• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

משימת פורום קטנטנה בשבילי.

asaf

פונדקאי ותיק
אני מבקש יצור טוב (עדיף שיהיה מיוחד במינו כלומר שאין עוד כמוהו בעולם) שיוכל לשמש כשומר נגד כוחות רוע. צריך שיהיה אפשר להתאים את היצור לחוזקים שונים ואני לא צריך פרטים אבל תאור של יכולותיו.
 
אני לא מעוניין במקצוע או בדמות שתשמור כי השמירה צריכה להיות אלפי שנים.
ואני מעוניין ביצור קדום שאין עוד כמוהו בעולם.
דרקון יהיה חזק מדי וענק יהיה בסדר אם הוא יהיה מיוחד.
 
אנחנו לא נתחיל לתת לך מלא שמות של מפלצות טובות, אתה יכול ליצור מפפלצות טובות, אתה יכול גם לקחת מפלצות רעות, להפוך את הנטייה שלהם לטוב, שיהיה להם את השפה, קשר לדמויות, אולי אפילו מראה שונה
אתה יכול גם לתת לנו טיפה יותר תיאור על מה שאתה רוצה, במה שהוא יעזור לך, איפה זה יהיה, וכו'...
 
אני לא מעוניין בשמות של מפלצות אלא רעיונות למפלצת עתיקה שקיים רק אחד ממנה והיא שומרת על כוח עתיק רשע.
 
דרקונים יש מכל הגדלים והדגמים לכל דרגה, אתה לא חייב שהוא ישנה את השנים שלו כי הרי הוא לא זז, אז איך הוא יכול לגדול או ללמוד?
יצור קדום... לך על דינוזאור נחמד, יכול לעזור לך :p
 
יצור טוב שיש מימנו רק אחד: אל. זה לא יצור אבל זה מישהו. אל כמו פיילור הוא בעל נטייה טובה, יש כמוהו רק אחד, הוא רב עצמה והוא בטח יכול למצוא דרך אם היא קסומה או אם לא לשמור על המקום.
 
אתה יכול לקחת את הדוגמאט שעשו בפרק אחד של מכושפות, שיש יצור שקוראים לו ה"ריק", והוא יצור בעל עוצמה ענקית(הוא מין כמו זבובים, כמו מחלה כזאת, שנכנסת למישהו, ושאבת את כל הכוחות שלו, ומעבירה למי ששחררר אותו), הוא היה יצור כזה מרושע, שהכניסו אותו לקופסא קסומה, שמו את הקופסא בתוך מין קספת קסומה, שם שמרו שני מכשפים רבי עוצמה, מהצד הרע ומהצד הטוב, מה שמצחיק, זה שהם היו בדמויות בן-אנוש בני-אלמוות והם היו כל כך משועממים ב5000 השנה שהם שמרו עליו, שהם בכלל לא רבו, כל הזמן רק שיחקו שח-מט, אבל העיקרון בהודעה הזאת, שאתה יכול לשמור גם מהצד הטוב וגם מהצד הרע ביחד, ששומרים על משהו שלא יהרוס את העולם או משהו כזה... ;)
 
טאראסק טוב!!!!


עכשיו ברצינות... מפלצת שחייה הרבה זמן ויכולה לשמור... אני הכי מתחבר לרעיון של "האלים יצרו יצור מיוחד במינו לשמור על...." אתה רק צריך לחשוב איך היצור הזה יראה, מכניקה וכו'.
 
מיתולוגיה, עקובה מדם
בכל יצור שהיה לו הורה, יוצר, בורא או בנאי ישנו שבב של געגועים למקור שממנו בא. לדמיון, להשראה, לנוזלי הגוף.
בכל יצור שישן ומסוגל לחלום יש חלק שהיה רוצה להמשיך לחלום לנצח. להמשיך ולחיות בתוך אשליה מתוקה של ביטחון, מאחורי חומות של שיכחה, הרחק מהעולם.
בכל יצור שיש לו שם יש מישהו שמקשיב בקפידה ומנסה לזהות את שמו. חלק שרוצה שיקראו לו, שיזדקקו לו, שיכירו בקיומו.


בזמנים העתיקים יצרו האלים הקדומים שיקוצים רבים מספור אשר הטילו חיתתם על בני התמותה, זרעו בהם פחד וקצרו נשמות. בין השיקוצים היו ההקטונכירס - לוחמים נוראיים, בעלי מאה ראשים, אלף ידיים ואף לא לב אחד.
גיבורים קמו בין בני האדם, ובברכת האלים הביסו את השיקוצים עד שהאחרונים שבהם נסוגו והסתתרו במחשכים. תטיא היה אחרון הגיבורים, הוא נשא לו שלוש אחיות להיות לנשותיו, וקטל את הנוראות שבמפלצות וצחוקו חזק דיו כדי להרעיד את האדמה.

