סולקאר עם אלפית בשם קסיראטיס(כבן זוגה).קסיראטיס מאמינה שצורתו של יצור היא רק תחפושת ועל מנת לשחרר את האמת הפנימית צריך לשנות לחיות דרך צורות רבות(וממנה הוא למד את רזי אדון הצורות הרבות). לפני כשנה היה לו ריב עם קסיראטיס ההפכפכה שנגמר בכך שהוא עזב את היער בו גרו וחזר לנדודיו אך הוא עדיין אוהב אותה ומתגעגע לחברתה(ללא ידיעתו היא נכנסה ממנו להריון שבשילוב עם אופייה ההפכפך ממילא הוביל לריב הקשה,הרגש חופשי לשלב את קסיראטיס ואת הילד לכשיוולד במשחק)
 
IN
"אה... הגמדים. עקשנים כאבן, כן" גאלפריד אומר בחיוך. "אני מודע לכך שהזמן קריטי, ומתי יתן וסאליבן ישמור על כולנו, אך האם אפשר לצאת קצת מאוחר יותר? קיוויתי לתפוס שיחה עם האדון קסינופון..." הוא אומר בחיוך משדל. לאחר מכן פונה אל הסובבים את השולחן (במידה ולא הכרנו) -
"נעים להכיר, גאלפריד פלויל" הוא לוחץ ידיים במהרה עם מי שמסכים.
 
IN
גנדור לוחץ את ידו של גאלפריד ואומר לו ״אם אתה ידיד האלים, גם ידידי אתה, אך בגינונים נעסוק אחר כך. כעת עלינו להיות עניניים כדי שנוכל להשיב את הארץ לשילטת אהומיר מידי הלא ברואים המתועבים, ולשמור על המיו האנושי.״ כעת פונה הוא אל הלורד גריפוק: ״לורד יקר, האם יש דרך טובה במיוחד לחצות את הארץ למושב הגמאדים במערב? וכאשר נגיע לשם, האם ישנה דרך לרכך את לב מנהיגיהם ולשדלם לעזור לנו?״
 
in
קסינופון מחייך אל גארפילד, ולוחש ללורד דבר מה באוזן. הלורד מהנהן ופונה אל גארפילד:" ובכן, אני מניח שתוכלו לשוחח, אך תזדרז- הלא ברואים קרבים לגריפוק מרגע לרגע- הם כבר השמידו את כל העיירות שבאיזור, פרט לאלה המזרחיות לנו- ללא עזרת הגמדים, אין סיבה שגורלנו יהיה שונה מגורלם של אותם לורדים אומללים, אשר ראשיהם נתלו על חומותיהם שלהם. ובאשר למסע עצמו, מי יתן וכבר יתחיל: בחמישים השנים האחרונות אף אדם שאני מכיר לא הניח את כף רגלו מערבית לכפר גבעת השמש העולה, וזאת כבר הושמדה לחלוטין- יש אומרים שע''י דרקון כלשהו שהתחיל לשתף פעולה עם דרייכוס, אך הכול רק שמועות. בכל אופן, דרך המלך תהיה בחירה מטומטמת, כשדרייכוס, יימח שמו, חולש על האיזור. תיאלצו למצוא את דרככם בשממה, עד הרי הגמדאים. סוסים תקבל, נוצת כסף, וגם כל דבר אחר שתבקשו.

לredclock:
אין אלפים בטייפן כבר הרבה מאוד שנים, לא זוכר את המספר המדויק- תסתכל ברקע של המערכה, שפרסמתי בעץ הרשמה. עשו להם מלחמה ואח''כ שואה, בגלל שהם נבראו ע''י קורת'ריוס בלי אישור מאיהמור. יש את הסיילרים (שמופיעים איפה שהוא בפורום מו''ד, בזמן האחרון), זה נראה לי הגזע שמתאים לקסיראטיס..... הם די המציאו את כל הקטע של שינויי צורה וחיבור עם הטבע
 
IN
גאלפריד מהנהן בענווה לאות תודה. "תודה, הלורד. אצא כעבור שיחה זריזה. אך הוצגה פה שאלה טובה - האם יש דרך להשיג את נאמנותם של הגמדים מהר יותר? חפץ מסויים? כסף? אבנים טובות?"
 
