מקצוע היוקרה האחרון, וללא ספק המגניב ביותר.
צמא דם:
"צמא... הרגשת פעם מה זה להיות צמא באמת?
צמא לרגש ותשוקה, צמא לחיים והנאה, צמא לכוח ועוצמה,
צמא לדם"
- צמא דם.
התאווה לכוח הינה תכונה המשותפת לרבים, בכל פינה בעולם, לאן שלא תפנה את מבטך תמיד תתקל בשאיפה לכוח, אך הרדיפה אחר עוצמה היא מרוץ אינסופי אשר במוקדם או במאוחר עובר בדרכים אפלות.
כוח אינו דבר קל להשגה והוא תמיד מגיע עם מחיר, אך למרות המחיר הכבד תמיד ישנם אלה אשר מוכנים להקריב את גופם, חירותם, חייהם ואפילו את נשמתם בתמורה לעוצמה.
"צמאי הדם" הוא כינוי אשר ניתן לאלה אשר מוכנים להקריב את אנושיותם בתמורה לעוצמה, הם זכו לכינוי בשל העובדה כי הם שואבים את כוח החיים הזורם בדמם של יצורים חיים.
החיפוש אחר כוח משול לדרך שלה הסתעפויות רבות. מי שמטייל על הדרך לכוח חייב לבחור במסלול אשר יתאים לו: חיפוש אחר עוצמה בלבד לעולם לא תביא אדם למסלול כה מסוכן כמו דרכו של צמא הדם. לכן כל צמאי הדם הינם אנשים ייחודיים בעלי מניעים ייחודיים לחיפוש אחר כוח, לכל אחד סיבה משלו, דבר ההופך את צמאי הדם לקבוצה מגוונת ביותר אשר מלוכדת אך ורק על ידי אותה מטרה סופית. דרכו של צמא הדם הינו מסלול ייחודי המצריך הקרבה אדירה מצד זה הצועד בו אך מעניק בתמורה כוח עצום שרוב בני התמותה יכולים רק לחלום עליו. דרך שלושה טקסים מזוויעים- שינוי, תמורה ולידה מחדש, זוכה צמא הדם בכוח בל-ישוער.
"צמא דם" הינו מקצוע יוקרה המבוסס ברובו על עלילה, לא ניתנים נתונים מוחלטים בתיאור היכולות בכדי לא הגביל את התפתחות הדמות בשום אופן- השמיים הם הגבול בשביל צמא הדם. מסעו, במידה וישרוד אותו, יעניק לצמא הדם את העוצמה שחיפש. בעקבות החופש הרב שניתן לדמויותיהן של צמאי הדם, זהו מקצוע יוקרה רב עוצמה שלא מוגבל במידת התפתחותו. לא מומלץ לאפשר לשחקנים לרכוש דרגות במקצוע יוקרה זה, לפחות לא בלי הפגנת מאמץ רב, שכן הדבר עלול להוביל לבעיות בקבוצה ולפערים משמעותיים בין עוצמת השחקנים.
דרישות:
על מנת לקחת דרגות במקצוע היוקרה "צמא-הדם", על הדמות לענות על הדרישות הבאות:
תוסף התקפה בסיסי: 4+.
מיומנויות: ידע (מאגי) 9 רמות, ידע (מישורים) 9 רמות, מרפא 6 רמות.
כשרונות: צמא לדם.
נטייה: שאיננה טובה (לא חובה: מעשי הזוועה של הדמות יציבו אותה בקרוב מאוד על המסלול לכיוון נטיית התוהו-רע או נטיית הנטרלי-רע).
מיוחד: חייב היה לבצע את טקס השינוי, כפי שמתואר בכשרון "צמא לדם".
ק"פ: ק8
מיומנויות מקצוע: האזנה (חכמ), הישרדות (חכם), הסתתרות (זרז), ידע (המישורים) (תבנ), ידע (מאגי) (תבנ), מלאכה (כלשהי) (תבנ), משלח יד (כלשהו) (חכמ), רפואה (חכמ), שימוש בחפצי קסם (כרז), תנועה שקטה (זרז).
נקודות מיומנות לדרגה: 4+ מתאם התבונה.
מאפייני מקצוע:
צמא הדם זוכה במאפייני המקצוע הבאים:
שליטה בנשקים ושריונות: צמא הדם אינו זוכה לשליטה נוספת בנשקים, שריונות או מגנים.
שלפוחיות (י"ד): השלפוחיות הן כיסים פנימיים למחצה אשר מתפתחים בסמוך לעורו של צמא הדם בעת טקס השינוי. מקום הופעתן של השלפוחיות נתונן להחלטתו של צמא הדם, אך לאחר שמיקומן נקבע הוא לא ישתנה עד לשלב השינוי הבא. השלפוחיות קיימות בכל צורה שצמא הדם ילבש, ולא ניתן להסתיר אותן בכל דרך מלבד בדיקת התחזות (אשר סובלת מחסר, ראה המאפיין "מראה מפלצתי").
לצמא הדם מספר שלפוחיות השווה לדרגתו + מתאם החוסן שלו. תוספים זמניים לערך החוסן לא מעניקים שלפוחיות נוספות. כל שלפוחית יכולה להכיל מנת דם אחת.
צמא הדם רשאי לנצל מנות דם המאוחסנות בשלפוחיות על מנת להפעיל מגוון יכולות. ניצול של מנת דם אחת היא תמיד פעולה שוות ערך לתנועה (מלבד עבור יכולת החיים החתומים). מספר יכולות מאפשרות ניצול של כמה מנות דם. ניצול שתי מנות היא פעולה רגילה, ניצול של 3 או 4 מנות היא פעולת סיבוב מלא. לא ניתן לנצל יותר מ-4 מנות בכל פעם, אלא אם צוין אחרת. כל המנות המנוצלות בסיבוב יחיד חייבות לשמש עבור אותה היכולת.
זהו השלב הראשון בדרכו של צמא הדם לכוח, בכך שהקריב חלקים מאנושיותו ולבש חזות של מפלצת זכה צמא הדם לטעימה מן הכוח אליו הוא עומד להיחשף.
סוגו של צמא הדם משתנה לדמוי אדם מפלצתי (והוא מקבל את תת הסוג משופר), והוא זוכה בתוסף גזע 2+ לערך החוסן שלו. הוא זוכה בשריון טבעי 1+ (או שהשריון הטבעי שלו משתפר ב-1+), ובראיית חושך לטווח 18 מטרים (או בתוספת 9+ מטרים לראיית חושך קיימת).
מראה מפלצתי (י"ד): צמא הדם מעוות ומפלצתי במראהו. הוא מוסיף את מחצית דרגתו כתוסף גזע לכל בדיקות האיום, אבל סובל מחסר גזע לבדיקות התחזות השווה לדרגתו.
בעת שהוא עוטה שריון כבד, הוא סובל מחסר לגלגולי ההתקפה ולהצלות תגובה השווה לדרגתו כצמא דם. אם הוא עוטה שריון בינוני, המחסר שווה למחצית דרגתו בלבד. מחסרים אלו נוספים על מחסר השריון לגלגולי ההתקפה עבור שריונות בהם צמא הדם לא שולט. התוספים והמחסרים האלו נובעים גם מהשלפוחיות המכסות את עורו של צמא הדם, ולכן המחסר להתחזות קיים גם כאשר צמא הדם משנה את צורתו תוך שימוש בהתמרה, תחפושת אישית, או השפעה דומה.
יניקת דם (י"ד): באמצעות ניביו שהתחדדו, יכול צמא הדם לפצוע את יריביו בנשיכה ולשאוב מהם דם. בעת שהוא מצמיד את יריבו בהאבקות, צמא הדם רשאי לגרום נקודת נזק חוסן ליריבו המוצמד (החל מדרגה 4- 1ק4 נקודות חוסן, החל מדרגה 8- 2ק4 נקודות חוסן). צמא הדם מסוגל להפיק אנרגיה מדמם של היצורים אותם ינק. עבור כל נקודת נזק חוסן שגרם, צמא הדם ממלא שלפוחית אחת במנת דם טרי. כאשר הוא מגיע למקסימום השלפוחיות המלאות, כל מנת דם נוספת חייבת לשמש בתוך סיבוב, או שהיא מתבזבזת.
יכולת זו משפיעה רק כנגד דמויי אדם, דמויי אדם מפלצתיים וענקים. הוא מסוגל לינוק מדמם של יצורים אחרים, אך לא להפיק מהם את כוח החיים הטהור.
כאשר יכולת יניקת הדם שלו מתחזקת, צמא הדם מקבל את האפשרות לינוק גם את דמם של צמחים ופיות (דרגה 2), גופות טריות ואל-מתים (דרגה 3), חיות פרא קסומות, תפלצים ודרקונים (דרגה 5), חוצנים ויסודנים (דרגה 7) ולבסוף את האפשרות לנקז כוח חיים ישיר מפיות, אל-מתים, חוצנים ויסודנים (דרגה 7).
ראה טבלה בנספחים, עבור השפעות מיוחדות ששה"ם רשאי להוסיף עבור יניקה של יצורים מסויימים.
דם החיים (ע"ט): היכולת הראשונה שצמא הדם לומד להפעיל היא האפשרות לנצל את כוח החיים הטמון בדם על מנת לרפא את עצמו. הוא רשאי לנצל עד ארבע מנות דם. עבור כל שלפוחית מלאה שנוצלה, הוא מרפא 5 נק"פ או נקודת נזק תכונה, לבחירתו.
קללת הדם (ע"ט): שאיבת כוח החיים מעניקה לצמא הדם כוח עצום אך גובה מחיר כבד, החשיפה לכוח החיים מביאה להתמכרות כמעט מיידית וככל שגוברת החשיפה לכוח כך גוברת השפעתו השלילית על גופו ותודעתו של צמא הדם. במוקדם או במאוחר, העול המייסר שנושא איתו צמא הדם עשוי להביא להשמדתו.