את האחות הצעירה שהייתה לאישתו של תטיא חטף ההקטונכירס פארמאמו כדי שתלד לו שיקוץ כמותו שילחם לצידו. תטיא רדף את פארמאמו אל תוך בטן האדמה ושם מצא את אישתו, כפותה אל המיטה, ובכרסה התפוחה פועם ומשתולל שיקוץ עולל. או אז פרץ השיקוץ מביטנה של הנערה ופארמאמו חייך למראה הראשון שביורשיו. הנערה גססה וגופה הושחת לבלי הכר - ותטיא בכה לראשונה כאשר היה עליו לקחת את חייה ולשים קץ לסיבלה. הוא נעץ את חרבו בגופה ועקר את ליבה. אז זינק אל פארמאמו וקרע את חזהו בחרבו. בתוך החזה נעץ את ליבה הטהור של הנערה, וכך הקיץ הקץ על פארמאמו הנורא.
מאז נודע הגוף אשר שימש את פארמאמו כ"אומנת-בעלת-אלף הידיים".

האומנת בעלת אלף הידיים
האומנת היא יצור מיתי שייתכן שלא התקיים מעולם. מסופר כי היא ניצבת עמוק בבטן האדמה במקום שקירות מעונה נוזלים וניתכים ומאה מידיה מחזיקות את התיקרה כל הזמן כדי שלא תקרוס על ראשה. במקום רוחו של פארמאמו הנורא שוכנת בגוף כעת רוחה של אישתו הצעירה של תטיא. בידיה היא אינה נושאת חרבות, כי אם מערסלת את הנבזיים שביצורי העולם והנוראים שבאנשים כתינוקות רכים.

האומנת יכולה לקבל כל יצור שהיה לו הורה, יוצא, בורא או בנאי. היצור חייב להיות מסוגל לחלום וחייב להיות בעל שם. אהבתה הלא ממומשת של הנערה היא שמניעה את האומנת, והיא שמקנה לה כוחות אדירים.

יכולות
האומנת מסוגלת להרדים כל יצור שיש לו יוצר, בונה, בורא או הורה. אם היצור מסוגל לחלום, הוא חולם חלומות טובים בלבד - לנצח. הוא יישן מעורסל בידיה של האומנת עד קץ הזמן. יצורים אפלים ומרושעים אחוזים בזרועותיה האוהבות של האומנת, ושם הם זוכים למרגוע ולשלווה.
האומנת מסוגלת להפיל שינה על כל יצור, טוב או מרושע. עוד יכולה האומנת להשרות שלווה ורגיעה על כל אלה שרואים אותה. המושפעים חשים כאילו הם אחוזים בחלום מתוק בהקיץ, ואינם רוצים להשתחרר ממנו. הם יתקפו בזעם אם מישהו יתעקש לעורר אותם משלוותם.

חולשות [זהירות - ספויילר]
האומנת מחזיקה את תיקרת המערה. אם תוקפים אותה ניתן לנצל את חוסר חופש התנועה שלה, אולם רק יצורים רבי עוצמה יוכלו לעשות זאת תוך התנגדות לכוחות החלום שלה.
מכיוון שהרוח שבה צמאה לקרבה וכל רצונה הוא להעניק אהבה היא מוכנה לשאת ולתת ולפעמים תשחרר יצור שאחוז בזרועותיה - אך רק בתמורה ליותר מיצור אחד אשר זקוק לטיפולה המסור.
 
אני נשבע, לשרת את הטוב, הצדק והאמת בכל מאודי ומעומק ליבי.
לא אהסס ולא אסוג, אם בחיים ואם במוות אני נשבע!


לא רק כוחות החושך משתמשים באלמתים.
קורבנותיו האמיצים והקדושים של רשע אדיר ישמשו סוהריו לנצח.
 
אהבתי -רק הערה קלה:
מדוע "בעלת אלף הידיים"? לא ציינת שלכל "שיקוץ" יש אלף ראשים ומאה ידיים?
וכמה שאלות:
א. מה קרה עם הצאצא? - אם לא חיסלו אותו, הוא צריך להיות כרגע בתרדמת בתוך ידיה של האומנת.
ב. האם האומנת חשה דחף להחזיק ביצורים, או שהם באים אליה מרצונם החופשי?
 
