עמ' 4 - הערה כללית על הרקע להרפתקה: אני לא יודע איך זה במקור, אבל בפועל יש הרבה תנועה בטקסט בין לשון עבר להווה. יכול להיות שזו החלטה מודעת או נאמנות למקור, רק מעיר שעל הקריאה שלי זה קצת מעיק.
"מנסרת עצים גדולה ששימשה כחזית" - אני לא חושב שהשימוש הזה במילה חזית מוכר מספיק בעברית.
הצעה: "ששימשה כמסווה שהסתיר סודות נוראיים..."
עמ' 5 - "הוא נדרש להלוות כספים משותפיו כדי לממן את בניית האחוזה"
תיקון: ללוות, הוא זה שהיה זקוק לכסף מאחרים, לא זה שנתן את הכסף
.
עמ' 5 - "אשתו סִ ירֵ לִ י הולידה שם את בנם, אַ לְ דֵּ רְ ן."
פחות קריטי מהתיקון הקודם, אבל הביטוי המקובל הוא ילדה.
הפועל להוליד נפוץ בשפה המקראית ובדרך כלל מתייחס לאב.
.
עמ' 6 - "שהעבודה על שיקום האחוזה הפסיקה זמנית בשעה שהוא מחכה למימון נוסף"
יותר מדויק: הופסקה זמנית
.
עמ' 8 -"השריף המלוק זוכר היטב"
הצעה: לנקד את השם של השריף.
.
טוב, זהו בינתיים. מקווה שהמשך יבוא.
"מנסרת עצים גדולה ששימשה כחזית" - אני לא חושב שהשימוש הזה במילה חזית מוכר מספיק בעברית.
הצעה: "ששימשה כמסווה שהסתיר סודות נוראיים..."
עמ' 5 - "הוא נדרש להלוות כספים משותפיו כדי לממן את בניית האחוזה"
תיקון: ללוות, הוא זה שהיה זקוק לכסף מאחרים, לא זה שנתן את הכסף
.
עמ' 5 - "אשתו סִ ירֵ לִ י הולידה שם את בנם, אַ לְ דֵּ רְ ן."
פחות קריטי מהתיקון הקודם, אבל הביטוי המקובל הוא ילדה.
הפועל להוליד נפוץ בשפה המקראית ובדרך כלל מתייחס לאב.
.
עמ' 6 - "שהעבודה על שיקום האחוזה הפסיקה זמנית בשעה שהוא מחכה למימון נוסף"
יותר מדויק: הופסקה זמנית
.
עמ' 8 -"השריף המלוק זוכר היטב"
הצעה: לנקד את השם של השריף.
.
טוב, זהו בינתיים. מקווה שהמשך יבוא.