שפיות מעורערת: גם נשמתו של היצור המרושע והשפל ביותר עלולה להשבר עם ביצוע מעשי התועבה של צמא הדם. לכן, שפיותו של צמא הדם מדרדרת בעקבות מעשיו המזוועים.
החל מדרגתו הראשונה, הוא נעשה חסין בפני ריפוי ושיפור לערך החוכמה. לא ניתן לשפר את ערך החוכמה שלו בשום אמצעי קסום, וכל נזק לערך החוכמה שלו נשאר קבוע. הוא רשאי לשפר את ערך החוכמה שלו רק דרך עליית דרגות.
הדרך היחידה של צמא הדם לרפא נזק חוכמה היא דרך שימוש ביכולת דם החיים.
התמכרות: חשיפה רבה לכוח חיים מעניקה לצמא הדם עוצמה רבה, עוצמה זאת מביאה להתמכרות הולכת וגדלה לשתיית דם עד ליצירת תלות נפשית. אם דמם של אחרים נמנע ממנו, צמא הדם יתחיל לאבד את שפיותו בהדרגה עד כדי הפיכה לחיה מוטרפת.
החל מדרגתו השנייה, צמא הדם סופג נקודת נזק לערך החוכמה, בכל יום.
אם ערך החוכמה של צמא הדם מגיע ל-1, הוא הופך למטורף חייתי. הוא מאבד את השליטה העצמית לחלוטין (השה"ם שולט כעת בדמות), ויוצא למסע הרג מטורף. מטרתו היחידה היא להרוג יצורים, להפיק מהם מנות דם מאוכסנות, ולהשתמש במנות הדם על מנת לרפא את נזק החוכמה. שפיותו חוזרת רק כאשר ערך החוכמה שלו מגיע חזרה לערך המקורי.
התפוררות: כל יצור חי יכול להכיל כמות מוגדרת של כוח חיים, כמות שמעבר עליה עשוי להיות הרסני, וצמא הדם מסתובב כמעט תמיד עם יותר כוח משגופו אמור להכיל. החל מדרגתו החמישית, הוא סובל מקללת ההתפוררות.
בכל פעם שצמא הדם נפגע מפגיעה חמורה, מגלגל תוצאה של 1 טבעי בהצלת קשיחות או תגובה או סופג נזק חוסן, הוא חייב בהצלת קשיחות כנגד ד"ק 15 +מספר השלפוחיות המלאות שלו. אם הוא נכשל, כוח חיים פורץ מתוכו. הוא סופג מייד נזק השווה ל- 1ק8 עבור כל שתי שלפוחיות מלאות שברשותו (ולפחות 1ק8).
בנוסף, מצוקה נפשית, לחץ, דיכאון והשפעות דומות עלולות לגרום לפרצי כוח רנדומליים (להחלטת שה"ם).
שדפון: החל מדרגתו השביעית, נוכחותו של צמא הדם מערערת את כוח החיים באזור- שלו ושל אחרים. צמחים קטנים נובלים בטווח 9 מטרים מסביב לצמא הדם, וכל היצורים מלבד יצירי כפיים חשים באי נוחות. לחשי ריפוי וגרימה בטווח משפיעים כאילו דרגת המטיל שלהם הייתה נמוכה ב-2, וכל היצורים (מלבד צמא הדם) סופגים מחסר 1- להצלה כנגד השפעות חולי. צמא הדם עצמו המום ופגוע מכמות האנרגיה הרוטטת סביבו. הוא תמיד נמצא במצב של חולי (מחסר 2- לכל גלגולי ההתקפה והנזק, ובדיקות ההצלה, המיומנות והתכונה).
יניקת לשד (י"ד): החל מדרגתו השנייה, צמא הדם מסוגל לינוק גם יצורי צמח ופיות. הוא רשאי להפיק גם מהם מנות דם. בנוסף, שה"ם רשאי לקבוע כי צמא הדם יכול לינוק גם צמחים של ממש, המכילים בתוכם עוצמה- עץ דרואידי מקודש, למשל.
עוצמת הדם (ע"ט): בדרגה שנייה לומד צמא הדם כיצד להעצים את כוחו באמצעות כוח חייהם של אחרים.
צמא הדם רשאי לנצל מספר מנות דם מאוחסנות, על מנת לזכות בתוסף העצמה 2+ לערכי הכוח והחוסן. התוספים קיימים למשך שני סיבובים עבור כל מנת דם שנוצלה.
החל מדרגה 5, התוסף גדל ל- 4+. בדרגה 10, הוא גדל ל- 6+.
דם המתים (י"ד): בדרך כלל צמא דם מסוגל לעשות שימוש אך ורק בדם טרי, אשר נמצץ מגופו של יצור חי, דרך שימוש ביכולת יניקת הדם. החל מדרגה 3, הוא לומד לנצל גם דם טרי פחות. צמא הדם רשאי לינוק דם גם מגופם של אל-מתים (בהנחה שיש להם דם), וגם מגופות שמצאו את מותן לפני פחות משעה.
גופה נחשבת עבור מנות דם כאילו יש לה מחצית ערך החוסן שהיה ליצור ברגע מותו.
יניקת דמם של אל-מתים, לעומת זאת, מתבטאת בנזק כוח, במקום נזק חוסן. יכולת זו עוקפת את החוק לפיו אל-מתים חסינים לנזק תכונה.
סגירת פצעים (י"ד): החל מדרגה 3, צמא הדם מסוגל להזרים טסיות דם לאזורים בהם ישנם כלי דם פגועים ובכך לעצור דימום בצורה מהירה ויעילה מהרגיל. הוא רשאי לנצל מנת דם יחידה כפעולה שוות ערך לתנועה על מנת לעצור כל השפעת דימום שהוא מושפע ממנה. הוא עדיין חייב לבצע כל בדיקה הדרושה כדי להתגבר על דימום מקולל (כמו מכת הזנב של השטן המקורנן או הפצע המקולל של גולם החימר).
עירוי דם (ע"ט): צמא הדם השיג שליטה בזרימת הדם שלו, עתה הוא מסוגל להזרים לא רק דם שינק, אלא גם את דמו שלו, לתוך השלפוחיות. צמא הדם אמנם לא יכול להשיג עוד כוח דרך שימוש בדמו, אבל שליטתו בזרימת דמו באה לידי ביטוי בשני אופנים אחרים:
ניקוז רעלים: החל מדרגה 3, צמא הדם מסוגל להזרים את דמו הנגוע ברעלים, לתוך שלפוחיות ריקות. כפעולת סיבוב מלא, הוא רשאי להעביר דם הנגוע במנת רעל אחת לתוך שלפוחית ריקה, ובכך להימנע למעשה מנזק עתידי שהרעל עשוי לגרום לו. היכולת מאפשרת לצמא הדם להימנע מהנזק המשני של רעלי פציעה ומגע שפגעו בו.
הדם הנגוע נשמר בשלפוחיות, ולא ניתן לנצל אותו. צמא הדם רשאי, כפעולה שוות ערך לתנועה, לרוקן את השלפוחית בחזרה, ולסבול מהרעל כרגיל. לחלופין, צמא הדם רשאי להקריב פעולת התקפה כדי להשתמש בנשק חותך או דוקר על מנת לחדור את השלפוחית, ולמשוח את הרעל המצוי בה על כלי הנשק. לשלפוחית שנחדרה לוקחת יממה לצמוח שוב, והפעולה גורמת לצמא הדם נקודת נזק אחת לערך החוסן.
אכסון שיקויים: החל מדרגה 5, צמא הדם לומד לנתב שיקויים לתוך השלפוחיות שלו. כאשר הוא שותה שיקוי או תרכובת אלכימית (נוגדן רעל, למשל), הוא רשאי לוותר על ההשפעה, ולהזרים את השיקוי לתוך שלפוחית ריקה כפעולה שוות ערך לתנועה. השיקוי נשמר בתוך השלפוחית, עד שהוא מנוצל, כפעולה שוות ערך לתנועה.
תמורה: צמא הדם ניחן ביכולת לשאוב את כוחם של יצורים אחרים מתוך דמם ולתעל אותו כאילו היה שלו. כאשר צמא הדם מתעל כוח שגזל מדמם של אחרים רוב העוצמה שאגר מתנקזת מתוך גופו, אך היא אינה נעלמת לחלוטין, העוצמה משאירה אחריה שריד, טיפה קטנה של כוח אשר אינה מהווה רסיס מהעוצמה המקורית. טיפה אחר טיפה, נאגרת בגופו של צמא הדם עוצמה אדירה, ובניגוד למקורם של רסיסי הכוח עוצמה זאת היא שלו.
זהו השלב השני של טקס ההשתנות, במהלכו נוטש צמא הדם רוב מוחלט מאנושיותו והופך למפלצת. טקס התמורה שמבצע כל צמא דם הוא ייחודי משום שהוא תואם את אופיו של צמא הדם. התמורה המתרחשת יוצרת ישות חדשה: מבחינת צורה חיצונית, כמעט שלא ניתן לזהות שרידים מהיצור שקדם לשלב השינוי.
עם הגיעו לדרגה החמישית, צמא הדם מקבל את המידע הדרוש לביצוע התמורה. צמא הדם חייב לבצע את טקס התמורה על מנת לזכות בשינויים הבאים, ואינו יכול לקחת דרגות נוספות כצמא דם לפני ביצוע הטקס. הוא כן נהנה וסובל מכל התוספים והמחסרים האחרים של דרגתו החמישית (יכולות יניקת דם קסם, אכסון שיקויים, קללת דם, ומראה מפלצתי).
טקס התמורה נמשך יממה אחת, ודורש מהדמות להקריב 2 נק"פ תמידיות. סוגו של צמא הדם משתנה לתפלץ (והוא מקבל את תת הסוג משופר), והוא זוכה בתוסף 1+ לשריון הטבעי, בנוסף לשריון הטבעי הקיים שלו (כולל התוסף מטקס השינוי, עבור סך של 2+ שריון טבעי). בנוסף, צמא הדם בוחר שלוש יכולות שונות כרצונו, מתוך טבלת התמורות (ראה בהמשך).
