רוח הסתיו מנשבת, הגלים מתנפצים על החוף, ושישה גיבורים מתאספים בפונדק "הפונדקאי המחולל". שמו של הפונדק, כמובן מאליו, בא מהריקודים הפראיים של בדרני הפונדק, ובראשם הפונדקאי עצמו - מחזה לא שגרתי בשום מקום, משממת הקרח הגדולה ועד לחורף-עד. כל אחד מהגיבורים בא מסיבותיו שלו, וכל אחד מהם צופן בתוכו סיפור משלו. נראה שבמקרה של האנשים הללו, רב הנסתר על הגלוי, והנסתר צפון עמוק עמוק בתוך-תוכם של האנשים.
ששת האנשים הללו התיישבו במקרה על-יד אותו שולחן, היחידי שפנוי בפונדק. לצידם התיישבו שניים נוספים. האחד, לבוש בבגדי נפחים, זקנו השחור והמדובלל לעיתים בולע יותר שיכר מהאדם עצמו. השני, אדם בעל עור לבן כמעט לגמרי, מה שמסגיר את מוצאו מחורף-עד - דבר שמעלה תהיה, כיצד הגיע זה לנסיכות החוף, הרחוקה מאוד מהממלכה הצפונית. ובכל זאת, כעוברי דרך, ניתן להבין את רצונו של האדם לשמור על פרטיותו, והאדם הזה שומר גם שומר.
ברנארד
קלפי
זאנק
תאזוס
ת'אן
קירה
הדקות עברו, וכוסות רבות יותר של שיכר עברו בין ידיהם של היושבים לשולחן. האדם בעל העור הלבן ממשיך להתווכח עם הגובלין הקטן שיושב לצידו, כפי שעשה מאז שהגיע. "אני אומר לך, שיארל קנוט צודק. הממזר טעה כשניסה לנצח צבא של אורקים גדול פי שתיים מצבאו שלו, אבל הנסיך באמת מתעלל בתושבים כשהוא מכריח אותם לשלם לו מיסים, עם המצב הכלכלי שבנסיכות היום".
הנפח, לעומתם, מביט בכוס השיכר, השמינית במספר, בעצבות. הוא מזמזם לעצמו שיר קצבי, ומביט בעניין ברקדנים שעל הבימה, ואם לדייק, ברקדניות של הבמה. "לחיי הדובלינים". הוא מרים את כוסו. "ולחיי הנפחים הארורים שלהם".
out
אז, התחלנו! מוזמנים לתאר את הדמויות.
ידס, המידע על המרד של יארל קנוט נמצא פה (מהרקע של ליאור, שהגה את הסיפור), מי שמצליח בבדיקת היסטוריה בד"ק 10 מוזמן לקרוא את הערך גם כן, מלבד ליידי קירה וברנארד, שמצליחים אוטומטית:
ששת האנשים הללו התיישבו במקרה על-יד אותו שולחן, היחידי שפנוי בפונדק. לצידם התיישבו שניים נוספים. האחד, לבוש בבגדי נפחים, זקנו השחור והמדובלל לעיתים בולע יותר שיכר מהאדם עצמו. השני, אדם בעל עור לבן כמעט לגמרי, מה שמסגיר את מוצאו מחורף-עד - דבר שמעלה תהיה, כיצד הגיע זה לנסיכות החוף, הרחוקה מאוד מהממלכה הצפונית. ובכל זאת, כעוברי דרך, ניתן להבין את רצונו של האדם לשמור על פרטיותו, והאדם הזה שומר גם שומר.
ברנארד
הסיבה להגעתו של ברנארד לעיירה הקטנה היא מוזרה במעט. ברנארד שמע מאחד מחבריו במשמר המלכותי כי מספר אורקים נראו בחוף האיזורי, דבר מוזר, שכן האורקים אינם נוטים לצאת מהמסגרת השבטית הכובלת שלהם. ויותר מכך, השמועות שמגיעות לאוזניו של ברנארד בזמן האחרון מצביעות על נסיכות החוף כמקום מחבואו האפשרי של יארל קנוט, אויבו בנפש של ברנארד. ועל כן, ברנארד הגיע לנסיכות, והחל לחפש בכפרים ובעיירות.