אהבתי מאוד את הרעיון אבל זה לא מתאים לי מכמה סיבות:
1. במהלך הקרב שיתפתח בין הדמוית למפלצת הם אמורים להבין שהם בעצם באותו הצד ואז לעזור למפלצת בקרב נגד אנשים אחרים.
זה לא כל כך משתלב לי פה עם הרעיון של השינה והחזקת היצורים.
2. זה כבר פותח לי סיפור חדש שלא התכוונתי שהדמויות יכנסו אליו והוא לא תואם את הסיפור שאני הכנתי.
3. הקטע של ההחזקה בקיר לא טוב לי כי בסוף היצור חייב למות ואני לא יכול שהכל יקרוס.
4. איך האומנת הגיעה לשם ולמה היא שומרת על המקדש? היא לא מתאימה כל כך למטרה שבא אני בא להציב אותה.
 
הטעות הייתה שלי (תיקנתי בעריכה: צ"ל מאה ראשים, אלף ידיים).
ניומן - לא הבנתי מה ז"א לגבי הצאצא? כל יצור שמגיע לשם (אם פיתו אותו, הביאו אותו בכח, גררו אותו, הוא בא לבד וכו' - זה לא משנה) האומנת מנסה לתפוס ולתת לו אהבה בכח ולנצח.
לגבי השאלה השניה שלך - האומנת חשה דחף להרדים אותם ולעטוף אותם באהבה. חלקם עלולים לרצות בזה, או לחשוב שהם רוצים בזה וכו' - אבל בעיקרון הרצון בא מהכיוון שלה.

אסף - לא נורא שלא מתאים לך, סתם יצא לי. הנקודות שרשמת נראות מעניינות, חבל שלא כתבת אותן קודם. מי באותו צד? לעזור נגד מי?
ספר את הסיפור מחדש בבקשה, עם פירוט רב מעט יותר, ואוולי מישהו יוכל לתת לך רעיון למפלצת יותר מתאימה.
 
לגבי הצאצה: ציינת שצאצאו של ההקטונכירס פארמאמו כבר נולד, השאלה שלי היא היכן הוא עכשיו? (בתנאי שעדיים אינו מת).
עוד שאלה: האם יצורים מזדקנים בזמן השינה, או שחילוף החומרים שלהם במצב הזה הוא אפסי?

ואגב - תפסיק לקרוא לי ניומן (זה נותן לי תחושה שעשיתי משהו רע ;) )
 
בהרפתקה שאני בונה ישנו עולם אפל שבו נמצאת ישות חזקה שמאיימת להשמיד את העולם.
כמו ברוב הסיפורים הכוח נכלא בעבר על ידי פאלאדין חזק או מכשף חזק ונכלא.
הוא נכלא מאחורי שלושת דלתות האבדון כאשר לכל דלת מנגנון שונה.
המנגנון של הדלת השניה הוא לחסל את השומר הראשי שמגן על העולם מפני הכוח הזה.
המטרה של הדמויות בכל הסיפור היא לפתוח את שלושת הדלתות לפני שקבוצת כוהנים תעשה את זה ובכך להשמיד את הכוח לפני שישוחרר.
כאשר הדמויות יפתחו את הדלת הראשונה ויגיעו לשניה הם יתקלו בשומר שיתקוף אותם (לא מתוך רוע אלא הגנה על המקדש) וכך אמור להתנהל קרב כשלאחר כמה זמן הדמויות והיצור אמורים להגיע למצב ששניהם נלחמים במטרה למנוע את אותו אסון והם אמורים לשתף פעולה אם היצור ולהלחם נגד הכוהנים שיגיעו. במהלך הקרב אותו יצור אמור למות בסוף וככה בעצם תפתח הדלת השניה שתוביל את הדמויות אל הדלת האחרונה.

הבעיות שלי אם האומנת הן שהיא לא מתאימה לשמירה על המקדש כי היצור השומר אמור להיות מוצב שם על ידי האלים ולא להגיע לשם סתם ככה.
הסיבה השניה היא שהסיפור של האומנת בכלל לא מתאים לשלי ואני לא יכול להתחיל פתאום סיפור חדש.
 
אם כבר התחלת לגנוב, לך עד הסוף ;)

צור עכביש ענקי עשוי מאור.
חסין לחלוטין לכלי נשק רגילים,(או חייבים כלי נשק מאור כדי לפגוע בו ), מתעלם משריונות
רעל אם אתה רוצה...
 
חזרה
Top