יניקת דם קסום (י"ד): החל מדרגתו החמישית, צמא הדם לומד לנצל גם את דמם של יצורים טעונים בקסם. הוא רשאי להפעיל את יכולת יניקת הדם שלו גם כנגד יצורים מהסוגים חיית פרא קסומה, תפלץ ודרקון.
שאיבת יכולת (ע"ט): צמא הדם למד כיצד לנצל את היכולות הטבועות בדמם של יצורים אחרים כאילו היו שלו. אם צמא הדם מנקז יצור למוות (או מביא את "ערך החוסן" של גופה טרייה, או ערך הכוח של אל-מת, ל-0), הוא רשאי לקבל יכולות לפי המצויין בטבלאות 3 ו-4. הוא מקבל אוטומטית את כל השפעות הסוג לפי טבלה 3, וכן רשאי לבחור יכולת אחת שהיצור עונה על הדרישות שלה, מטבלה 4. ההשפעות מתקיימות במשך דקה לכל דרגת צמא דם.
בנוסף, בכל פעם שהוא מאחסן מנת דם שנלקחה מיצור בעל יכולת הטלת לחשי מאגיה, צמא הדם רשאי לבחור לחש אחת שהיצור מסוגל להטיל. כוח הלחש קיים במנת הדם. הלחש חייב להיות מדרג השווה או נמוך ממחצית דרגת צמא הדם. כפעולת סיבוב מלא, צמא הדם רשאי לנצל את מנת הדם ולבצע בדיקת שימוש בחפצי קסם (ד"ק 20 +כפליים דרג הלחש). אם הוא מצליח בבדיקה, הוא מתחיל מייד להטיל את הלחש בדרגת מטיל השווה לזו של מטיל הלחשים.
יניקת כוח חיים (ע"ט): החל מדרגה 7, צמא הדם מסוגל לינוק מנות דם גם מיצורים מסוג חוצן ויסודן.
בנוסף, צמא הדם מסוגל לשאוב ישירות את כוח החיים של יצורים מסויימים, במקום את דמם. הוא זוכה בהתקפת מגע, כפעולה רגילה לרצונו, שאינה מעוררת התקפה מזדמנת. התקפת המגע גורמת 1ק4 נקודות נזק כריזמה, ופועלת כנגד כל יצור מסוג אל-מת, חוצן, יסודן או פיה, גם אם אין לו דם. התקפת המגע יעילה גם כנגד יצורים חסרי מוחשות. התקפת מגע שגרמה נזק בהצלחה מזכה את צמא הדם במנת "דם" אחת, בלי קשר לכמות הנזק שנגרמה. זה יוצא דופן לחוק לפיו אל-מתים חסינים לנזק תכונה. הצלת רצון, כנגד ד"ק 10 +דרגת הדמות כצמא דם +מתאם הכריזמה שלה, נוגדת את ההשפעה.
חיים חתומים (ע"ט): צמא הדם מכיר היטב את הסודות של ניקוז חיים. ככזה, הוא עמיד במיוחד כנגד התקפות שכאלו. בכל פעם שצמא הדם משמש כמטרה של השפעת יניקת דם, יניקת אנרגיה או יניקת כוח חיים (כמו מגע ערפדי), הוא רשאי להשיב מתקפת נגד כפעולה חופשית, על ידי ניצול מנת דם יחידה. צמא הדם והיצור התוקף מבצעים בדיקות כריזמה נוגדות. אם היצור הצליח, ההשפעה פועלת כרגיל. אם צמא הדם ניצח, הוא אינו מושפע מהיכולת, ורשאי לגרום לתוקף 1ק4 נקודות נזק כריזמה, מייד, תוך שהוא מקבל מנת דם חדשה.
לידה מחדש: זהו השלב האחרון בטקס ההשתנות במהלכו הפך צמא הדם לישות שונה לחלוטין מישותו המקורית. בשלב זה אגר צמא הדם כמות כוח חיים ששום גוף אנושי, גם לא אנושי למחצה, יכול להכיל. צמא הדם מבצע טקס ייחודי, אשר בסופו מתפרצת תמצית כוח החיים שאגר, ומשמידה את גופו. צמא הדם הופך לישות של כוח חיים טהור, צמא הדם הנולד מחדש מהווה תופעה חריגה וייחודית, בקרב כלל היצורים, בין התועבות והמפלצות השונות אין אחד שידמה לו, משום שכל צמא דם הוא שונה מרעהו בהשלמת טקס ההשתנות.
בדרגתו העשירית, צמא הדם רק מקבל את היכולת לבצע את טקס הלידה מחדש – הוא אינו זוכה מייד בכל השפעות הטקס.
הטקס אורך יממה אחת, ודורש קורבן של 6 נק"פ ו-2 נקודות מערך החוכמה.
בהשלמת הטקס, סוגו של צמא הדם משתנה לחוצן, והוא מקבל את תתי הסוגים מקומי ומשופר. ערך הכריזמה של צמא הדם משתפר ב- 2+, והוא זוכה בשלוש יכולות לבחירתו, מתוך טבלת הלידה מחדש (ראה למטה). בנוסף, הוא רשאי להפעיל את יכולת יניקת כוח החיים שלו כנגד כל יצור תבוני (בעל 3 תבונה לפחות).
הסרת הקללה: הפיכתו של צמא הדם לחוצן מביאה איתה הקלות בקללת הדם הרובצת עליו. גופו העל אנושי מסוגל עתה להכיל את כוח החיים אותו צבר צמא הדם, תודעתו החדשה מסוגלת להתגבר על כל צורך גשמי ממנו סבלה התודעה בעבר. גופו החדש של צמא הדם לא נקרע לגזרים על ידי כוח חיים סורר ואילו תודעתו מסוגלת לדכא ולהכחיד אף את החזק שביצריו והתמכרותו.
צמא הדם מתגבר כמעט על כל קללות הדם. תודעתו מתגברת על ההתמכרות לדם ועל החולי וההלם שברטט החיים סביבו, גופו בן האלמוות אינו פגיע לפרצי אנרגיה משתחררת, והוא אינו מערער את החיים בסביבתו.
רק קללת הדם של השפיות המעורערת ממשיכה להשפיע על צמא הדם.
נספחים:
נספח א – טבלאות:
"מה זה היה, ה... דבר... הזה?! ממה הצלת אותי?!"
"זה היה הגמד שאחריו אני רודף "
"גמד... בגובה 3 מטרים... בעל ארבע ידיים?!"
- אנפראטוס זט'קוליון, לצד איכר המום.
טבלה 1: תמורה:
טבלה 2: לידה מחדש:
טבלה 3: השפעות סוג:
אם הוא מנקז יצור למוות, צמא הדם זוכה בהשפעות הבאות, לפי סוג היצור ותתי סוגיו. כל ההשפעות מצטברות זו עם זו, כולל השפעות שמקורן ביצורים מאותו הסוג:
טבלה 4: השפעות מיוחדות של יניקת דם:
צמא הדם רשאי להשיג יכולת מיוחדת אחת, בנוסף ליכולת הסוג. הנה כמה דוגמאות ורעיונות:
נספח ב –קסם דם:
"ערפד? מממממ.... פעם, נשך אותי ערפד, אז נשכתי אותו בחזרה. הוא היה חזק... ומיושן היטב"
- שלושה פלדינים מתחילים פוגשים ערפד מוזר.
רונת הדם:
צמא הדם עובר שינויים פיזיים נרחבים במהלך חייו, שינויים אלו מאפשרים לו לשנות את גופו לחלוטין ובין היתר למקם מחדש את שלפוחיותיו, מספר צמאי דם המבינים בקסם מארגנים ומעצבים את השלפוחיות לצורת רונות קסומות, צמא הדם יכול לנצל את הדם הממלא את השלפוחיות בכדי להפעיל את הרונה. לא ניתן לטבוע כל לחש על גופו של צמא הדם, הלחש המוטבע חייב להיות בעל טווח אישי או מגע, צמא הדם חייב להכיר את הלחש (לא חובה לדעת להטיל את הלחש מגילה עם הלחש תספיק) וגופו של צמא הדם חייב להיות מספיק חזק בכדי להכיל את הלחש (לפחות פי שניים ק"פ מדרג הלחש). מספר השלפוחיות הנדרשות בכדי ליצור רונה קסומה שווה לכפליים מדרג הלחש. בכדי להטביע את הרונה לתוך גופו צמא הדם חייב להצליח בבדיקת תורת הלחשים (ד"ק 21+ דרג הלחש או 27+ דרג הלחש במידה והדמות לא יכולה להטיל את הלחש), כשלון פירושו שלפוחיות מעוותות שלא מסוגלות להפעיל את קסם הרונות, ניתן לעצב מחדש את הרונות במהלך כל אחד משלבי טקס ההשתנות (שינוי, תמורה ולידה מחדש בתנאי שלא נלקחה יכולת הפקת חיים). דרגת המטיל של הלחש שווה לדרגת המטיל של צמא הדם או דרגת המטיל המינימאלית למכשף שמטיל לחש מדרג זה (במידה והדמות אינה מסוגלת להטיל את הלחש בעצמה).
חפצי קסם (עתקים משניים):
מעט מאוד ידוע אודות צמאי הדם, אפילו בעבור אלו שבחרו ללכת בנתיבו של צמא הדם, הנסתר עדיין רב על הגלוי. למרות המיסתורין הרב ברור כי צמאי הדם הם ישויות קסומות רבות עוצמה, קסמם הטבעי מאפשר להם לזקק כוח מתוך דמם של אחרים ועם הזמן להעצים את כוחו של דמם. חורבות עתיקות ומקדשים נטושים מספרים אודות חפצים מופלאים שהעניקו את עוצמתם רק לאלו שניכנו בתאווה לדם ובתשוקה לכוח, אלה המכונים "כוהני הדם". חפצי פלא של עוצמה ושל דם ממתינים במעמקי מקדשים חרבים לאלו שמונעים על ידי הרדיפה אחר כוח, עתקים אלו יעניקו את עוצמתם לאלו שמוכנים לעשות הכל בדרך לעוצמה.