אך בעיירה הזו, התרחשה סוף סוף פריצת דרך בחיפושו של ברנארד. הוא מצא את האורקים הנוודים, יוצאים מאחד מהפונדקים המקומיים. האורקים ההוללים היו שיכורים כלוט, וברנארד עצמו לא העניק להם תשומת לב רבה מדי, עד אשר אחד מהם צחק בקול שיכורים וקרא "ליארל הגדול" בעודו מרים את כוס היין שלו. כמובן, אנשי נסיכות החוף אינם מבינית אורקית, ואפילו שכן, לרובם ככולם לא איכפת כהוא זה מהמרד שבנסיכויות השבורות. אבל ברנארד מבין גם מבין אורקית, וכשהוא שמע את הקריאה האורקית, הוא נכנס מיד לפונדק.
הוא התיישב באחד מהשולחנות שם, מחכה לשעת כושר. כשהוא הוריד את עיניו סוף סוף מהאורקים המתהוללים, חיכתה לו הפתעה קטנה. מסתבר שהפונדקאי הוא מכר של ברנארד, ואחד מהבודדים שעליהם ברנארד למד לסמוך, כראוי וכיאה לראש המשמר המלכותי לשעבר. כשהשיר פוסק, לאורי מהנהן לברנארד בחיוך קטן, וחוזר לריקודו הפראי, משאיר לברנארד לתהות כיצד זה יתכן שראש המשמר המלכותי הפך לפונדקאי פשוט, גם אם מצליח כמו זה.
אך בעיירה הזו, התרחשה סוף סוף פריצת דרך בחיפושו של ברנארד. הוא מצא את האורקים הנוודים, יוצאים מאחד מהפונדקים המקומיים. האורקים ההוללים היו שיכורים כלוט, וברנארד עצמו לא העניק להם תשומת לב רבה מדי, עד אשר אחד מהם צחק בקול שיכורים וקרא "ליארל הגדול" בעודו מרים את כוס היין שלו. כמובן, אנשי נסיכות החוף אינם מבינית אורקית, ואפילו שכן, לרובם ככולם לא איכפת כהוא זה מהמרד שבנסיכויות השבורות. אבל ברנארד מבין גם מבין אורקית, וכשהוא שמע את הקריאה האורקית, הוא נכנס מיד לפונדק.
הוא התיישב באחד מהשולחנות שם, מחכה לשעת כושר. כשהוא הוריד את עיניו סוף סוף מהאורקים המתהוללים, חיכתה לו הפתעה קטנה. מסתבר שהפונדקאי הוא מכר של ברנארד, ואחד מהבודדים שעליהם ברנארד למד לסמוך, כראוי וכיאה לראש המשמר המלכותי לשעבר. כשהשיר פוסק, לאורי מהנהן לברנארד בחיוך קטן, וחוזר לריקודו הפראי, משאיר לברנארד לתהות כיצד זה יתכן שראש המשמר המלכותי הפך לפונדקאי פשוט, גם אם מצליח כמו זה.
קלפי
עבור קלפי, זה היה שבוע קשה. היא נדדה בין העיירות של נסיכות החוף, מלקטת מזון כשמתאפשר, נחה בשיחים. אומנם היא ניסתה להציע את מרכולתה כמחשלת-ברזל, אך מרכולתה היתה קטנה מלכתחילה, והשד יודע שכישורי המחירה של קלפי זקוקים לעידון, במידה והצרכנים ירצו בכלל להתקרב לדובלינית המוזרה. אך קלפי מאז ומעולם היתה שורדת, ואת שלא יכלה להשיג בדיפלומטיה, השיגה בציד ובליקוט.
קלפי עצרה בעיירה הזו לאחר שבוע של הליכה, רגליה דואבות. היא לאחרונה מצאה לקוח, שהתעניין בחרב האטלנטית שהיתה ברשותה להציע - והיא אכן מכרה את החרב. כפינוק, היא החליטה ללכת לפונדק הקרוב, "הפונדקאי המחולל", שם מוזר, שלא היית מוצא באטלנטיס, שם לחץ המים מונע מתושבי הממלכה לרקוד, פשוטו כמשמעו.