IN

"באבנים אין להם עניין" אומר ג'יימס גריפוק, "וגם לא במתכות למיניהן, מכל אלה יש להם מספיק. אך יש אגדה.... אמנם זאת רק אגדה, אך היא מפורסמת וידועה לכל- הפטיש של הודור."
קסינופון מגחך, חרישית. ניכר בפניו שהוא כבר מבין עד כמה לורד גריפוק מיואש, אם הוא מדבר על אגדת ילדים ישנה בכזאת רצינות ויראה. בכל זאת, הלורד מתעלם, וממשיך: מספרים שבימי קדם, בזמן הבריאה הגדולה, הודר ירד לארץ ופיסל בעצמו את הבריאה מתוך החומר הלא-מעוצב שאיהמור ברא. זה ידוע, על כך אין עוררין. אך האגדה מספרת, שכעבור יותר מאלף שנים, לאחר שברא את הגמדים, הוא נתן למלכם הראשון, גוארין מלך- האבן, את הפטיש שלו. מספרים שבעזרת הפטיש גוארין יכל לעצב את העולם כאוות נפשו, בדיוק כמו הודור. אך היא נאבדה בזמן מלחמות הצער, ובכל פעם שנמצאה- נאבדה שוב. במלחמת ההרס הודור לא אחז בה, אלא בפטיש קרב אחר, וזה סימן לכך שאפילו הוא לא יודע איפה הפטיש נמצא. אם יש חפץ כלשהו שמלכי הגמדאים ישמחו לקבל- הרי זהו פטישו האגדי של הודור. הדבר היחידי ששני לו בחשיבותו בעיני הגמדים הוא ראשו של דרייכוס, אך אין זה אומר שחיינו שלנו חשובים להם כפי שמותו של המלך האל חשוב להם. אויב משותף אינו הופך שני עמים לבני ברית בהכרח, וזוהי בדיוק הבעיה שלנו."
 
OUT
לא הצגתי את עצמי כי הנחתי שאנחנו מכירים...

לגרין גאנדלף
אם כך אני רוצה שתשנה את הגזע שלה לבת אדם שהיתה חלק ממעגל הדרואידים של ההר הלבן אך נטשה אותו מספר שנים לפני סולקאר.זאת מפני שאני רוצה שהיא תהיה בודדה וoutcast ולא חלק מגזע שעוסק בדברים כגון טבע ושינוי צורה.

IN
סולקאר מביט בידו המושטת של גאלפריד,הוא רוכן כלפיה ונדמה כי הוא מרחרח אותה,לאחר רגע קט הוא מושיט את ידו ולוחץ את ידו של גאלפריד "נעים להכיר מג יקר,ידיך מריחות כמו צואת עטלפים" הוא אומר בחיוך רחב(OUT -זה קורה כשגאלפריד מציג את עצמו).
"עכשיו לענייננו" הוא פונה לנאספים "אם יש משהו שלמדתי במלחמתי כנגד משרתיו של דרייכוס הוא שכאשר נלחמים באל,אגדות הוא הדבר האחרון לזלזל בו. אם יש אפילו שביב של תקווה למצוא את הפטיש,אני סבור כי יש למצות את נתיב הפעולה הזה.אני סבור שיש לצאת לתור אחר הפטיש בהקדם האפשרי,אנא הזדרז בשיחתך גאלפריד."
 
IN
לורד גריפוק מהנהן לעברכם הנהון ענייני, ועובר לדבר עם ג'ף, אדם שרירי וגבוה בגיל העמידה, אשר סימני הלחץ והחשש לעיירה האומללה ניכרים אף בפניו. הם מתייעצים על דרך הפעולה נגד דרייכוס, ומשיחתם אתם מבינים כי הם מתכוונים להילחם בעזרת הכושפים הקרביים, וכל עבודתם של המגויסים אשר בקושי אומנו אך עברו כבר כמה קרבות בחודשים האחרונים תהיה להגן על החומה הצפונית, חומת עץ ואבן מאולתרת אשר אמורה לחסום את דרייכוס. לפי מה שידוע ללורד, דרייכוס מתכוון לתקוף מדרום עם כוח מרכזי, ולאגף את העיירה מדרום עם חיילות של פרשי-זאבים. ללא ספק, עזרתכם נחוצה כאן."


גנדור:
מסופר שלמקבת כוחות אדירים, ובידו של האדם הנכון, אשר כוונתו טהורה- היא מסוגלת להביא את האוחז בה לעוצמתו של הודור. לפי הסיפורים, אסור שנשק כזה ייפול לידי הגמדים- הוא כל כך עוצמתי, עד שאפילו בידו של המלך הטוב והחכם ביותר היא עלולה להיות הרסנית. היא מסוגלת לרטש יבשת שלמה לחלקים, ואין ספק שאם הייתה בידו של הודור בזמן מלחמת ההרס המלחמה הייתה מסתיימת אחרת לגמרי....
 