חפצי קסם המיועדים לצמאי דם תמיד יהיו עתקים, אפילו אם מדובר בחפץ בעל עוצמה זניחה, שכן רוב הידע שהיה קיים אודותם אבד/הושמד ואיש אינו יודע כיצד לשחזר אותו. חפצי קסם אלו ימצאו בדרך כלל בחורבות עתיקות, לרוב יתיחסו לחפצי קסם אלו כאל זבל משום שברוב המקרים רק צמאי דם מסוגלים להשתמש בכוחם המלא של חפצים אלו. אין מדובר בחפצי קסם רגילים (כמו חרב בוערת 2+) אלא בחפצים שנועדו להעצים את יכולותיהם של צמאי הדם או להעניק להם יכולות חדשות (לדוגמה שימושים נוספים לדם אותם לא יכלו לגלות ללא עשרות שנות מחקר), בכל מקרה החפצים יהיו קשורים בצורה ישירה לצמאי הדם ויועילו להם בצורה כמעט בלעדית (במידה ויהיו שמישים בידיהם של אחרים עוצמתם האמיתית תישאר חבויה).
חיית דם: זהו פסלון קריסטל חלול, המכיל נוזל אדום כלשהו. לא ברור כיצד הוכנס הנוזל לפסלון, מאחר ואין שום דרך לפתוח את הפסלון מלבד ניפוצו (לפסלון ממוצע קשיות 9 ו-15 נק"פ, ניפוצו מלווה בנתזי דם...).
למשמע מילת פקודה הופך הפסלון לחיית האימים שבדמותה עוצב הפסלון, מדובר בגרסה גדולה וחזקה יותר של החיה המקורית, חיה זאת נהנית מהמאפיינים של יציר הדם (ראה תבנית בנספח ה). החיה משרתת את בעליה כמטיב יכולתה, ללא כל הסתייגויות, היא אף מוכנה להקריב את חייה במטרה למלא את גחמותיו של אדונה. חיית דם שנהרגה חוזרת לצורת פסלון, הפסלון סדוק וכל הדם נוזל ממנו.
פסלוני חיות דם מעוצבים לרוב כסמורי אימים או עטלפי אימים. גם פסלים בצורת עכברוש אימים, דוב אימים, זאב אימים וגירית אימים הם נפוצים יחסית.
נוזל שימור: נוזל צלול, חסר ריח, נמצא לרוב במעמקי חורבות עתיקות ומקדשים חרבים, שם הוא לרוב מאוכסן בכדים חתומים. זהו נוזל שימור רב עוצמה המסוגל לשמור על טריותו של חומר, לרוב נוזל, במשך מאות רבות של שנים. ניתן להשתמש בנוזל בכדי לשמור על טריותו של דם במשך תקופות זמן ארוכות, כאשר דם בא במגע עם הנוזל הוא אינו מתערבב אלא שוקע למרכז הנוזל ומתאסף לכדור אדום. לעיתים ניתן למצוא כדים מיוחדים אשר מכילים את דמה של דמות חשובה או רבת עוצמה, כדים אלה יהיו לרוב מוגנים באמצעים כאלו ואחרים.
תליון עוצמת הדם: זהו תליון נחושת בעל כוחות מסתוריים, כאשר הוא בא במגע עם דם צבעו משתנה והוא מתחיל לזהור, הצבע משתנה בהתאם לתכונות השונות המצויות בדם. איש אינו יודע כיצד פועל המתקן ומה מסמן כל צבע אך התליון הוכיח את עצמו כשימושי לאלו שפענחו את הסודות הצפונים בו.
נספח ד- כוח שניתן מרצון:
"אני, וארוק ג'לדו, מקריב את דמי וחיי, על מנת להשקות אדם צמא!"
- קורבן מרצון.
ראו את פירוט הטקסים בתיאור המקצוע "צמא הדם". כל הטקסים נמשכים יממה אחת, וכל אחד מהם כולל חפצים ומרכיבים בשווי 1000 פ"ז, עלות בנק"פ קבוע (ולפעמים גם בנקודות ערך תכונה קבועות), וכן קורבן אדם.
הקורבן יכול להיות כל יצור תבוני ובעל דם, כולל יצורים שצמא הדם עדיין לא למד לנקז באופן רגיל, וכולל אל-מתים בעלי דם. הטקס כולל את ניקוז הקורבן למוות.
כוח שהוקרב מרצון:
לעיתים, צמא הדם מצליח להשיג קורבן מרצון. דמו של קורבן כזה הוא חזק בהרבה משל קורבן רגיל- וזוהי הזדמנות נדירה עבור צמא הדם, ובמיוחד עבור צמאי דם טובים- ניקוז קורבן מרצון אינו מעשה מרושע (אם כי תוהני).
בתחילת הטקס, על הקורבן מרצון לקרוא בקול (או להשתמש במסר טלפתי או בכתב) שהוא מקריב את עצמו למען כוחו של אדם צמא. כאשר הדמות מחסלת את הקורבן, היא זוכה ביכולת המתאימה, לפי הטקס בו הוקרב הקורבן מרצון:
טקס השינוי- כוחו של קורבן מרצון (ע"ט): כפעולת תנועה, רשאית הדמות לנצל מנת דם אחת על מנת לזכות ביכולות המתאימה בטבלה 3, לפי סוג היצור של הקורבן מרצון, וכן בתוסף 2+ לתכונה שהייתה החזקה ביותר של היצור (אם היו לו כמה תכונות "הכי חזקות", הקורבן בוחר אחת מהן עבור יכולת זו). ההשפעה נמשכת דקה אחת עבור כל דרגת צמא דם, ולפחות דקה אחת. במידה וקיימים מספר קורבנות מרצון (מאורע נדיר מאין כמוהו), צמא הדם זוכה בתוספים שכל הקורבנות מעניקים, במצטבר. הוא זוכה בתוסף תכונה יחיד בלבד- זה של הקורבן הראשון.
טקס התמורה- כוח דמים משופר: צמא הדם רשאי לבחור ארבע תמורות, במקום שלוש.
טקס הלידה מחדש- כוח הנצח: צמא הדם רשאי לבחור ארבעה כוחות לידה מחדש, במקום שלוש.
בנוסף, יצור רשאי להקריב את עצמו עבור צמא הדם גם מחוץ לטקס. במקרה זה, כאשר צמא הדם מביא למותו של הקורבן דרך יניקת דם, הוא זוכה בתוסף 2+ לכל גלגולי ההתקפה, ההצלה, התכונה והמיומנות, למשך שעה אחת. עבור מספר קורבנות, התוספים מצטברים.
מחירו של קורבן מרצון:
בעת שהוא מקריב את עצמו, הקורבן מרצון רשאי לנקוב בדרישה אל צמא הדם. בסיום הטקס, צורבת הדרישה בתוך עורקיו, והוא חייב למלא אותה. הוא שומע בראשו את קולו של הקורבן מרצון, הדורש ממנו לבצע את משימתו, או משמיע דברי שבח בעת שהוא פועל להשגת המשימה (הקולות אינם באים ישירות מהקורבן, אלא השפעה קסומה, ולכן הם נשמעים גם אם הקורבן הוחזר לחיים).
הדמות המבצעת את הטקס מושפעת כאילו הטילו עליה את הלחש השבעה פחותה, ואינה זוכה לאף גלגול הצלה או התנגדות לחשים.
בנוסף, כאשר צמא הדם הופך למטורף חייתי (ראה קללת הדם: התמכרות), הוא מנסה לבצע את המשימה שהוטלה עליו אף יותר משהוא מנסה להשיג דם.
כאשר צמא הדם משלים את המשימה, הוא משוחרר מההשפעה- עד הטקס הבא לפחות. השלמת המשימה היא הדרך היחידה להסיר את ההשפעה (מלבד מוות, או חיים בתוך שדה נוגד קסם).
ולבסוף:
צמא לדם [טקסי]
נחשפת בפני הסודות האסורים של טקס השינוי.
דרישות: ידע (המישורים) 6, ידע (מאגי) 6, מרפא 3. חייב היה ללמוד את סודות הטקס מאדם אחר עם הכשרון "צמא לדם", או מכתובים שנכתבו על ידי אדם כזה.
תועלת: הדמות רשאית לבצע את טקס השינוי. טקס השינוי נמשך יממה אחת, ודורש מהדמות להקריב 2 נק"פ תמידיות. דמות שביצעה את הטקס זוכה ביכולות יניקת הדם, דם החיים, וקללת הדם (שפיות מעורערת), כמו צמא דם בדרגה 1. יש לך שלפוחית אחת בלבד.
מיוחד: לקיחת הכשרון מאפשרת לדמות לבצע את הטקס, אבל לא מחייבת אותה לעשות זאת- מרבית הדב"שים עם הכשרון יעדיפו לחכות להזדמנות מתאימה באמת, כגון השגת קורבן מרצון עבור הטקס.
על מנת לקחת דרגות כצמא דם, על הדמות לבצע את הטקס.
צמא דם:
"צמא... הרגשת פעם מה זה להיות צמא באמת?
צמא לרגש ותשוקה, צמא לחיים והנאה, צמא לכוח ועוצמה,
צמא לדם"
- צמא דם.
התאווה לכוח הינה תכונה המשותפת לרבים, בכל פינה בעולם, לאן שלא תפנה את מבטך תמיד תתקל בשאיפה לכוח, אך הרדיפה אחר עוצמה היא מרוץ אינסופי אשר במוקדם או במאוחר עובר בדרכים אפלות.
כוח אינו דבר קל להשגה והוא תמיד מגיע עם מחיר, אך למרות המחיר הכבד תמיד ישנם אלה אשר מוכנים להקריב את גופם, חירותם, חייהם ואפילו את נשמתם בתמורה לעוצמה.