לאחר שהיא נכנסה לפונדק, והזמינה את המשקה שלה, חיכתה לה הפתעה. היא הכירה את אחד מהרקדנים, שרקד על הבמה המוגבהת שבאמצע הפונדק. אך כיצד זה יתכן? הרי אביה מת זה מכבר, נהרג על ידי אמה. משהו מוזר מתרחש בפונדק הזה, וקלפי צריכה לדעת מה קורה פה.
קלפי עצרה בעיירה הזו לאחר שבוע של הליכה, רגליה דואבות. היא לאחרונה מצאה לקוח, שהתעניין בחרב האטלנטית שהיתה ברשותה להציע - והיא אכן מכרה את החרב. כפינוק, היא החליטה ללכת לפונדק הקרוב, "הפונדקאי המחולל", שם מוזר, שלא היית מוצא באטלנטיס, שם לחץ המים מונע מתושבי הממלכה לרקוד, פשוטו כמשמעו.
לאחר שהיא נכנסה לפונדק, והזמינה את המשקה שלה, חיכתה לה הפתעה. היא הכירה את אחד מהרקדנים, שרקד על הבמה המוגבהת שבאמצע הפונדק. אך כיצד זה יתכן? הרי אביה מת זה מכבר, נהרג על ידי אמה. משהו מוזר מתרחש בפונדק הזה, וקלפי צריכה לדעת מה קורה פה.
זאנק
'פושע! בוגד! כישלון!'. המילים הללו הדהדו בראשו של זאנק מהרגע שעזב את ביתו. כשעזב את ביתו, התכוון זאנק למצוא מקום נוח לחיות בו, מקום שחסר את השחיתות שזאנק התרגל אליה בביתו. אך זאנק גילה, שהמזל הרע שהוא מפיץ גרמה לנדודיו להתמשך יותר מתלאות הדרך ורתיעתם המולדת של התושבים המקומיים ממינוטאורים, דבר הנובע מחרושת השמועות אודותיהם.
זאנק הגיע לקו החוף של נסיכות החוף, מפיץ מזל רע בדרכו. מקרעים בשקי הקמח ועד למוות בלתי מוסבר ורעידות אדמה, זאנק הותיר שביל של חוסר מזל. שביל שניתן לעקוב אחריו, ואכן, נראה שעקבו אחריו. כשזאנק הגיע לעיירה, הוא מצא שם מספר מינוטאורים, בעלי שריונות של להבי הקטיפה. והם נראים להוטים לנקום, מדברים במינוטאורית על מה שיעשו לזאנק כשיפגשו אותו. למזלו של זאנק, פרצי המזל הרע שלו השתלמו כבר כשנכנס לעיירה. הוא הפך לבלתי נראה, דבר שגרם לאין ספור תאונות קטנות ברחובות העיירה, אך הוא הצליח לחמוק לפונדק הקטן וההומה.
אך פה מזלו נגמר. נראה שהקסם שהשפיע עליו הפסיק, ועל כן, זאנק כעת ישוב בכסאו, מתכווץ בפחד מפני המחשבה שחבריו לפלוגה לשעבר ימצאו אותו. ויותר גרוע, משהעיז להרים את ראשו ולבחון את הסובבים, הוא זיהה אדם מוכר. מוכר מאוד. ולמסה רקדה יחד עם הבדרנים, וכמו שזה נראה, היא חיה יותר מתמיד. כיצד זה אפשרי, ולמה היא פה?
זאנק הגיע לקו החוף של נסיכות החוף, מפיץ מזל רע בדרכו. מקרעים בשקי הקמח ועד למוות בלתי מוסבר ורעידות אדמה, זאנק הותיר שביל של חוסר מזל. שביל שניתן לעקוב אחריו, ואכן, נראה שעקבו אחריו. כשזאנק הגיע לעיירה, הוא מצא שם מספר מינוטאורים, בעלי שריונות של להבי הקטיפה. והם נראים להוטים לנקום, מדברים במינוטאורית על מה שיעשו לזאנק כשיפגשו אותו. למזלו של זאנק, פרצי המזל הרע שלו השתלמו כבר כשנכנס לעיירה. הוא הפך לבלתי נראה, דבר שגרם לאין ספור תאונות קטנות ברחובות העיירה, אך הוא הצליח לחמוק לפונדק הקטן וההומה.
