מיתולוגיה, עקובה מדם
בכל יצור שהיה לו הורה, יוצר, בורא או בנאי ישנו שבב של געגועים למקור שממנו בא. לדמיון, להשראה, לנוזלי הגוף.
בכל יצור שישן ומסוגל לחלום יש חלק שהיה רוצה להמשיך לחלום לנצח. להמשיך ולחיות בתוך אשליה מתוקה של ביטחון, מאחורי חומות של שיכחה, הרחק מהעולם.
בכל יצור שיש לו שם יש מישהו שמקשיב בקפידה ומנסה לזהות את שמו. חלק שרוצה שיקראו לו, שיזדקקו לו, שיכירו בקיומו.
בזמנים העתיקים יצרו האלים הקדומים שיקוצים רבים מספור אשר הטילו חיתתם על בני התמותה, זרעו בהם פחד וקצרו נשמות. בין השיקוצים היו ההקטונכירס - לוחמים נוראיים, בעלי מאה ראשים, אלף ידיים ואף לא לב אחד.
גיבורים קמו בין בני האדם, ובברכת האלים הביסו את השיקוצים עד שהאחרונים שבהם נסוגו והסתתרו במחשכים. תטיא היה אחרון הגיבורים, הוא נשא לו שלוש אחיות להיות לנשותיו, וקטל את הנוראות שבמפלצות וצחוקו חזק דיו כדי להרעיד את האדמה.
את האחות הצעירה שהייתה לאישתו של תטיא חטף ההקטונכירס פארמאמו כדי שתלד לו שיקוץ כמותו שילחם לצידו. תטיא רדף את פארמאמו אל תוך בטן האדמה ושם מצא את אישתו, כפותה אל המיטה, ובכרסה התפוחה פועם ומשתולל שיקוץ עולל. או אז פרץ השיקוץ מביטנה של הנערה ופארמאמו חייך למראה הראשון שביורשיו. הנערה גססה וגופה הושחת לבלי הכר - ותטיא בכה לראשונה כאשר היה עליו לקחת את חייה ולשים קץ לסיבלה. הוא נעץ את חרבו בגופה ועקר את ליבה. אז זינק אל פארמאמו וקרע את חזהו בחרבו. בתוך החזה נעץ את ליבה הטהור של הנערה, וכך הקיץ הקץ על פארמאמו הנורא.
מאז נודע הגוף אשר שימש את פארמאמו כ"אומנת-בעלת-אלף הידיים".
האומנת בעלת אלף הידיים
האומנת היא יצור מיתי שייתכן שלא התקיים מעולם. מסופר כי היא ניצבת עמוק בבטן האדמה במקום שקירות מעונה נוזלים וניתכים ומאה מידיה מחזיקות את התיקרה כל הזמן כדי שלא תקרוס על ראשה. במקום רוחו של פארמאמו הנורא שוכנת בגוף כעת רוחה של אישתו הצעירה של תטיא. בידיה היא אינה נושאת חרבות, כי אם מערסלת את הנבזיים שביצורי העולם והנוראים שבאנשים כתינוקות רכים.
האומנת יכולה לקבל כל יצור שהיה לו הורה, יוצא, בורא או בנאי. היצור חייב להיות מסוגל לחלום וחייב להיות בעל שם. אהבתה הלא ממומשת של הנערה היא שמניעה את האומנת, והיא שמקנה לה כוחות אדירים.
יכולות
האומנת מסוגלת להרדים כל יצור שיש לו יוצר, בונה, בורא או הורה. אם היצור מסוגל לחלום, הוא חולם חלומות טובים בלבד - לנצח. הוא יישן מעורסל בידיה של האומנת עד קץ הזמן. יצורים אפלים ומרושעים אחוזים בזרועותיה האוהבות של האומנת, ושם הם זוכים למרגוע ולשלווה.
האומנת מסוגלת להפיל שינה על כל יצור, טוב או מרושע. עוד יכולה האומנת להשרות שלווה ורגיעה על כל אלה שרואים אותה. המושפעים חשים כאילו הם אחוזים בחלום מתוק בהקיץ, ואינם רוצים להשתחרר ממנו. הם יתקפו בזעם אם מישהו יתעקש לעורר אותם משלוותם.
חולשות [זהירות - ספויילר]
האומנת מחזיקה את תיקרת המערה. אם תוקפים אותה ניתן לנצל את חוסר חופש התנועה שלה, אולם רק יצורים רבי עוצמה יוכלו לעשות זאת תוך התנגדות לכוחות החלום שלה.
מכיוון שהרוח שבה צמאה לקרבה וכל רצונה הוא להעניק אהבה היא מוכנה לשאת ולתת ולפעמים תשחרר יצור שאחוז בזרועותיה - אך רק בתמורה ליותר מיצור אחד אשר זקוק לטיפולה המסור.