"צמאי הדם" הוא כינוי אשר ניתן לאלה אשר מוכנים להקריב את אנושיותם בתמורה לעוצמה, הם זכו לכינוי בשל העובדה כי הם שואבים את כוח החיים הזורם בדמם של יצורים חיים.
החיפוש אחר כוח משול לדרך שלה הסתעפויות רבות. מי שמטייל על הדרך לכוח חייב לבחור במסלול אשר יתאים לו: חיפוש אחר עוצמה בלבד לעולם לא תביא אדם למסלול כה מסוכן כמו דרכו של צמא הדם. לכן כל צמאי הדם הינם אנשים ייחודיים בעלי מניעים ייחודיים לחיפוש אחר כוח, לכל אחד סיבה משלו, דבר ההופך את צמאי הדם לקבוצה מגוונת ביותר אשר מלוכדת אך ורק על ידי אותה מטרה סופית. דרכו של צמא הדם הינו מסלול ייחודי המצריך הקרבה אדירה מצד זה הצועד בו אך מעניק בתמורה כוח עצום שרוב בני התמותה יכולים רק לחלום עליו. דרך שלושה טקסים מזוויעים- שינוי, תמורה ולידה מחדש, זוכה צמא הדם בכוח בל-ישוער.
"צמא דם" הינו מקצוע יוקרה המבוסס ברובו על עלילה, לא ניתנים נתונים מוחלטים בתיאור היכולות בכדי לא הגביל את התפתחות הדמות בשום אופן- השמיים הם הגבול בשביל צמא הדם. מסעו, במידה וישרוד אותו, יעניק לצמא הדם את העוצמה שחיפש. בעקבות החופש הרב שניתן לדמויותיהן של צמאי הדם, זהו מקצוע יוקרה רב עוצמה שלא מוגבל במידת התפתחותו. לא מומלץ לאפשר לשחקנים לרכוש דרגות במקצוע יוקרה זה, לפחות לא בלי הפגנת מאמץ רב, שכן הדבר עלול להוביל לבעיות בקבוצה ולפערים משמעותיים בין עוצמת השחקנים.
דרישות:
על מנת לקחת דרגות במקצוע היוקרה "צמא-הדם", על הדמות לענות על הדרישות הבאות:
תוסף התקפה בסיסי: 4+.
מיומנויות: ידע (מאגי) 9 רמות, ידע (מישורים) 9 רמות, מרפא 6 רמות.
כשרונות: צמא לדם.
נטייה: שאיננה טובה (לא חובה: מעשי הזוועה של הדמות יציבו אותה בקרוב מאוד על המסלול לכיוון נטיית התוהו-רע או נטיית הנטרלי-רע).
מיוחד: חייב היה לבצע את טקס השינוי, כפי שמתואר בכשרון "צמא לדם".
ק"פ: ק8
מיומנויות מקצוע: האזנה (חכמ), הישרדות (חכם), הסתתרות (זרז), ידע (המישורים) (תבנ), ידע (מאגי) (תבנ), מלאכה (כלשהי) (תבנ), משלח יד (כלשהו) (חכמ), רפואה (חכמ), שימוש בחפצי קסם (כרז), תנועה שקטה (זרז).
נקודות מיומנות לדרגה: 4+ מתאם התבונה.
קוד:
דרגה תה"ב קשיחות תגובה ורצון מיוחד
1 0+ 2+ 0+ שינוי, מראה מפלצתי, יניקת דם (1 חוסן), דם החיים, קללת הדם (שפיות מעורערת)
2 1+ 3+ 0+ יניקת לשד, עוצמת הדם, קללת הדם (התמכרות)
3 2+ 3+ 1+ דם המתים, סגירת פצעים, עירוי דם (ניקוז רעלים)
4 3+ 4+ 1+ יניקת דם (1ק4 חוסן)
5 3+ 4+ 1+ תמורה, יניקת דם קסום, עירוי דם (אחסון שיקויים), קללת הדם (התפוררות)
6 4+ 5+ 2+ שאיבת יכולת
7 5+ 5+ 2+ יניקת כוח חיים, קללת הדם (שדפון)
8 6+ 6+ 2+ יניקת דם (2ק4 חוסן)
9 6+ 6+ 3+ חיים חתומים
10 7+ 7+ 3+ לידה מחדשצמא הדם זוכה במאפייני המקצוע הבאים:
שליטה בנשקים ושריונות: צמא הדם אינו זוכה לשליטה נוספת בנשקים, שריונות או מגנים.
שלפוחיות (י"ד): השלפוחיות הן כיסים פנימיים למחצה אשר מתפתחים בסמוך לעורו של צמא הדם בעת טקס השינוי. מקום הופעתן של השלפוחיות נתונן להחלטתו של צמא הדם, אך לאחר שמיקומן נקבע הוא לא ישתנה עד לשלב השינוי הבא. השלפוחיות קיימות בכל צורה שצמא הדם ילבש, ולא ניתן להסתיר אותן בכל דרך מלבד בדיקת התחזות (אשר סובלת מחסר, ראה המאפיין "מראה מפלצתי").
לצמא הדם מספר שלפוחיות השווה לדרגתו + מתאם החוסן שלו. תוספים זמניים לערך החוסן לא מעניקים שלפוחיות נוספות. כל שלפוחית יכולה להכיל מנת דם אחת.
צמא הדם רשאי לנצל מנות דם המאוחסנות בשלפוחיות על מנת להפעיל מגוון יכולות. ניצול של מנת דם אחת היא תמיד פעולה שוות ערך לתנועה (מלבד עבור יכולת החיים החתומים). מספר יכולות מאפשרות ניצול של כמה מנות דם. ניצול שתי מנות היא פעולה רגילה, ניצול של 3 או 4 מנות היא פעולת סיבוב מלא. לא ניתן לנצל יותר מ-4 מנות בכל פעם, אלא אם צוין אחרת. כל המנות המנוצלות בסיבוב יחיד חייבות לשמש עבור אותה היכולת.
שינוי: טקס השינוי הינו הצעד הראשון בדרכו של כל צמא דם בחיפוש אחר כוח. במהלך טקס הכולל שתיית דמו של דמוי אדם מאבד צמא הדם חלקים מאנושיותו ומתחיל להפוך למפלצת. עורו של צמא הדם נעשה קשיח יותר, מקבל גוון של דם ומצמיח מספר שלפוחיות קשיחות. בעוד שעורו של צמא הדם משקף את השינוי הפיזי שעבר פניו של צמא הדם משקפות את השינוי שעברה נשמתו, פניו של צמא הדם מקרינות חייתיות ורעב לכוח בעוד שעיניו מדווחות על חלל ריק בנשמתו של היצור.
זהו השלב הראשון בדרכו של צמא הדם לכוח, בכך שהקריב חלקים מאנושיותו ולבש חזות של מפלצת זכה צמא הדם לטעימה מן הכוח אליו הוא עומד להיחשף.
סוגו של צמא הדם משתנה לדמוי אדם מפלצתי (והוא מקבל את תת הסוג משופר), והוא זוכה בתוסף גזע 2+ לערך החוסן שלו. הוא זוכה בשריון טבעי 1+ (או שהשריון הטבעי שלו משתפר ב-1+), ובראיית חושך לטווח 18 מטרים (או בתוספת 9+ מטרים לראיית חושך קיימת).
מראה מפלצתי (י"ד): צמא הדם מעוות ומפלצתי במראהו. הוא מוסיף את מחצית דרגתו כתוסף גזע לכל בדיקות האיום, אבל סובל מחסר גזע לבדיקות התחזות השווה לדרגתו.
בעת שהוא עוטה שריון כבד, הוא סובל מחסר לגלגולי ההתקפה ולהצלות תגובה השווה לדרגתו כצמא דם. אם הוא עוטה שריון בינוני, המחסר שווה למחצית דרגתו בלבד. מחסרים אלו נוספים על מחסר השריון לגלגולי ההתקפה עבור שריונות בהם צמא הדם לא שולט. התוספים והמחסרים האלו נובעים גם מהשלפוחיות המכסות את עורו של צמא הדם, ולכן המחסר להתחזות קיים גם כאשר צמא הדם משנה את צורתו תוך שימוש בהתמרה, תחפושת אישית, או השפעה דומה.
יניקת דם (י"ד): באמצעות ניביו שהתחדדו, יכול צמא הדם לפצוע את יריביו בנשיכה ולשאוב מהם דם. בעת שהוא מצמיד את יריבו בהאבקות, צמא הדם רשאי לגרום נקודת נזק חוסן ליריבו המוצמד (החל מדרגה 4- 1ק4 נקודות חוסן, החל מדרגה 8- 2ק4 נקודות חוסן). צמא הדם מסוגל להפיק אנרגיה מדמם של היצורים אותם ינק. עבור כל נקודת נזק חוסן שגרם, צמא הדם ממלא שלפוחית אחת במנת דם טרי. כאשר הוא מגיע למקסימום השלפוחיות המלאות, כל מנת דם נוספת חייבת לשמש בתוך סיבוב, או שהיא מתבזבזת.
יכולת זו משפיעה רק כנגד דמויי אדם, דמויי אדם מפלצתיים וענקים. הוא מסוגל לינוק מדמם של יצורים אחרים, אך לא להפיק מהם את כוח החיים הטהור.
כאשר יכולת יניקת הדם שלו מתחזקת, צמא הדם מקבל את האפשרות לינוק גם את דמם של צמחים ופיות (דרגה 2), גופות טריות ואל-מתים (דרגה 3), חיות פרא קסומות, תפלצים ודרקונים (דרגה 5), חוצנים ויסודנים (דרגה 7) ולבסוף את האפשרות לנקז כוח חיים ישיר מפיות, אל-מתים, חוצנים ויסודנים (דרגה 7).
ראה טבלה בנספחים, עבור השפעות מיוחדות ששה"ם רשאי להוסיף עבור יניקה של יצורים מסויימים.