אך פה מזלו נגמר. נראה שהקסם שהשפיע עליו הפסיק, ועל כן, זאנק כעת ישוב בכסאו, מתכווץ בפחד מפני המחשבה שחבריו לפלוגה לשעבר ימצאו אותו. ויותר גרוע, משהעיז להרים את ראשו ולבחון את הסובבים, הוא זיהה אדם מוכר. מוכר מאוד. ולמסה רקדה יחד עם הבדרנים, וכמו שזה נראה, היא חיה יותר מתמיד. כיצד זה אפשרי, ולמה היא פה?
תאזוס
תאזוס זוכר את היום, היום בו הקראקן הציל אותו. וכעת, הקראקן בה לבקש את גמולו. זה היה עוד יום רגיל, תאזוס שחה במעמקים, שקוע במרמורו, צד חיות מזדמנות כמזון. ואז הקראקן קרא אליו במוחו. "בוא אלי... הגיע הזמן...". תאזוס בא מיד, ביודעו כי הוא חייב לקראקן דבר או שניים. "לך לסוואלה. תמצא אותו, ותביא אותו אלי". זה הדבר האחרון שתאזוס זוכר לפני שהוא התעלף.
כשהתעורר, מצא את עצמו תאזוס בפונדק "הפונדקאי המחולל", מבלי שהוא זוכר כיצד הוא הגיע לשם. ובכל זאת, נראה ששאר הלקוחות של הפונדק לא שמו לב להופעתו המוזרה לתאזוס, ותאזוס, מנסיונו כמשרת הקראקן, הסיק מסקנות משלו אודות נסיבות הגעתו.
תאזוס זיהה שני דברים מעניינים בפונדק. האחד, הוא ששניים מהיושבים לשולחן הם דובלינים, ואף יותר מכך, אחת מהם היא דובלינית ים, אף על פי שהיא כנראה בת לגזע נוסף, שתאזוס לא בטוח לגבי מקורו. הדבר השני הוא, שאחת מהרקדניות נראית מוכרה לתאזוס. ובמבט נוסף, תאזוס מזהה אותה, אף על פי שעברו שנים רבות. ביתו הקטנה, אזדיאה. והיא לא הזדקנה כלל.
כשהתעורר, מצא את עצמו תאזוס בפונדק "הפונדקאי המחולל", מבלי שהוא זוכר כיצד הוא הגיע לשם. ובכל זאת, נראה ששאר הלקוחות של הפונדק לא שמו לב להופעתו המוזרה לתאזוס, ותאזוס, מנסיונו כמשרת הקראקן, הסיק מסקנות משלו אודות נסיבות הגעתו.
תאזוס זיהה שני דברים מעניינים בפונדק. האחד, הוא ששניים מהיושבים לשולחן הם דובלינים, ואף יותר מכך, אחת מהם היא דובלינית ים, אף על פי שהיא כנראה בת לגזע נוסף, שתאזוס לא בטוח לגבי מקורו. הדבר השני הוא, שאחת מהרקדניות נראית מוכרה לתאזוס. ובמבט נוסף, תאזוס מזהה אותה, אף על פי שעברו שנים רבות. ביתו הקטנה, אזדיאה. והיא לא הזדקנה כלל.
ת'אן
לעיתים ת'אן מצטער על עזיבתו את מבצר העננים. החיים היו פשוטים אז, בלי הצורך לדאוג למזון, למים. לראשך. ת'אן עדיין נתקל לעיתים בחלק מאדוני הסערה, בתחפושת, ושומע לעיתים פרטים על ההתרחשויות העכשוויות שמתרחשות במבצר. נראה שנמצאים פחות ופחות ילדי ברק אבוד, ואדוני הסערה החליטו לשלוח כוחות רבים במטרה להביא את אלו שעזבו. בין אם מרצון, ובין אם לא.
