Larkin
פונדקאי ותיק
בדיוק סיימתי לקרוא את הספר החדש של ברנדון סנדרסון והחלטתי לכתוב לו ביקורת וגם לפתוח את השרשור הזה כדי לדון בספר.
הספר הוא נובלה המתרחשת בין הספר השלישי בסדרת גנזך אורות הסער לרביעי כך שהביקורת תכיל ספוילרים לספרים הקודמים אם כי לא לספר עצמו.
לאחר שספינה שיצאה למסע אל אימיה נמצאת ריקה לגמרי על ידי ספינה אחרת (שיאלב שמסתבר ששרד נמצא בה) נאבאני מחליטה לשלוח משלחת מחקר כדי לבדוק מה קרה. בינתיים ריסן הסוחרת שהפכה לנכה במהלך אחד ממסעות הסחר של המורה שלה מגלה שצ'ירי-צ'רי הלרקין שלה חולה ומגלה שהדרך היחידה להציל אותה היא לקחת אותה אל מולדת הלרקינים, אימיה.
ריסן יוצאת אל המסע יחד עם לופן אביר האור ובתו של סלע על הספינה שלה המפרש הנודד אך כוחות מיסתוריים מנסים לעכב אותם וגם לאבירי האור יש מטרות נסתרות ולא ידועות.
אני לא יגלה הרבה על הסוף אבל הוא מוצלח מאוד ואני שמח שהפעם ברנדון סנדרסון כתב סוף שלא מעורב בקרב גדול בשונה מרוב הספרים שלו. אין טוויסטים גדולים בסוף אבל הוא סוגר את הספר מצויין ומשאיר הרבה מקום להתפתחות בספרים הבאים ובסדרות אחרות אפילו.
הדמות של ריסן עוברת תהליך משמעותי במהלך הספר כשהצוות שלה לומד לכבד אותה והיא מתגברת על הבושה של הנכות שלה ומצליחה בסופו של דבר באתגר שמעמיד את כל יכולותיה כסוחרת במבחן. לופן לעומת זאת שמהווה את נקודת המבט השנייה בספר אמנם כתוב מצויין כרגיל אבל האופי שלו לא מתפתח באמת במהלך הסיפור אלא רק על פני חצי עמוד בסוף הספר מה שהיה מאוד מאכזב.
הספר לא חשוב במיוחד לעלילת הסדרה ואני חושב שאפשר לדלג עליו ולא לפספס יותר מדי אבל מבחינה רחבה יותר מגלים בו המון על הקוסמיר באופן כללי ואם אתם גיקים של הקוסמיר כמוני אז חובה לקרוא את הספר כי הוא מסביר המון.
אשמח לשמוע את דעתכם על הספר.
הספר הוא נובלה המתרחשת בין הספר השלישי בסדרת גנזך אורות הסער לרביעי כך שהביקורת תכיל ספוילרים לספרים הקודמים אם כי לא לספר עצמו.
לאחר שספינה שיצאה למסע אל אימיה נמצאת ריקה לגמרי על ידי ספינה אחרת (שיאלב שמסתבר ששרד נמצא בה) נאבאני מחליטה לשלוח משלחת מחקר כדי לבדוק מה קרה. בינתיים ריסן הסוחרת שהפכה לנכה במהלך אחד ממסעות הסחר של המורה שלה מגלה שצ'ירי-צ'רי הלרקין שלה חולה ומגלה שהדרך היחידה להציל אותה היא לקחת אותה אל מולדת הלרקינים, אימיה.
ריסן יוצאת אל המסע יחד עם לופן אביר האור ובתו של סלע על הספינה שלה המפרש הנודד אך כוחות מיסתוריים מנסים לעכב אותם וגם לאבירי האור יש מטרות נסתרות ולא ידועות.
אני לא יגלה הרבה על הסוף אבל הוא מוצלח מאוד ואני שמח שהפעם ברנדון סנדרסון כתב סוף שלא מעורב בקרב גדול בשונה מרוב הספרים שלו. אין טוויסטים גדולים בסוף אבל הוא סוגר את הספר מצויין ומשאיר הרבה מקום להתפתחות בספרים הבאים ובסדרות אחרות אפילו.
הדמות של ריסן עוברת תהליך משמעותי במהלך הספר כשהצוות שלה לומד לכבד אותה והיא מתגברת על הבושה של הנכות שלה ומצליחה בסופו של דבר באתגר שמעמיד את כל יכולותיה כסוחרת במבחן. לופן לעומת זאת שמהווה את נקודת המבט השנייה בספר אמנם כתוב מצויין כרגיל אבל האופי שלו לא מתפתח באמת במהלך הסיפור אלא רק על פני חצי עמוד בסוף הספר מה שהיה מאוד מאכזב.
הספר לא חשוב במיוחד לעלילת הסדרה ואני חושב שאפשר לדלג עליו ולא לפספס יותר מדי אבל מבחינה רחבה יותר מגלים בו המון על הקוסמיר באופן כללי ואם אתם גיקים של הקוסמיר כמוני אז חובה לקרוא את הספר כי הוא מסביר המון.
אז מסתבר שרסיסי השחר הם משהו הרבה יותר גדול ממה שחשבתי אם הם מה שהרכיב את אדונלסיום, לא סתם פבריאלים מאוד משוכללים אלה כלי הנשק ששמשו כדי לרצוח את אותו. מאחר שנראה שיש להם מטרות דומות לאלו של הרסיסים אני מניח שאפשר לחלק את הרסיסים ל4 קבוצות בהתבסס על השיכות לפקודות. ריסן נושאת את פקודת השינוי(לדעתי מכילה את הרס, טיפוח, שליטה ואולי גם את שאפתנות). מאחר שהם מה ששימש את הרוצחים של אדונלסיום כנראה שגם הויד נושא רסיס שחר אחד בדומה לריסן וזה מה שנותן לא את חיי הנצח והחסינות לפגיעות(אולי הפקודה שאצלו היא שימור או משהו דומה?)
האימיאני שליפט פגשה הוא מורד כניראה אבל שאר חסרי השינה רומזים שיש גם אחד אחר שהצטרף לשנאה ואני תוהה אם פגשנו אותו כבר, זה יכול להוביל לעוד הרבה אפשרויות מעניינות.
בקשר למהות של הפקודות הן נראות דומות מאוד למערכת הקסם בנאלת'יס רק בקנה מידה גדול בהרבה ואולי יצירת עולמות כמו שהרס ושימור עשו היא בעצם סוג מסויים של התעוררות.
.
האימיאני שליפט פגשה הוא מורד כניראה אבל שאר חסרי השינה רומזים שיש גם אחד אחר שהצטרף לשנאה ואני תוהה אם פגשנו אותו כבר, זה יכול להוביל לעוד הרבה אפשרויות מעניינות.
בקשר למהות של הפקודות הן נראות דומות מאוד למערכת הקסם בנאלת'יס רק בקנה מידה גדול בהרבה ואולי יצירת עולמות כמו שהרס ושימור עשו היא בעצם סוג מסויים של התעוררות.
.