דם החיים (ע"ט): היכולת הראשונה שצמא הדם לומד להפעיל היא האפשרות לנצל את כוח החיים הטמון בדם על מנת לרפא את עצמו. הוא רשאי לנצל עד ארבע מנות דם. עבור כל שלפוחית מלאה שנוצלה, הוא מרפא 5 נק"פ או נקודת נזק תכונה, לבחירתו.
קללת הדם (ע"ט): שאיבת כוח החיים מעניקה לצמא הדם כוח עצום אך גובה מחיר כבד, החשיפה לכוח החיים מביאה להתמכרות כמעט מיידית וככל שגוברת החשיפה לכוח כך גוברת השפעתו השלילית על גופו ותודעתו של צמא הדם. במוקדם או במאוחר, העול המייסר שנושא איתו צמא הדם עשוי להביא להשמדתו.
שפיות מעורערת: גם נשמתו של היצור המרושע והשפל ביותר עלולה להשבר עם ביצוע מעשי התועבה של צמא הדם. לכן, שפיותו של צמא הדם מדרדרת בעקבות מעשיו המזוועים.
החל מדרגתו הראשונה, הוא נעשה חסין בפני ריפוי ושיפור לערך החוכמה. לא ניתן לשפר את ערך החוכמה שלו בשום אמצעי קסום, וכל נזק לערך החוכמה שלו נשאר קבוע. הוא רשאי לשפר את ערך החוכמה שלו רק דרך עליית דרגות.
הדרך היחידה של צמא הדם לרפא נזק חוכמה היא דרך שימוש ביכולת דם החיים.
התמכרות: חשיפה רבה לכוח חיים מעניקה לצמא הדם עוצמה רבה, עוצמה זאת מביאה להתמכרות הולכת וגדלה לשתיית דם עד ליצירת תלות נפשית. אם דמם של אחרים נמנע ממנו, צמא הדם יתחיל לאבד את שפיותו בהדרגה עד כדי הפיכה לחיה מוטרפת.
החל מדרגתו השנייה, צמא הדם סופג נקודת נזק לערך החוכמה, בכל יום.
אם ערך החוכמה של צמא הדם מגיע ל-1, הוא הופך למטורף חייתי. הוא מאבד את השליטה העצמית לחלוטין (השה"ם שולט כעת בדמות), ויוצא למסע הרג מטורף. מטרתו היחידה היא להרוג יצורים, להפיק מהם מנות דם מאוכסנות, ולהשתמש במנות הדם על מנת לרפא את נזק החוכמה. שפיותו חוזרת רק כאשר ערך החוכמה שלו מגיע חזרה לערך המקורי.
התפוררות: כל יצור חי יכול להכיל כמות מוגדרת של כוח חיים, כמות שמעבר עליה עשוי להיות הרסני, וצמא הדם מסתובב כמעט תמיד עם יותר כוח משגופו אמור להכיל. החל מדרגתו החמישית, הוא סובל מקללת ההתפוררות.
בכל פעם שצמא הדם נפגע מפגיעה חמורה, מגלגל תוצאה של 1 טבעי בהצלת קשיחות או תגובה או סופג נזק חוסן, הוא חייב בהצלת קשיחות כנגד ד"ק 15 +מספר השלפוחיות המלאות שלו. אם הוא נכשל, כוח חיים פורץ מתוכו. הוא סופג מייד נזק השווה ל- 1ק8 עבור כל שתי שלפוחיות מלאות שברשותו (ולפחות 1ק8).
בנוסף, מצוקה נפשית, לחץ, דיכאון והשפעות דומות עלולות לגרום לפרצי כוח רנדומליים (להחלטת שה"ם).
שדפון: החל מדרגתו השביעית, נוכחותו של צמא הדם מערערת את כוח החיים באזור- שלו ושל אחרים. צמחים קטנים נובלים בטווח 9 מטרים מסביב לצמא הדם, וכל היצורים מלבד יצירי כפיים חשים באי נוחות. לחשי ריפוי וגרימה בטווח משפיעים כאילו דרגת המטיל שלהם הייתה נמוכה ב-2, וכל היצורים (מלבד צמא הדם) סופגים מחסר 1- להצלה כנגד השפעות חולי. צמא הדם עצמו המום ופגוע מכמות האנרגיה הרוטטת סביבו. הוא תמיד נמצא במצב של חולי (מחסר 2- לכל גלגולי ההתקפה והנזק, ובדיקות ההצלה, המיומנות והתכונה).
יניקת לשד (י"ד): החל מדרגתו השנייה, צמא הדם מסוגל לינוק גם יצורי צמח ופיות. הוא רשאי להפיק גם מהם מנות דם. בנוסף, שה"ם רשאי לקבוע כי צמא הדם יכול לינוק גם צמחים של ממש, המכילים בתוכם עוצמה- עץ דרואידי מקודש, למשל.
עוצמת הדם (ע"ט): בדרגה שנייה לומד צמא הדם כיצד להעצים את כוחו באמצעות כוח חייהם של אחרים.
צמא הדם רשאי לנצל מספר מנות דם מאוחסנות, על מנת לזכות בתוסף העצמה 2+ לערכי הכוח והחוסן. התוספים קיימים למשך שני סיבובים עבור כל מנת דם שנוצלה.
החל מדרגה 5, התוסף גדל ל- 4+. בדרגה 10, הוא גדל ל- 6+.
דם המתים (י"ד): בדרך כלל צמא דם מסוגל לעשות שימוש אך ורק בדם טרי, אשר נמצץ מגופו של יצור חי, דרך שימוש ביכולת יניקת הדם. החל מדרגה 3, הוא לומד לנצל גם דם טרי פחות. צמא הדם רשאי לינוק דם גם מגופם של אל-מתים (בהנחה שיש להם דם), וגם מגופות שמצאו את מותן לפני פחות משעה.
גופה נחשבת עבור מנות דם כאילו יש לה מחצית ערך החוסן שהיה ליצור ברגע מותו.
יניקת דמם של אל-מתים, לעומת זאת, מתבטאת בנזק כוח, במקום נזק חוסן. יכולת זו עוקפת את החוק לפיו אל-מתים חסינים לנזק תכונה.
סגירת פצעים (י"ד): החל מדרגה 3, צמא הדם מסוגל להזרים טסיות דם לאזורים בהם ישנם כלי דם פגועים ובכך לעצור דימום בצורה מהירה ויעילה מהרגיל. הוא רשאי לנצל מנת דם יחידה כפעולה שוות ערך לתנועה על מנת לעצור כל השפעת דימום שהוא מושפע ממנה. הוא עדיין חייב לבצע כל בדיקה הדרושה כדי להתגבר על דימום מקולל (כמו מכת הזנב של השטן המקורנן או הפצע המקולל של גולם החימר).
עירוי דם (ע"ט): צמא הדם השיג שליטה בזרימת הדם שלו, עתה הוא מסוגל להזרים לא רק דם שינק, אלא גם את דמו שלו, לתוך השלפוחיות. צמא הדם אמנם לא יכול להשיג עוד כוח דרך שימוש בדמו, אבל שליטתו בזרימת דמו באה לידי ביטוי בשני אופנים אחרים:
ניקוז רעלים: החל מדרגה 3, צמא הדם מסוגל להזרים את דמו הנגוע ברעלים, לתוך שלפוחיות ריקות. כפעולת סיבוב מלא, הוא רשאי להעביר דם הנגוע במנת רעל אחת לתוך שלפוחית ריקה, ובכך להימנע למעשה מנזק עתידי שהרעל עשוי לגרום לו. היכולת מאפשרת לצמא הדם להימנע מהנזק המשני של רעלי פציעה ומגע שפגעו בו.
הדם הנגוע נשמר בשלפוחיות, ולא ניתן לנצל אותו. צמא הדם רשאי, כפעולה שוות ערך לתנועה, לרוקן את השלפוחית בחזרה, ולסבול מהרעל כרגיל. לחלופין, צמא הדם רשאי להקריב פעולת התקפה כדי להשתמש בנשק חותך או דוקר על מנת לחדור את השלפוחית, ולמשוח את הרעל המצוי בה על כלי הנשק. לשלפוחית שנחדרה לוקחת יממה לצמוח שוב, והפעולה גורמת לצמא הדם נקודת נזק אחת לערך החוסן.
אכסון שיקויים: החל מדרגה 5, צמא הדם לומד לנתב שיקויים לתוך השלפוחיות שלו. כאשר הוא שותה שיקוי או תרכובת אלכימית (נוגדן רעל, למשל), הוא רשאי לוותר על ההשפעה, ולהזרים את השיקוי לתוך שלפוחית ריקה כפעולה שוות ערך לתנועה. השיקוי נשמר בתוך השלפוחית, עד שהוא מנוצל, כפעולה שוות ערך לתנועה.
תמורה: צמא הדם ניחן ביכולת לשאוב את כוחם של יצורים אחרים מתוך דמם ולתעל אותו כאילו היה שלו. כאשר צמא הדם מתעל כוח שגזל מדמם של אחרים רוב העוצמה שאגר מתנקזת מתוך גופו, אך היא אינה נעלמת לחלוטין, העוצמה משאירה אחריה שריד, טיפה קטנה של כוח אשר אינה מהווה רסיס מהעוצמה המקורית. טיפה אחר טיפה, נאגרת בגופו של צמא הדם עוצמה אדירה, ובניגוד למקורם של רסיסי הכוח עוצמה זאת היא שלו.
זהו השלב השני של טקס ההשתנות, במהלכו נוטש צמא הדם רוב מוחלט מאנושיותו והופך למפלצת. טקס התמורה שמבצע כל צמא דם הוא ייחודי משום שהוא תואם את אופיו של צמא הדם. התמורה המתרחשת יוצרת ישות חדשה: מבחינת צורה חיצונית, כמעט שלא ניתן לזהות שרידים מהיצור שקדם לשלב השינוי.
