הרבה פעמים שחקנים רוצים שמנחות יפתיעו אותם. הרבה מנחות גם אוהבות כששחקנים מפתיעים אותן. (יש אפילו משפחה לא קטנה של משחקי תפקידים שכוללת את העיקרון "לשחק כדי לגלות מה יקרה"). לפעמים הפתעה מגיעה מגלגול קוביה שמביא תוצאה לא צפויה.
אבל לפעמים הפתעה היא משהו לא נעים, מקשה או גורם התנגדות.
מעניין אותי לחשוב על הסיבות שהפתעה היא דבר טוב, הזמנים שהיא מרגישה דבר פחות טוב, ואולי גם לחשוב איך לעבד התנגדות וקושי כדי להמשיך במשחק להנאת כולם.
הרעיון עלה לי סביב סיטואציה שהייתה לי במיני קמפיין שאני כרגע משחק של חלומות על העוקם, משחק ללא מנחה, בו הרגשתי שהקוד המוכר של "המנחה מניחה לפני השחקנים הפתעה" נשבר בכל מיני דרכים, כי לאף אחד לא הייתה הסמכות על העולם המדומיין שיש למנחה ברוב המשחקים, ופתאום דברים מפתיעים שיזמו שחקניות ושחקנים תוך כדי המשחק, דברים שהשפיעו על כולם או על דמויות ספציפיות, נתקלו בהתנגדות או קושי (אני הייתי גם בצד שיוצר סיטואציה כזאת וגם בצד שמתנגד לסיטואציה כזאת) וזאת הייתה חוויה מעניינת עבורי ומעוררת מחשבות. לא יוצא לי הרבה להיות שחקן, אבל אני חושב שהתחושות האלה של "ההפתעה הזאת מתנגשת עם איך שאני מבין את העולם הדמיוני שלנו" או סתם חורקת ולא נעימה, היא דבר נפוץ יותר לשחקנים.
טוב, זה במקום די ראשוני. מחשבות?
אבל לפעמים הפתעה היא משהו לא נעים, מקשה או גורם התנגדות.
מעניין אותי לחשוב על הסיבות שהפתעה היא דבר טוב, הזמנים שהיא מרגישה דבר פחות טוב, ואולי גם לחשוב איך לעבד התנגדות וקושי כדי להמשיך במשחק להנאת כולם.
הרעיון עלה לי סביב סיטואציה שהייתה לי במיני קמפיין שאני כרגע משחק של חלומות על העוקם, משחק ללא מנחה, בו הרגשתי שהקוד המוכר של "המנחה מניחה לפני השחקנים הפתעה" נשבר בכל מיני דרכים, כי לאף אחד לא הייתה הסמכות על העולם המדומיין שיש למנחה ברוב המשחקים, ופתאום דברים מפתיעים שיזמו שחקניות ושחקנים תוך כדי המשחק, דברים שהשפיעו על כולם או על דמויות ספציפיות, נתקלו בהתנגדות או קושי (אני הייתי גם בצד שיוצר סיטואציה כזאת וגם בצד שמתנגד לסיטואציה כזאת) וזאת הייתה חוויה מעניינת עבורי ומעוררת מחשבות. לא יוצא לי הרבה להיות שחקן, אבל אני חושב שהתחושות האלה של "ההפתעה הזאת מתנגשת עם איך שאני מבין את העולם הדמיוני שלנו" או סתם חורקת ולא נעימה, היא דבר נפוץ יותר לשחקנים.
טוב, זה במקום די ראשוני. מחשבות?