IN
״שמעו חבריי״, אומר גנדור, ״אני יודע רבות על הפטיש של אודור. ואומר לכם את האמת, הוא הרסני ביותר, וטוב שהוא לא נמצא... שמעו לעצתי והשאירו את הפטיש במקום בו הוא חבוי כעת, ונמצא דרך אחרת לשכנע את הגמדים לבוא לעזרתנו. סולקאר, אולי לך כגמד יש רעיון כיצד נעשה זאת?״
 
IN
"זה כנראה רעיון טוב" הוא אומר לכוהן, מתעלם מההערה של סולקאר במשיכת כתפיים. "אז נשארה רק הדיפלומטיה... אני מניח שגם זה יכול לעבוד, אם כי אני לא מציע לסמוך רק על חילופי מילים. צריך להראות להם שהמצב יהיה קשה גם להם אם גריפוק תיפול. האם יש דוחות כלשהם של התקדמות הצבא של המלך האל?"
 
קאראז-דאל, נותר בשריון הלוחות המלא שלו, ובקסדתו שמכסה כמעט את כל פניו, כשזקן אדום מבצבץ תחתיו.

הוא נותר שקט רוב השיחה, ושלא כדרך רוב הגמדים אפילו לא זרק קללה או שניים באויר.
"לומר ת'אמת? לא נראה פשוט בכלל. גמדאים בדרך כלל לא אוהבים שמתעסקים בבעיות שלהם, או להתעסק בבעיות של 'חרים. העבודה האמיתית זה להוכיח שזאת הבעיה שלהם."
"אני מטיל ספק בסיכוי למצוא את הפטיש הזה, אבל אולי זה הסיכוי הכי טוב שלנו."
 
IN

קאראדס מתחיל לנגן שיר נוגה על כוחו האגדי של הפטיש, ועל אין- ספור הסיפורים על מקום הימצאו. לורד גריפוק פונה אל גאלפריד בארשת חמורה:" לא אוכל להרשות שדוחות על מצב הכוח המגן שלי ייפלו לידיים הלא נכונות... מצטער, אך לא אוכל לעזור לכם בכך"

darkmo10:
OUT-איזה פונדק? אתם בחדר המועצה של לורד גריפוק....... והפטיש הוא נשק אגדי, שמביא כוחות קסומים. בפעם האחרונה הוא נראה בידו של דוליב עין- סלע, כשרכב על הדב האימתני שלו אל תוך לוע של דרקון מרושע ולא חזר.... אבל שמועות אחרות אומרות שהפטיש מוחבא עד היום במבצר גמדאי הרוס בצפון, ליד אילזיביה, ממלכת אדומי העיניים. יש כאלה שאומרים שהוא נמצא בידי שבט ענקים אימתני שמתגורר בארצות הפרא שבדרום.. אך כל הסיפורים מספרים על כוחו הרב ועל יכולתו לעצב מחדש את תבל, אך יש בו גם כוח הרסני- אסור שברייה כלשהי תניח עליו את ידה, התוצאה תהיה הרסנית
 
IN
"דבר כה חזק עדיף שלא להעיר. יש דברים שנועדו להישאר אבודים" אומר גאלפריד ברצינות. "כרצונך, המפקד, אבל אני לא רואה איך הדוחות ישמשו אותך אם אין לך תגבורת גמדית לדאוג שאנשים ישארו לקרוא אותם"
 
IN
גנדור מתחיל לאבד את סבלנותו: "שמעו אחיי, עם כל שניה שעוברת צבאותיו של דרייכוס ימח שמו מתקדמים לכיוון גריפוק! אנו, במקום לצאת למסע לגאולת הארץ, יושבים כאן ומבזבזים את זמננו... הפטיש הוא לא אפשרות, כמו שכבר הסברתי - הוא אבד לנצח וטוב שכך. אומנם אני בטוח שבעזרת איהמור עוד נמצא את הדרך לשכנע את הגמדים להצטרף אלינו למערכה - בתנאי שנגיע אליהם כדי לנהל בכלל משא ומתן. לכן אני מציע שאם לאף אחד אין עוד תכנית מבריקה במיוחד, נצא ללא עיכובים נוספים."
 
חזרה
Top