עם הגיעו לדרגה החמישית, צמא הדם מקבל את המידע הדרוש לביצוע התמורה. צמא הדם חייב לבצע את טקס התמורה על מנת לזכות בשינויים הבאים, ואינו יכול לקחת דרגות נוספות כצמא דם לפני ביצוע הטקס. הוא כן נהנה וסובל מכל התוספים והמחסרים האחרים של דרגתו החמישית (יכולות יניקת דם קסם, אכסון שיקויים, קללת דם, ומראה מפלצתי).
טקס התמורה נמשך יממה אחת, ודורש מהדמות להקריב 2 נק"פ תמידיות. סוגו של צמא הדם משתנה לתפלץ (והוא מקבל את תת הסוג משופר), והוא זוכה בתוסף 1+ לשריון הטבעי, בנוסף לשריון הטבעי הקיים שלו (כולל התוסף מטקס השינוי, עבור סך של 2+ שריון טבעי). בנוסף, צמא הדם בוחר שלוש יכולות שונות כרצונו, מתוך טבלת התמורות (ראה בהמשך).
יניקת דם קסום (י"ד): החל מדרגתו החמישית, צמא הדם לומד לנצל גם את דמם של יצורים טעונים בקסם. הוא רשאי להפעיל את יכולת יניקת הדם שלו גם כנגד יצורים מהסוגים חיית פרא קסומה, תפלץ ודרקון.
שאיבת יכולת (ע"ט): צמא הדם למד כיצד לנצל את היכולות הטבועות בדמם של יצורים אחרים כאילו היו שלו. אם צמא הדם מנקז יצור למוות (או מביא את "ערך החוסן" של גופה טרייה, או ערך הכוח של אל-מת, ל-0), הוא רשאי לקבל יכולות לפי המצויין בטבלאות 3 ו-4. הוא מקבל אוטומטית את כל השפעות הסוג לפי טבלה 3, וכן רשאי לבחור יכולת אחת שהיצור עונה על הדרישות שלה, מטבלה 4. ההשפעות מתקיימות במשך דקה לכל דרגת צמא דם.
בנוסף, בכל פעם שהוא מאחסן מנת דם שנלקחה מיצור בעל יכולת הטלת לחשי מאגיה, צמא הדם רשאי לבחור לחש אחת שהיצור מסוגל להטיל. כוח הלחש קיים במנת הדם. הלחש חייב להיות מדרג השווה או נמוך ממחצית דרגת צמא הדם. כפעולת סיבוב מלא, צמא הדם רשאי לנצל את מנת הדם ולבצע בדיקת שימוש בחפצי קסם (ד"ק 20 +כפליים דרג הלחש). אם הוא מצליח בבדיקה, הוא מתחיל מייד להטיל את הלחש בדרגת מטיל השווה לזו של מטיל הלחשים.
יניקת כוח חיים (ע"ט): החל מדרגה 7, צמא הדם מסוגל לינוק מנות דם גם מיצורים מסוג חוצן ויסודן.
בנוסף, צמא הדם מסוגל לשאוב ישירות את כוח החיים של יצורים מסויימים, במקום את דמם. הוא זוכה בהתקפת מגע, כפעולה רגילה לרצונו, שאינה מעוררת התקפה מזדמנת. התקפת המגע גורמת 1ק4 נקודות נזק כריזמה, ופועלת כנגד כל יצור מסוג אל-מת, חוצן, יסודן או פיה, גם אם אין לו דם. התקפת המגע יעילה גם כנגד יצורים חסרי מוחשות. התקפת מגע שגרמה נזק בהצלחה מזכה את צמא הדם במנת "דם" אחת, בלי קשר לכמות הנזק שנגרמה. זה יוצא דופן לחוק לפיו אל-מתים חסינים לנזק תכונה. הצלת רצון, כנגד ד"ק 10 +דרגת הדמות כצמא דם +מתאם הכריזמה שלה, נוגדת את ההשפעה.
חיים חתומים (ע"ט): צמא הדם מכיר היטב את הסודות של ניקוז חיים. ככזה, הוא עמיד במיוחד כנגד התקפות שכאלו. בכל פעם שצמא הדם משמש כמטרה של השפעת יניקת דם, יניקת אנרגיה או יניקת כוח חיים (כמו מגע ערפדי), הוא רשאי להשיב מתקפת נגד כפעולה חופשית, על ידי ניצול מנת דם יחידה. צמא הדם והיצור התוקף מבצעים בדיקות כריזמה נוגדות. אם היצור הצליח, ההשפעה פועלת כרגיל. אם צמא הדם ניצח, הוא אינו מושפע מהיכולת, ורשאי לגרום לתוקף 1ק4 נקודות נזק כריזמה, מייד, תוך שהוא מקבל מנת דם חדשה.
לידה מחדש: זהו השלב האחרון בטקס ההשתנות במהלכו הפך צמא הדם לישות שונה לחלוטין מישותו המקורית. בשלב זה אגר צמא הדם כמות כוח חיים ששום גוף אנושי, גם לא אנושי למחצה, יכול להכיל. צמא הדם מבצע טקס ייחודי, אשר בסופו מתפרצת תמצית כוח החיים שאגר, ומשמידה את גופו. צמא הדם הופך לישות של כוח חיים טהור, צמא הדם הנולד מחדש מהווה תופעה חריגה וייחודית, בקרב כלל היצורים, בין התועבות והמפלצות השונות אין אחד שידמה לו, משום שכל צמא דם הוא שונה מרעהו בהשלמת טקס ההשתנות.
בדרגתו העשירית, צמא הדם רק מקבל את היכולת לבצע את טקס הלידה מחדש – הוא אינו זוכה מייד בכל השפעות הטקס.
הטקס אורך יממה אחת, ודורש קורבן של 6 נק"פ ו-2 נקודות מערך החוכמה.
בהשלמת הטקס, סוגו של צמא הדם משתנה לחוצן, והוא מקבל את תתי הסוגים מקומי ומשופר. ערך הכריזמה של צמא הדם משתפר ב- 2+, והוא זוכה בשלוש יכולות לבחירתו, מתוך טבלת הלידה מחדש (ראה למטה). בנוסף, הוא רשאי להפעיל את יכולת יניקת כוח החיים שלו כנגד כל יצור תבוני (בעל 3 תבונה לפחות).
הסרת הקללה: הפיכתו של צמא הדם לחוצן מביאה איתה הקלות בקללת הדם הרובצת עליו. גופו העל אנושי מסוגל עתה להכיל את כוח החיים אותו צבר צמא הדם, תודעתו החדשה מסוגלת להתגבר על כל צורך גשמי ממנו סבלה התודעה בעבר. גופו החדש של צמא הדם לא נקרע לגזרים על ידי כוח חיים סורר ואילו תודעתו מסוגלת לדכא ולהכחיד אף את החזק שביצריו והתמכרותו.
צמא הדם מתגבר כמעט על כל קללות הדם. תודעתו מתגברת על ההתמכרות לדם ועל החולי וההלם שברטט החיים סביבו, גופו בן האלמוות אינו פגיע לפרצי אנרגיה משתחררת, והוא אינו מערער את החיים בסביבתו.
רק קללת הדם של השפיות המעורערת ממשיכה להשפיע על צמא הדם.
נספחים:
נספח א – טבלאות:
"מה זה היה, ה... דבר... הזה?! ממה הצלת אותי?!"
"זה היה הגמד שאחריו אני רודף "
"גמד... בגובה 3 מטרים... בעל ארבע ידיים?!"
- אנפראטוס זט'קוליון, לצד איכר המום.
טבלה 1: תמורה:
טבלה 2: לידה מחדש:
טבלה 3: השפעות סוג:
אם הוא מנקז יצור למוות, צמא הדם זוכה בהשפעות הבאות, לפי סוג היצור ותתי סוגיו. כל ההשפעות מצטברות זו עם זו, כולל השפעות שמקורן ביצורים מאותו הסוג:
טבלה 4: השפעות מיוחדות של יניקת דם:
צמא הדם רשאי להשיג יכולת מיוחדת אחת, בנוסף ליכולת הסוג. הנה כמה דוגמאות ורעיונות:
נספח ב –קסם דם:
"ערפד? מממממ.... פעם, נשך אותי ערפד, אז נשכתי אותו בחזרה. הוא היה חזק... ומיושן היטב"
- שלושה פלדינים מתחילים פוגשים ערפד מוזר.
רונת הדם:
צמא הדם עובר שינויים פיזיים נרחבים במהלך חייו, שינויים אלו מאפשרים לו לשנות את גופו לחלוטין ובין היתר למקם מחדש את שלפוחיותיו, מספר צמאי דם המבינים בקסם מארגנים ומעצבים את השלפוחיות לצורת רונות קסומות, צמא הדם יכול לנצל את הדם הממלא את השלפוחיות בכדי להפעיל את הרונה. לא ניתן לטבוע כל לחש על גופו של צמא הדם, הלחש המוטבע חייב להיות בעל טווח אישי או מגע, צמא הדם חייב להכיר את הלחש (לא חובה לדעת להטיל את הלחש מגילה עם הלחש תספיק) וגופו של צמא הדם חייב להיות מספיק חזק בכדי להכיל את הלחש (לפחות פי שניים ק"פ מדרג הלחש). מספר השלפוחיות הנדרשות בכדי ליצור רונה קסומה שווה לכפליים מדרג הלחש. בכדי להטביע את הרונה לתוך גופו צמא הדם חייב להצליח בבדיקת תורת הלחשים (ד"ק 21+ דרג הלחש או 27+ דרג הלחש במידה והדמות לא יכולה להטיל את הלחש), כשלון פירושו שלפוחיות מעוותות שלא מסוגלות להפעיל את קסם הרונות, ניתן לעצב מחדש את הרונות במהלך כל אחד משלבי טקס ההשתנות (שינוי, תמורה ולידה מחדש בתנאי שלא נלקחה יכולת הפקת חיים). דרגת המטיל של הלחש שווה לדרגת המטיל של צמא הדם או דרגת המטיל המינימאלית למכשף שמטיל לחש מדרג זה (במידה והדמות אינה מסוגלת להטיל את הלחש בעצמה).