כך או כך, במהלך נדודיו הגיע ת'אן לעיירה הקטנה, וממנה לפונדק "הפונדקאי המחולל". עבר זמן רב לפני שוולריק ות'אן נפגשו בפעם האחרונה, ועל כן, ת'אן הופתע מאוד כשהוא ראה את האדם בעל העור הלבן, שיושב לצד השולחן. הוא כמובן התיישב מיד בהתלהבות ליד וולריק, והשניים החלו בדיון פילוסופי, כמו פעם.
ת'אן נתקל בדבר מוזר למדי משהגיע לפונדק. הוא גילה שאחד מהרקדנים שבבימה הוא גובלין, ואף יותר מכך - הגובלין הזה נראה בדיוק כמו ת'אן. הגובלין גם לבוש בבגדי ארצו מולדתו של ת'אן, והוא תולה בת'אן מבטים מפעם לפעם, מה שמחזק את הרגשתו של ת'אן, שהגובלין הזה מכיר אותו. והוא לא בא מהמבצר.
כך או כך, במהלך נדודיו הגיע ת'אן לעיירה הקטנה, וממנה לפונדק "הפונדקאי המחולל". עבר זמן רב לפני שוולריק ות'אן נפגשו בפעם האחרונה, ועל כן, ת'אן הופתע מאוד כשהוא ראה את האדם בעל העור הלבן, שיושב לצד השולחן. הוא כמובן התיישב מיד בהתלהבות ליד וולריק, והשניים החלו בדיון פילוסופי, כמו פעם.
ת'אן נתקל בדבר מוזר למדי משהגיע לפונדק. הוא גילה שאחד מהרקדנים שבבימה הוא גובלין, ואף יותר מכך - הגובלין הזה נראה בדיוק כמו ת'אן. הגובלין גם לבוש בבגדי ארצו מולדתו של ת'אן, והוא תולה בת'אן מבטים מפעם לפעם, מה שמחזק את הרגשתו של ת'אן, שהגובלין הזה מכיר אותו. והוא לא בא מהמבצר.
קירה
"החרמש לעולם לא יעזוב את בן קמה", כך אומרת האמרה העתיקה. ואכן, גם כאשר הליידי קירה עזבה את מולדתה, ומולדתו של החרמש, החרמש נשאר איתה, מנחה את פעולותיה.
החרמש הוביל את הליידי קירה לעיירה הקטנה הזו, והוא הוביל אותה לפונדק הזה, בטענה ש"אתגר חדש" אמור להימצא שם. וההפתעה היתה רבה, כשכלי המתכת הקסום צדק. קירה נלחמה בקרבות רבים, והיא זוכרת את הקרב האחד שבו היא הפסידה. זה היה לפני שנים רבות, בתחילת דרכה של ליידי קירה כמנהיגת הנחלה. אומן קרבות בודד הגיע לטירת קמה, ואתגר את הליידי בקרב, באומרו שהוא מחפש את הלוחמים החזקים בתבל, אף על פי שלא ציין את המטרה.
החרמש נפרק מידיה של קירה לאחר שניות בודדות, והיא עצמה נפלה שרועה. אומן הקרבות, סאן, צחק. "אז כנראה שיש לך עוד מה ללמוד, גבירת החרמשים". והוא עזב, מותיר את קירה לבדה, מוקפת בבושתה. וכעת, הוא פגש אותה שוב. בין הרקדנים שעל הבימה. ולא נראה שהוא הבחין בקירה.
החרמש הוביל את הליידי קירה לעיירה הקטנה הזו, והוא הוביל אותה לפונדק הזה, בטענה ש"אתגר חדש" אמור להימצא שם. וההפתעה היתה רבה, כשכלי המתכת הקסום צדק. קירה נלחמה בקרבות רבים, והיא זוכרת את הקרב האחד שבו היא הפסידה. זה היה לפני שנים רבות, בתחילת דרכה של ליידי קירה כמנהיגת הנחלה. אומן קרבות בודד הגיע לטירת קמה, ואתגר את הליידי בקרב, באומרו שהוא מחפש את הלוחמים החזקים בתבל, אף על פי שלא ציין את המטרה.
החרמש נפרק מידיה של קירה לאחר שניות בודדות, והיא עצמה נפלה שרועה. אומן הקרבות, סאן, צחק. "אז כנראה שיש לך עוד מה ללמוד, גבירת החרמשים". והוא עזב, מותיר את קירה לבדה, מוקפת בבושתה. וכעת, הוא פגש אותה שוב. בין הרקדנים שעל הבימה. ולא נראה שהוא הבחין בקירה.