חפצי קסם (עתקים משניים):
מעט מאוד ידוע אודות צמאי הדם, אפילו בעבור אלו שבחרו ללכת בנתיבו של צמא הדם, הנסתר עדיין רב על הגלוי. למרות המיסתורין הרב ברור כי צמאי הדם הם ישויות קסומות רבות עוצמה, קסמם הטבעי מאפשר להם לזקק כוח מתוך דמם של אחרים ועם הזמן להעצים את כוחו של דמם. חורבות עתיקות ומקדשים נטושים מספרים אודות חפצים מופלאים שהעניקו את עוצמתם רק לאלו שניכנו בתאווה לדם ובתשוקה לכוח, אלה המכונים "כוהני הדם". חפצי פלא של עוצמה ושל דם ממתינים במעמקי מקדשים חרבים לאלו שמונעים על ידי הרדיפה אחר כוח, עתקים אלו יעניקו את עוצמתם לאלו שמוכנים לעשות הכל בדרך לעוצמה.
חפצי קסם המיועדים לצמאי דם תמיד יהיו עתקים, אפילו אם מדובר בחפץ בעל עוצמה זניחה, שכן רוב הידע שהיה קיים אודותם אבד/הושמד ואיש אינו יודע כיצד לשחזר אותו. חפצי קסם אלו ימצאו בדרך כלל בחורבות עתיקות, לרוב יתיחסו לחפצי קסם אלו כאל זבל משום שברוב המקרים רק צמאי דם מסוגלים להשתמש בכוחם המלא של חפצים אלו. אין מדובר בחפצי קסם רגילים (כמו חרב בוערת 2+) אלא בחפצים שנועדו להעצים את יכולותיהם של צמאי הדם או להעניק להם יכולות חדשות (לדוגמה שימושים נוספים לדם אותם לא יכלו לגלות ללא עשרות שנות מחקר), בכל מקרה החפצים יהיו קשורים בצורה ישירה לצמאי הדם ויועילו להם בצורה כמעט בלעדית (במידה ויהיו שמישים בידיהם של אחרים עוצמתם האמיתית תישאר חבויה).
חיית דם: זהו פסלון קריסטל חלול, המכיל נוזל אדום כלשהו. לא ברור כיצד הוכנס הנוזל לפסלון, מאחר ואין שום דרך לפתוח את הפסלון מלבד ניפוצו (לפסלון ממוצע קשיות 9 ו-15 נק"פ, ניפוצו מלווה בנתזי דם...).
למשמע מילת פקודה הופך הפסלון לחיית האימים שבדמותה עוצב הפסלון, מדובר בגרסה גדולה וחזקה יותר של החיה המקורית, חיה זאת נהנית מהמאפיינים של יציר הדם (ראה תבנית בנספח ה). החיה משרתת את בעליה כמטיב יכולתה, ללא כל הסתייגויות, היא אף מוכנה להקריב את חייה במטרה למלא את גחמותיו של אדונה. חיית דם שנהרגה חוזרת לצורת פסלון, הפסלון סדוק וכל הדם נוזל ממנו.
פסלוני חיות דם מעוצבים לרוב כסמורי אימים או עטלפי אימים. גם פסלים בצורת עכברוש אימים, דוב אימים, זאב אימים וגירית אימים הם נפוצים יחסית.
נוזל שימור: נוזל צלול, חסר ריח, נמצא לרוב במעמקי חורבות עתיקות ומקדשים חרבים, שם הוא לרוב מאוכסן בכדים חתומים. זהו נוזל שימור רב עוצמה המסוגל לשמור על טריותו של חומר, לרוב נוזל, במשך מאות רבות של שנים. ניתן להשתמש בנוזל בכדי לשמור על טריותו של דם במשך תקופות זמן ארוכות, כאשר דם בא במגע עם הנוזל הוא אינו מתערבב אלא שוקע למרכז הנוזל ומתאסף לכדור אדום. לעיתים ניתן למצוא כדים מיוחדים אשר מכילים את דמה של דמות חשובה או רבת עוצמה, כדים אלה יהיו לרוב מוגנים באמצעים כאלו ואחרים.
תליון עוצמת הדם: זהו תליון נחושת בעל כוחות מסתוריים, כאשר הוא בא במגע עם דם צבעו משתנה והוא מתחיל לזהור, הצבע משתנה בהתאם לתכונות השונות המצויות בדם. איש אינו יודע כיצד פועל המתקן ומה מסמן כל צבע אך התליון הוכיח את עצמו כשימושי לאלו שפענחו את הסודות הצפונים בו.
נספח ד- כוח שניתן מרצון:
"אני, וארוק ג'לדו, מקריב את דמי וחיי, על מנת להשקות אדם צמא!"
- קורבן מרצון.
ראו את פירוט הטקסים בתיאור המקצוע "צמא הדם". כל הטקסים נמשכים יממה אחת, וכל אחד מהם כולל חפצים ומרכיבים בשווי 1000 פ"ז, עלות בנק"פ קבוע (ולפעמים גם בנקודות ערך תכונה קבועות), וכן קורבן אדם.
הקורבן יכול להיות כל יצור תבוני ובעל דם, כולל יצורים שצמא הדם עדיין לא למד לנקז באופן רגיל, וכולל אל-מתים בעלי דם. הטקס כולל את ניקוז הקורבן למוות.
כוח שהוקרב מרצון:
לעיתים, צמא הדם מצליח להשיג קורבן מרצון. דמו של קורבן כזה הוא חזק בהרבה משל קורבן רגיל- וזוהי הזדמנות נדירה עבור צמא הדם, ובמיוחד עבור צמאי דם טובים- ניקוז קורבן מרצון אינו מעשה מרושע (אם כי תוהני).
בתחילת הטקס, על הקורבן מרצון לקרוא בקול (או להשתמש במסר טלפתי או בכתב) שהוא מקריב את עצמו למען כוחו של אדם צמא. כאשר הדמות מחסלת את הקורבן, היא זוכה ביכולת המתאימה, לפי הטקס בו הוקרב הקורבן מרצון:
טקס השינוי- כוחו של קורבן מרצון (ע"ט): כפעולת תנועה, רשאית הדמות לנצל מנת דם אחת על מנת לזכות ביכולות המתאימה בטבלה 3, לפי סוג היצור של הקורבן מרצון, וכן בתוסף 2+ לתכונה שהייתה החזקה ביותר של היצור (אם היו לו כמה תכונות "הכי חזקות", הקורבן בוחר אחת מהן עבור יכולת זו). ההשפעה נמשכת דקה אחת עבור כל דרגת צמא דם, ולפחות דקה אחת. במידה וקיימים מספר קורבנות מרצון (מאורע נדיר מאין כמוהו), צמא הדם זוכה בתוספים שכל הקורבנות מעניקים, במצטבר. הוא זוכה בתוסף תכונה יחיד בלבד- זה של הקורבן הראשון.
טקס התמורה- כוח דמים משופר: צמא הדם רשאי לבחור ארבע תמורות, במקום שלוש.
טקס הלידה מחדש- כוח הנצח: צמא הדם רשאי לבחור ארבעה כוחות לידה מחדש, במקום שלוש.
בנוסף, יצור רשאי להקריב את עצמו עבור צמא הדם גם מחוץ לטקס. במקרה זה, כאשר צמא הדם מביא למותו של הקורבן דרך יניקת דם, הוא זוכה בתוסף 2+ לכל גלגולי ההתקפה, ההצלה, התכונה והמיומנות, למשך שעה אחת. עבור מספר קורבנות, התוספים מצטברים.
מחירו של קורבן מרצון:
בעת שהוא מקריב את עצמו, הקורבן מרצון רשאי לנקוב בדרישה אל צמא הדם. בסיום הטקס, צורבת הדרישה בתוך עורקיו, והוא חייב למלא אותה. הוא שומע בראשו את קולו של הקורבן מרצון, הדורש ממנו לבצע את משימתו, או משמיע דברי שבח בעת שהוא פועל להשגת המשימה (הקולות אינם באים ישירות מהקורבן, אלא השפעה קסומה, ולכן הם נשמעים גם אם הקורבן הוחזר לחיים).
הדמות המבצעת את הטקס מושפעת כאילו הטילו עליה את הלחש השבעה פחותה, ואינה זוכה לאף גלגול הצלה או התנגדות לחשים.
בנוסף, כאשר צמא הדם הופך למטורף חייתי (ראה קללת הדם: התמכרות), הוא מנסה לבצע את המשימה שהוטלה עליו אף יותר משהוא מנסה להשיג דם.
כאשר צמא הדם משלים את המשימה, הוא משוחרר מההשפעה- עד הטקס הבא לפחות. השלמת המשימה היא הדרך היחידה להסיר את ההשפעה (מלבד מוות, או חיים בתוך שדה נוגד קסם).
ולבסוף:
צמא לדם [טקסי]
נחשפת בפני הסודות האסורים של טקס השינוי.
דרישות: ידע (המישורים) 6, ידע (מאגי) 6, מרפא 3. חייב היה ללמוד את סודות הטקס מאדם אחר עם הכשרון "צמא לדם", או מכתובים שנכתבו על ידי אדם כזה.
תועלת: הדמות רשאית לבצע את טקס השינוי. טקס השינוי נמשך יממה אחת, ודורש מהדמות להקריב 2 נק"פ תמידיות. דמות שביצעה את הטקס זוכה ביכולות יניקת הדם, דם החיים, וקללת הדם (שפיות מעורערת), כמו צמא דם בדרגה 1. יש לך שלפוחית אחת בלבד.
מיוחד: לקיחת הכשרון מאפשרת לדמות לבצע את הטקס, אבל לא מחייבת אותה לעשות זאת- מרבית הדב"שים עם הכשרון יעדיפו לחכות להזדמנות מתאימה באמת, כגון השגת קורבן מרצון עבור הטקס.
על מנת לקחת דרגות כצמא דם, על הדמות לבצע את הטקס.