הדקות עברו, וכוסות רבות יותר של שיכר עברו בין ידיהם של היושבים לשולחן. האדם בעל העור הלבן ממשיך להתווכח עם הגובלין הקטן שיושב לצידו, כפי שעשה מאז שהגיע. "אני אומר לך, שיארל קנוט צודק. הממזר טעה כשניסה לנצח צבא של אורקים גדול פי שתיים מצבאו שלו, אבל הנסיך באמת מתעלל בתושבים כשהוא מכריח אותם לשלם לו מיסים, עם המצב הכלכלי שבנסיכות היום".
הנפח, לעומתם, מביט בכוס השיכר, השמינית במספר, בעצבות. הוא מזמזם לעצמו שיר קצבי, ומביט בעניין ברקדנים שעל הבימה, ואם לדייק, ברקדניות של הבמה. "לחיי הדובלינים". הוא מרים את כוסו. "ולחיי הנפחים הארורים שלהם".
out
אז, התחלנו! מוזמנים לתאר את הדמויות.
ידס, המידע על המרד של יארל קנוט נמצא פה (מהרקע של ליאור, שהגה את הסיפור), מי שמצליח בבדיקת היסטוריה בד"ק 10 מוזמן לקרוא את הערך גם כן, מלבד ליידי קירה וברנארד, שמצליחים אוטומטית:
הנסיכות השבורה היא ממלכה שסועה, מלכה הקודם היה האדם היחידי שהצליח להחזיק את כל האצילים וכל אנשי הממלכה מאוחדים, וכאשר זה מת ממחלה, בנו הצעיר לא הצליח לאסוף מחדש את האנשים סביבו, הוא היה מלך רק בשם, ולא הצליח להחזיק בכס של אביו בצורה שהייתה מאחדת את הממלכה, ברונים רבים ניצלו את ההזמדנות וניסו לגרום להפיכה, ולהעלות למלך את מנהיגם, יארל קנוט.
התוצאה הייתה מלחמת אזרחים מאסיבית שנמשכה מס' שנים, ומאבק ירושה עקוב מדם בין שני צדדים שסירבו להיכנע, בעוד בנו של המלך הצליח איכשהו להחזיק בתמיכתם של בני המעמדות הנמוכים, קנוט הצליח לאגד סביבו ברונים נוספים מיום ליום, וככה לייצר צבא איכותי יותר, ודבר אחד היה ברור, אם בנו של המלך רוצה לצאת כשידו על העליונה, הוא אינו יכול לעשות זאת בשדה הקרב.
מלחמת האזרחים פגעה קשה בממלכה, כפרים שנחשבו נאמנים ליורש העצר היו עוברים פשיטות קבועות, תגרות בין הצדדים היו גוררות הרוגים רבים ונאמנות הפכה למטבע לסוחר, לכל זאת התווסף החורף הקשה ביותר שהכה בממלכה, שהפך את החיים של כולם לקשים יותר, ואת המוות של רבים לקל יותר.
התוצאה הייתה מלחמת אזרחים מאסיבית שנמשכה מס' שנים, ומאבק ירושה עקוב מדם בין שני צדדים שסירבו להיכנע, בעוד בנו של המלך הצליח איכשהו להחזיק בתמיכתם של בני המעמדות הנמוכים, קנוט הצליח לאגד סביבו ברונים נוספים מיום ליום, וככה לייצר צבא איכותי יותר, ודבר אחד היה ברור, אם בנו של המלך רוצה לצאת כשידו על העליונה, הוא אינו יכול לעשות זאת בשדה הקרב.
מלחמת האזרחים פגעה קשה בממלכה, כפרים שנחשבו נאמנים ליורש העצר היו עוברים פשיטות קבועות, תגרות בין הצדדים היו גוררות הרוגים רבים ונאמנות הפכה למטבע לסוחר, לכל זאת התווסף החורף הקשה ביותר שהכה בממלכה, שהפך את החיים של כולם לקשים יותר, ואת המוות של רבים לקל יותר.